זעיר אנפין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
בינוויקי |
||
| (32 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עולמות אבי"ע}} | {{עולמות אבי"ע}} | ||
''' | '''זְעֵיר אַנְפִּין''' הוא שמו של ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות ה[[מדות]] של עולם ה[[אצילות]]. זעיר אנפין, ביחד עם [[מלכות דאצילות]] מכונים גם בשם 'קודשא בריך הוא ושכינתיה'. ה[[יחוד (קבלה)|יחוד]] שנוצר ביניהם נקרא [[יחודא תתאה]]. על כן ה[[מצווה|מצוות]] שאנו עושים מכוונים לשם יחוד ה[[זעיר אנפין]] עם ה[[מלכות דאצילות]]. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח של "[[לשם יחוד]]", לדוגמא: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". | ||
כמו כן זעיר אנפין מאיר מאד ביום ה[[שבת]], ובתפילת המוסף של שבת, הוא עולה למקום [[אבא ואמא]], הוא דרגת קדושה גבוהה ביותר, ומשם יונקים הז"א והמלכות מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}. | |||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
זעיר אנפין הוא ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות של ה[[מדות]], ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם ה[[אצילות]]. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מ[[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]] של [[עולם האצילות]], שהם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה מ[[מלכות דאצילות]] | זעיר אנפין הוא ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות של ששת ה[[מדות]], ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם ה[[אצילות]]. ענינו הוא שהוא התגלותו של [[הקב"ה]] בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מ[[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]] של [[עולם האצילות]], שהם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה מ[[מלכות דאצילות]] שהיא בחינת [[שכינה]], שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך [[כנסת ישראל]]. | ||
זעיר אנפין נקרא גם בשם '[[אדם]]'. ומבואר שהוא בבחינת '[[רמ"ח איברין דמלכא]]', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה [[אור אין סוף]]. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]], נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם [[ה' חסדים]] המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא. | זעיר אנפין נקרא גם בשם '[[אדם]]'. ומבואר שהוא בבחינת '[[רמ"ח איברין דמלכא]]', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה [[אור אין סוף]]. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]], נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם [[ה' חסדים]] המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא. | ||
==ביחס לאריך אנפין== | ==ביחס לאריך אנפין== | ||
מקור התענוגים בחיצוניות ה[[כתר]] של עולם ה[[אצילות]] נקרא בשם [[אריך אנפין]], וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. [[אריך אנפין]] הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין. זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס ל[[אריך אנפין]]. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג. | מקור התענוגים בחיצוניות ה[[כתר]] של עולם ה[[אצילות]] נקרא בשם [[אריך אנפין]] (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. [[אריך אנפין]] הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס ל[[אריך אנפין]]. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג. | ||
משל | משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין{{הערה|[[שער היחוד]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] [[אות]] ל"ג (https://chabadlibrary.org/books/2800530264)}}: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. ל[[משל]], נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר. | ||
כמו | |||
או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר | |||
==ראו גם== | |||
*[[אור הוי' (ז"א)]] | |||
[[קטגוריה: | {{הערות שוליים}} | ||
{{שבת}} | |||
[[קטגוריה:ספירות]] | |||
[[קטגוריה:עולמות]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:שבת]] | |||
[[en:Zeir Anpin]] | |||