נטילת לולב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הפניה לדף ארבעת המינים)
 
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
#הפניה[[ארבעת המינים]]
'''נטילת לולב''' הינה אחת ממצוות חג הסוכות. מלבד קיום המצווה מידי בוקר בכל ימי החג שאינם חלים בשבת, נוהגים ליטול ולנענע את הלולב גם במהלך התפילה, בעת אמירת ה[[הלל]]. חסידים הנמצאים בסמיכות מקום ל{{ה|רבי}}, נוהגים לברך על הלולב של הרבי.
 
על פי הוראת הרבי, מנצלים החסידים את ימי החג כדי [[מבצע לולב|לזכות כמה שיותר יהודים בנטילת לולב]].
 
==מקור המצווה==
הציווי על נטילת ד' המינים מופיע בתורה בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".
 
ארבעה מינים אלו מצוה אחת הם, וכולם נקראים בשם מצוות לולב{{הערה|רמב"ם הלכות לולב ז, ה; וראה סוכה לז, ב "הואיל ובמינו גבוה מכולן".}}, וכן בנוסח הברכה מברכים: "על נטילת לולב".
 
את מצות נטילת לולב מקיימים בכל יום מימי חג הסוכות, מלבד יום השבת שבו גזרו חז"ל שלא ליטול את ארבעת המינים (בדומה לגזירה על [[שופר]] ועל [[קריאת מגילה]] בשבת), מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים (שזהו אחד מאיסורי שבת).
 
==הנענועים==
המקור לחיוב הנענוע, הוא כבר בגמרא{{הערה|מסכת סוכה לז, ב.}}, כאשר הנענוע עצמו הוא חלק מהותי מהמצווה עד כדי כך שהגדר ההלכתי של הלולב הוא שיהיה אפשר לנענע בו.
 
גם הטעם לנענועי הלולב מופיע בגמרא שם: "אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא - מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים".
 
על פי [[תורת הסוד]], יש לעמוד בשעת הנענוע עם הפנים למזרח, לאחוז את הלולב ביד ימין כשהאתרוג מונח על השולחן, לברך את הברכה "על נטילת לולב", ורק לאחר מכן לאחוז את האתרוג ביד שמאל.
 
בכל אחד מהנענועים מוליכים את ארבעת המינים כשהם צמודים מהחזה אל אחד מהכיוונים, מנענעים אותם מעט, ומחזירים אל החזה, וחוזרים על כך 3 פעמים, כשבמשך כל זמן הנענוע הלולב מכוון כלפי מעלה.
 
סדר הנענועים על פי מנהג חב"ד:
*לימין (צד דרום) - שלוש פעמים
*לשמאל (צד צפון) - שלוש פעמים
*למזרח (קדימה) - שלוש פעמים
*כלפי מעלה - שלוש פעמים
*כלפי מטה - שלוש פעמים
*אחורה (צד מערב) - פעמיים לצד דרום מערב, כשהפנים נותרות להביט קדימה, ובפעם השלישית כלפי מערב ממש, כשמסובבים את כל הגוף כלפי מערב (אך הרגליים נותרות ישרות מבלי להסתובב).
 
על פי תורת הסוד, את הברכה והנענועים על הלולב, יש לערוך מייד בבוקר, ולעשות זאת בסוכה דווקא.
 
ב[[הושענא רבה]] מורידים את 2 הכריכות העליונות שעל הלולב כדי להרבנות בנענוע ובשמחה.
 
===ניגון לנטילת לולב===
גדולי הצדיקים היו נוהגים להאריך בנענועים, והיו מהם שאף היה להם ניגון מיוחד לזמן הנענועים.
 
מבין הניגונים שהשתמרו בידינו הם הניגון של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/e1/NSH_007_Dveykus_-_Nianua_Lulav%2C_R_Levi_Yitzchok_Barditchev.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}
}} ושל ר' [[נחום מצ'רנוביל]]. ר' נחום מצ'רנוביל היה נוהג לנגן ניגון זה גם בעת ההכנה ל[[תקיעת שופר]]{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/NSH_008_Nianua_Lulav%2C_R_Nachum_Mitchernobyl.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}}.
 
ניגונים אלו הם ניגונים ז' - ח' בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].
 
===מבצע לולב===
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע לולב]]}}
מבצע לולב הוא אחד המבצעים הראשונים שייסד הרבי כבר בשנת [[תשי"ד]], ומטרתו לזכות כמה שיותר יהודים במצוות נטילת ארבעת המינים בכל יום מימי חג הסוכות.
 
בחלק ממבצע זה מסתובבים חסידי חב"ד בימי חג הסוכות בקניונים ובמרכזים רפואיים, בבתי סוהר ועוד, ומשתדלים להגיע לכמה שיותר יהודים על מנת לזכות אותם במצוות החג.
 
==ברכה על ארבעת המינים של הרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכה על ארבעת המינים של הרבי]]}}
במשך כל שנות נשיאות [[הרבי]], ניתנה ל[[חסיד]]ים הזכות לברך על ארבעת המינים שלו מדי יום מימי [[חג הסוכות]]. בשנים הראשונות הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, החל הרבי לשלוח את [[ארבעת המינים]] באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.
 
[[הרבי]] כותב אודות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש חט"ז עמ' לח}} "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".
 
==לקריאה נוספת==
*'''נטילת לולב בתוך הסוכה''', במדור הלכות ומנהגים שבועון כפר חב"ד גליון 1878
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2600857#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content איך מברכים על ארבעת המינים ומנענעים אותם?]''' {{בית חבד}} בהפקת ערוץ יהדותון
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/570982 מדריך מצוייר: כיצד מנענעים את הלולב למנהג חב"ד?]''' {{בית חבד}} מתוך סידור תהילת ה' בהוצאת קה"ת
*'''[https://col.org.il/news/106881 'ערוץ יהדותון' מציג: סדרת סרטוני הדרכה לחג הסוכות • צפו]{{וידאו}} {{COL}}
{{סוכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:ניגוני רבי לוי יצחק מברדיטשוב]]
[[קטגוריה:ניגוני חג הסוכות]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]

גרסה אחרונה מ־19:35, 14 במאי 2024

נטילת לולב הינה אחת ממצוות חג הסוכות. מלבד קיום המצווה מידי בוקר בכל ימי החג שאינם חלים בשבת, נוהגים ליטול ולנענע את הלולב גם במהלך התפילה, בעת אמירת ההלל. חסידים הנמצאים בסמיכות מקום לרבי, נוהגים לברך על הלולב של הרבי.

על פי הוראת הרבי, מנצלים החסידים את ימי החג כדי לזכות כמה שיותר יהודים בנטילת לולב.

מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הציווי על נטילת ד' המינים מופיע בתורה בפסוק: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים".

ארבעה מינים אלו מצוה אחת הם, וכולם נקראים בשם מצוות לולב[1], וכן בנוסח הברכה מברכים: "על נטילת לולב".

את מצות נטילת לולב מקיימים בכל יום מימי חג הסוכות, מלבד יום השבת שבו גזרו חז"ל שלא ליטול את ארבעת המינים (בדומה לגזירה על שופר ועל קריאת מגילה בשבת), מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים (שזהו אחד מאיסורי שבת).

הנענועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור לחיוב הנענוע, הוא כבר בגמרא[2], כאשר הנענוע עצמו הוא חלק מהותי מהמצווה עד כדי כך שהגדר ההלכתי של הלולב הוא שיהיה אפשר לנענע בו.

גם הטעם לנענועי הלולב מופיע בגמרא שם: "אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא - מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים".

על פי תורת הסוד, יש לעמוד בשעת הנענוע עם הפנים למזרח, לאחוז את הלולב ביד ימין כשהאתרוג מונח על השולחן, לברך את הברכה "על נטילת לולב", ורק לאחר מכן לאחוז את האתרוג ביד שמאל.

בכל אחד מהנענועים מוליכים את ארבעת המינים כשהם צמודים מהחזה אל אחד מהכיוונים, מנענעים אותם מעט, ומחזירים אל החזה, וחוזרים על כך 3 פעמים, כשבמשך כל זמן הנענוע הלולב מכוון כלפי מעלה.

סדר הנענועים על פי מנהג חב"ד:

  • לימין (צד דרום) - שלוש פעמים
  • לשמאל (צד צפון) - שלוש פעמים
  • למזרח (קדימה) - שלוש פעמים
  • כלפי מעלה - שלוש פעמים
  • כלפי מטה - שלוש פעמים
  • אחורה (צד מערב) - פעמיים לצד דרום מערב, כשהפנים נותרות להביט קדימה, ובפעם השלישית כלפי מערב ממש, כשמסובבים את כל הגוף כלפי מערב (אך הרגליים נותרות ישרות מבלי להסתובב).

על פי תורת הסוד, את הברכה והנענועים על הלולב, יש לערוך מייד בבוקר, ולעשות זאת בסוכה דווקא.

בהושענא רבה מורידים את 2 הכריכות העליונות שעל הלולב כדי להרבנות בנענוע ובשמחה.

ניגון לנטילת לולב[עריכה | עריכת קוד מקור]

גדולי הצדיקים היו נוהגים להאריך בנענועים, והיו מהם שאף היה להם ניגון מיוחד לזמן הנענועים.

מבין הניגונים שהשתמרו בידינו הם הניגון של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב[3] ושל ר' נחום מצ'רנוביל. ר' נחום מצ'רנוביל היה נוהג לנגן ניגון זה גם בעת ההכנה לתקיעת שופר[4].

ניגונים אלו הם ניגונים ז' - ח' בפרוייקט מסורת הניגונים.

מבצע לולב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מבצע לולב

מבצע לולב הוא אחד המבצעים הראשונים שייסד הרבי כבר בשנת תשי"ד, ומטרתו לזכות כמה שיותר יהודים במצוות נטילת ארבעת המינים בכל יום מימי חג הסוכות.

בחלק ממבצע זה מסתובבים חסידי חב"ד בימי חג הסוכות בקניונים ובמרכזים רפואיים, בבתי סוהר ועוד, ומשתדלים להגיע לכמה שיותר יהודים על מנת לזכות אותם במצוות החג.

ברכה על ארבעת המינים של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ברכה על ארבעת המינים של הרבי

במשך כל שנות נשיאות הרבי, ניתנה לחסידים הזכות לברך על ארבעת המינים שלו מדי יום מימי חג הסוכות. בשנים הראשונות הדבר נעשה בנוכחות הרבי בסוכתו האישית, ובשנים שלאחר מכן, החל הרבי לשלוח את ארבעת המינים באמצעות שליח והברכה נעשתה בסוכת הקהל.

הרבי כותב אודות אדמו"ר הריי"צ[5] "כבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו. ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי על ידי משמוש נוגעים בהעניין ד"הדר", ענה, אין לך "הדר" מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצווה נעלית זו".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נטילת לולב בתוך הסוכה, במדור הלכות ומנהגים שבועון כפר חב"ד גליון 1878

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. רמב"ם הלכות לולב ז, ה; וראה סוכה לז, ב "הואיל ובמינו גבוה מכולן".
  2. מסכת סוכה לז, ב.
  3. לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע
  4. לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ קובץ שמע
  5. אגרות קודש חט"ז עמ' לח