חול המועד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:31, 18 בספטמבר 2023

ימי חול המועד הם ימים בתוך המועדים, שקדושתם קלה מקדושת יום טוב. ימי חול המועד הם ימי שמחה, ואסורים בעשיית מלאכה.

איסור מלאכת חול המועד, יש ראשונים הסוברים^[1] שהוא מדאורייתא.

גדר המלאכות, לא נקבע בתורה, ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים, מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור"^[2], ולאחר שקבעו חכמים שמלאכה פלונית אסורה - נעשית אסורה מדאורייתא^[3].

שמחה וכבוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצות שמחת יום טוב נוהגת גם בחול המועד^[4]. וחובה לכבד חולו של מועד במאכל ובמשתה ובכסות נקיה כשאר ימים טובים^[5]. ונהגו ללבוש בגדי שבת בחול המועד^[6]. וכן המנהג שתהא מפה פרושה על השלחן כל ימי חול המועד כמו ביום טוב^[7].

החיוב לעסוק בתורה בחול המועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיקר איסורי המלאכה הוא כדי שיעסקו בתורה בימי חול המועד.

אדמו"ר הזקן פוסק^[8], שמי שאינו יכול לעסוק תמיד בתורה ומתפרנס ממעשה ידיו, חייב לקבוע לו עיתים לתלמוד תורה ביום ובלילה, כפי כוחו ויכלתו. ואם פרנסתו נעשית על ידי אחרים, חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש.

וכשם שבימות החול, אלה המתפרנסים ממעשה ידיהם אין להם חיוב לעסוק בתורה יומם ולילה, כך גם ביום טוב ושבת, שמכיוון שיש מצווה להתענג ולאכול בהם, הרי פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה בזמן זה.

אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור אלו (פרנסה או עונג שבת ויום טוב), הרי במילא נשאר הציווי המלא של "חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש"^[9].

שבת חול המועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבת חול המועד היא השבת שחלה בתוך ימי חול המועד ואסור ליטול בה ארבעת המינים.

בשבת חול המועד אסור ליטול לולב ושאר ארבעת המינים, ואין לטלטם גם משום חשש מוקצה.

בתפילות השבת מוסיפים יעלה ויבוא. בקריאת התורה בתפילת שחרית קוראים פרשיות מיוחדות והפטרות מיוחדות, ובמנחה את תחילת הפרשה של השבת הבאה (או, אם בשבת הבאה עדיין יש חג, של שבת שאחריה).

תפילת מוסף היא בנוסח של יום טוב, אך מזכירים בו שבת.

עשרת ימי תשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשם האריז"ל מובא, שגם הימים של עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הם דוגמת חול המועד^[10].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יקותיאל פרקש, חול המועד כהלכתו, מהדורה חדשה, תש"ע.
סיכום דיני חול המועד, בגליון 'מבית ההוראה' (כפר חב"ד) גליון 9, תשרי תשפ"א עמוד 18

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה קורנוויץ, הלכות חול המועד
מכון הלכה חב"ד, קיצור דיני חול המועד

הערות שוליים

↑ ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועדס"ב (חי"ג ע' קז ואילך). וש"נ.
↑ חגיגה יח, א ובפרש"י.
↑ תורת מנחם תשט"ז
↑ משנה סוכה מח, א; שו"ע אדה"ז תקכט, ו.
↑ מג"א תקל, א.
↑ מג"א שם.
↑ ערוך השולחן שם, ד.
↑ שולחן ערוך הלכות תלמוד תורה פרק ג' הל' ד-ה.
↑ מלבד הזמנים המיועדים לתפילה ולקיום מצוות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול המועד. על פי שיחת שבת פרשת צו תשל"א
↑ שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר.

[1] ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועדס"ב (חי"ג ע' קז ואילך). וש"נ.

[2] חגיגה יח, א ובפרש"י.

[3] תורת מנחם תשט"ז

[4] משנה סוכה מח, א; שו"ע אדה"ז תקכט, ו.

[5] מג"א תקל, א.

[6] מג"א שם.

[7] ערוך השולחן שם, ד.

[8] שולחן ערוך הלכות תלמוד תורה פרק ג' הל' ד-ה.

[9] מלבד הזמנים המיועדים לתפילה ולקיום מצוות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול המועד. על פי שיחת שבת פרשת צו תשל"א

[10] שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ימי '''חול המועד''' הינם ימי שמחה, ואסורים בעשיית מלאכה.
+ימי '''חול המועד''' הם ימים בתוך המועדים, שקדושתם קלה מקדושת [[יום טוב]]. ימי חול המועד הם ימי שמחה, ואסורים בעשיית מלאכה.
 איסור מלאכת חול המועד, יש ראשונים הסוברים{{הערה|1= ראה אנציקלופדי' תלמודית ערך חול המועדס"ב (חי"ג ע' קז ואילך). וש"נ.}} שהוא מדאורייתא.
-גדר המלאכות, לא נקבע בתורה, ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים, מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור"{{הערה|1=[[חגיגה]] יח, א ובפ[[רש"י]].}}, ולאחר שקבעו חכמים שמלאכה פלונית אסורה - נעשית אסורה מדאורייתא.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/27/301&search=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93 תורת מנחם תשט"ז]}}
+גדר המלאכות, לא נקבע בתורה, ולא מסרן הכתוב אלא לחכמים, מאחר שאמר לך הכתוב שהן עצורין ממלאכה ולא בכולן, ולא פירש אי זו המותרת ואי זו אסורה, דע וראה שלא מסרן אלא לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר ועל אי זו להטיל האיסור"{{הערה|1=[[חגיגה]] יח, א ובפ[[רש"י]].}}, ולאחר שקבעו חכמים שמלאכה פלונית אסורה - נעשית אסורה מדאורייתא{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/27/301&search=חול+המועד תורת מנחם תשט"ז]}}.
+== שמחה וכבוד ==
+מצות שמחת [[יום טוב]] נוהגת גם בחול המועד{{הערה|משנה סוכה מח, א; שו"ע אדה"ז תקכט, ו.}}. וחובה לכבד חולו של מועד במאכל ובמשתה ובכסות נקיה כשאר ימים טובים{{הערה|מג"א תקל, א.}}. ונהגו ללבוש בגדי שבת בחול המועד{{הערה|מג"א שם.}}. וכן המנהג שתהא מפה פרושה על השלחן כל ימי חול המועד כמו ב[[יום טוב]]{{הערה|ערוך השולחן שם, ד.}}.
 == החיוב לעסוק בתורה בחול המועד ==
@@ שורה 9: / שורה 12: @@
 עיקר איסורי המלאכה הוא כדי שיעסקו בתורה בימי חול המועד.
-[[אדמו"ר הזקן]] פוסק בשלחנו, דמי שאינו יכול לעסוק תמיד בתורה, חייב
+[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|שולחן ערוך הלכות תלמוד תורה פרק ג' הל' ד-ה.}}, שמי שאינו יכול לעסוק תמיד בתורה ומתפרנס ממעשה ידיו, חייב לקבוע לו עיתים ל[[תלמוד תורה]] ב[[יום]] וב[[לילה]], כפי כוחו ויכלתו. ואם פרנסתו נעשית על ידי אחרים, חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש.
-לקבוע לו עתים ל[[תלמוד תורה]] ב[[יום]] וב[[לילה]], כפי כוחו ויכלתו וכו'. וכל זה במתפרנס ממעשה
-ידיו ממש, אבל אם מלאכתו נעשית על ידי אחרים וכו' חייב לעסוק בתורה יומם ולילה
-ממש - וזה שייך לכל אחד ואחת, שהרי 'כל איש מישראל חייב בת"ת בין [[עני]] בין עשיר' כו'.
-והנה כשם שבימות החול, הרי חיוב זה של לעסוק בתורה יומם ולילה ממש אינו
+וכשם שבימות החול, אלה המתפרנסים ממעשה ידיהם אין להם חיוב לעסוק בתורה יומם ולילה, כך גם ביום טוב ושבת, שמכיוון שיש מצווה להתענג ולאכול בהם, הרי פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה בזמן זה.
-מוטל על אלה שהם מתפרנסים ממעשה ידיהם כנ"ל - על דרך זה הוא ביחס ליום טוב:
-דמכיון שהוא 'חציו לכם', הרי בחלקו זה שניתן לכם פטרה התורה מחיוב מצות
-תלמוד תורה; וכן גם ב[[יום השבת]], הלא מצינו שמאחרים לבוא לבית הכנסת משום
-המצוה שיש בו לענגו, דהיינו שבזמן ההוא הותר החיוב תמידי של לימוד
-התורה.
-אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור אלו, הן מפאת המצוות
+אמנם בימי חול המועד שאין בהם טעמי פטור אלו (פרנסה או עונג [[שבת]] ו[[יום טוב]]), הרי במילא נשאר הציווי המלא של "חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש"{{הערה|מלבד הזמנים המיועדים ל[[תפילה]] ולקיום מצוות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול המועד. על פי [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15608&hilite=6ef1e4ba-420b-4c04-9ecd-2cef3b4df0aa&st=חול+המועד&pgnum=233 שיחת שבת פרשת צו תשל"א]}}.
-המיותרות ל[[שבת]] ו[[יום טוב]], והן מצד ההתעסקות לפרנסתן של ימות החול, שהרי
-אסורים אז במלאכה' - הרי במילא נשאר אז על כל אחד ואחד הציווי המלא של "חייב
-לעסוק בתורה יומם ולילה ממש", כמובן, מלבד הזמנים המיועדים ל[[תפילה]]: ולקיום
-מצות ושמחת בחגך, שהיא מצוות עשה מהתורה גם בחול המועד, וכיוצא בזה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15608&st=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93&pgnum=234 הרבי]}}.
 ==שבת חול המועד==
@@ שורה 35: / שורה 26: @@
 תפילת מוסף היא בנוסח של יום טוב, אך מזכירים בו שבת.
+==עשרת ימי תשובה==
+בשם האריז"ל מובא, שגם הימים של [[עשרת ימי תשובה]] שבין [[ראש השנה]] ל[[יום הכיפורים]], הם דוגמת חול המועד{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1-JIMrZoO79xn8UdT5jTUup7SUl8BU2iN/view שיחת צום גדליה תשמ"ג, ושם התבאר].}}.
 ==לקריאה נוספת==
 *[[יקותיאל פרקש]], '''[[חול המועד כהלכתו]]''', מהדורה חדשה, תש"ע.
+*'''[https://drive.google.com/file/d/15E8BwjGzypFNhVdNUvkRmDoctCou_iBA/view סיכום דיני חול המועד]''', בגליון 'מבית ההוראה' (כפר חב"ד) גליון 9, תשרי תשפ"א עמוד 18
+==קישורים חיצוניים==
+*הרב [[משה קורנוויץ]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/719389/ הלכות חול המועד]''' {{וידפו}}
+*[[מכון הלכה חב"ד]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/09/22-09-2021-16-50-39-מדיני-חול-המועד-סוכות.pdf קיצור דיני חול המועד]''' {{PDF}}{{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:שלוש רגלים]]