קלימוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(58 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''קלימוביץ'''' (או באיות [[אידיש]]אי '''קלימאוויטש'''), היא עיר במחוז [[מוהילוב]] שב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס) שוכנת על שפת נהר הדנייפר. בעבר היתה בקלימוביץ' קהילה [[חב"ד]]ית תוססת.
'''קלימוביץ'''' (או באיות [[אידיש]]אי '''קלימאוויטש'''), היא עיירה במחוז [[מוהילוב]] שב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס) שוכנת על שפת נהר הדנייפר. בעבר הייתה בקלימוביץ' קהילה [[חב"ד]]ית תוססת. העיירה קלימוביץ' אינה גדולה, בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] גרו בה כ-10 אלף אנשים. כיום גרים בה כ-17 אלף איש.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
'''קלימוביץ'''' הפכה לעיר חסידית עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער|אבא השמח]] (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' [[יצחק שאול מקלימוביץ']] ור' שאול לייב{{הערת שוליים|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}.
'''קלימוביץ'''' הפכה לעייריה חסידית עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' [[אבא דער לעבעדיקער|אבא השמח]] (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' [[יצחק שאול מקלימוביץ']] ור' שאול לייב{{הערה|ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות [[הרבי]].}}.


בימי [[אדמו"ר המהר"ש]], הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' [[מרדכי פויזנר]], נין [[אדמו"ר הזקן]] (בנו של ר' שניאור זלמן, נכדו של ר' [[משה שניאורי|משה]], בן אדמו"ר הזקן), שהיה [[שד"ר]] בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה [[בעל מנגן]] גדול וחיבר הרבה [[ניגונים]] הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' [[שמריהו פלדמן]].
בימי [[אדמו"ר המהר"ש]], הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]], נין ר' [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]] (בנו של ר' [[שניאור זלמן פבזנר|שניאור זלמן]] , נכדו של ר' [[משה דוב בער פוזנר|משה דובער]], בן רב מרדכי), שהיה [[שד"ר]] בתקופת אדמו"ר המהר"ש בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה [[בעל מנגן]] גדול וחיבר הרבה [[ניגונים]] הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' [[שמריהו פלדמן]].


כמו כן התגורר בעיר ר' מרדכי פויזנער נין לר' [[מרדכי פוזנר]].  
כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'ה[[מניחים]]' אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים [[תרנ"ט]] - [[תרס"א]] (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'[[הנחות]]'. בשנת [[תרע"ג]] הוא מונה ל[[משפיע]] בישיבה והיה ידוע בצדקתו וב[[עבודת ה']] שלו.


כשייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'ה[[מניחים]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] בין השנים [[תרנ"ט]] - [[תרס"א]] (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'[[הנחות]]'. בשנת [[תרע"ג]] הוא מונה ל[[משפיע]] בישיבה והיה ידוע בצדקתו וב[[עבודת ה']] שלו.
==בתי המדרש==
וכך מתאר יליד העירה ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] את בית המדרש של העירה.


ב[[שואה]], נכבשה ה[[עיירה]] על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] והם הרגו את תושביה היהודים. ה[[עיירה]] שוחררה מהנאצים בשנת [[תש"ג]] (1943).
בקלימוביץ' היו 5 בתי מדרש 2 חסידים ו 3 של המתנגדים, בכולם התפללו ולמדו.


ב-[[תשמ"ו]] (1986) נפגעה ה[[עיירה]] כתוצאה מ[[אסון צ'רנוביל]].
בית הכנסת החסידי הישן הי' מאוד חזק, היה בנוי מעצים וברזל, בבית המדרש בצד דרום ודרום היה שולחנות עץ ארוכים, ועליהם היו לומדים בין מנחה למעריב, בימי חול בשולחן הצפוני ר' אברהם אשר שהיה תלמיד חכם גדול, ובעל דיבור יפה ורהוט, היה מוסר שיעור בעין יעקב, על אף גאונותו היה מוסר שיעור בשפה ברורה ופשוטה שגם הבעלי בתים הפשוטים היו מבינים, והיו מרגשים קשר, ושואלים שאלות ור' אברהם אשר היה מתייחס לכל שאלה בפרטות ועונה בצחות לשנו.
 
ובשלוחן הדורמי היו לומדים משניות, אחרי מעריב היה שיעור גמרא.
 
בשבת ברעוא דרעווין ר' אברהם אשר היה חוזר מאמר, ובמוצאי שבת, היו לומדים מדרש.
 
היו אנשים בעיירה שהיו מאוד יראה שמים שהיו מגיעים לבית הכנסת ג' תפילות ביום, והיו כאלו גם פריי לגמרי, ואפיקרוסים.
 
[[קובץ:Klimovichi 09.jpg|ממוזער|250px|מצבה על היהודים נרצחי קלימוביץ בשואה.]]
[[קובץ:Klimovichi 10.jpg|ממוזער|250px|קבר אחים של היהודים שנרצחו בשואה בקלימוביץ.]]
בית הכנסת נשרף על ידי הנאצים בימי השואה, וקשה להכיר בכלל היכן היה.
 
ב[[שואה]], נכבשה ה[[עיירה]] על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] והם הרגו את תושביה היהודים. העיירה שוחררה מהנאצים בשנת [[תש"ג]] (1943).
 
ב-[[תשמ"ו]] (1986) נפגעה העיירה כתוצאה מ[[אסון צ'רנוביל]].


==חסידים מקלימוביץ'==
==חסידים מקלימוביץ'==
*[[שמואל פבזנר]] בן ר' מרדכי (חיים) בן ר' שניאור זלמן בן ר' משה בן ר' [[מרדכי פוזנר]] אח [[אדמו"ר הזקן]]
*[[מרדכי (חיים) פבזנר]] בן ר' שניאור זלמן בן ר' משה בן ר' [[מרדכי פוזנר]] אח [[אדמו"ר הזקן]].
*[[שמואל פבזנר]] בן ר' מרדכי (חיים)
*[[שלום דובער פבזנר]] בן ר' שמואל
*[[שלום דובער פבזנר]] בן ר' שמואל
*'''יוסף שלום מקלימוביץ''' - מהחסידים הראשונים בקלימוביץ' וממפיצי [[תורת החסידות]] בעיר. לא ידוע הרבה על חייו והוא מוזכר מספר פעמים יחד עם חבריו בעיר.
*[[יצחק מרדכי פבזנר]] בן ר' שמואל כתב תיאורים על חיי העירה
 
*[[יהושע זעליג ריבקין]]
 
*יוסף שלום מקלימוביץ - מהחסידים הראשונים בקלימוביץ' וממפיצי [[תורת החסידות]] בעיר. לא ידוע הרבה על חייו והוא מוזכר מספר פעמים יחד עם חבריו בעיר.
*[[אבא השמח]]
*[[אבא השמח]]
*[[יצחק שאול מקלימוביץ']]
*[[יצחק שאול מקלימוביץ']]
*[[מאיר זלמן מקלימוביץ']]
*[[מאיר זלמן מקלימוביץ']]
*[[גרשון בער (העילוי מקרוצא)]]
* [[צבי הירש אזימוב]] - המכונה ר' הירשל קלימאוויטשער. חסיד ועובד גדול. הרבי הרש"ב התבטא אודותיו: גוף נקי ונשמה טהורה
*[[גרשון בער מפאהר]]
*[[גרשון בער מפאהר]]
*[[גרשון בער (העילוי מקרוצא)]]
*[[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]
*[[שרגא פייביש זלמנוב (וורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]
*[[אברהם אשר בלינוב (קלימוביץ')|אברהם אשר בלינוב]]
*[[אברהם אשר בלינוב]]
*[[שמואל דוד בלינוב]]
*[[שמואל דוד בלינוב]]
*[[מרדכי בלינוב]]
*[[מרדכי בלינוב]]
*[[שמריהו פלדמן]] (י' שבט תרע"ב - ח"י [[אייר]] תשנ"ט)
*[[שמריהו פלדמן]] (י' שבט תרע"ב - ח"י [[אייר]] תשנ"ט).
*[[יחיאל יוסף ריבקין]]
*[[יחיאל יוסף ריבקין]]
*[[מרדכי אליהו שניאור]]
*[[אברהם דוד פוזנר]]
* [[משה לייב פז]]
==ניגוני קלימוביץ'==
*'''ניגון שמחה מקלימוביץ'''' ([[ניגון ר"ח]] ב[[ספר הניגונים]]) - [[ניגון שמחה]] שנרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[רפאל כהן]]. [https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5.MP3 לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ]
:לשמיעה: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=214 מפי הרבי] {{צליל}}, [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=822 אוצר ניגוני חב"ד 5] {{צליל}} {{אינפו}}
*'''ניגון רל"ב''' -  נרשם מפי החסיד ר' [[שמריהו פלדמן]]. [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%95%27%27%D7%98_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27.MP3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ] {{*}} [https://chabad.info/musicnews/569730/ מפי הרב מנחם מענדל עמאר]
*'''ניגון של"ג (הנני מביא אותם)'''-  לשמיעת הניגון בביצוע של [https://chabad.info/musicnews/552910/ שלמה כהן] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/15/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27.MP3 מפי ר' דוד הורביץ] {{*}} [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4384051/jewish/Nigun-Simcha-Klimovitch.htm מתוך אלבום געגועים]. {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1099 מפי שמריהו פלדמן] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=788 מקהלת ילדי השלוחים] {{*}}[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=159 מקהלת ניחו"ח (קלטת 15)]) {{שמע}} {{אינפו}}
*'''ניגון של"ט''' - ניגון שמח מ[[קלימוביץ']]. [https://chabadpedia.co.il/images/4/4a/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%97_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27.MP3 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
*'''ניגון לשבת ויום טוב''' - נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]).
*'''ניגון התוועדות מקלימוביץ'''' - ניגון שחסידי חב"ד בקלימוביץ' נהגו לנגנו. לשמיעה: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1095 מפי ר' שמריהו פלדמן] {{צליל}} {{אינפו}}
*'''ניגון פיל יא''' - [[ניגון]] בשפה האוקראינית הדומה גם בתוכנו ל[[ניגון סטאוו יא פיטו]]. נוגן גם בקרב חסידי קובליץ. [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%90_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A5.MP3 להאזנה לניגון מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ].
*'''ניגון אברהם-ניו אבינו''' - ניגון בשפה ה[[רוסית]] שתוכנו הוא פניה ובקשה ל[[אברהם אבינו]] שיתפלל וימליץ טוב ל[[הקב"ה]] על [[עם ישראל]]. [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/09-08-Avrahamanyu-Avinu-From-the-city-of-Klimavitch-Russian-Words-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/2a/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95_Track_03.mp3 לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
===ניגוני קלימוביץ'===
*'''[https://col.org.il/news/147379 ה'תשורה' המדוברת "מיר זיינען פון קלימוביץ" מחתונת השלוחים]''' {{COL}}
*'''ניגון שמחה מקלימוביץ'''' (ניגון ר"ח ב[[ספר הניגונים]]) - [[ניגון שמחה]] שנרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[רפאל כהן]].
:לשמיעה: [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=214 מפי הרבי] {{צליל}}, [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=822 אוצר ניגוני חב"ד 5] {{צליל}} {{אינפו}}
*'''ניגון 'הנני מביא אותם'''' - ניגון שמחה. ב[[שנת הקהל]] הורה הרבי להוסיף לו את המילים "הנני מביא אותם מארץ צפון וקיבצתים מירכתי ארץ, בם עיור ופיסח, הרה ויולדת יחדיו, קהל גדול ישובו הנה"{{הערת שוליים|ירמיה לא, ז. פסוק זה הורה [[הרבי]] להוסיף לפסוקי "אתה הראת" ב[[שמחת תורה]] של שנת [[הקהל]].}}.
:לשמיעה: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1099 מפי שמריהו פלדמן] {{צליל}}, [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=788 מקהלת ילדי השלוחים] {{וידאו}}, [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=159 מקהלת ניחו"ח (קלטת 15)]) {{צליל}} {{אינפו}}
*'''[[ניגון לשבת ויום טוב]]''' - נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמריהו פלדמן]] ([[כפר חב"ד]]).
*'''ניגון [[התוועדות]] מקלימוביץ'''' - שיר שחסידי חב"ד בקלימוביץ' נהגו לנגנו
:לשמיעה: [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1095 מפי ר' שמריהו פלדמן] {{צליל}} {{אינפו}}
*'''[[ניגון פיל יא]]''' - [[ניגון]] בשפה האוקראינית הדומה גם בתוכנו ל[[ניגון סטאוו יא פיטו]].
*'''[[ניגון אברהם-ניו אבינו]]''' - ניגון בשפה ה[[רוסית]] שתוכנו הוא פניה ובקשה ל[[אברהם אבינו]] שיתפלל וימליץ טוב ל[[הקב"ה]] על [[עם ישראל]].
* ראו גם מדור 'ניגוני חסידי חב"ד מעיר קלימאוויטש' באתר [http://www.chassidus.com/audio/nigun היכל הנגינה] {{צליל}} {{אינפו}}
* ראו גם מדור 'ניגוני חסידי חב"ד מעיר קלימאוויטש' באתר [http://www.chassidus.com/audio/nigun היכל הנגינה] {{צליל}} {{אינפו}}
*'''[https://anash.org/young-boys-wish-for-stories-inspires-new-klimovitch-website/ השראה לאתר החדש - קלימוביץ']''', {{אנש}} (אנגלית)
*[shtetle.com/shtetls_mog/klimovichi/klimovichi.html תיאור שואת יהודי קלימוביץ'] (ברוסית)


 
*[https://www.chassidus.com/audio/nigun/ "מקורות ניגוני העיר קלימאוויטש"] - תיאור על פי שיחות הרבי ועוד, מבאר על העיר וניגוניה, באתר [[היכל הנגינה]]
{{עיירות ברוסיה הלבנה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}

גרסה אחרונה מ־00:02, 16 באפריל 2024

קלימוביץ' (או באיות אידישאי קלימאוויטש), היא עיירה במחוז מוהילוב שברוסיה הלבנה (כיום בלארוס) שוכנת על שפת נהר הדנייפר. בעבר הייתה בקלימוביץ' קהילה חב"דית תוססת. העיירה קלימוביץ' אינה גדולה, בזמן מלחמת העולם השנייה גרו בה כ-10 אלף אנשים. כיום גרים בה כ-17 אלף איש.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קלימוביץ' הפכה לעייריה חסידית עוד בתקופת אדמו"ר הזקן כאשר הגיעו לשם שלושה חסידים: ר' אבא השמח (דער לעבעדיקער), ר' יוסף שלום מקלימוביץ', ר' יצחק שאול מקלימוביץ' ור' שאול לייב[1].

בימי אדמו"ר המהר"ש, הגיעו עוד הרבה חסידים לקלימוביץ'. ביניהם, ר' מרדכי (חיים) פבזנר, נין ר' מרדכי פוזנר אחיו של אדמו"ר הזקן (בנו של ר' שניאור זלמן , נכדו של ר' משה דובער, בן רב מרדכי), שהיה שד"ר בתקופת אדמו"ר המהר"ש בכל אוקראינא והחליט להתיישב בקלימוביץ'. הוא גם היה בעל מנגן גדול וחיבר הרבה ניגונים הנקראים עד היום "ניגוני קלימוביץ'". רובם ידועים ונמסרו לנו על ידי ר' שמריהו פלדמן.

כשייסד אדמו"ר הרש"ב את תומכי תמימים ליובאוויטש, נסעו לשם עשרה תלמידים מובחרים מקלימוביץ'. ביניהם היה ר' אברהם דוד פויזנר שהיה מ'המניחים' אצל אדמו"ר הרש"ב בין השנים תרנ"ט - תרס"א (משנת תרס"א החליף אותו ר' הירשל קלימוביצ'ר) ומתוקף תפקיד זה היה יכול ליכנס לאדמו"ר הרש"ב בכל פעם שהיה צריך לברר משהו הקשור ל'הנחות'. בשנת תרע"ג הוא מונה למשפיע בישיבה והיה ידוע בצדקתו ובעבודת ה' שלו.

בתי המדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]

וכך מתאר יליד העירה ר' יצחק מרדכי פבזנר את בית המדרש של העירה.

בקלימוביץ' היו 5 בתי מדרש 2 חסידים ו 3 של המתנגדים, בכולם התפללו ולמדו.

בית הכנסת החסידי הישן הי' מאוד חזק, היה בנוי מעצים וברזל, בבית המדרש בצד דרום ודרום היה שולחנות עץ ארוכים, ועליהם היו לומדים בין מנחה למעריב, בימי חול בשולחן הצפוני ר' אברהם אשר שהיה תלמיד חכם גדול, ובעל דיבור יפה ורהוט, היה מוסר שיעור בעין יעקב, על אף גאונותו היה מוסר שיעור בשפה ברורה ופשוטה שגם הבעלי בתים הפשוטים היו מבינים, והיו מרגשים קשר, ושואלים שאלות ור' אברהם אשר היה מתייחס לכל שאלה בפרטות ועונה בצחות לשנו.

ובשלוחן הדורמי היו לומדים משניות, אחרי מעריב היה שיעור גמרא.

בשבת ברעוא דרעווין ר' אברהם אשר היה חוזר מאמר, ובמוצאי שבת, היו לומדים מדרש.

היו אנשים בעיירה שהיו מאוד יראה שמים שהיו מגיעים לבית הכנסת ג' תפילות ביום, והיו כאלו גם פריי לגמרי, ואפיקרוסים.

מצבה על היהודים נרצחי קלימוביץ בשואה.
קבר אחים של היהודים שנרצחו בשואה בקלימוביץ.

בית הכנסת נשרף על ידי הנאצים בימי השואה, וקשה להכיר בכלל היכן היה.

בשואה, נכבשה העיירה על ידי הנאצים והם הרגו את תושביה היהודים. העיירה שוחררה מהנאצים בשנת תש"ג (1943).

ב-תשמ"ו (1986) נפגעה העיירה כתוצאה מאסון צ'רנוביל.

חסידים מקלימוביץ'[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגוני קלימוביץ'[עריכה | עריכת קוד מקור]

לשמיעה: מפי הרבי קובץ שמע, אוצר ניגוני חב"ד 5 קובץ שמע

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

הערות שוליים

  1. ר' שאול לייב מוזכר בזכרונות הרבי.