קישור לקטגורית ערכים מובחרים
קישור לקטגורית ערכים מובחרים

ראשון לציון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(125 גרסאות ביניים של 39 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך מובחר/למעלה}}
{{קהילת חב"ד
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]].
העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת, וכיום קיימת בה קהילת [[חב"ד]] המונה מעל 150 משפחות, מוסדות, מעל 20 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ומעל ל-30  [[שלוחים]].
 
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|250px|]]
|תמונה=[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|ללא מסגרת|250px|]]
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|כתובית=[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] המרכזי בעיר
|עיר=ראשון לציון
|עיר=ראשון לציון
שורה 13: שורה 9:
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה גרוזמן]]
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון]],
|מוסדות בקהילה=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים]],
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]], הרב [[חנן כוחונובסקי]], הרב אריאל גורן
|שלוחים מרכזיים=הרב [[יצחק גרוזמן]]
|מספר שלוחים=33
|מספר שלוחים=63
|מספר בתי חב"ד=22
|מספר בתי חב"ד=38
|מספר משפחות בקהילה=מעל 150
|מספר משפחות בקהילה=200
|ראו גם='''ראו גם'''
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים|אישים בקהילת חב"ד ראשל"צ]]
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בראשון לציון|אישים בראשון לציון]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות|מוסדות בקהילת חב"ד ראשל"צ]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון|מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: שלוחים|שלוחים בראשל"צ]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:שלוחים בראשון לציון|שלוחים בראשון לציון]]}}
}}
העיר '''ראשון לציון''' היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה ב[[ארץ ישראל]]. העיר הוקמה בשנת [[תרמ"ב]], כמושבה חקלאית [[ציונות|ציונית]], והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]]. העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת.
 
נכון לשנת [[תשפ"ד]], קהילת [[חב"ד]] מונה כ-200 משפחות, עשרות מוסדות, 27 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ו57 [[שלוחים]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1048466/ ערב י' שבט: צבא שלוחי הרבי בראשל"צ מתרחב עם שליח חדש {{אינפו}}]}}.


==הרבי וראשון לציון==
==הרבי וראשון לציון==
שורה 28: שורה 26:
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.
לאחר הקמת ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וב[[יחידות]] לר' [[יעקב יוסף רסקין]] אמר: {{ציטוטון|כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון}}{{הערה|1=הרב [[יחיאל מלוב]] [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69254 בראיון לאתר שטורעם במדור "מילה של חסיד"], כ"ב בשבט תשע"ד}}.


בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר (בעת ההיא) מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].
בשנת [[תשד"מ]] שלח ראש העיר מאיר ניצן את [[מפתח העיר]] ל{{ה|רבי}} באמצעות הרב [[יחיאל מלוב]].


== היסטוריה חב"דית בעיר ==
== היסטוריה חב"דית בעיר ==
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]].
מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת [[תרמ"ב]] החלו להתיישב בה [[חסידי חב"ד]]. ר' [[יוסף שמוטקין]], ממייסדי הקהילה ובוני [[בית הכנסת]] חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת [[תרצ"ז]] אז התיישב בעיר הרב [[חיים שאול ברוק]]{{מקור}}.


=== רבני קהילת חב"ד ===
=== רבני קהילת חב"ד ===
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[חיים שאול ברוק]] - משנת [[תרצ"ז]] עד לפטירתו בשנת [[תשכ"ה]].
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת [[תשכ"ה]] עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[משה צבי הלפרין]] (חתנו של הרב ברוק) - משנת תשכ"ה עד לפטירתו (יום הכיפורים תשנ"ה).
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - כיום לאורך ימים ושנים טובות.
* הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]] - משנת תש"ס לאורך ימים ושנים טובות.


=== בית כנסת חב"ד ===
=== בית כנסת חב"ד ===
[[קובץ:כניסה ראשית בית הכנסת ראשלצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה הראשית לבית הכנסת, דרך ה'{{קישור אם קיים|חדר שני}}'. ניתן לראות את הכיפה הגדולה המכסה את אולם התפילה]]
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' [[יוסף שמוטקין]] מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ו[[אברהם סלמון]].
בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד{{הערה|אביו ר' יעקב היה חסידי חב"ד והשתייך למשפחת לוטוס הספרדית.}}, ואת בנייתו תרם ר' {{קישור אם קיים|יוסף שמוטקין}} מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו [[חסידי חב"ד]], ו[[מנהג]]ים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת.גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם:
הרה"ח ר' יצחק מאיר שי' סוסובר והרה"ח ר' אברהם שי' סלמון.  


בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.
בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, [[חדר שני]], אוצר הספרים ועזרת נשים.
שורה 53: שורה 49:
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.
ישיבת [[אחי תמימים]] בעיר נפתחה בשנת [[תשי"ב]], והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב [[חיים שאול ברוק]] שהיה מנהלה הרוחני, והרב [[יעקב פלס]] היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.


בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה להיכן שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.
בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה למקום שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.


הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].
הישיבה פעלה עד למיזוגה עם [[תומכי תמימים כפר חב"ד|הישיבה בכפר חב"ד]].


== קהילת חב"ד ==
== קהילת חב"ד ==
נכון לשנת [[תשע"ג]] קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.
{{עדכון}}
נכון לשנת [[תשפ"ג]] קהילת חב"ד בראשון לציון מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ילידי העיר.


[[מרא דאתרא|רב הקהילה]] הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיע]] משמש הרב [[משה גרוזמן]].
[[מרא דאתרא]] בבית הכנסת המרכזי הוא הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], וכ[[משפיעים]] משמשים הרב [[יעקב הורוביץ]] ור' [[משה גרוזמן]].


=== בתי כנסת ===
=== בתי כנסת ===
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה. בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה]]. שני בתי כנסת במזרח העיר, אחד ב"שיכון המזרח" והשני בשכונת רביבים. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה, בית כנסת נוסף ב[[בית סוזנה|בית סוזנה,]] ושלישי במזרח העיר. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, ב[[בית חב"ד נווה ים]], בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.
במשך כשנתיים היה מניין פעיל גם בבית חב"ד לדוברי רוסית.


ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] התמנה הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[דוד ברוך לאו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77688 דיווח באתר חב"ד אינפו].}}.


== מוסדות ==
== מוסדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
[[קובץ:גני חבד ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]]]
=== גני חב"ד ===
=== גני חב"ד ===
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.
ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.


גן חב"ד הגדול והמרכזי נמצא ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן.
גן חב"ד הגדול והמרכזי פעל ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן. במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק ססובר מא"ש בעיר, בהמשך פעלו ע"י '[[כולל חב"ד]]' ובקיץ תשפ"ד עברו לניהול בית חב"ד בשכונת רמב"ם בהנהלת השליח הרב [[שרון גושן|שרון גושן.]]
 
במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק סוסוסבר מאנשי הקהילה, ולאחר שנים בהם שקעו הגנים בחובות גדולים פרש סוסובר מניהול הגן והעבירו תחת '[[כולל חב"ד]]'. כיום מנהל את הגנים בלוי.


עם היכנס בלוי לתפקיד עברו גני חב"ד שיפוץ יסודי, ונבנו גינות משחקים חדשות. בגנים אלו מתחנכים 150 ילדים בקירוב.
גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.
 
גן חב"ד נוסף מפעיל ה[[תלמוד תורה]] [[אור מלכה (תלמוד תורה)|אור מלכה]], והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3-4, 5, ו-6.


לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.
לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.


=== בית ספר לבנות ===
=== בית ספר לבנות ===
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]]]]
[[קובץ:חנוכת בית ספר ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]]]]
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.
עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.


בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.
בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.


=== תלמוד תורה ===
=== תלמוד תורה ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון]]}}
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי מנהל בית הספר ר' [[בנימין נחום זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].
תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין זילברשטרום]]. חתנו של ר' [[ישראל ליפסקר]].


קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] ו[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.
קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר [[רחובות]] וב[[כפר חב"ד]]. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.


בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.
בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה [[א]]', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.


תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד , ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.
תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות [[אנ"ש]]. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים [[נס ציונה]], [[חולון]], [[בת ים]], [[באר יעקב]] כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.


=== ישיבת תומכי תמימים ===
=== ישיבת תומכי תמימים ===
[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|השלט על בניין הישיבה]]
[[קובץ:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט על בניין הישיבה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]]}}
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר.
בשנת [[תשס"ו]] פתח הרב [[יצחק גרוזמן]], מנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] במטרה להגביר את פעילות ה[[מבצעים]] בעיר. בצוות הישיבה היו אז הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] הרב [[שמעון וייצהנדלר]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)]].


הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.
הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מ{{קישור אם קיים|ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות}} ומ{{קישור אם קיים|ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר}}, שהתקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.


בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]] המונים כיום את רוב תלמידי הישיבה.
בשנת [[תש"ע]], בעקבות הוראה מהרבי ב[[אגרות קודש]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.
 
בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]].
 
כיום לומדים בישיבה כ-40 תלמידים. על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב [[שמעון ויצהנדלר]], משגיח ראשי - הרב אליעזר יוסף חי קלנגל, משגיח ור"מ שיעור א' - הרב יוסף יצחק רוך, ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב [[חיים טל]], ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב [[אלחנן רקובר]], משפיע שיעור א' - הרב [[חיים משה אלפרוביץ]], משפיע שיעור ב' - הרב [[חיים אלתר בנציון פרישמן]], משפיע שיעור ג' - הרב [[ישראל קופצ'יק]], ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב רייכמן, משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב אביחי פנחס רוטשילד, ועוד.
 
הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.


בראשות הישיבה עומד הרב [[שמעון וייצהנדלר]] ומנהל הישיבה בגשמיות הרב [[יואל רוזן]].
כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.


==== מבנה הישיבה ====
==== מבנה הישיבה ====
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.
בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. כיום עברה הישיבה לרחוב טיבוביץ'.


=== ישיבה קטנה===
=== ישיבה קטנה===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]]}}
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. הישיבה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.
לקראת שנת הלימודים [[תשע"ז]] נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי [[ישיבה קטנה|ישיבות קטנות]]. גם הישיבה קטנה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב [[יצחק גרוזמן]]. בראשה עומד הרב [[משה לידר]] המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.
 
בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום ב'זאל' ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].


בשנת הלימודים [[תשע"ח]], עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום בזאל ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר [[בית שמש]].


בשנת [[ה'תש"ף| ה'תש"פ]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה.
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)]]}}
לקראת שנת [[תשפ"א]] הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה הוא בקמפוס רחב ידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לישיבה גדולה ולקריה החרדית קריית קאליב בעיר.
בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב [[זלמן ניסן פנחס נוטיק]], הרב [[שמעון ויצהנדלר]], והרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]. מנהל גשמי: הרב אהרון אברהם קעניג, ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]], משפיעים: הרב [[לוי יצחק דורון]], הרב [[שלום דובער טאלער]], יועץ ומדריך חינוכי: הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג]], משגיח ראשי: הרב מנחם מענדל פרידמן.


=== כולל משכן מנחם ===
=== כולל משכן מנחם ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[כולל משכן מנחם]]}}
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהלי הכולל הם בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי וחתנו הרב [[שניאור אשכנזי]]. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.
בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל [[כולל]] במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב [[מרדכי צבי דוברבסקי]], ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת [[תורת החסידות]] והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.


הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.
הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד [[חסידות]] לפני ה[[תפילה]], ולאחריה לימוד [[נגלה]] ו[[הלכה]] בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת ל[[מבצעים]] כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.
שורה 137: שורה 140:
== בתי חב"ד ==
== בתי חב"ד ==
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
[[קובץ:חזית בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[בית חב"ד נווה ים]], הגדול בעיר]]
בעיר קיימים מעל עשרים שלוחים, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים שלוחים המסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:
בעיר נמצאים 62 שלוחים (נכון לחודש אב תשפ"ד){{הערה|[https://chabad.info/news/1048466/ ערב י' שבט: צבא שלוחי הרבי בראשל"צ מתרחב עם שליח חדש] {{אינפו}}}}, חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:
 
*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי הרב [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, הרב [[משה גרוזמן]].
*'''בית חב"ד המרכזי''' - מנוהל על ידי השליח הראשי ר' [[יצחק גרוזמן]], בפעילות הבית חב"ד מסייע לו רבות אחיו, ר' [[משה גרוזמן]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי הרב [[חנן כוחונובסקי]] ובנו הרב [[מנדי כוחונובסקי]].
*'''[[בית חב"ד נווה ים]]''' - מנוהל על ידי ר' [[חנן כוחונובסקי]] ואיתו בנו הרב מנדי כוחונובסקי. בית חב"ד נווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר. המבנה נחנך בשנת [[תשס"ו]].
בית חב"ד בנווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר שנחנך בשנת [[תשס"ו]].
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל  
*'''בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל''' - מנוהל על ידי הרב [[אריאל גורן]] המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
*'''בית חב"ד נאות אשלים הרב יוסף יצחק לבקיבקר
*'''בית חב"ד נאות אשלים''' - הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר (ראשון ציון)|יוסף יצחק לבקיבקר]]
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת ותחתיו פועלים השליחים הרב אביעד רז והרב אסף איטח. הבית חב"ד מפעיל בית קפה עם שיעורי חסידות ומפגשים אישיים.
*'''בית חב"ד המערב הוותיק''' - מנוהל על ידי ר' אורי קשת
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. שליח נוסף: ר' חיים חדד.
*'''בית חב"ד בקניון הבאר''' - מנוהל על ידי ר' [[פנחס ממן]]. לצידו מסייע הרב שלמה פישקל
* '''בית חב"ד קרית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי ותחתיו השליח הרב ליאור יצחקפור.
* '''בית חב"ד קריית הלאום''' - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי, תחתיו נמצאים הרב לוי פלדמן המשמש ראש כולל ורב בית חב"ד והרב יוסי ברוד
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי ר' אליהו סגל. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון''' - מנוהל על ידי הרב [[אליהו סגל]]. בקיץ [[תשע"ג]] [[הנחת אבן הפינה|הונחה אבן הפינה]] לבניין בדוגמת [[770]] שייבנה בשכונה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76617 בניין 770 ייבנה בראשון לציון], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61221 הדמיית מחשב של הבניין] ב[[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי.
*'''בית חב"ד שיכון המזרח''' - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת [[תשס"ה]] ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי ר' אילן חיון.
*'''בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר''' - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת מלוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת [[בית סוזנה]]]]
*'''בית חב"ד נווה חוף''' - מנוהל על ידי ר' דוד קפלן ור' אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. ר' אהרון יואל בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי.
*'''בית חב"ד [[נווה חוף]]''' - מנוהל על ידי הרב [[דוד קפלן]] והרב [[אהרון יואל בייטש]], אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. הרב בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל ע"י ר' מנדי חדד -  0549-770448.
*'''בית חב"ד נחלת יהודה החדשה''' - מנוהל על ידי הרב מענדל צבי חדד
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין  
*'''בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי'''- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין, והרב [[חיים משה אלפרוביץ' (ראשון לציון)|חיים משה אלפרוביץ]]'
*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי הרב טל קפלן
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי הרב [[ינון ששון]]
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}}.
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי הרב [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]]
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'
* '''בית חב"ד שכונת הרקפות''' - מנוהל על ידי לוי יצחק זילברשטרום
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ והרב חי קלנגל
*'''מתחם ה1000''' - השליח הרב שמחה בירנהאק
*'''בית חב"ד קריית ראשון''' - הרב [[אברהם מיידנצ'יק]] בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}}}}
*''' בית חבד שכונת נרקיסים''' - השליח הרב אוראל מעטוף
*בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד


*'''בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה''' - מנוהל על ידי ר' טל קפלן.
* הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]] - שליח בשכונת השומר, ומנהל [[מוסדות משכן מנחם חב"ד]] ראשון לציון
*'''בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנוהל על ידי ר' ינון ששון.
* הרב מנחם אלמליח - שליח [[חב"ד לנוער]] במזרח העיר
*'''בית חב"ד רביבים''' - מנוהל על ידי ר' אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-[[770]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77643 ראשון לציון: ארון קודש בדוגמת הארון בבית חיינו] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}}} בשנת הלימודים תשע"ז החל בית חב"ד להפעיל ישיבה קטנה.
* הרב מנחם מלכיאלי - שליח חב"ד לנוער במערב העיר
*'''בית חב"ד לדוברי רוסית''' - מנוהל על ידי ר' [[לב לייבמן]] ואביו הרב עובדיה לייבמן.
* הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר
*'''בית חב"ד במכללה למנהל''' - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן.
* הרב שניאור רייניץ - '''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
*'''בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל''' - מנוהל על ידי ר' לוי ברוק.
* הרב אבישי באטאשווילי, שליח לשכונת קרית כרמים ורב בית הכנסת כרמים
*'''[[בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד]]''' - מנוהל על ידי הרב [[יחיאל מלוב]].
* '''בית חב"ד נווה דקלים''' - מנוהל ע"י הרב מנדי רבינוביץ'.
* ''' בית חב"ד שכונת רמב"ם'''- הרב מנחם לביא.
* '''בית חב"ד שכונת חלום ראשון''' - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין.
* '''בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים''' - הנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
* '''בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב ''' - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ.
*כמו כן פועל ב'''קניון עזריאלי ראשונים''' סניף של ארגון [[יהדות TV]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107359 ופרצת ב'יהדות tv': סניף חדש במרכז 'עזריאלי ראשונים' בראשל"צ] {{חב"ד און ליין}} }}
 
 
;שלוחים נוספים:
*ר' מנחם מענדל דוברבסקי, מנהל פעילות כולל משכן מנחם.
*הרב [[שניאור אשכנזי]] - רב בית הכנסת המרכזי בעיר.
 
* הרב שניאור רייניץ -'''חב"ד בעליה - ראשון לציון'''
* הרב אבישי באטאשווילי
* הרב יעקב גולדברג


* הרב [[שרון גושן]] והרב נתי וגנר - בית חב"ד שכונת רמב"ם


חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.
חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.


== ראו גם ==
==לקריאה נוספת==
* [[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: מוסדות|מוסדות קהילת חב"ד בעיר]]
* [[שבועון בית משיח]], '''60 שלוחים בעיר וזו רק ההתחלה''', ראיון עומק עם השליח הראשי לראשון לציון הרב [[יצחק גרוזמן]] על התרחבות מטאורית של מפת השליחות בראשון לציון
* [[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: אישים|אישים בקהילת חב"ד בעיר]]
* [[:קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון: שלוחים|שלוחים בעיר]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=ראשון%20לציון כתבות הקשורות עם קהילת חב"ד בעיר] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{בםך}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54983 בונים את פסיפס מוסדות חב"ד בישראל: ראשון לציון] באתר [[col]] {{col}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65673 חב"ד כובשת את העיר הרביעית בגודלה בישראל] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/29/062052611244.html בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה]''', סקירה על הפעילות החב"דית בשכונת רביבים בעיר {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ה
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/24/041081812579-1.html חב"ד על מפת ראשון לציון]''' {{בית משיח}} כתבה היסטורית הסוקרת את צעדיה הראשונים של קהילת חב"ד בעיר
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*נתן אברהם, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/1/21/526342841565.html שליח פורץ דרך]''', כתבה על הפעילות החב"דית בשכונת אברמוביץ' ובמרכז העיר בתוך [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%9E%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%90%D7%94%D7%A7-%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%AA/ מפת הישיבות החב"דית ב[[ארץ הקודש]] מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/בלעדי-מפת-הישיבות-החבדית-באהק-מתרחבת/ מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש מתרחבת]{{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A3/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/צוות-הישיבה-החדשה-בראשון-לציון-נחשף/ צוות הישיבה החדשה בראשון לציון נחשף] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/143295 50 שלוחים בראשל"צ? לשליח הראשי זה לא מספיק]''' {{COL}}{{אודיו}}
*[https://chabad.info/news/886504/ מעצמת שלוחי הרבי בראשל”צ התאחדה בכינוס השנתי] {{אינפו}}
 
{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר/למטה}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ראשון לציון]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

גרסה אחרונה מ־17:53, 19 בנובמבר 2024

ראשון לציון

בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר
עיר ראשון לציון
מדינה ארץ ישראל
מייסדי הקהילה יוסף שמוטקין, חיים שאול ברוק, מנחם מענדל ברוק
רב הקהילה הרב מרדכי צבי דוברבסקי
משפיע הקהילה הרב משה גרוזמן
מוסדות תלמוד תורה אור מלכה, תומכי תמימים,
שלוחים מרכזיים הרב יצחק גרוזמן
מספר שלוחים 63
מספר בתי חב"ד 38
מספר משפחות בקהילה 200
ראו גם
אישים בראשון לציון
מוסדות וארגונים בראשון לציון
שלוחים בראשון לציון

העיר ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה בארץ ישראל. העיר הוקמה בשנת תרמ"ב, כמושבה חקלאית ציונית, והוכרזה כעיר בשנת תש"י. העיר בעלת היסטוריה חב"דית מפוארת.

נכון לשנת תשפ"ד, קהילת חב"ד מונה כ-200 משפחות, עשרות מוסדות, 27 בתי חב"ד ו57 שלוחים[1].

הרבי וראשון לציון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפתח העיר ראשון לציון מוצג בתערוכה בספריית חב"ד

לאחר הקמת ישיבת אחי תמימים בעיר, התייחס הרבי לראשון לציון בצורה מיוחדת וביחידות לר' יעקב יוסף רסקין אמר: "כי מציון תצא תורה ובפרט מראשון לציון"[2].

בשנת תשד"מ שלח ראש העיר מאיר ניצן את מפתח העיר לרבי באמצעות הרב יחיאל מלוב.

היסטוריה חב"דית בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר שנים לאחר הקמת המושבה בשנת תרמ"ב החלו להתיישב בה חסידי חב"ד. ר' יוסף שמוטקין, ממייסדי הקהילה ובוני בית הכנסת חב"ד המרכזי היה מהמתיישבים הראשונים והרוח החיה בקהילה החסידית, שימש גם כו"ר המועצה הדתית בעיר. שנים ארוכות לא היה רב ששימש בקהילה, עד לשנת תרצ"ז אז התיישב בעיר הרב חיים שאול ברוק[דרוש מקור].

רבני קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית כנסת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת חב"ד המרכזי בעיר קיים מעל ל-100 שנה, והוא מבתי הכנסת הוותיקים בעיר. את הקרקע לבית הכנסת תרם המהנדס יהודה ליב (ליאון) אמציטלבסקי, נצר לחסידי חב"ד[3], ואת בנייתו תרם ר' יוסף שמוטקין מוותיקי הקהילה החסידית בעיר. מכיוון שבשנים הראשונות הקהילה הייתה מצומצמת, מרבית המתפללים לא היו חסידי חב"ד, ומנהגים שונים השתרבבו בתוך בית הכנסת. גבאי בית כנסת חב"ד מעל 40 שנה הם הרבנים יצחק מאיר סוסובר ואברהם סלמון.

בניין בית הכנסת נמצא במרכז העיר, בסמיכות למדרחוב ויקבי הכרמל. בבניין ארבעה חדרים מרכזיים: האולם הגדול, חדר שני, אוצר הספרים ועזרת נשים.

לבית הכנסת שתי כניסות, אחת מרחוב נורדאו והשניה מרחוב הכרמל. בכניסה מרחוב נורדאו נכנסים קודם ל'חדר שני' ואז לאולם הגדול. באולם התפילה נמצאת כיפה ענקית הנמתחת על כל בית הכנסת, גבוהה 5 מטר וצבועה כחול עם מאות כוכבים עליה. בימת קריאת התורה עשויה כולה שיש ותופסת חלק נכבד משטח בית הכנסת. בעבר קירות בית הכנסת היו מצופים ציורים עתיקים של העיר העתיקה, אך בשיפוצים שנעשו בשנים האחרונות נצבעו מחדש הקירות.

עזרת הנשים נמצאת מאחורי עזרת הגברים, וקיר אבן עגול מפריד ביניהם. ה'חדר שני' משמש למסירת שיעורים, התוועדויות וחדר לימוד.

ישיבת אחי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אחי תמימים ראשון לציון

ישיבת אחי תמימים בעיר נפתחה בשנת תשי"ב, והייתה לאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ באותם שנים. מנהל הישיבה היה הרב חיים שאול ברוק שהיה מנהלה הרוחני, והרב יעקב פלס היה מנהלה הגשמי בתחילת דרכה. מאוחר יותר לקח על עצמו הרב ברוק גם את הניהול הגשמי.

בתחילה הייתה הישיבה בצריף שנמצא בחצר בית הכנסת, ועם התפתחותה עברה למקום שנמצאים כיום גני חב"ד. בניין נוסף של הישיבה נבנה בשנים מאוחרות יותר ושימש כפנימיה.

הישיבה פעלה עד למיזוגה עם הישיבה בכפר חב"ד.

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נכון לשנת תשפ"ג קהילת חב"ד בראשון לציון מונה כ-200 משפחות, כשרבים מהם בעלי תשובה ילידי העיר.

מרא דאתרא בבית הכנסת המרכזי הוא הרב מרדכי צבי דוברבסקי, וכמשפיעים משמשים הרב יעקב הורוביץ ור' משה גרוזמן.

בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר קיימים מספר בתי כנסת חב"דיים המשמשים את הקהילה. בית כנסת גדול ומרכזי המשמש את רוב אנשי הקהילה והפעילות הקהילתית, הנמצא במרכז העיר בסמיכות למדרחוב וגן המושבה, בית כנסת נוסף בבית סוזנה, ושלישי במזרח העיר. במערב העיר קיימים ארבעה בתי כנסת נוספים, בבית חב"ד נווה ים, בית חב"ד נווה חוף, בית חב"ד במערב הישן, ובבית חב"ד במערב החדש.

בחודש אלול תשע"ג התמנה הרב שניאור זלמן אשכנזי כרב בית הכנסת המרכזי בעיר, בהשתתפות הרב הראשי הרב דוד ברוך לאו[4].

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניין גני חב"ד. בעבר שימש הבניין את ישיבת אחי תמימים

גני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברחבי העיר פועלים מספר גני חב"ד ומעונות יום.

גן חב"ד הגדול והמרכזי פעל ברחוב חב"ד, בבניין הישן של ישיבת אחי תמימים. הבניין עבר שיפוץ והסבה לכיתות גן. במשך השנים היה מנהל הגנים ר' יצחק ססובר מא"ש בעיר, בהמשך פעלו ע"י 'כולל חב"ד' ובקיץ תשפ"ד עברו לניהול בית חב"ד בשכונת רמב"ם בהנהלת השליח הרב שרון גושן.

גן חב"ד נוסף מפעיל התלמוד תורה אור מלכה, והוא מיועד עבור בנים בלבד. בגן שלוש כיתות לימוד, לגילאי 3–4, 5, ו-6.

לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.

בית ספר לבנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

חנוכת מבנה הגנים החדש, סמוך לתלמוד תורה

עם גידול הקהילה והביקוש בעיר לחינוך במוסדות חב"ד, עלתה היוזמה לפתיחת בית ספר חב"ד לבנות בעיר. רב הקהילה, הרב דוברווסקי, פתח את בית הספר, והוא פעל שנה אחת בלבד.

בית הספר נסגר בעקבות אי-הכרה בעירייה, שחששה ממעבר חד של תלמידות רבות מבתי הספר השונים לבית ספר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים תש"פ עקב הביקוש הרב והגידול בקהילה הוחלט על ידי רב הקהילה לפתוח מחדש בית ספר לבנות. בית הספר הנקרא בשם "בנות חיה" נפתח בשנת תש"פ וכיום הוא מונה 3 כיתות, א-ד. על ניהול בית הספר מופקדת הגברת חני אשכנזי.

תלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון

תלמוד תורה חב"ד בעיר נוסד בשנת תשנ"ה על ידי הר' בנימין זילברשטרום. חתנו של ר' ישראל ליפסקר.

קודם ייסוד בית הספר היו בני הקהילה לומדים בבתי ספר חב"ד בעיר רחובות ובכפר חב"ד. עם התפתחות הקהילה והביקוש מצד תושבי העיר נולד הצורך בפתיחת תלמוד תורה מקומי.

בית הספר נפתח עם כיתת לימוד אחת, כיתה א', ובכל שנה נפתחה כיתת לימודים חדשה, כשהכיתה הראשונה פותחת את שאר הכיתות. כיום מחזיק התלמוד תורה 8 כיתות מלאות ו3 כיתות גן במבנה נוסף, וכן גני בנות וכו' ומונה קרוב ל300 תלמידים.

תלמידי בית הספר ברובם הינם מקורבים לחסידות חב"ד, כשהגרעין הוא ממשפחות אנ"ש. בית הספר משמש גם את קהילות חב"ד בערים נס ציונה, חולון, בת ים, באר יעקב כפר חב"ד ועוד, ומגיעים אליו גם תלמידים רבים מערים בהם קיימים בתי ספר חב"ד, בזכות שמו הטוב.

ישיבת תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלט על בניין הישיבה
ערך מורחב – תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

בשנת תשס"ו פתח הרב יצחק גרוזמן, מנהל בית חב"ד המרכזי בעיר, ישיבת תומכי תמימים במטרה להגביר את פעילות המבצעים בעיר. בצוות הישיבה היו אז הרב חיים לוי יצחק גינזבורג הרב שמעון וייצהנדלר והרב מנחם מענדל קעניג (קריית גת).

הישיבה בהקמתה נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שהתקרבו לחסידות חב"ד, ועדיין לא בשלו להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה.

בשנת תש"ע, בעקבות הוראה מהרבי באגרות קודש נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים המונים כיום את כלל תלמידי הישיבה.

בראשות הישיבה עומד הרב שמעון וייצהנדלר.

כיום לומדים בישיבה כ-40 תלמידים. על צוות החינוך והרבנים נמנים: ראש הישיבה ור"מ שיעור ב' - הרב שמעון ויצהנדלר, משגיח ראשי - הרב אליעזר יוסף חי קלנגל, משגיח ור"מ שיעור א' - הרב יוסף יצחק רוך, ר"מ שיעור א' ונו"נ כללי בנגלה עיונא - הרב חיים טל, ר"מ כללי בהלכה ושיעור ג' לנגלה - הרב אלחנן רקובר, משפיע שיעור א' - הרב חיים משה אלפרוביץ, משפיע שיעור ב' - הרב חיים אלתר בנציון פרישמן, משפיע שיעור ג' - הרב ישראל קופצ'יק, ר"מ לחסידות שיעור ג' - הרב רייכמן, משגיח ונו"נ כללי בחסידות - הרב אביחי פנחס רוטשילד, ועוד.

הישיבה מוציאה לאור מדי תקופה בטאון פנימי בשם 'החייל' המתאפיין בטורים מגוונים הן מרבני הישיבה והן מאת התלמידים. אחד המדורים הפופולארים הינו סיפור בהמשכים העוסק בדילמות ופתרונות חסידיים בחייהם של התמימים.

כמו כן הישיבה מוציאה לאור 'קובץ מפרשים' ערוך בשיטת לימוד מיוחדת המאפיינת את דרך הלימוד בעיון של הישיבה.

מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילה הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול. כעבור כשנתיים עברה למזרח העיר לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. כיום עברה הישיבה לרחוב טיבוביץ'.

ישיבה קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים בית שמש

לקראת שנת הלימודים תשע"ז נפתח סניף נוסף של ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועד לתלמידי ישיבות קטנות. גם הישיבה קטנה נפתחה על ידי השליח לעיר ומנהל בית חב"ד המרכזי הרב יצחק גרוזמן. בראשה עומד הרב משה לידר המשמש גם כמשפיע בישיבה, והרב ישראל יצחק זלמנוב המשמש בתפקיד מנהל רוחני.

בשנת הלימודים תשע"ח, עם הרחבת הישיבה וחוסר המקום ב'זאל' ובפנימיה נאלצה הישיבה לעבור לעיר בית שמש.


ערך מורחב – תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)

לקראת שנת תשפ"א הוחלט על הקמתה של ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה. מבנה הישיבה הוא בקמפוס רחב ידים ברחוב טיבוביץ בשכנות לישיבה גדולה ולקריה החרדית קריית קאליב בעיר. בהכוונת הרבנים המשפיעים: הרב זלמן ניסן פנחס נוטיק, הרב שמעון ויצהנדלר, והרב יוסף יצחק זילברשטרום. מנהל גשמי: הרב אהרון אברהם קעניג, ראש הישיבה ור"מ בנגלה: הרב שניאור זלמן פלדמן, משפיעים: הרב לוי יצחק דורון, הרב שלום דובער טאלער, יועץ ומדריך חינוכי: הרב מנחם קעניג, משגיח ראשי: הרב מנחם מענדל פרידמן.

כולל משכן מנחם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כולל משכן מנחם

בבית כנסת חב"ד המרכזי פועל כולל במשך ימות השבוע. ראש הכולל הוא רב הקהילה הרב מרדכי צבי דוברבסקי, ומנהל הכולל הוא בנו של הרב, מנחם מענדל דוברבסקי. הנהלת הכולל מקיימת פעילויות נוספות הקשורות להפצת תורת החסידות והתוועדויות בעיר. על הפעילות אחראי מנחם מענדל דוברבסקי.

הסדר יום בכולל מתחיל בלימוד חסידות לפני התפילה, ולאחריה לימוד נגלה והלכה בעיון. חברי הכולל מחוייבים לצאת למבצעים כל יום, והם עושים זאת בדרך כלל בשעת הפסקת הצהריים.

המניע לפתיחת הכולל היה הרחבת הקהילה באמצעות אברכים חדשים, ותגבורת במבצעי הרבי ברחבי העיר.

בית סוזנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית סוזנה

בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד הוא מרכז חברתי חב"די בראשון לציון. את המרכז הקים הרב יחיאל מלוב.

במרכז בית כנסת חב"ד, מוזיאון יהודי, חדר הנצחה לחללי מערכות ישראל, מכון בר מצווה לילדי שבויי ומצוייני צה"ל, ישיבת ערב ועמותת חסד.

בתי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

חזית בית חב"ד נווה ים, הגדול בעיר

בעיר נמצאים 62 שלוחים (נכון לחודש אב תשפ"ד)[5], חלקם מנהלים בתי חב"ד ואחרים מסייעים לבתי חב"ד השכונתיים. מהם:

בית חב"ד בנווה ים הוא הבית חב"ד הגדול בעיר, עם מבנה גדול ומפואר שנחנך בשנת תשס"ו.

  • בית חב"ד נאות אשלים ופרס נובל - מנוהל על ידי הרב אריאל גורן המשמש גם כרב שכונת חתני פרס נובל
  • בית חב"ד נאות אשלים - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
  • בית חב"ד המערב הוותיק - מנוהל על ידי ר' אורי קשת
  • בית חב"ד בקניון הבאר - מנוהל על ידי ר' פנחס ממן. לצידו מסייע הרב שלמה פישקל
  • בית חב"ד קריית הלאום - מנוהל על ידי הרב שניאור גלוכובסקי, תחתיו נמצאים הרב לוי פלדמן המשמש ראש כולל ורב בית חב"ד והרב יוסי ברוד
  • בית חב"ד שכונת נעורים וקידמת ראשון - מנוהל על ידי הרב אליהו סגל. בקיץ תשע"ג הונחה אבן הפינה לבניין בדוגמת 770 שייבנה בשכונה[6]
  • בית חב"ד שיכון המזרח - מנוהל על ידי ר' שלום לוי ותחתיו פועלים השלוחים הרב יוסי וייסמן והרב מוטי כהן. בית חב"ד נוסד בשנת תשס"ה ושוכן בקומתו השניה של הקניון השכונתי
  • בית חב"ד קניון הזהב, חב"ד סנטר - מנוהל על ידי הרב אילן חיון, כשלצידו מסייע הרב אדם קוסמן
פנים בית הכנסת בית סוזנה
  • בית חב"ד נווה חוף - מנוהל על ידי הרב דוד קפלן והרב אהרון יואל בייטש, אל השניים הצטרף גם השליח הרב דוד גולדברג. הרב בייטש משמש כרב בית כנסת חב"ד המקומי
  • בית חב"ד נחלת יהודה החדשה - מנוהל על ידי הרב מענדל צבי חדד
  • בית חב"ד שכונת אברמוביץ ומשולש ז'בוטינסקי- מנוהל על ידי הרב חיים ריבקין, והרב חיים משה אלפרוביץ'
  • בית חב"ד נחלת יהודה הוותיקה - מנוהל על ידי הרב טל קפלן
  • בית חב"ד נווה הדרים ומישור הנוף - מנוהל על ידי הרב ינון ששון
  • בית חב"ד רביבים - מנוהל על ידי הרב אדיר סלמה. בבית הכנסת נמצא העתק מארון הקודש שב-770[7].
  • בית חב"ד לדוברי רוסית - מנוהל על ידי הרב לב לייבמן ואביו הרב עובדיה לייבמן
  • בית חב"ד במכללה למנהל - מנוהל על ידי הרב דותן קורתי, תחת השליח הרב אריאל גורן
  • בית חב"ד מרום ראשון- צוריאל - מנוהל על ידי הרב לוי ברוק
  • בית סוזנה - מרכז החסד חב"ד - מנוהל על ידי הרב יחיאל מלוב
  • בית חב"ד נווה דקלים - מנוהל על ידי הרב מנדי רבינוביץ'
  • בית חב"ד שכונת הרקפות - מנוהל על ידי לוי יצחק זילברשטרום
  • בית חב"ד שכונת חלום ראשון - מנוהל על ידי הרב לוי הלפרין
  • בית חב"ד גן נחום ושכונת ראשונים - מנוהל על ידי הרב מנדי לרנר
  • בית חב"ד גני ראשון, קריית קאליב - מנוהל על ידי הרב אשל הורביץ והרב חי קלנגל
  • מתחם ה1000 - השליח הרב שמחה בירנהאק
  • בית חב"ד קריית ראשון - הרב אברהם מיידנצ'יק בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד
  • כמו כן פועל בקניון עזריאלי ראשונים סניף של ארגון יהדות TV[8]
  • בית חבד שכונת נרקיסים - השליח הרב אוראל מעטוף
  • בית חב"ד שכונת נוריות - הרב לוי חדד
  • הרב מנחם מענדל דוברבסקי - שליח בשכונת השומר, ומנהל מוסדות משכן מנחם חב"ד ראשון לציון
  • הרב מנחם אלמליח - שליח חב"ד לנוער במזרח העיר
  • הרב מנחם מלכיאלי - שליח חב"ד לנוער במערב העיר
  • הרב שניאור אשכנזי - רב בית הכנסת המרכזי בעיר
  • הרב שניאור רייניץ - חב"ד בעליה - ראשון לציון
  • הרב אבישי באטאשווילי, שליח לשכונת קרית כרמים ורב בית הכנסת כרמים
  • הרב שרון גושן והרב נתי וגנר - בית חב"ד שכונת רמב"ם

חלק מהבתי חב"ד מפעילים עמותות חסד. המסייעות למשפחות נזקקות.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שבועון בית משיח, 60 שלוחים בעיר וזו רק ההתחלה, ראיון עומק עם השליח הראשי לראשון לציון הרב יצחק גרוזמן על התרחבות מטאורית של מפת השליחות בראשון לציון

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חברון | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים