בר מצווה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־21:35, 17 במרץ 2026

בר מצווה הוא הזמן בו נכנס נער יהודי לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.

במשנת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראיה מהפסוק "ויקחו איש"^[1]

על^[2] הפסוק^[3] "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר^[4], שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, שהקב"ה "אמר אלי בני, אתה אני היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"^[5] נמשכה בו נשמה קדושה.

מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחילת שולחן-ערוך^[6], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כפי שאמורה להיות, אזי זוכה למעלה גדולה יותר^[7], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות^[8].

ולכן עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה בשעה שרבי אלעזר בנו נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר' אליעזר בנו נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש^[9].

הכנות לבר מצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במספר מכתבים הדריך הרבי שההכנות לבר מצוה צריכות להיות הכנות רוחניות, שיסייעו לנער לקיים כראוי את המצוות אותם הוא מתחייב לקיים מאז הבר מצווה ואילך.

בהתאם לכך שלל הרבי את המנהג שהנער משקיע שעות רבות ומאמצים גדולים כדי לקרוא בציבור את הפרשה, כשהדבר בא על חשבון הכנות רוחניות אחרות, לימוד ההלכות, וכדומה.

באופן כללי, במענה לנערים ששאלו את הרבי כיצד עליהם להתכונן לבר מצווה, השיב הרבי שההכנה צריכה להיות בהתאם להוראות הנהלת המוסד בו הנער לומד, ובהתייעצות עם אנשי החינוך שבאים עמו במגע יום-יומי ומכירים אותו^[10].

הנחת תפילין לפני הבר מצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי מנהג חב"ד^[11] נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה^[12], ועם זאת - ללא ברכת שהחיינו^[13].

כאשר בתוך חודשיים אלו חלים ימי החגים, יש הנוהגים להקדים מספר ימים בהתאם^[14].

ההכנה לבר מצווה בתחילת הנחת התפילין היא באותו זמן הן בנוגע לתפילין דרש"י והן בנוגע לתפילין דרבינו תם^[15].

רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל 11 קרא לו אביו אדמו"ר הרש"ב ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של רש"י וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11.

התחלת הנחת התפילין היתה בי"א תמוז, כיון שבאותה שנה י"ב תמוז חל בשבת^[16].

עליה לתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – עליה לתורה

בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או שבת האופרוף^[17].

על פי הוראת אדמו"ר הזקן^[18], הבר מצוה ישתדל לעלות בתפילת מנחה של שבת, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך נכתב ב'ספר המנהגים - חב"ד': "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש"^[19].

באגרות קודש^[^{דרוש מקור]} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב^[20].

בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום שני, חמישי, ראש חודש ולא רק בשבת^[21].

עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

על העליה לתורה בבר מצוה של אדמו"ר האמצעי סיפר אדמו"ר הריי"צ, סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה^[22]:

בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.

שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה של חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי^[23].

סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד.

רבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, היה אז ילד קטן כבן שש או שבע והיה רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם היה אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב.

כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר.

רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב.

בסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - הבעל שם טוב אמר למורי - המגיד ממזריטש - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפילה שמנחה של שבת קודש.

הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת רעוא דכל רעוין [= רצון הרצונות].

אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי, הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי.

הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאל מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפילתי לך ה' עת רצון"^[24], הזמן של תפילת מנחה הוא זמן של עת רצון.

שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפילה מנחה?

ענה לי אבי: אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון.

עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפילת המנחה.

התוועדות לכבוד הבר מצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממנהגי חב"ד^[25] שאחר תפילה שחרית מתאספים ביחד עם הבר מצוה ואומרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות (בד"כ מאמר "איתא במדרש תילים"), ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים התוועדות עם סעודה ונטילת ידיים^[26].

הרבי הביע מורת רוח מכך שהתפשט בין חסידים לשכור אולם במיוחד עבור חגיגת הבר מצווה^[27].

מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות.

חזרת דא"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוהגים לחזור בבר מצוה את המאמר איתא במדרש תילים של הרבי מהר"ש,

האדמו"ר הרש"ב חזר מאמר זה בבר מצוה שלו וכן אדמור הריי"ץ

הרבי תיקן לחזור בעל פה את המאמר בבר מצוה.

בר מצווה אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

בר המווה של אדמו"ר הזקן הייתה בשנת תקי"ח, אביו וסבו של אמו"ר הזקן, ערכו שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה סעודת מצווה בה נאמרו הרבה חידושי תורה. וכל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"רב תנא הוא ופליג"^[28].

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע לוויטבסק אל דודו רבי יוסף יצחק משריי ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על שיטת החסידות ועל דרך הבעש"ט, אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג יום טוב^[29].

אדמו"ר האמצעי^[30][עריכה | עריכת קוד מקור]

לחגיגת הבר-מצווה של אדמו"ר האמצעי הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו^[31], לצורך החגיגות בוטל הכלל.

ביום הבר-מצווה - יום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת ברוך שפטרני בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון ד' בבות, גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.

לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "לעקאח" וכוסית "משקה", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.

לאחר תפילת מעריב התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר מאמר חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.

בשבת שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, בתפילת מנחה של שבת, מכיוון שהזמן של מנחה של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי בדביקות מיוחדת.

הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אדמו"ר המהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי' תמוז תרנ"א בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מה עליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו^[32] שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח תפילין בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו (אדמו"ר המהר"ש), והורה לו להתחיל להניח תפילין של רש"י בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.

חודשיים לפני הבר מצווה, שלו בי"א אייר תרנ"ג חזר אביו מאמר "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים^[33], לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו אדמו"ר הרש"ב היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.

הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי החל להניח תפילין כהכנה לבר מצווה, כחודש ימים לפני יום הולדתו הי"ג, ביום חמישי י"א אדר תרע"ה^[34].

מכיון שבאותה שנה חל י"א ניסן ביום שישי, חגגו את הבר מצווה בדנייפרופטרובסק בשבת קודש לאחר התפילה, כאשר ההתוועדות החלה בסביבות השעה 12:00, ונמשכה שעה ארוכה לאחר צאת השבת.

במהלך ההתוועדות נשא חתן הבר מצווה דברים בנגלה ובנסתר, וכן השתתף בחגיגה הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, שהגיע לחגיגה מחצר אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, והביא את ברכתו לחגיגה, "שישתעבדו מוחו וליבו להשם יתברך על ידי הנחת התפילין שלו", "השם יתברך יעזור לו שיהיה יהודי תמים, ושיהיה לו [= לאביו ר' לוי יצחק] נחת ממנו".

תיאור מפורט של האירוע נמצא ביומני הרבנית חנה אמו של הרבי, ושם כותבת שהיה "משהו אחר, בלתי רגיל. אירוע של התרוממות גדולה".

שמחה זו הייתה השמחה הראשונה במשפחתו של הרבי לאחר שאביו התמנה כרב העיר, ואף שבתחילה היו חילוקי דעות סביב מינויו, לאחר שבע שנים של הנהגת הרבנות בתוקף התאחדו סביבו רוב בני העיר, והייתה זו הזדמנות עבורם להביע את ההערכה לרב העיר.

החגיגה התקיימה בביתו הפרטי של ר' לוי יצחק כאשר האנשים חגגו באולם הגדול, והנשים בחדר האוכל. הבית המה אנשים ונשים שהגיעו לברך את חתן הבר מצווה ולהשתתף בחגיגה, ולאורך כל יום השבת אנשים יצאו ונכנסו והיה דוחק רב.

בשעות הצהריים אביו של הרבי ביקש ממנו דבר מה מבלי שכל הנוכחים ישמעו, והרבי בתחילה סירב להבטיח. מאורע זה גרם לעצב רב והרבי עצמו ואביו החלו לבכות, ובעקבותיהם גם שאר המסובים. רק עם דמדומי החמה נאות הרבי להבטיח לאביו את שביקש, וכולם פרצו בריקוד חסידי בשמחה גדולה^[35].

באותה שבת בה נערכה הבר מצווה, אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות עמוק כחלק מ'המשך תער"ב', בו החל לבאר בעומק רב ענינים ומושגים הקשורים עם גילוי האור האלוקי שיהיה בגאולה העתידה, דבר המהווה נקודת ציון בביאורי ההמשך. לאחר עלותו של הרבי לכס הנשיאות, ראו בכך החסידים רמז הקושר את המאמר עם העובדה שבאותה שבת נחגגה הבר מצווה של הרבי. בנוסף, באותו מאמר הזכיר אדמו"ר הרש"ב וביאר את מאמר חז"ל 'אנא נסיב מלכא', אותו ביאר הרבי עצמו באריכות במאמר ביום עשתי עשר שאמר ביום הולדתו י"א ניסן תשל"א.

בר מצווה לעולים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז שנת תשנ"ב^[36] מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי כולל חב"ד בארץ הקודש חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה.

הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ.

שנים רבות נערכה החגיגה באופן פומבי ברחבת הכותל המערבי בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, ובשנים האחרונות נערכת החגיגה באירוע סגור באולם יוקרתי בהשתתפות הצמרת הפוליטית וראשי רבני חב"ד בארץ הקודש.

בר מצווה ליתומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בר מצוה ליתומי צה"ל

לאחר מלחמת ששת הימים הורה הרבי לייסד מחלקה מיוחדת בתוך צעירי אגודת חב"ד, שתארגן כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמות השונות על הגנת ארץ הקודש..

את הפיקוד לקחה שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב)^[37].

בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה^[38]. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים.

הרבי עצמו התייחס בהתוועדות בפומבי לאירועים אלו^[39].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שערי בר מצווה - היכל מנחם בני ברק.
בן י"ג למצוות - מאת הרב יעקב הורביץ בהוצאת צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש.
ספר 'מכתבי פאר' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי בהוצאת מכון אנכ"י.
לקח כמה שעות עד שהוא נתן תשובה חיובית, במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד 1960 עמוד 32^[40]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

איחולים לבר מצווה הרבי מאחל לחתני בר מצווה במהלך חלוקת דולרים, בתוך מגזין הוידאו של jem.
השינויים בנוסח הברכה של הרבי לחתני בר המצווה - באתר כ"א טבת תשע"ח.
כתבי יד מהרבי בקשר עם בר מצווה.
לקח טוב - מנהגי חב"ד לבר מצווה מתוך ספר המנהגים, עם פיענוחים (תשורה כסלו תשע"ט).
בר מצווה לילדי היתומים, גלריה היסטורית מתוך ארכיון גברת רוזנברג סרטון וידאו
יחידות כללית לנערי בר מצווה

הערות שוליים

^ ראה באריכות דברי הרבי בענין בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבעת ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.
^ מתוך תורת מנחם תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.
^ תהלים ב, ז.
^ ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו יהל אור עה"פ, ע' יא.
^ תהלים קט, ד.
^ או"ח - סוף מהדו"ב.
^ "זכה יתיר" (זח"ב צד, ב.)
^ במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.
^ בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.
^ ראו לדוגמה הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת אמור תשע"ט.
^ שולחן מנחם חלא א' אורח חיים סימן לו עמוד קה. אגרות קודש חלק י"ז עמוד סא. ירחון המאור גליון פ"ד תמוז תשי"ח עמוד 9. מכתב כ"ו ניסן תשי"ט. אגרות קודש חלק י"ד עמוד תסג. אגרות קודש חלק ט"ז עמוד שה. להרחבה נוספת: שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 60, הרב אליהו יוחנן גוראריה - זמן הנחת תפילין לפני הבר מצווה.
^ אגרות קודש חלק י"ז עמ' פז.
^ בטעם הדבר, ראו ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמניח תפילין, בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 287.
^ על פי אגרות קודש חלק כג עמוד פט. לקוטי שיחות חלק כא עמוד 357, וכן על פי החשבון מהתחלת הנחת התפילין של אדמו"ר הריי"צ בי"א אייר, בשל חג השבועות שחל בין התחלת הנחת התפילין לבר מצווה (לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 214).
^ התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 142 הערה 114.
^ ראו בהרחבה במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח 1267 עמוד 38.
^ ראה שערי אפרים שער ב סעיף א.
^ ראה באריכות בספר התולדות חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.
^ עמוד 74.
^ ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.
^ ספר המנהגים עמוד 74.
^ לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33–35. ראה שם באריכות.
^ פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.
^ תהלים סט, יד
^ ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.
^ כאשר הבר מצווה חלה ביום ששי יש הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.
^ איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?
^ תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.
^ ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'
^ תיאור נרחב ומקיף מהבר מצוה של אדמו"ר האמצעי, מסר אדמו"ר הריי"צ בכ"ה שבט תרצ"ו, במהלך סעודת הבר מצוה של נכדו, ב. ג. השיחה נדפסה בלקוטי דיבורים חלק ב רכד, ב ואילך באריכות
^ תקנות ליאזנא תקמ"ג, נדפסו באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק א' ע' נג.
^ ספר המאמרים תשי"א עמ' 171-173.
^ ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.
^ יומנו של הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, 'רשימת ענינים וסיפורים' עמוד קי. זאת על אף שכבר בשנת תרס"ג הורה אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ ששימש כמנהל פועל של תומכי תמימים, שידריך את התלמידים להתחיל בהנחת תפילין חודשיים קודם הבר מצווה – אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד כד.
^ עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.
^ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות? - סקירה על החגיגה המסורתית ג' חשון תשע"ז.
^ שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' אברהם דוד מרוזוב נספה במלחמה
^ בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.
^ נחמה לאחר החורבן
^ תגובה למדור התפרסמה במדור קוראים כותבים גליון 1962 עמוד 18.

[1] ראה באריכות דברי הרבי בענין בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבעת ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.

[2] מתוך תורת מנחם תשט"ז חלק ב' שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז.

[3] תהלים ב, ז.

[4] ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש הרח"ו שם. רשימות הצמח צדק בפירושו יהל אור עה"פ, ע' יא.

[5] תהלים קט, ד.

[6] או"ח - סוף מהדו"ב.

[7] "זכה יתיר" (זח"ב צד, ב.)

[8] במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.

[9] בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.

[10] ראו לדוגמה הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת אמור תשע"ט.

[11] שולחן מנחם חלא א' אורח חיים סימן לו עמוד קה. אגרות קודש חלק י"ז עמוד סא. ירחון המאור גליון פ"ד תמוז תשי"ח עמוד 9. מכתב כ"ו ניסן תשי"ט. אגרות קודש חלק י"ד עמוד תסג. אגרות קודש חלק ט"ז עמוד שה. להרחבה נוספת: שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 60, הרב אליהו יוחנן גוראריה - זמן הנחת תפילין לפני הבר מצווה.

[12] אגרות קודש חלק י"ז עמ' פז.

[13] בטעם הדבר, ראו ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמניח תפילין, בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 287.

[14] על פי אגרות קודש חלק כג עמוד פט. לקוטי שיחות חלק כא עמוד 357, וכן על פי החשבון מהתחלת הנחת התפילין של אדמו"ר הריי"צ בי"א אייר, בשל חג השבועות שחל בין התחלת הנחת התפילין לבר מצווה (לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 214).

[15] התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 142 הערה 114.

[16] ראו בהרחבה במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח 1267 עמוד 38.

[17] ראה שערי אפרים שער ב סעיף א.

[18] ראה באריכות בספר התולדות חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.

[19] עמוד 74.

[20] ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.

[21] ספר המנהגים עמוד 74.

[22] לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33–35. ראה שם באריכות.

[23] פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.

[24] תהלים סט, יד

[25] ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.

[26] כאשר הבר מצווה חלה ביום ששי יש הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.

[27] איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?

[28] תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.

[29] ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'

[30] תיאור נרחב ומקיף מהבר מצוה של אדמו"ר האמצעי, מסר אדמו"ר הריי"צ בכ"ה שבט תרצ"ו, במהלך סעודת הבר מצוה של נכדו, ב. ג. השיחה נדפסה בלקוטי דיבורים חלק ב רכד, ב ואילך באריכות

[31] תקנות ליאזנא תקמ"ג, נדפסו באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק א' ע' נג.

[32] ספר המאמרים תשי"א עמ' 171-173.

[33] ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.

[34] יומנו של הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, 'רשימת ענינים וסיפורים' עמוד קי. זאת על אף שכבר בשנת תרס"ג הורה אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ ששימש כמנהל פועל של תומכי תמימים, שידריך את התלמידים להתחיל בהנחת תפילין חודשיים קודם הבר מצווה – אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד כד.

[35] עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.

[36] מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות? - סקירה על החגיגה המסורתית ג' חשון תשע"ז.

[37] שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' אברהם דוד מרוזוב נספה במלחמה

[38] בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.

[39] נחמה לאחר החורבן

[40] תגובה למדור התפרסמה במדור קוראים כותבים גליון 1962 עמוד 18.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[עלייה לתורה]] של חתן בר מצוה ב-[[770]]]]
+[[קובץ:מכתב הרבי לבר מצווה.jpeg|ממוזער|הנוסח הנפוץ ששיגר הרבי כברכה לנערי בר מצווה]]
-'''בר מצוה''' הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.
+[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|ממוזער|[[עלייה לתורה]] של חתן בר מצוה ב-[[770]]]]
+'''בר מצווה''' הוא הזמן בו נכנס נער יהודי לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.
 ==במשנת החסידות==
-נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראי'ה מהפסוק "ויקחו איש"<ref>ראה באריכות דברי הרבי בענין ב יט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבע ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.</ref>
+נחלקו הפוסקים האם גיל 13 הוא מן התורה, והביאו ראיה מהפסוק "ויקחו איש"{{הערה|ראה באריכות דברי הרבי בענין בשיחת י"ט תמוז תשכ"ח, 75 שנה לסיום שבעת ימי המשתה לבר מצוה של הרבי הקודם.}}
-על{{הערת שוליים|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערת שוליים|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערת שוליים|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפלה"{{הערת שוליים|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה.
+על{{הערה|מתוך [[תורת מנחם]] [[תשט"ז]] חלק ב' שיחת יום ב' ד[[חג השבועות]] ה'תשט"ז.}} הפסוק{{הערה|תהלים ב, ז.}} "בני אתה אני היום ילדתיך", איתא בזוהר{{הערה|1=ח"ב צח, רע"א. ראה אור החמה פירוש [[הרח"ו]] שם. רשימות הצמח צדק בפירושו [[יהל אור]] עה"פ, ע' יא.}}, שפסוק זה אמר דוד בשעה שנעשה בר-מצוה ונכנס לשנתו. ואז אמר דוד, ש[[הקב"ה]] "אמר אלי בני, אתה '''אני''' היום ילדתיך", דהיינו שממדריגת "אני תפילה"{{הערה|1=[[תהלים]] קט, ד.}} נמשכה בו [[נשמה]] קדושה.
-מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחלת שולחן-ערוך{{הערת שוליים|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"{{הערה|זח"ב צד, ב.}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערה|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}.
+מדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת ה[[ברית מילה]] שבה נכנסת [[נפש]] האלקית, כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחילת שולחן-ערוך{{הערה|1=[[או"ח]] - סוף מהדו"ב.}}, אבל אין זה אלא המדריגה ד[[נפש רוח ונשמה]], ולאחר שעובד עבודתו כפי שאמורה להיות, אזי זוכה למעלה גדולה יותר{{הערה|"זכה יתיר" (זח"ב צד, ב.)}}, ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות{{הערה|במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.}}.
-ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] ברי' נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערה|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.}}.
+ולכן עשה [[רבי שמעון]] סעודה ושמחה גדולה בשעה ש[[רבי אלעזר בן רבי שמעון|רבי אלעזר]] בנו נעשה בר-מצוה, שמחה כמו בחתונה. ובשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר' אליעזר בנו נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש{{הערה|בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.}}.
 ==הכנות לבר מצוה==
-במספר מכתבים הדריך הרבי שאת ההכנות לבר מצוה צריכות להיות הכנות רוחניות, שיסייעו לנער לקיים כראוי את המצוות אותם הוא מתחייב לקיים מאז הבר מצווה ואילך.
+במספר מכתבים הדריך הרבי שההכנות לבר מצוה צריכות להיות הכנות רוחניות, שיסייעו לנער לקיים כראוי את המצוות אותם הוא מתחייב לקיים מאז הבר מצווה ואילך.
 בהתאם לכך שלל הרבי את המנהג שהנער משקיע שעות רבות ומאמצים גדולים כדי לקרוא בציבור את הפרשה, כשהדבר בא על חשבון הכנות רוחניות אחרות, לימוד ההלכות, וכדומה.
-באופן כללי, במענה לנערים ששאלו את הרבי כיצד עליהם להתכונן לבר מצווה, השיב הרבי שההכנה צריכה להיות בהתאם להוראות הנהלת המוסד בו הנער לומד, ובהתייעצות עם אנשי החינוך שבאים עמו במגע יום-יומי ומכירים אותו{{הערה|ראו לדוגמא הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת אמור תשע"ט.}}.
+באופן כללי, במענה לנערים ששאלו את הרבי כיצד עליהם להתכונן לבר מצווה, השיב הרבי שההכנה צריכה להיות בהתאם להוראות הנהלת המוסד בו הנער לומד, ובהתייעצות עם אנשי החינוך שבאים עמו במגע יום-יומי ומכירים אותו{{הערה|ראו לדוגמה הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת אמור תשע"ט.}}.
+=== הנחת תפילין לפני הבר מצווה ===
+על פי מנהג חב"ד{{הערה|שולחן מנחם חלא א' אורח חיים סימן לו עמוד קה. אגרות קודש חלק י"ז עמוד סא. ירחון המאור גליון פ"ד תמוז תשי"ח עמוד 9. מכתב כ"ו ניסן תשי"ט. אגרות קודש חלק י"ד עמוד תסג. אגרות קודש חלק ט"ז עמוד שה. להרחבה נוספת: [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1880 עמוד 60, הרב אליהו יוחנן גוראריה - זמן הנחת תפילין לפני הבר מצווה.}} נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=חובת+הלבבות&pgnum=101 עמ' פז].}}, ועם זאת - ללא ברכת שהחיינו{{הערה|בטעם הדבר, ראו '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf ברכת שהחיינו בפעם הראשונה שמניח תפילין]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 287.}}.
+כאשר בתוך חודשיים אלו חלים ימי החגים, יש הנוהגים להקדים מספר ימים בהתאם{{הערה|על פי אגרות קודש חלק כג עמוד פט. לקוטי שיחות חלק כא עמוד 357, וכן על פי החשבון מהתחלת הנחת התפילין של אדמו"ר הריי"צ בי"א אייר, בשל חג השבועות שחל בין התחלת הנחת התפילין לבר מצווה (לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 214).}}.
+ההכנה לבר מצווה בתחילת הנחת התפילין היא באותו זמן הן בנוגע לתפילין דרש"י והן בנוגע לתפילין דרבינו תם{{הערה|התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 142 הערה 114.}}.
+=== רבותינו נשיאנו ===
+כשהיה [[אדמו"ר הריי"צ]] בגיל 11 קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של [[רש"י]] וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11.
+התחלת הנחת התפילין היתה ב[[י"א תמוז]], כיון שבאותה שנה י"ב תמוז חל בשבת{{הערה|ראו בהרחבה במדור 'רגעים בליובאוויטש', שבועון בית משיח 1267 עמוד 38.}}.
 ==עליה לתורה==
-[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב 770]]
+[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה.JPG|ממוזער|עלייה לתורה של חתן בר מצוה ב-770]]
+{{ערך מורחב|ערך=[[עליה לתורה]]}}
+בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[אויפרופעניש (שבת חתן)|שבת האופרוף]]{{הערה|ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.}}.
+על פי הוראת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד - אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות ב[[תפילת מנחה]] של [[שבת]], וב[[ספר המנהגים]] כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה. וכך נכתב ב'ספר המנהגים - חב"ד': "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש"{{הערה|עמוד 74.}}.
+באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפילת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפילתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}.
+בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום שני, חמישי, ראש חודש ולא רק בשבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}.
+=== עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי ===
+על העליה לתורה בבר מצוה של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]], סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33–35. ראה שם באריכות.}}:
+בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.
+שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה של חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}.
+סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך היה מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפילה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד.
+רבי [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, היה אז ילד קטן כבן שש או שבע והיה רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם היה אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב.
+כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפילת מנחת שבת ולא בשבת בבקר.
+רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב.
+בסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - [[הבעל שם טוב]] אמר למורי - [[המגיד ממזריטש]] - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפילה שמנחה של שבת קודש.
+הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנחת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]] [= רצון הרצונות].
+אני - מספר רבי חיים אברהם, לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי, הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי.
+הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאל מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפילתי לך ה' עת רצון"{{הערה|תהלים סט, יד}}, הזמן של תפילת מנחה הוא זמן של עת רצון.
+שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפילה מנחה?
+ענה לי אבי: אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון.
+עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפילת המנחה.
+==התוועדות לכבוד הבר מצוה==
+[[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|ממוזער|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]]
+ממנהגי חב"ד{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} שאחר תפילה שחרית מתאספים ביחד עם הבר מצוה ואומרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות (בד"כ מאמר "[[איתא במדרש תילים]]"), ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים התוועדות עם סעודה ונטילת ידיים{{הערה|כאשר הבר מצווה חלה ביום ששי יש הנוהגים לערוך את ההתוועדות בערב לפני.}}.
+הרבי הביע מורת רוח מכך שהתפשט בין חסידים לשכור אולם במיוחד עבור חגיגת הבר מצווה{{הערה|1=[https://anash.org/how-the-rebbe-reacted-to-the-american-bar-mitzva/ איך הגיב הרבי לבר מצווה האמריקאית?] {{אנש}}}}.
+מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות.
+=== חזרת דא"ח ===
+נוהגים לחזור בבר מצוה את המאמר [[איתא במדרש תילים]] של [[הרבי מהר"ש]],
+ה[[אדמו"ר הרש"ב]] חזר מאמר זה בבר מצוה שלו וכן [[אדמו"ר הריי"ץ|אדמור הריי"ץ]]
-בגיל בר מצוה ישנו חיוב גדול לעלות לתורה, והוא קודם לכל לבד מחתן ביום חופתו או [[שבת האופרוף]]{{הערה|ראה [[שערי אפרים]] שער ב סעיף א.}}.
+[[הרבי]] תיקן לחזור [[שינון בעל פה|בעל פה]] את המאמר בבר מצוה.
-על פי הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן{{הערה|ראה באריכות ב[[ספר התולדות]] חב"ד כ"ק אדמו"ר האמצעי, עמוד 33 ואילך.}}, הבר מצוה ישתדל לעלות בשבת מנחה, ובספר המנהגים כתוב שיכול לעלות גם בשני וחמישי שהם בדוגמת שבת מנחה.
+== בר מצווה אצל רבותינו נשיאנו ==
-וכך נאמר בספר מנהגי חב"ד{{הערה|עמוד 74.}} "צריכים להשתדל שפעם הראשונה אשר הבר מצוה עולה לתורה, תהי' זה בהקריאה דב' וה' ומנחת שבת קודש",
-באגרות קודש{{מקור}} מורה הרבי שיעלה בר מצוה, גם בראש השנה, ולכאורה כן בכל יום טוב{{הערה|ואולי מפני שבתפלת יום טוב, אומרים בעת פתיחת האחרון לקריאת התורה "ואני תפלתי .. עת רצון", על דרך פתיחת הארון שבת מנחה.}}.
-בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" ובספר המנהגים "מברכים בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום ב' וה', בראש חודש ולאו דוקא בשבת"{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}.
+=== אדמו"ר הזקן ===
+בר המווה של אדמו"ר הזקן הייתה בשנת [[תקי"ח]], אביו  וסבו של אמו"ר הזקן, ערכו שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. וכל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב (אמורא)|רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.
-==עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי==
+זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.
-על העלי' לתורה בבר מצוה של כ"ק אדמו"ר האמצעי סיפר כ"ק אדמו"ר הקודם (להלן מספר קטעים) סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה, לעלות לתורה בפעם הראשונה.:{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות.}}
+=== אדמו"ר האמצעי{{הערה|1=תיאור נרחב ומקיף מהבר מצוה של אדמו"ר האמצעי, מסר אדמו"ר הריי"צ בכ"ה שבט תרצ"ו, במהלך סעודת הבר מצוה של נכדו, [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|ב. ג.]] השיחה נדפסה בלקוטי דיבורים חלק ב רכד, ב ואילך באריכות}} ===
+לחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]]  של אדמו"ר האמצעי הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|1=תקנות ליאזנא תקמ"ג, נדפסו באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק א' ע' נג.}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.
-בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפלת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.
+ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]] [[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה אמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן אמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", אדמו"ר הזקן היה שרוי בדבקות עצומה, והחל לנגן את ניגון [[ד' בבות]], גדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.
-שיחה הלכתית עמוקה התפתחה בין הלמדנים הגדולים שחקרו לפרש דבר, מדוע דחה רבנו הזקן את עליתו לתורה שלח חתן הבר מצוה עד לשבת ולא ביום החמישי{{הערה|פלפלו בענין שאיש הוא בן י"ג שנה ויום אחד, ביום הבר מצוה הוא רק בן י"ג שנה, כן שוחחו בענין מקצת היום ככולו.}}.
+לאחר מכן לקח אדמו"ר הזקן חתיכת "[[לעקאח]]" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים.
-סברותיהם של הלומדים הובנו היטב אך הי' מוקשה להם מדוע לא עלה לתורה בשבת בבוקר ורק בשבת בשעת תפלה מנחה, טעמו של דבר לא ידע אף אחד.
+לאחר [[תפילת מעריב]] התקיימה סעודת מצווה, אדמו"ר הזקן אמר [[מאמר]] חסידות והחסידים התוועדו עד אור הבוקר.
-רבי [[חיים אברהם]] בנו של רבנו הזקן, הי' אז ילד קטן כבן שש או שבע והי' רגיל להיכנס כל פעם לבית המדרש להאזין לסיפורי החסידים. רבי חיים אברהם הי' אף בילדותו מיושב מאוד בדעתו ולא אהב להשתובב.
+ב[[שבת]] שלאחר הבר-מצווה, עלה לתורה רבי דובער בפעם הראשונה, ב[[תפילת מנחה]] של שבת, מכיוון שהזמן של [[מנחה]] של שבת היא הזמן הכי נעלה בכל השבוע, בשעת עלייתו לתורה היה אביו, אשר גם היה ה"בעל קורא" שרוי ב[[דביקות]] מיוחדת.
-כשנכנס רבי חיים אברהם לבית המדרש ניגשו אליו כמה אברכים, ושאלו אם שמע הטעם מדוע הורה רבנו הזקן שחתן הבר מצוה יעלה לתורה בתפלת מנחת שבת ולא בשבת בבקר.
+=== הצמח צדק ===
+{{להשלים}}
-רבי חיים אברהם סיפר שבליל שבת למד רבינו הזקן עם אחיו - חתן הבר מצוה בספר הזהר. אני - מספר רבי חיים אברהם לא הבנתי כלום, אך אחי הבין היטב.
+=== אדמו"ר המהר"ש ===
+{{להשלים}}
-מסיימו ללמוד אמר אבי לאחי: הסבא - הבעש"ט אמר למורי - המגיד ממזריטש - שיש להשתדל שבר מצוה עולה לתורה בפעם הראשונה תהא זו בימי הקריאה של יום שני או יום חמישי או בתפלה שמנחה של שבת קודש.
+=== אדמו"ר הרש"ב ===
+{{להשלים}}
-הסבא (הבעש"ט) - המשיך רבינו הזקן לומר לחתן הבר מצוה - אמר שהקריאה בתורה בימי שני וחמישי היא שעת רצון למעלה, כמו הזמן של מנחת שבת בכללו, והקריאה של מנת שבת היא הדרגה העליונה ביותר ושעת [[רעוא דכל רעוין]].
+=== אדמו"ר הריי"צ ===
+ב[[י' תמוז]] [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו מה עליו לעשות שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.
-אני - מספר רבי חיים אברהם - לא הבנתי מה שדיבר אבי עם אחי הדבר נגד לליבי והתחלתי לבכות. אחי סיפר לאבי שאני בוכה ואבי קראני אליו ושאל אותי לסיבת בכייתי, ואז פרצתי בבכיה גדולה יותר בטענה שלא הבנתי כלום ממה שאבא אמר לאחי. אמר לי אבי כשאפסיק לבכות יאמר לי.
+חודשיים לפני הבר מצווה, שלו ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר ב[[האוהל בליובאויטש|אוהל אבותיו]], ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.
-הפסקתי לבכור ואבי אמר לי שבעריל - חתן הבר מצוה - שאלתי מדוע יעלה לתורה במנחת שבת ולא בשבת בבוקר ועניתי לו שמפני שבמנחת שבת (בעת פתיחת ארון הקודש) אומרים "ואני תפלתי לך ה' עת רצון"{{הערה|תהלים סט, יד}}, הזמן של תפלת מנחה הוא זמן של עת רצון.
+=== הרבי ===
+הרבי החל להניח תפילין כהכנה ל[[בר מצוה|בר מצווה]], כחודש ימים לפני יום הולדתו הי"ג, ביום חמישי [[י"א אדר]] [[תרע"ה]]{{הערה|יומנו של הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, 'רשימת ענינים וסיפורים' עמוד קי. זאת על אף שכבר בשנת תרס"ג הורה אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ ששימש כמנהל פועל של תומכי תמימים, שידריך את התלמידים להתחיל בהנחת תפילין חודשיים קודם הבר מצווה – אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד כד.}}.
-שאלתי את אבי: כל זמן שמתפללים בו הוא זמן טוב ומדוע דוקא בעת שעת תפלה מנחה?
+מכיון שבאותה שנה חל י"א ניסן ביום שישי, חגגו את הבר מצווה ב[[דנייפרופטרובסק]] בשבת קודש לאחר התפילה, כאשר ההתוועדות החלה בסביבות השעה 12:00, ונמשכה שעה ארוכה לאחר צאת השבת.
-ענה לי אבי:
+במהלך ההתוועדות נשא חתן הבר מצווה דברים בנגלה ובנסתר, וכן השתתף בחגיגה הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, שהגיע לחגיגה מחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]], והביא את ברכתו לחגיגה, "שישתעבדו מוחו וליבו להשם יתברך על ידי הנחת התפילין שלו", "השם יתברך יעזור לו שיהיה יהודי תמים, ושיהיה לו [= לאביו ר' לוי יצחק] נחת ממנו".
-- אצל המלך יש זמן מיוחד בכל יום לקבל בקשות, אך ישנם מקורבים כאלו שיודעים מתי הוא עת הרצון אצל המלך ואלה שיש להם מקורב למלך, הרי מגישים את הבקשה למלך בשעת עת הרצון.
+תיאור מפורט של האירוע נמצא ביומני [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] אמו של הרבי, ושם כותבת שהיה "משהו אחר, בלתי רגיל. אירוע של התרוממות גדולה".
-עד גיל שלוש עשרה שנה - אמר אבי - נקיים מחטא, כשמתמלאות שלוש עשרה שנה נהיים לבר מצוה ואז בא היצר טוב. היצר הטוב מקורב למלך מלכי המלכים הקב"ה, שהוא שליח השם יתברך לעורר את האדם לעשות מצוות ומעשים טובים ומשום כך עולה הבר מצוה לתורה בפעם הראשון בשעם הרצון של תפלת המנחה.
+שמחה זו הייתה השמחה הראשונה במשפחתו של הרבי לאחר שאביו התמנה כרב העיר, ואף שבתחילה היו חילוקי דעות סביב מינויו, לאחר שבע שנים של הנהגת הרבנות בתוקף התאחדו סביבו רוב בני העיר, והייתה זו הזדמנות עבורם להביע את ההערכה לרב העיר.
-==התוועדות לכבוד הבר מצוה==
+החגיגה התקיימה בביתו הפרטי של ר' לוי יצחק כאשר האנשים חגגו באולם הגדול, והנשים בחדר האוכל. הבית המה אנשים ונשים שהגיעו לברך את חתן הבר מצווה ולהשתתף בחגיגה, ולאורך כל יום השבת אנשים יצאו ונכנסו והיה דוחק רב.
-[[קובץ:עוגה עם אותיות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עוגת בר מצוה עם צורת תפילין]]
-מנהגי ליובאוויטש{{הערה|ספר המנהגים חב"ד עמוד 75.}} - אחר תפלה שחרית מתאספים ביחד, הורי הבר מצוה ואמרים מלות אחדות לכבוד השמחה, ואחר כך חוזר הבר מצוה מאמר חסידות, ואחרי זה מכבדים את המסובים על לעקאך (עוגת דבש) ומשקה. ובערב עושים סעודה{{הערה|כאשר חל ביום ששי יש נוהגים לעשות בערב לפני.}}.
+בשעות הצהריים אביו של הרבי ביקש ממנו דבר מה מבלי שכל הנוכחים ישמעו, והרבי בתחילה סירב להבטיח. מאורע זה גרם לעצב רב והרבי עצמו ואביו החלו לבכות, ובעקבותיהם גם שאר המסובים. רק עם דמדומי החמה נאות הרבי להבטיח לאביו את שביקש, וכולם פרצו בריקוד חסידי בשמחה גדולה{{הערה|עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.}}.
+באותה שבת בה נערכה הבר מצווה, אמר [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] מאמר חסידות עמוק כחלק מ'[[המשך תער"ב]]', בו החל לבאר בעומק רב ענינים ומושגים הקשורים עם גילוי האור האלוקי שיהיה ב[[גאולה|גאולה העתידה]], דבר המהווה נקודת ציון בביאורי ההמשך. לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|עלותו של הרבי לכס הנשיאות]], ראו בכך החסידים רמז הקושר את המאמר עם העובדה שבאותה שבת נחגגה הבר מצווה של הרבי. בנוסף, באותו מאמר הזכיר אדמו"ר הרש"ב וביאר את מאמר חז"ל 'אנא נסיב מלכא', אותו ביאר הרבי עצמו באריכות במאמר [[ביום עשתי עשר]] שאמר ביום הולדתו י"א ניסן [[תשל"א]].
 ==בר מצווה לעולים==
-מאז שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%95-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1/ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות?] - סקירה על החגיגה המסורתית {{אינפו}} ג' חשון תשע"ז.}} מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה.
+מאז שנת [[תשנ"ב]]{{הערה|1=[http://chabad.info/news/כבר-עכשיו-כולל-חבד-נערך-לחגיגה-ביא-ניס/ מתי נולד המיזם, מה הגיב הרבי להצעה לשנות את תאריך החגיגה ואיך מאתרים את הנערים והנערות?] - סקירה על החגיגה המסורתית {{אינפו}} ג' חשון תשע"ז.}} מארגן מפעל הקליטה "מרכז גוטניק" שעל ידי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]] חגיגה מסורתית לבני הגיבורים, במהלכה מחלקים זוגות תפילין בחינם למאות נערי בר מצווה.
 הנערים משתתפים לאורך השנה בחוגי העשרה ותכניות לימוד ביהדות כהכנה לבר מצוה, בשיתוף פעולה עם שלוחי הרבי ברחבי הארץ.
@@ שורה 73: / שורה 143: @@
 ==בר מצווה ליתומים==
-לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ייסדה מרת שפרה גולומבוביץ' מחלקה מיוחדת בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שארגנה כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמה.
+{{ערך מורחב|ערך=[[בר מצוה ליתומי צה"ל]]}}
+לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הורה הרבי לייסד מחלקה מיוחדת בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שתארגן כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמות השונות על הגנת [[ארץ הקודש]]..
+את הפיקוד לקחה שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב){{הערה|שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' [[אברהם דוד מרוזוב]] נספה במלחמה}}.
 בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים.
 הרבי עצמו התייחס בהתוועדות בפומבי לאירועים אלו{{הערה|1=[http://he.chabad.org/article.asp?aid=518185 נחמה לאחר החורבן]{{וידאו}}{{בית חבד}}}}.
+==ראו גם==
+*[[איתא במדרש תילים]]
+*[[בת מצווה]]
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 83: / שורה 160: @@
 *'''בן י"ג למצוות''' - מאת הרב [[יעקב הורביץ]] בהוצאת [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]].
 * '''[https://docs.google.com/file/d/0B4Kh3g-tvBA1a3ZfbFRRUUc5Rmc/edit ספר 'מכתבי פאר']''' - אגרות הרבי בנושאי בר מצווה במהדורה עיונית, לרגל שנת המאה לחגיגת הבר מצוה של הרבי בהוצאת [[מכון אנכ"י]].
+*'''לקח כמה שעות עד שהוא נתן תשובה חיובית''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד 1960 עמוד 32{{הערה|תגובה למדור התפרסמה במדור קוראים כותבים גליון 1962 עמוד 18.}}
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 90: / שורה 168: @@
 *'''[http://www.teshura.com/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf לקח טוב]''' - מנהגי חב"ד לבר מצווה מתוך [[ספר המנהגים]], עם פיענוחים (תשורה כסלו תשע"ט).
 *'''[https://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=118370 בר מצווה לילדי היתומים]''', גלריה היסטורית מתוך ארכיון גברת רוזנברג {{תמונה}} [https://col.org.il/news/124442 סרטון וידאו] {{וידאו}}
+*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/656086/ יחידות כללית לנערי בר מצווה]''' {{וידפו}}
-{{הערות שוליים}}
 {{בר מצווה}}
 {{אירועים יהודיים}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
+[[קטגוריה:גילים בהלכה]]
+[[קטגוריה:סעודות מצווה]]
+[[en:Bar Mitzvah]]

בר מצווה
מושגים	קבלת עול מצוות • הנחת תפילין • איתא במדרש תילים • בר מצווה לעולים • בר מצווה ליתומים • יום הולדת • בת מצווה
ספרים	שערי בר מצווה • בן י"ג למצוות • שבח יקר
אצל רבותינו נשיאנו	בר המצווה של אדמו"ר הזקן • בר המצווה של אדמו"ר האמצעי • בר המצווה של אדמו"ר הריי"צ • בר המצווה של הרבי

אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי
ילדות ונערות	שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה
תקופת החתונה	שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד
כללי	חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון)

גרסה אחרונה מ־21:35, 17 במרץ 2026

במשנת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכנות לבר מצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנחת תפילין לפני הבר מצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עליה לתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות לכבוד הבר מצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חזרת דא"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בר מצווה אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר האמצעי[30][עריכה | עריכת קוד מקור]

הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר המהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בר מצווה לעולים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בר מצווה ליתומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

אדמו"ר האמצעי^[30][עריכה | עריכת קוד מקור]