רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
שמו רומז על שני סימנים של בני ישראל. | שמו רומז על שני סימנים של בני ישראל. | ||
* '''חלפתא''' רומז על ענין ה[[בושה]], שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם | * '''חלפתא''' רומז על ענין ה[[בושה]], שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם שואלים אותו אם מסכתא פלונית סדורה בידך אם לא. ענין זה רמוז גם בלשון איש "'''כפר''' חנינא" שאינו מספר מעשיו לאנשים אחרים, כפר, שהוא בהצנע ולא כעיר שהוא בפרסום. | ||
* '''דוסא''' מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו [[ריח]] ואין לו טעם {{הערה|ויקרא רבה פ"ל י"ב}}, כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש{{הערה|1=[[התועדויות]] [[תשמ"ז]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16017&hilite=4bcae8e7-3681-488f-bdd6-04fe4db96380&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=550 ח"ג].}} | * '''דוסא''' מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו [[ריח]] ואין לו טעם{{הערה|ויקרא רבה פ"ל י"ב}}, כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש{{הערה|1=[[התועדויות]] [[תשמ"ז]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16017&hilite=4bcae8e7-3681-488f-bdd6-04fe4db96380&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=550 ח"ג].}} | ||
== אמרתו במסכת אבות == | == אמרתו במסכת אבות == | ||
גרסה אחרונה מ־23:42, 25 בפברואר 2024
רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא, תנא המוזכר במסכת אבות.
חייו וזהותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אין בידינו דיי פרטים על רבי חלפתא מלבד שהתגורר בכפר חנניא. יש לציין שאין הוא בנו של התנא רבי דוסא בן הרכינס.
שמו ע"פ תורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שמו רומז על שני סימנים של בני ישראל.
- חלפתא רומז על ענין הבושה, שעל זה נאמר ששלושה דברים תלמיד חכמים מחליפים דיבורם, ואחד מהם אם שואלים אותו אם מסכתא פלונית סדורה בידך אם לא. ענין זה רמוז גם בלשון איש "כפר חנינא" שאינו מספר מעשיו לאנשים אחרים, כפר, שהוא בהצנע ולא כעיר שהוא בפרסום.
- דוסא מרמז על רחמנות כדאיתא בספרים שדוסא הוא לשון הדס שיש לו ריח ואין לו טעם[1], כאשר שהוא לא יכול לעזור לחבירו, הוא משתתף בצערו ומשתתף בשמחתו, וכריח שאין בו ממש[2]
אמרתו במסכת אבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר אלקים נצב בעדת אל. ומניו אפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה, שנאמר בקרב אלקים ישפוט. ומניו אפילו שנים, שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב הי וישמע. ומנע אפילו אחד, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך[3].