אליעזר פרלשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←פטירתו) |
(←קישורים חיצוניים: הרחבה) |
||
| (20 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לייזר פרלשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר פרלשטיין בחלוקת [[כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]]]] | [[קובץ:לייזר פרלשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר פרלשטיין בחלוקת [[כוס של ברכה]] אצל [[הרבי]]]] | ||
הרב '''אליעזר פרלשטיין''' ([[ז' תמוז]] [[תרצ"ו]] | הרב '''אליעזר פרלשטיין''' ([[ז' תמוז]] [[תרצ"ו]] – [[ח' חשוון]] [[תשמ"ח]]) היה חסיד חב"ד, מייסד ביכנ"ס חב"ד בקריית מטרסדורף, ממקימי ביכנ"ס צמח צדק בירושלים העתיקה (מחדש), ממייסדי סניף [[צא"ח]] בירושלים, מנהל השבועון החרדי באידיש "דער אידישער שטראל", ומזכיר [[הרבנות הראשית לישראל]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב אליעזר פרלשטיין נולד בז' תמוז [[תרצ"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' | הרב אליעזר פרלשטיין נולד בז' תמוז [[תרצ"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' נפתלי צבי פרלשטיין ולאמו מרת אסתר לאה. בגיל צעיר התייתם מאמו, ואביו נפטר זמן קצר לאחר נישואיו. | ||
בשנות בחרותו למד בישיבת 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]] ולאחר מכן בישיבת [[תורת אמת ירושלים|"תורת אמת" בירושלים]], ובישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], שם נקשר למשפיעים החסידיים ר' [[שאול ברוק]] ור' [[משה וובר]]. | בשנות בחרותו למד בישיבת 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]] ולאחר מכן בישיבת [[תורת אמת ירושלים|"תורת אמת" בירושלים]], ובישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]], שם נקשר למשפיעים החסידיים ר' [[שאול ברוק]] ור' [[משה וובר]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב[[אלול]] שנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת פנינה בתו של הרב מנחם מאניש כהן באטיקוב, ולאחר מכן המשיך את לימודיו כאברך כולל. | ב[[אלול]] שנת [[תשי"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת פנינה בתו של הרב מנחם מאניש כהן באטיקוב, ולאחר מכן המשיך את לימודיו כאברך כולל. | ||
לאחר חמש שנים שהתפרנס בקושי רב, התמנה לעבוד בתפקידים שונים במסגרת 'הרבנות הראשית לישראל', והמשיך לכהן בתפקידיו עד לפטירתו ב[[שבת קודש]] פרשת לך לך, ח' חשון תשמ"ח | לאחר חמש שנים שהתפרנס בקושי רב, התמנה לעבוד בתפקידים שונים במסגרת 'הרבנות הראשית לישראל', והמשיך לכהן בתפקידיו עד לפטירתו ב[[שבת קודש]] פרשת לך לך, ח' חשון תשמ"ח ונטמן בהר הזיתים | ||
==עסקנות ציבורית== | ==עסקנות ציבורית== | ||
לאחר חתונתו הקים יחד עם הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[נפתלי רוט]] את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], והחל לעסוק יחד עם זוגתו בהפצת שיחותיו של הרבי ברחבי העיר. | לאחר חתונתו הקים יחד עם הרב [[טוביה בלוי]] והרב [[נפתלי רוט]] את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ירושלים]], והחל לעסוק יחד עם זוגתו בהפצת שיחותיו של הרבי ברחבי העיר. | ||
הוא היה מראשי המתעסקים בהקמתו של [[בית הכנסת]] חב"ד | הוא היה מראשי המתעסקים בהקמתו של [[בית הכנסת]] חב"ד בקריית מטרסדורף בירושלים, ושימש כמנהל בית הכנסת עד לפטירתו, ומסר שם שיעורים קבועים בגמרא ובהלכה. | ||
===שליחותו ברבנות הראשית לישראל=== | ===שליחותו ברבנות הראשית לישראל=== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בתקופת כהונתם של הרבנים הראשיים הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב [[יצחק ניסים]] התמנה כמזכיר הרבנות הראשית לישראל, ועמד בקשר קרוב עם הרבנים הראשיים וסייע רבות למען עניניו של הרבי, והיה איש הקשר ברבנות הראשית בכל הקשור למילוי רצונו של הרבי. | בתקופת כהונתם של הרבנים הראשיים הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב [[יצחק ניסים]] התמנה כמזכיר הרבנות הראשית לישראל, ועמד בקשר קרוב עם הרבנים הראשיים וסייע רבות למען עניניו של הרבי, והיה איש הקשר ברבנות הראשית בכל הקשור למילוי רצונו של הרבי. | ||
בשעת ביקורם של הרבנים הראשיים אצל הרבי בשנת תשמ"ו{{הערה|הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], כ"ז אדר ב'.}} ביקשם הרבי לדאוג לעריכת "ליל סדר ציבורי" לכל | בשעת ביקורם של הרבנים הראשיים אצל הרבי בשנת תשמ"ו{{הערה|הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], כ"ז אדר ב'.}} ביקשם הרבי לדאוג לעריכת "ליל סדר ציבורי" לכל המעוניינים ברחבי הארץ, וביצוע הפרוייקט הוטל על ר' לייזר שמילא אותו בשמחה רבה. | ||
==בעל מנגן== | ==בעל מנגן== | ||
ר' לייזר ניחן בחוש מוזיקלי מפותח, וכבר בצעירותו עוד קודם לחתונתו התמנה לבעל תפילה בימים הנוראים בישיבת [[תורת אמת]] {{הערה|1=בדרך כלל הרב [[משה וובר]] ייעד לתפקיד זה רק אברכים נשואים כפי שמועדף בהלכה, אולם במקרה זה הוא ראה עדיפות לתפילתו הזכה ובעלת הרגש של ר' לייזר.}}. תפילתו | ר' לייזר ניחן בחוש מוזיקלי מפותח, וכבר בצעירותו עוד קודם לחתונתו התמנה לבעל תפילה בימים הנוראים בישיבת [[תורת אמת]]{{הערה|1=בדרך כלל הרב [[משה וובר]] ייעד לתפקיד זה רק אברכים נשואים כפי שמועדף בהלכה, אולם במקרה זה הוא ראה עדיפות לתפילתו הזכה ובעלת הרגש של ר' לייזר.}}. תפילתו הייתה ברגש רב, והיה בכוחה למשוך את ליבם של הקהל{{הערה|1=ר' [[אהרון טננבוים]] מ[[כפר חב"ד]] התקרב לחב"ד בעקבות ביקור בישיבה בתורת אמת במהלכו שמע את תפילתו.}}. | ||
הוא היה מנגן בדייקנות רבה את [[ניגוני חב"ד]], וכאשר הרב [[שמואל זלמנוב]] ערך את [[ספר הניגונים]], הוא היה מקליט את ר' לייזר, ועל פיהם היה כותב את התווים לניגונים שנכללו בספר. | הוא היה מנגן בדייקנות רבה את [[ניגוני חב"ד]], וכאשר הרב [[שמואל זלמנוב]] ערך את [[ספר הניגונים]], הוא היה מקליט את ר' לייזר, ועל פיהם היה כותב את התווים לניגונים שנכללו בספר. | ||
מאוחר יותר, כאשר הוקם [[בית הכנסת]] ב[[ | מאוחר יותר, כאשר הוקם [[בית הכנסת]] ב[[קריית מטרסדורף]] בירושלים, שימש כבעל תפילה קבוע. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
בגיל צעיר ביותר חלה במחלה חשוכת מרפא, וסבל את ייסוריו בדומיה{{הערה|במהלך מחלתו הורה הרבי מספר פעמים לבדוק את התפילין, ובכל פעם שנבדקו התפילין - הם נמצאו פסולות, וזאת למרות שהיו חדשות לחלוטין.}}. למרות הקשיים, המשיך לעסוק במרץ בכל תפקידיו הציבוריים. | בגיל צעיר ביותר חלה במחלה חשוכת מרפא, וסבל את ייסוריו בדומיה{{הערה|במהלך מחלתו הורה הרבי מספר פעמים לבדוק את התפילין, ובכל פעם שנבדקו התפילין - הם נמצאו פסולות, וזאת למרות שהיו חדשות לחלוטין.}}. למרות הקשיים, המשיך לעסוק במרץ בכל תפקידיו הציבוריים. | ||
ביום פטירתו שחל ביום השבת-קודש, פרשת לך-לך, ח' חשוון תשמ"ח, התפלל במיטתו כשהוא עטוף בטלית, ואמר את מזמורי | ביום פטירתו שחל ביום השבת-קודש, פרשת לך-לך, ח' חשוון תשמ"ח, התפלל במיטתו כשהוא עטוף בטלית, ואמר את מזמורי התהלים של אותו יום, ובצהרי השבת, בשעת [[רעווא דרעווין]], נפטר, והוא בן 52 בלבד. | ||
כמנהג ירושלים, התקיימה הלוויה עוד באותו יום, ובמוצאי [[שבת קודש]] הובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]], בנוכחות אלפים רבים מחסידי חב"ד, ובהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל{{הערה|1=מפאת קרבתו הרבה לרבנים הראשיים, היו הרבנים מגיעים באופן קבוע להשתתף בשמחותיו המשפחתיות.}} ובהשתתפות אב בית-דין של [[ירושלים]] הרב [[חיים יהודה רבינוביץ]], שהיה מידידיו משכבר הימים. | כמנהג ירושלים, התקיימה הלוויה עוד באותו יום, ובמוצאי [[שבת קודש]] הובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]], בנוכחות אלפים רבים מחסידי חב"ד, ובהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל{{הערה|1=מפאת קרבתו הרבה לרבנים הראשיים, היו הרבנים מגיעים באופן קבוע להשתתף בשמחותיו המשפחתיות.}} ובהשתתפות אב בית-דין של [[ירושלים]] הרב [[חיים יהודה רבינוביץ]], שהיה מידידיו משכבר הימים. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב נפתלי צבי פרלשטיין - שליח הרבי בח"י סנטר, [[מונטריאול]], קנדה. | |||
* | *בנו, הרב [[מנחם מאניש פרלשטיין]] - מנהל ארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]]. | ||
* | *בנו, הרב אב"י פרלשטיין - קריית חיים. | ||
* | *בנו, הרב [[לוי יצחק פרלשטיין]] - [[שליח]] הרבי, ורב העיר פרבומייסק, [[אוקראינה]]. | ||
* | *בתו מרת אסתר לאה, רעיית ר' אלי מלמד - קריית שמואל. | ||
*בתו מרת עדינה, רעיית הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה [[צבאות מנחם קריית שמואל|"צבאות מנחם"]], ראש ישיבת ורב הקהילה [[קריית שמואל]]. | |||
*בתו מרת בתיה, רעיית הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי, יו"ר [[מוסדות 'נפש חיה' חב"ד ליובאוויטש הקריות]], ורב שכונת גבעת התמרים בעיר [[עכו]]. | |||
* | |||
* | |||
* | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/853.pdf איש חי רב פעלים]''' - קווים לדמותו מאת חתנו הרב [[יוסף פיזם]], שבועון בית משיח גליון 853, עמ' 56. {{PDF}} | *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/853.pdf איש חי רב פעלים]''' - קווים לדמותו מאת חתנו הרב [[יוסף פיזם]], שבועון בית משיח גליון 853, עמ' 56. {{PDF}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/04/blog-post_78.html מתי הזמן הראוי לשידוכים? הבחור אליעזר פרלשטיין שאל והרבי ענה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | {{מיון רגיל:פרלשטיין, אליעזר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | [[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]] | ||
[[קטגוריה: בעלי מנגנים | [[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:53, 12 באפריל 2024
הרב אליעזר פרלשטיין (ז' תמוז תרצ"ו – ח' חשוון תשמ"ח) היה חסיד חב"ד, מייסד ביכנ"ס חב"ד בקריית מטרסדורף, ממקימי ביכנ"ס צמח צדק בירושלים העתיקה (מחדש), ממייסדי סניף צא"ח בירושלים, מנהל השבועון החרדי באידיש "דער אידישער שטראל", ומזכיר הרבנות הראשית לישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אליעזר פרלשטיין נולד בז' תמוז תרצ"ו בירושלים לאביו ר' נפתלי צבי פרלשטיין ולאמו מרת אסתר לאה. בגיל צעיר התייתם מאמו, ואביו נפטר זמן קצר לאחר נישואיו.
בשנות בחרותו למד בישיבת 'תפארת ציון' בבני ברק ולאחר מכן בישיבת "תורת אמת" בירושלים, ובישיבת אחי תמימים ראשון לציון, שם נקשר למשפיעים החסידיים ר' שאול ברוק ור' משה וובר.
באלול שנת תשי"ז נשא את רעייתו מרת פנינה בתו של הרב מנחם מאניש כהן באטיקוב, ולאחר מכן המשיך את לימודיו כאברך כולל.
לאחר חמש שנים שהתפרנס בקושי רב, התמנה לעבוד בתפקידים שונים במסגרת 'הרבנות הראשית לישראל', והמשיך לכהן בתפקידיו עד לפטירתו בשבת קודש פרשת לך לך, ח' חשון תשמ"ח ונטמן בהר הזיתים
עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר חתונתו הקים יחד עם הרב טוביה בלוי והרב נפתלי רוט את ארגון צעירי אגודת חב"ד בירושלים, והחל לעסוק יחד עם זוגתו בהפצת שיחותיו של הרבי ברחבי העיר.
הוא היה מראשי המתעסקים בהקמתו של בית הכנסת חב"ד בקריית מטרסדורף בירושלים, ושימש כמנהל בית הכנסת עד לפטירתו, ומסר שם שיעורים קבועים בגמרא ובהלכה.
שליחותו ברבנות הראשית לישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת כהונתם של הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הרצוג והרב יצחק ניסים התמנה כמזכיר הרבנות הראשית לישראל, ועמד בקשר קרוב עם הרבנים הראשיים וסייע רבות למען עניניו של הרבי, והיה איש הקשר ברבנות הראשית בכל הקשור למילוי רצונו של הרבי.
בשעת ביקורם של הרבנים הראשיים אצל הרבי בשנת תשמ"ו[1] ביקשם הרבי לדאוג לעריכת "ליל סדר ציבורי" לכל המעוניינים ברחבי הארץ, וביצוע הפרוייקט הוטל על ר' לייזר שמילא אותו בשמחה רבה.
בעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' לייזר ניחן בחוש מוזיקלי מפותח, וכבר בצעירותו עוד קודם לחתונתו התמנה לבעל תפילה בימים הנוראים בישיבת תורת אמת[2]. תפילתו הייתה ברגש רב, והיה בכוחה למשוך את ליבם של הקהל[3].
הוא היה מנגן בדייקנות רבה את ניגוני חב"ד, וכאשר הרב שמואל זלמנוב ערך את ספר הניגונים, הוא היה מקליט את ר' לייזר, ועל פיהם היה כותב את התווים לניגונים שנכללו בספר.
מאוחר יותר, כאשר הוקם בית הכנסת בקריית מטרסדורף בירושלים, שימש כבעל תפילה קבוע.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגיל צעיר ביותר חלה במחלה חשוכת מרפא, וסבל את ייסוריו בדומיה[4]. למרות הקשיים, המשיך לעסוק במרץ בכל תפקידיו הציבוריים.
ביום פטירתו שחל ביום השבת-קודש, פרשת לך-לך, ח' חשוון תשמ"ח, התפלל במיטתו כשהוא עטוף בטלית, ואמר את מזמורי התהלים של אותו יום, ובצהרי השבת, בשעת רעווא דרעווין, נפטר, והוא בן 52 בלבד.
כמנהג ירושלים, התקיימה הלוויה עוד באותו יום, ובמוצאי שבת קודש הובא למנוחות בחלקת חב"ד בהר הזיתים, בנוכחות אלפים רבים מחסידי חב"ד, ובהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל[5] ובהשתתפות אב בית-דין של ירושלים הרב חיים יהודה רבינוביץ, שהיה מידידיו משכבר הימים.
צאצאיו הקימו לעילוי נשמתו את הארגונים "נר אליעזר" ו"חסדי אליעזר" העוסקים בפעילויות לילדים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב נפתלי צבי פרלשטיין - שליח הרבי בח"י סנטר, מונטריאול, קנדה.
- בנו, הרב מנחם מאניש פרלשטיין - מנהל ארגון מרכז את"ה בארץ הקודש, כפר חב"ד.
- בנו, הרב אב"י פרלשטיין - קריית חיים.
- בנו, הרב לוי יצחק פרלשטיין - שליח הרבי, ורב העיר פרבומייסק, אוקראינה.
- בתו מרת אסתר לאה, רעיית ר' אלי מלמד - קריית שמואל.
- בתו מרת עדינה, רעיית הרב יוסף אברהם פיזם - מנהל תלמוד תורה "צבאות מנחם", ראש ישיבת ורב הקהילה קריית שמואל.
- בתו מרת בתיה, רעיית הרב שמשון פיזם - שליח הרבי, יו"ר מוסדות 'נפש חיה' חב"ד ליובאוויטש הקריות, ורב שכונת גבעת התמרים בעיר עכו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איש חי רב פעלים - קווים לדמותו מאת חתנו הרב יוסף פיזם, שבועון בית משיח גליון 853, עמ' 56.
- מתי הזמן הראוי לשידוכים? הבחור אליעזר פרלשטיין שאל והרבי ענה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, כ"ז אדר ב'.
- ↑ בדרך כלל הרב משה וובר ייעד לתפקיד זה רק אברכים נשואים כפי שמועדף בהלכה, אולם במקרה זה הוא ראה עדיפות לתפילתו הזכה ובעלת הרגש של ר' לייזר.
- ↑ ר' אהרון טננבוים מכפר חב"ד התקרב לחב"ד בעקבות ביקור בישיבה בתורת אמת במהלכו שמע את תפילתו.
- ↑ במהלך מחלתו הורה הרבי מספר פעמים לבדוק את התפילין, ובכל פעם שנבדקו התפילין - הם נמצאו פסולות, וזאת למרות שהיו חדשות לחלוטין.
- ↑ מפאת קרבתו הרבה לרבנים הראשיים, היו הרבנים מגיעים באופן קבוע להשתתף בשמחותיו המשפחתיות.