שער היחוד והאמונה - פרק י"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקה בוט)
תגית: שחזור
 
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק י"ב''' של [[שער היחוד והאמונה]] מסביר את אופן [[השתלשלות]] החיות בכל ה[[נברא]]ים, על ידי שם העצם וסדר קדימת ה[[אותיות]].
'''פרק י"ב - האחדות שמצד ההתהוות בפועל'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
{{להשלים}}
בפרק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] שאחדות ה' הינה לא רק מצד הבורא{{הערה|דהיינו, ש"אין עוד מלבדו": שבריאת הנבראים, אמירת המאמרות והאצלת הספירות לא הוסיפו חס ושלום ולא שינו מאומה במציאות ה'.}} אלא גם מצד הבריאה '''בפועל'''.
 
==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=יב|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק י"ב}}}}
{{פרק תניא|פרק=יב|טקסט הפרק={{ספר התניא/שער היחוד והאמונה - פרק י"ב}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
{{להשלים}}
בפרקים הקודמים התבאר, שפירוש אחדות ה' הוא ש"אין עוד מלבדו"{{הערה|ראה הערה קודמת}}, וכעת מוסיף שהאחדות היא גם מצד הבריאה{{הערה|ולא רק מצד הבורא.}}. וכיצד? למרות שאין שיעור למספר הנבראים - בכל זאת נבראו כולם מכ"ב אותיות בלבד.
 
===סיכום חלק שער היחוד והאמונה===
מאחר וכל הנמצאים מאוחדים עם ה' בתכלית, נמצא, שה' הוא אחד ויחיד אחרי הבריאה '''בדיוק''' כמו לפניה.
 
העמקת הדעת בזה היא ה"שער" '''לגלות''' אצל כל אחד ואחת את האמונה שנולד איתה{{הערה|אך בלא מאמץ והתבוננות לא מתגלה האמונה בחיי היום יום, אלא ברגעים מיוחדים בלבד.}}.
 
ואמונה זו היא '''היסוד''' לעבודת ה'{{הערה|העבודה עצמה מבוארת [[תבנית:עץ תניא/מבט כולל על כל התניא|בחלקו הראשון של התניא]].}}.
 
==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
*[[י' ספירות]]
*[[אותיות (דבר ה')|כ"ב אותיות]]


{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[אגרת התשובה - פרק א'|אגרת התשובה - פרק א']]}}
{{סדרה|הקודם=[[שער היחוד והאמונה - פרק י"א|פרק י"א]]|רשימה=פרקי שער היחוד והאמונה|הבא=[[אגרת התשובה - פרק א'|אגרת התשובה - פרק א']]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]
[[קטגוריה:שער היחוד והאמונה - תניא]]

גרסה אחרונה מ־23:01, 22 באוקטובר 2022

תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בשער היחוד והאמונה שבספר התניא בצורת תרשים זרימה.

לחיצה על הקישור שבכל תיבה בעץ, מוביל לסיכום מפורט יותר על התוכן שבפרקים אלו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שער היחוד והאמונה
היסוד לעבודת השם - האמונה באחדות ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם ביחס לעולמות
פרקים א' - ז'
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם (בעצמותו, שאינו מורכב חס ושלום)
פרקים ח' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהות היחוד
פרקים א' - ו'
 
 
 
יחודא עילאה ויחודא תתאה
פרק ז'
 
 
הספירות
פרקים ח'-י'
 
 
המאמרות
פרקים י"א-י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיטת הבעל שם טוב
פרקים א' - ג'
 
 
תירוץ הקושיות על שיטת הבעש"ט
פרקים ד' - ו'
 
 
אחדותו של הקב"ה 'פשוטה'
פרק ח'
 
יחוד הספירות באלוקות
פרק ט'
 
ביטול האור במאור - המשל והנמשל
פרק י'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביטול הנבראים
פרק א'
 
הראיה השכלית
פרק ב'
 
המשל מאור השמש
פרק ג'
 
הסיבה להרגשת הנבראים
פרק ד'
 
תירוץ הקושיות
פרק ה'
 
האחדות האלוקית: בשורשה ולמטה
פרק ו'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המאמרות והאותיות
פרק י"א
 
היחוד מצד ההתהוות בפועל
פרק י"ב
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק י"ב - האחדות שמצד ההתהוות בפועל

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן שאחדות ה' הינה לא רק מצד הבורא[1] אלא גם מצד הבריאה בפועל.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק יב
פרק יב רק שהברואים מתחלקים למיניהם בכללות ובפרטות על ידי שינויי הצירופים וחילופים ותמורות כנ"ל, כי כל אות היא המשכת חיות וכח מיוחד פרטי, וכשנצטרפו אותיות הרבה להיות תיבה, אזי מלבד ריבוי מיני כוחות וחיות הנמשכים כפי מספר האותיות שבתיבה, עוד זאת העולה על כולנה המשכת כח עליון וחיות כללית הכוללת ושקולה כנגד כל מיני הכחות והחיות פרטיות של האותיות ועולה על גביהן והיא מחברתן ומצרפתן יחד להשפיע כח וחיות לעולם הנברא בתיבה זו לכללו ולפרטיו:*
הגהה
*הגה"ה (ולפי שכל אות ואות מכ"ב אותיות התורה היא המשכת חיות וכח מיוחד פרטי שאינו נמשך באות אחרת לכך גם תמונתן בכתב כל אות היא בתמונה מיוחדת פרטית המורה על ציור ההמשכה והתגלות האור והחיות והכח הנגלה ונמשך באות זו, איך הוא נמשך ונתגלה ממדותיו של הקב"ה ורצונו וחכמתו וכו'):
כגון דרך משל בתיבות שבמאמר יהי רקיע וגו' שנבראו בהן ז' רקיעים וכל צבא השמים אשר בהם, כמאמר רז"ל שחקים שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים וכו', זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח וכו', מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד וכו', שכללות הרקיעים נבראו וחיים וקיימים בכללות תיבות אלו שבמאמר יהי רקיע וכו', ופרטי הברואים שבז' רקיעים נברא כל פרט מהם וחי וקיים מאיזה צירוף אותיות מתיבות אלו או חילופיהן ותמורותיהן שהן כפי בחינת חיות הנברא הפרטי ההוא, כי כל שינוי צירוף הוא הרכבת ואריגת הכוחות והחיות בשינוי, שכל אות הקודמת בצירוף היא הגוברת והיא העיקר בבריאה זו והשאר טפילות אליה, ונכללות באורה ועל ידי זה נבראת בריה חדשה וכן בחילופי אותיות או תמורותיהן נבראות בריאות חדשות פחותי המעלה בערך הנבראים מהאותיות עצמן כי הן דרך משל דוגמת אור המאיר בלילה בארץ מן הירח, ואור הירח הוא מהשמש ונמצא אור שעל הארץ הוא אור האור של השמש, וככה ממש דרך משל האותיות שבמאמרות הן כללות המשכת החיות והאור והכח ממדותיו של הקב"ה לברוא העולמות מאין ליש ולהחיותן ולקיימן כל זמן משך רצונו ית', ומכללות המשכה והארה גדולה הזו האיר ה' והמשיך ממנה תולדותיה כיוצא בה וענפיה שהן תולדות והמשכת האור מהאותיות, והן הן חילופי אותיות ותמורותיהן, וברא בהן ברואים פרטים שבכל עולם, וכן האיר ה' עוד והמשיך והוריד הארה דהארה דהארה מהארות האותיות, וכן המשיך עוד והוריד עד למטה מטה בבחינת השתלשלות עד שנברא הדומם ממש כאבנים ועפר ושמותיהן אבן ועפר הם חילופים דחילופים כו' ותמורות דתמורות כו', כנ"ל:

נשלם חלק שני בעזרת ה' יתברך ויתעלה

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרקים הקודמים התבאר, שפירוש אחדות ה' הוא ש"אין עוד מלבדו"[2], וכעת מוסיף שהאחדות היא גם מצד הבריאה[3]. וכיצד? למרות שאין שיעור למספר הנבראים - בכל זאת נבראו כולם מכ"ב אותיות בלבד.

סיכום חלק שער היחוד והאמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאחר וכל הנמצאים מאוחדים עם ה' בתכלית, נמצא, שה' הוא אחד ויחיד אחרי הבריאה בדיוק כמו לפניה.

העמקת הדעת בזה היא ה"שער" לגלות אצל כל אחד ואחת את האמונה שנולד איתה[4].

ואמונה זו היא היסוד לעבודת ה'[5].

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
פרק י"א
פרקי שער היחוד והאמונה הבא:
אגרת התשובה - פרק א'

הערות שוליים

  1. דהיינו, ש"אין עוד מלבדו": שבריאת הנבראים, אמירת המאמרות והאצלת הספירות לא הוסיפו חס ושלום ולא שינו מאומה במציאות ה'.
  2. ראה הערה קודמת
  3. ולא רק מצד הבורא.
  4. אך בלא מאמץ והתבוננות לא מתגלה האמונה בחיי היום יום, אלא ברגעים מיוחדים בלבד.
  5. העבודה עצמה מבוארת בחלקו הראשון של התניא.