שכונה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " קרית" ב־" קריית") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קרית חבד צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] ב[[צפת]]]] | [[קובץ:קרית חבד צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] ב[[צפת]]]] | ||
'''שכונה''' היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] ב[[צפת]]) עד למספר רב של רחובות (כמו [[ | '''שכונה''' היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] ב[[צפת]]) עד למספר רב של רחובות (כמו [[קראון הייטס]] ב[[ניו יורק]]). | ||
==מאפייני שכונה== | |||
למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו [[חינוך|מוסדות חינוך]], מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] היא בעלת מאפיין [[חב"ד]]י. | למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו [[חינוך|מוסדות חינוך]], מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] היא בעלת מאפיין [[חב"ד]]י. | ||
עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל | עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל שכונות חשובות בערים גדולות מונות רבבות וגם מאות אלפים, בעוד ש[[קריית חב"ד צפת]] מכילה 3 בניינים. | ||
ב[[ארץ ישראל]] קיימים בערים יהודיות גדולות [[רב]]ני שכונות מטעם [[הרבנות הראשית]], שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה. | ב[[ארץ ישראל]] קיימים בערים יהודיות גדולות [[רב]]ני שכונות מטעם [[הרבנות הראשית]], שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה. | ||
== שכונות חב"דיות == | == שכונות חב"דיות == | ||
[[קובץ:נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בימיה הראשונים]] | [[קובץ:נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בימיה הראשונים]] | ||
ב[[ארץ ישראל|ישראל]] קיימים מספר שכונות חב"דיות רשמיות | ב[[ארץ ישראל|ישראל]] קיימים מספר שכונות חב"דיות רשמיות: | ||
* [[נחלת הר חב"ד]] ו[[נחלת מנחם]] ב[[קריית מלאכי]], | |||
*[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]], | |||
* [[קריית חב"ד (צפת)]] | |||
*[[גבעת שושנה]] ב[[צפת]] | |||
*[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] ב[[לוד]]. | |||
גם היישוב [[כפר חב"ד]] מחולק לשכונות, כדוגמת [[שכונת לוי יצחק]] א' וב', שכונת בנה ביתך, שכונת הרב ועוד. | גם היישוב [[כפר חב"ד]] מחולק לשכונות, כדוגמת [[שכונת לוי יצחק]] א' וב', שכונת בנה ביתך, שכונת הרב ועוד. | ||
| שורה 22: | שורה 27: | ||
השכונה הראשונה ש[[הרבי]] הורה להקים הייתה [[שיכון חב"ד בירושלים]], בשנת [[תשי"ח]] הורה [[הרבי]] ל[[עזריאל זליג סלונים|רב סלונים]] להקים שכונה [[חב"ד]]ית ב[[ירושלים]]. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת [[אבן הפינה]], ולקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים. | השכונה הראשונה ש[[הרבי]] הורה להקים הייתה [[שיכון חב"ד בירושלים]], בשנת [[תשי"ח]] הורה [[הרבי]] ל[[עזריאל זליג סלונים|רב סלונים]] להקים שכונה [[חב"ד]]ית ב[[ירושלים]]. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת [[אבן הפינה]], ולקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים. | ||
שכונה השניה, [[נחלת הר חב"ד]], התייסדה ב[[קריית מלאכי]]. ההקמה באה אחרי הוראה מהרבי לחפש שכונה ליישב בה עולים מ[[רוסיה]], ועסקני חב"ד בארץ הציעו את קריית מלאכי. ב[[כ"ג שבט]] [[תשכ"ט]] השיב הרבי תשובה חיובית. שם השכונה "נחלת הר חב"ד", בראשי תיבות "חנה", על שם [[הרבנית חנה]], אם הרבי. | |||
השכונה השלישית היא [[קריית חב"ד בצפת]], שנבנתה בשנת [[תשל"ג]] על ידי [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]]. בהוראת הרבי אסף הרב קפלן עשרה אברכים מה[[כולל]]ים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] ובנחלת הר חב"ד, וייסד איתם את הגרעין הראשון. כיום מתגוררים בצפת קרוב ל-800 משפחות חב"דיות. גודל השכונה המקורי הוא 3 בניינים גבוהים, המכיל קרוב ל-200 משפחות. עם התרחבות הקהילה נוספו ארבעה בניינים קטנים נוספים, וכיום השכונה מתפרשת על פני השכונות הסמוכות. | |||
בשנת [[תשמ"ג]], כשנתיים לאחר ש[[בית רומנו]] נגאל מידי ה[[ערבי]]ם, תוכנן להקים [[ישיבה גדולה]] [[חב"ד]]ית ב[[חברון]], וסביבה להקים שכונה חב"דית. בתחילה הראה הרבי כיוון חיובי להצעה, והחלו תוכניות מעשיות להקמת השכונה. התוכניות הוצגו בפני ראש הממשלה דאז, [[מנחם בגין]] ושר השיכון מר [[דוד לוי]] שהסכימו בעיקרון לתוכניות. אך בשלב מאוחר יותר הקפיא הרבי את התוכניות. במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. הרבי סיים את מכתבו בהבטחה, שברגע והמצב הביטחוני ישתנה ויתאפשר ליישב בחברון בלי סכנה בטחונית, תעלה התוכנית שוב. | בשנת [[תשמ"ג]], כשנתיים לאחר ש[[בית רומנו]] נגאל מידי ה[[ערבי]]ם, תוכנן להקים [[ישיבה גדולה]] [[חב"ד]]ית ב[[חברון]], וסביבה להקים שכונה חב"דית. בתחילה הראה הרבי כיוון חיובי להצעה, והחלו תוכניות מעשיות להקמת השכונה. התוכניות הוצגו בפני ראש הממשלה דאז, [[מנחם בגין]] ושר השיכון מר [[דוד לוי]] שהסכימו בעיקרון לתוכניות. אך בשלב מאוחר יותר הקפיא הרבי את התוכניות. במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. הרבי סיים את מכתבו בהבטחה, שברגע והמצב הביטחוני ישתנה ויתאפשר ליישב בחברון בלי סכנה בטחונית, תעלה התוכנית שוב. | ||
שכונות חב"דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב"ד ב[[רחובות]]. | שכונות חב"דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב"ד ב[[רחובות]]{{הבהרה}}. | ||
== רבני שכונות חב"דיים == | == רבני שכונות חב"דיים == | ||
| שורה 38: | שורה 43: | ||
*הרב [[מנחם וולפא]] - רב שיכון חב"ד ורב שכונת האירוסים, נתניה. | *הרב [[מנחם וולפא]] - רב שיכון חב"ד ורב שכונת האירוסים, נתניה. | ||
*הרב יעקב נקי - רב שכונת יד התשעה, הרצליה. | *הרב יעקב נקי - רב שכונת יד התשעה, הרצליה. | ||
*הרב מאיר סוויסה - רב שכונה א', באר שבע | |||
*הרב [[שמעון אייזנבך]] - רב שכונת השחמון, אילת | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
גרסה אחרונה מ־00:55, 8 בספטמבר 2024
שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו קריית חב"ד בצפת) עד למספר רב של רחובות (כמו קראון הייטס בניו יורק).
מאפייני שכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו מוסדות חינוך, מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת קראון הייטס בברוקלין היא בעלת מאפיין חב"די.
עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל שכונות חשובות בערים גדולות מונות רבבות וגם מאות אלפים, בעוד שקריית חב"ד צפת מכילה 3 בניינים.
בארץ ישראל קיימים בערים יהודיות גדולות רבני שכונות מטעם הרבנות הראשית, שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה.
שכונות חב"דיות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בישראל קיימים מספר שכונות חב"דיות רשמיות:
- נחלת הר חב"ד ונחלת מנחם בקריית מלאכי,
- שיכון חב"ד בירושלים,
- קריית חב"ד (צפת)
- גבעת שושנה בצפת
- שיכון חב"ד בלוד.
גם היישוב כפר חב"ד מחולק לשכונות, כדוגמת שכונת לוי יצחק א' וב', שכונת בנה ביתך, שכונת הרב ועוד.
השכונה החב"דית הגדולה בעולם היא שכונת קראון הייטס בברוקלין עם קרוב ל-4,000 משפחות.
הקמת שכונות על ידי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערכים מורחבים – שיכון חב"ד בירושלים, נחלת הר חב"ד, קריית חב"ד צפת |
השכונה הראשונה שהרבי הורה להקים הייתה שיכון חב"ד בירושלים, בשנת תשי"ח הורה הרבי לרב סלונים להקים שכונה חב"דית בירושלים. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה, ולקראת ראש השנה תשכ"ב נכנסו הדיירים הראשונים.
שכונה השניה, נחלת הר חב"ד, התייסדה בקריית מלאכי. ההקמה באה אחרי הוראה מהרבי לחפש שכונה ליישב בה עולים מרוסיה, ועסקני חב"ד בארץ הציעו את קריית מלאכי. בכ"ג שבט תשכ"ט השיב הרבי תשובה חיובית. שם השכונה "נחלת הר חב"ד", בראשי תיבות "חנה", על שם הרבנית חנה, אם הרבי.
השכונה השלישית היא קריית חב"ד בצפת, שנבנתה בשנת תשל"ג על ידי הרב קפלן. בהוראת הרבי אסף הרב קפלן עשרה אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד, וייסד איתם את הגרעין הראשון. כיום מתגוררים בצפת קרוב ל-800 משפחות חב"דיות. גודל השכונה המקורי הוא 3 בניינים גבוהים, המכיל קרוב ל-200 משפחות. עם התרחבות הקהילה נוספו ארבעה בניינים קטנים נוספים, וכיום השכונה מתפרשת על פני השכונות הסמוכות.
בשנת תשמ"ג, כשנתיים לאחר שבית רומנו נגאל מידי הערבים, תוכנן להקים ישיבה גדולה חב"דית בחברון, וסביבה להקים שכונה חב"דית. בתחילה הראה הרבי כיוון חיובי להצעה, והחלו תוכניות מעשיות להקמת השכונה. התוכניות הוצגו בפני ראש הממשלה דאז, מנחם בגין ושר השיכון מר דוד לוי שהסכימו בעיקרון לתוכניות. אך בשלב מאוחר יותר הקפיא הרבי את התוכניות. במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. הרבי סיים את מכתבו בהבטחה, שברגע והמצב הביטחוני ישתנה ויתאפשר ליישב בחברון בלי סכנה בטחונית, תעלה התוכנית שוב.
שכונות חב"דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב"ד ברחובות[דרושה הבהרה].
רבני שכונות חב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ברוך בועז יורקוביץ - רב שיכון חב"ד בלוד.
- הרב מרדכי ביסטריצקי - רב קריית חב"ד בצפת.
- הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי - רב נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי.
- הרב פנחס אלטהויז - רב שכונה בחולון.
- הרב מרדכי נחימובסקי - רב שכונה בחולון.
- הרב מנחם וולפא - רב שיכון חב"ד ורב שכונת האירוסים, נתניה.
- הרב יעקב נקי - רב שכונת יד התשעה, הרצליה.
- הרב מאיר סוויסה - רב שכונה א', באר שבע
- הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת השחמון, אילת
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נחלת הר חב"ד - הוראות והדרכות מזכירות הרבי, בקשר עם הקמת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, תשס"ח.
- ייסודה של קריית חב"ד בצפת - כפר חב"ד, תשס"ט.
- ייסודו והתפתחותו של שיכון חב"ד בלוד, כפר חב"ד, תש"ע.