יחזקאל סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←ביקורת: ניסוח הרחבה) |
||
| (149 גרסאות ביניים של 57 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:חצקל סופר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר (תשפ"ד)]] | ||
[[קובץ:יחזקאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר בכנס של [[ועדת החינוך החב"די]]]] | |||
ר' '''יהושע יחזקאל סופר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא מרצה וסופר ב[[תורת חב"ד]] ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון ב[[באר שבע]] בין השנים [[ה'תשל"ו]] - [[ה'תשנ"ג]] (1976–1993). | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנים אלו הושפע רבות מהרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. | |||
בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'. | |||
הרב | נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]]. | ||
בשנת [[ | החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של ה[[אוניברסיטה]] בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה. | ||
בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. | |||
ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.}} הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}. | |||
במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.}}. | |||
תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.}}. | |||
בשנת [[תשנ"ג]] היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל וש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' [[יהושע מונדשיין]] שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 אגרת לידיד שהחמיץ]}}. | |||
לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'. | |||
מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד. | |||
סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים. | |||
==ביקורת== | |||
בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] שינה הרב סופר את דעותיו בנושא זהותו של הרבי כמלך המשיח וכנשיא דורנו. בשנת תשנ"ה, כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" ובשנת תשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" (כמהדורה שניה ומורחבת של 'יתבררו ויתלבנו'). בחיבוריו הוא טוען (חלילה) שהרבי אינו [[מלך המשיח]] ו[[נשיא הדור]] בהווה{{הערה|1=בקונטרס יתבררו ויתלבנו, בפרק ח', עמ' 111 ואילך, וכן שם בעמ' 116 'נסתיים הדור השביעי', ובספר במאי קמפילגי בצורה נרחבת וברורה יותר}}{{הערה|ראו במכתבו של הרב [[זלמן גופין]] במובא בהערות שוליים: "בדפים מסויימים יש בו דברים המכחישים ח"ו את כל האמונה שלנו בענין 'דור השביעי' כפשוטו, או בנעין 'והוא יגאלנו' ועוד...."}}. שיטה זו אינה מקובלת בקרב חסידי חב"ד, ואף רבנים חב"דיים שנתנו את הסכמתם לספר, פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] {{אינפו}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73304 הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר] {{אינפו}}}}. | |||
בתגובה לספריו, יצאו מספר פרסומים ובהם, הקונטרס [https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurVWhhSUpva1J3OHM/view?usp=sharing&resourcekey=0-o7hyry56jRuVb5YRERPfkg ספר סופר וסיפור]" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]], "[[תומת ישרים תנחם]]" ועוד. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
| שורה 19: | שורה 34: | ||
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]]. | *'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]]. | ||
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]]. | *'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]]. | ||
*'''יתבררו ויתלבנו''' | *'''יתבררו ויתלבנו''' (תשנ"ה) ובמהדורה מורחבת '''במאי קמיפלגי''' (תשע"ב). במכתב שהוציא הרב [[זלמן גופין]] כתב: "בדפים מסויימים, יש בו דברים המכחישים ח"ו את כל האמונה שלנו בענין 'דור השביעי' כפשוטו, או בענין 'והוא יגאלנו'. . ברור הדבר, שההשקפות המובאים בדפים אלו הנ"ל, אינם השקפת חסידי חב"ד כלל! ואין להם כל מקום בליובאוויטש!{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]]. | ||
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]]. | *'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]]. | ||
*'''על חטא העיגול''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם. | *'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם. | ||
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]]. | *'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]]. | ||
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים). | *'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים). | ||
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז. | *'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז. | ||
| שורה 31: | שורה 45: | ||
;בניו | ;בניו | ||
*ר' יוסף יצחק סופר. | *ר' יוסף יצחק סופר. | ||
*ר' [[מנחם מענדל סופר]]. | *ר' [[מנחם מענדל מיכאל סופר]]. | ||
*ר' זאב סופר. | *ר' זאב סופר. | ||
*ר' שלום דוב בער סופר. | *ר' שלום דוב בער סופר. | ||
*ר' שמואל סופר | *ר' שמואל סופר שי' ורעייתו חיה (בת הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]) ע"ה, נפטרה כ"ב סיון תשפ"ד. | ||
*ר' אברהם יונה סופר. | *ר' אברהם יונה סופר. | ||
; | *ר' שבתאי סופר. | ||
*ר' [[משה אריה שטרן]]. | ;בנותיו | ||
*ציפורה אשת הרה"ח ר' [[משה אריה שטרן]]. | |||
*טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" {{אינפו}} | ||
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש | *[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו | ||
| שורה 48: | שורה 63: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}} | {{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]] | [[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']] | ||
[[קטגוריה:משפחת לוין]] | |||
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]] | |||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:05, 10 בנובמבר 2024
ר' יהושע יחזקאל סופר (יליד שנת תש"ז, 1947) הוא מרצה וסופר בתורת חב"ד ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בין השנים ה'תשל"ו - ה'תשנ"ג (1976–1993).
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי' באלול תש"ז לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר השואה. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק השתתף בשיעורי תניא של הרב אשר לעמיל כהן שנמסרו בסתר והתקרב לחסידות חב"ד. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנים אלו הושפע רבות מהרב מאיר בליז'ינסקי.
בשנת תשכ"ה נסע לישיבת תומכי תמימים 770 לשנת ה'קבוצה'.
נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב שניאור זלמן לוין מכפר חב"ד.
החל להרצות כבר בשנת תש"ל בתיכונים בארץ, עד שנתבקש בתשל"ו על ידי פרופסור ירמיהו ברנובר שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.
בשנת תשמ"ב בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - ראש בני ישראל שהוא המשיח שבדור, ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה. ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי[1] הייתה: "בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' לחוד, 2) מוגה הכל ע"י משפיעי דא"ח וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה". במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות "כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה"[2]. תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה שיחת שבת בראשית תשמ"ה והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי[3].
בשנת תשנ"ג היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל ושהרבי הוא מלך המשיח בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' יהושע מונדשיין שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו[4].
לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת תשע"ה בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.
מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות ומשמש כמרצה במכללת בית רבקה. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על פרשת השבוע, כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ביהדות, אמונה, חגים, מצוות, גאולה ועוד.
סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.
ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות ג' בתמוז תשנ"ד שינה הרב סופר את דעותיו בנושא זהותו של הרבי כמלך המשיח וכנשיא דורנו. בשנת תשנ"ה, כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" ובשנת תשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" (כמהדורה שניה ומורחבת של 'יתבררו ויתלבנו'). בחיבוריו הוא טוען (חלילה) שהרבי אינו מלך המשיח ונשיא הדור בהווה[5][6]. שיטה זו אינה מקובלת בקרב חסידי חב"ד, ואף רבנים חב"דיים שנתנו את הסכמתם לספר, פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דעה זו ואין לה מקום בחב"ד[7].
בתגובה לספריו, יצאו מספר פרסומים ובהם, הקונטרס ספר סופר וסיפור" של הרב שלום דובער וולפא, "באמונה שלימה" של הרב משה אורנשטיין, "תומת ישרים תנחם" ועוד.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שורשים בהלכה - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב עובדיה יוסף בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט בשולחן ערוך המחבר על פי שיחות הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי שלום, ביטחון ושלימות הארץ.
- כשרות המטבח - בנושא הסיבות השכליות לכשרות ומטרתו של מבצע כשרות.
- אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת - מבאר את גדרו של הרבי כמלך המשיח: חזקת משיח ומשיח ודאי.
- יתבררו ויתלבנו (תשנ"ה) ובמהדורה מורחבת במאי קמיפלגי (תשע"ב). במכתב שהוציא הרב זלמן גופין כתב: "בדפים מסויימים, יש בו דברים המכחישים ח"ו את כל האמונה שלנו בענין 'דור השביעי' כפשוטו, או בענין 'והוא יגאלנו'. . ברור הדבר, שההשקפות המובאים בדפים אלו הנ"ל, אינם השקפת חסידי חב"ד כלל! ואין להם כל מקום בליובאוויטש![7], תשע"ג.
- לדעת להאמין - בנושא אמונה, מדע, בחירה חופשית, השגחה פרטית ועוד, על פי שיחותיו של הרבי.
- על חטא העיגול - דיון הלכתי בנושא לוחות הברית וריבועם.
- אביעה חידות - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, תשע"ב.
- מעייני רש"י - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
- חזון למועד - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
- על פרשת דרכים - פרשנות ותובנות למעמיקים בספר התניא, כסלו תשע"ט.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- ר' יוסף יצחק סופר.
- ר' מנחם מענדל מיכאל סופר.
- ר' זאב סופר.
- ר' שלום דוב בער סופר.
- ר' שמואל סופר שי' ורעייתו חיה (בת הרב ברוך בועז יורקוביץ') ע"ה, נפטרה כ"ב סיון תשפ"ד.
- ר' אברהם יונה סופר.
- ר' שבתאי סופר.
- בנותיו
- ציפורה אשת הרה"ח ר' משה אריה שטרן.
- טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתב ל"ידיד שהחמיץ" מכתב לר' יהושע מונדשיין ובו הסבר בנושא "פרסום משיח"
- מאגר שיעורים של הרב סופר - אתר בית המדרש
- מכתבי הרבי לרב סופר בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
- בדיוק ברגע הנכון
הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem
הערות שוליים
- ↑ ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.
- ↑ הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.
- ↑ אגרת לידיד שהחמיץ
- ↑ בקונטרס יתבררו ויתלבנו, בפרק ח', עמ' 111 ואילך, וכן שם בעמ' 116 'נסתיים הדור השביעי', ובספר במאי קמפילגי בצורה נרחבת וברורה יותר
- ↑ ראו במכתבו של הרב זלמן גופין במובא בהערות שוליים: "בדפים מסויימים יש בו דברים המכחישים ח"ו את כל האמונה שלנו בענין 'דור השביעי' כפשוטו, או בנעין 'והוא יגאלנו' ועוד...."
- ↑ 7.0 7.1 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"! הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר