פנחס הירשפרונג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
|||
| (47 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב ''' | [[קובץ:רב הירשפונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פינחס הירשפרונג]] | ||
הרב '''פינחס הירשפרונג''' ([[תער"ב]] - [[כ"ז טבת]] [[תשנ"ח]]) היה רבה הראשי של העיר מונטריאול שבקנדה, וראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]{{הערה|הערך בנוי על פי הספר שמן ששון מחבריך חלק א' ע' 272-282, פרק הרב הירשפרונג - תולדותיו וקשר עם הרבי}}. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] פרסם את פרי ביכוריו 'פרי פינחס", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי "אהל תורה", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים מזמנו. הרב שפירא, מינהו באותה עת גם לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין בה למד. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם המפרשים. | כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] פרסם את פרי ביכוריו 'פרי פינחס", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי "אהל תורה", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים מזמנו. הרב שפירא, מינהו באותה עת גם לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין בה למד. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם המפרשים. | ||
בתקופת [[מלחמת העולם | בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הצליח להימלט מ[[השואה]]. הוא חצה בהצלחה את הגבול אל האזור בשליטת ה[[סובייטים]] ב[[ליטא]]. והחל מסע לקובה שביפן דרך [[סיביר]], ונשאר ב[[שנחאי]]. בשנת [[תש"א]] הגיע ל[[קנדה]]. | ||
הוא תיאר את תלאותיו בזכרונותיו אותם פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. שם התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" ב[[מונטריאול]] ולראש ישיבת "מרכז התורה". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן לרבה הראשי של קנדה. | הוא תיאר את תלאותיו בזכרונותיו אותם פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. שם התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" ב[[מונטריאול]] ולראש ישיבת "מרכז התורה". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן לרבה הראשי של קנדה. | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
הרב הירשפרונג היה אחד הניצולים היחידים מרבני [[פולין]]. הוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים בדורנו ב[[ש"ס]] ופוסקים, שאותם ידע בעל פה. זה היה בנוסף לחדות ההבנה שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי בעומק דרשותיו וחידושיו. עם זאת, הוא היה אדם צנוע אשר לא לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות בצרכי קהילתו. | הרב הירשפרונג היה אחד הניצולים היחידים מרבני [[פולין]]. הוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים בדורנו ב[[ש"ס]] ופוסקים, שאותם ידע בעל פה. זה היה בנוסף לחדות ההבנה שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי בעומק דרשותיו וחידושיו. עם זאת, הוא היה אדם צנוע אשר לא לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות בצרכי קהילתו. | ||
החלק השלישי של הספר [[ויואל משה]] אותו כתב [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר | החלק השלישי של הספר [[ויואל משה]] אותו כתב [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], נכתב אליו. | ||
== קשריו עם הרבי == | == קשריו עם הרבי == | ||
הוא היה נוהג באופן קבוע להגיע אל הרבי, לדון בנושאים | הוא היה נוהג באופן קבוע להגיע אל הרבי, לדון בנושאים תורניים עמו ולהשתתף בהתוועדויות. כאשר חיבר את חיבורו הראשון, שלח מכתב לרבי{{הערה|[[אגרות קודש]], מחול המועד סוכות תשט"ו.}}. הגאון שלח את ספר "מנחת סולת" על [[ספר החינוך]] אשר כתב סבו, אל הרבי - והרבי השיב לו במכתבו הערות על הספר. | ||
פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]{{ | פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]{{הערה|תיאור הפגישה מפי תלמידו הרב [[מאיר פלוטקין]].}}. | ||
כשנכנס לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו ומסר לרבי את הפ"נ, קם הרבי ושאל: " | כשנכנס לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו ומסר לרבי את הפ"נ, קם הרבי ושאל: "{{ציטוטון|אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו{{הערה|מאמר [[רבי דוסא בן הרכינס]] על [[רבי עקיבא]] ב[[מסכת יבמות]] ט"ז, א.}}}}?" לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כעקיבא בן יוסף"... כאשר הגאון מחה, הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת?... עד אשר הרב הירשפרונג השיב בהכנעה : חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף... | ||
== פגישתו הלימודית עם הרבי == | == פגישתו הלימודית עם הרבי == | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
הרב הירשפרונג ביקר אצל הרבי מספר פעמים. אך לא הצליח לדבר איתו בלימוד, מכיון שהרבי כיוון את השיחה לכיוון הפצת היהדות. בהזדמנות זו ביקש מהרבי שיוכל לשוחח עימו גם מעט בלימוד, למרות זמנו היקר של הרבי, והרבי הסכים. | הרב הירשפרונג ביקר אצל הרבי מספר פעמים. אך לא הצליח לדבר איתו בלימוד, מכיון שהרבי כיוון את השיחה לכיוון הפצת היהדות. בהזדמנות זו ביקש מהרבי שיוכל לשוחח עימו גם מעט בלימוד, למרות זמנו היקר של הרבי, והרבי הסכים. | ||
הוא אמר לרבי כי יש מספר שאלות קשות אשר שאל את כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו כמה מהם שהחלישו את תוקף השאלות, אבל לא מצא מישהו יכול לתת לו תשובה אמיתית לשאלות. הרבי הביט בו בחום ואמר בהפתעה: כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? | הוא אמר לרבי כי יש מספר שאלות קשות אשר שאל את כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו כמה מהם שהחלישו את תוקף השאלות, אבל לא מצא מישהו יכול לתת לו תשובה אמיתית לשאלות. הרבי הביט בו בחום ואמר בהפתעה: כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? הרב הירשפרונג ענה שהוא בטוח בכך שהרבי יתרץ אל נכון את קושיותיו. | ||
הרבי הנהן בראשו והורה | הרבי הנהן בראשו והורה לרב הירשפרונג לשאול. הרב הירשפרונג שאל שאלות באחת הסוגיות הקשות ביותר ב[[תלמוד ירושלמי]], אך למרות זאת הרבי ישב בצורה ניחוחה, עד שהרב הירשפרונג תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. לולי שמע על גאונותו של הרבי, היה מפסיק לדבר, בהיותו בטוח שהרבי לא מבין את השאלות, אך בידיעתו על גאונותו העצומה של הרבי הוא המשיך לרצות את השאלות. | ||
כשסיים, אמר הרבי: זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של הירושלמי אלא אשמתך, כיוון שאתה לא למדת את הנושא כראוי. אם היית לומד את הירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כקורא מתוך הספר. הוא הראה לו כי על ידי לימוד כראוי, שאלותיו אינן קשות כלל, להפתעת | כשסיים, אמר הרבי: זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של הירושלמי אלא אשמתך, כיוון שאתה לא למדת את הנושא כראוי. אם היית לומד את הירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כקורא מתוך הספר. הוא הראה לו כי על ידי לימוד כראוי, שאלותיו אינן קשות כלל, להפתעת הרב פנחס, שהציג כבר את שאלותיו לפני גדולי ישראל מהשורה הראשונה, אף לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לימוד לא מכוון של הסוגיא בירושלמי מלכתחילה. | ||
הרב התבטא לאחר מכן: "מעולם לא פגשתי עומק כזה בלימוד בחיי. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו | הרב התבטא לאחר מכן: "מעולם לא פגשתי עומק כזה בלימוד בחיי. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו המתקרב אל הרבי בגאונות". | ||
מכאן ואילך קשריו עם הרבי וקהילת חב"ד הלכו וגברו, ובמובן מסוים נהפך להיות חסיד חב"ד{{הערה|מפי הר"מ פלאטקין.}}. | מכאן ואילך קשריו עם הרבי וקהילת חב"ד הלכו וגברו, ובמובן מסוים נהפך להיות חסיד חב"ד{{הערה|מפי הר"מ פלאטקין.}}. | ||
== הזכות להיות ב[[התוועדות]] | == הזכות להיות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] == | ||
[[קובץ:הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב | [[קובץ:הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פינחס הירשפרונג בעת התפילה]] | ||
מסיבה כלשהי, הרב הירשפרונג נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. אך הדבר טעות. | מסיבה כלשהי, הרב הירשפרונג נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. אך הדבר טעות. | ||
בכל פעם הגאון היה נוהג לנסוע | בכל פעם הגאון היה נוהג לנסוע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]. לאחרי התקף הלב של הרבי על [[שמחת תורה]] [[תשל"ח]], חשש הגאון, שהרבי לא יתוועד בי"ט כסלו. השמחה שלו הייתה בלתי ניתנת לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה בהתוועדות אחרי הכל. | ||
אחרי התוועדות, בדרך חזרה הביתה, הגאון לא הפסיק לדבר על הזכות הגדולה שהיה לו לשהות | אחרי התוועדות, בדרך חזרה הביתה, הגאון לא הפסיק לדבר על הזכות הגדולה שהיה לו לשהות בהתוועדות של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אנחנו חייבים לצאת לרחוב ולרקוד משמחה, על כך שאנחנו ראויים להתוועד עם הרבי זמן קצר אחרי מה שקרה". | ||
== חסיד אמיתי == | == חסיד אמיתי == | ||
| שורה 53: | שורה 54: | ||
:::''יום אחד פגשתי את הבן שלו במהלך השיחה שלנו הוא אמר, "האם אתה יודע שאבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש!" כאשר לא הגבתי, בנו המשיך ואמר, אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אלא הוא גם מקושר בלב ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממנו. | :::''יום אחד פגשתי את הבן שלו במהלך השיחה שלנו הוא אמר, "האם אתה יודע שאבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש!" כאשר לא הגבתי, בנו המשיך ואמר, אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אלא הוא גם מקושר בלב ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממנו. | ||
:::''כהוכחה | :::''כהוכחה הוא סיפר את הסיפור הבא: | ||
:::''כאשר הבריאות של אמי | :::''כאשר הבריאות של אמי הייתה במצב קשה, מצב הרוח של אבי היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו הילדים, ישבנו ובכינו על שני ההורים. על אמא שלנו ששכבה במיטה, ועל אבינו, שישב לידה בדכדוך. | ||
:::''יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי, כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבי ישב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מהרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז'קט, ואז קם לקרוא מכתב של הרבי. | :::''יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי, כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבי ישב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מהרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז'קט, ואז קם לקרוא מכתב של הרבי. | ||
| שורה 65: | שורה 66: | ||
:::''אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש רבי, הרבי אמר שיהיה טוב ואין מה לדאוג. תוך רגע, הוא השתנה בקיצוניות אחת לשנייה בתפנית של 180 מעלות. וחזר להיות אדם פעיל וחי כמקודם. | :::''אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש רבי, הרבי אמר שיהיה טוב ואין מה לדאוג. תוך רגע, הוא השתנה בקיצוניות אחת לשנייה בתפנית של 180 מעלות. וחזר להיות אדם פעיל וחי כמקודם. | ||
:::''בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. בעוד שהמשפחה | :::''בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. בעוד שהמשפחה הייתה מודאגת, לא היה אפשר לדבר עימו על כך שאשתו לא במצב הבריאות. אפילו ביום הניתוח, כאשר הם הובילוה לחדר הניתוח לא היה אכפת לו, ולא הבין למה משפחתו מודאגת, הרי הרבי אמר שהיא בריאה. כאשר הרופאים אמרו שהגידול נעצר, הוא לא התרגש לפליאת המשפחה, מכיון שלא היה לו ספק אחרת. | ||
:::''סיים בנו: יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו מקושר יותר ממה שהוא? " | :::''סיים בנו: יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו מקושר יותר ממה שהוא? " | ||
| שורה 74: | שורה 75: | ||
בדרשת [[שבת הגדול]] לאחר כ"ז [[אדר]] [[תשנ"ב]], כמעט מחצית מדרשתו נסובה על כך שראש בני ישראל חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל [[יהודי]] צריך את [[הרבי]] בריא, כי הוא ורק הוא מנהיג הדור. עם דמעות בעיניו, הגאון צעק לשמיים ועורר את הקהל שהיה מורכב ברובו מיהודי ליטא, להתפלל להחלמתו של הרבי. | בדרשת [[שבת הגדול]] לאחר כ"ז [[אדר]] [[תשנ"ב]], כמעט מחצית מדרשתו נסובה על כך שראש בני ישראל חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל [[יהודי]] צריך את [[הרבי]] בריא, כי הוא ורק הוא מנהיג הדור. עם דמעות בעיניו, הגאון צעק לשמיים ועורר את הקהל שהיה מורכב ברובו מיהודי ליטא, להתפלל להחלמתו של הרבי. | ||
== | == קשריו עם הרבי == | ||
פעם מסר | פעם מסר הרב הירשפרונג שיעור בירחי כלה בקיץ [[תשמ"ז]] בהרי הקטסקיל, ניו יורק. כאשר הקהל הביע את פליאתו על הבקיאות המדהימה שלו בש"ס [[בבלי]] ירושלמי בעל פה, אמר הרב הירשפרונג: "אתם חושבים שזו בקיאות? הרוצים אתם לראות בקיאות אמיתית? פתחו את כל אחד מעשרות הכרכים של [[ליקוטי שיחות]], לימדו כל שיחה עם הערות השוליים ואז תבינו מה בקיאות מה היא!" | ||
בהזדמנות סיפר | בהזדמנות סיפר הרב הירשפרונג על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה ב[[יחידות]] עם הרבי. במהלך שיחתם עלתה ההגדרה ההלכתית של "מייד" ו"לאלתר". הוא היה המום על מיכולתו של הרבי "לטייל" איתו לאורך כל הש"ס ועד לספרי האחרונים כדי ללקט מהם את כל המקומות בהם מוזכרות הגדרות אלו. | ||
הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי | הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי הרב הירשפרונג. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "[[ספר תורה]] חי". בכל פעם שהוא בא ל[[התוועדות]] או לחלוקת הדולרים, בירך אותו הרבי בחום. | ||
היה | באחת ההזדמנויות, במהלך המחלוקת שהייתה נגד הרבי בשנות המ"מים, הרב הירשפרונג הוזמן לשמחה משפחתית ב[[ארץ ישראל]], ונשלחו לו כרטיסי טיסה חינם, במטרה ובמהלך שבסופו היה אמור להכפיש - חס ושלום - את כבוד הרבי. כאשר הרב שמע מכך, הוא ביטל מיד את נסיעתו, וזאת יום לפני הנסיעה, כשכל מזוודותיו היו ארוזות. | ||
אירע, שאחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. בתקופה זו נלחם הרבי לתקן את חוק "[[מיהו יהודי]]?" והשתתפות הרב הירשפרונג היתה עלולה להתפרש כי הוא בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. הרב הירשפרונג לא היסס, והתקשר אליו לומר לו שלא יסע. הרב אמר לר' הירשפרונג כי רק אם יפסוק לו ל[[הלכה]] שאסור לו ללכת לא ילך. הרב הירשפרונג נענה מיד כי על פי ההלכה קיים איסור גמור לנסוע למקום. | |||
דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שעל כל הרבנים לחתום על פסק שקבע כי אסור למסור שום חלק של ארץ ישראל. | דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שעל כל הרבנים לחתום על פסק הלכה שקבע כי אסור למסור שום חלק של ארץ ישראל לערבים. הרב הירשפרונג ישב במשך כמה שעות עם הטלפון של אחד ממכריו, חייג את המספרים של רבנים שונים, והסביר להם את חשיבות חתימתם. עשרות הרבנים הבינו את ההשלכות החמורות מהחזרת שטחים מארץ ישראל, והם התנגדו למהלך. | ||
== קשריו הלימודיים עם הרבי == | == קשריו הלימודיים עם הרבי == | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד. | הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד. | ||
בהזדמנות התבטא על הרבי: אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו". | בהזדמנות התבטא על הרבי: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין [[רש"י]] בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו". | ||
בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני [[מונטריאול]] מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי. | בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני [[מונטריאול]] מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
[[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]] | [[קובץ:הרב הירשפרונג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]] | ||
מתוך מכתב{{הערה|1=[http:// | מתוך מכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46091].}} של הרב הירשפרונג פורסם ב[[י"ג אייר]], כ"ח למטמוני"ם ה'[[תשנ"ז]] לפ"ק: | ||
''"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחינת רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא). | ''"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחינת רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא). | ||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
''דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו. | ''דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו. | ||
הרב הירשפרונג העניק הסכמה לספר יחי המלך המשיח בו מוכיח הרב [[שלום דובער וולפא]] כי [[הרבי]] בחזקת משיח. | |||
נפטר ב[[כ"ז טבת]] [[תשנ"ח]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב [[שלום דובער וולפא]], שמן ששון מחבריך חלק א' ע' 272-282, פרק הרב הירשפרונג - תולדותיו וקשר עם הרבי | |||
* מכון [[ באהלי צדיקים]], ספר '''בסוד שיח''' ע' 130-133. | |||
* שיח שרפי קודש ע' 167-173 | |||
* [[היכל הבעש"ט]], גליון לא, ניסן תשע"א עמ' ל ואילך (התכתבות הרב הירשפרונג עם הרבי). | |||
* {{כפר| מענדי קורטס| '''בקיאות במראי מקומות הוא עניין מיוחד אצלכם'''|, מוסף 'אורחים' 2081|12| חג הסוכות תשפ"ה }} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:14, 28 באוקטובר 2024
הרב פינחס הירשפרונג (תער"ב - כ"ז טבת תשנ"ח) היה רבה הראשי של העיר מונטריאול שבקנדה, וראש ישיבת תומכי תמימים מונטריאול[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה דוקלה בשנת תער"ב לאביו, ר' חיים, שהיה חתנו של הגאון ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד תורה אצל סבו לאחר מכן הפך תלמיד מובהק של רבי מאיר שפירא הגאון מלובלין. באותה תקופה העיד עליו רבו הגר"מ שפירא כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה.
כשהגיע לגיל בר מצווה פרסם את פרי ביכוריו 'פרי פינחס", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי "אהל תורה", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים מזמנו. הרב שפירא, מינהו באותה עת גם לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין בה למד. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם המפרשים.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הצליח להימלט מהשואה. הוא חצה בהצלחה את הגבול אל האזור בשליטת הסובייטים בליטא. והחל מסע לקובה שביפן דרך סיביר, ונשאר בשנחאי. בשנת תש"א הגיע לקנדה.
הוא תיאר את תלאותיו בזכרונותיו אותם פרסם בשנת תרצ"ה. שם התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" במונטריאול ולראש ישיבת "מרכז התורה". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן לרבה הראשי של קנדה.
הרב הירשפרונג היה אחד הניצולים היחידים מרבני פולין. הוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים בדורנו בש"ס ופוסקים, שאותם ידע בעל פה. זה היה בנוסף לחדות ההבנה שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי בעומק דרשותיו וחידושיו. עם זאת, הוא היה אדם צנוע אשר לא לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות בצרכי קהילתו.
החלק השלישי של הספר ויואל משה אותו כתב האדמו"ר מסאטמר, נכתב אליו.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא היה נוהג באופן קבוע להגיע אל הרבי, לדון בנושאים תורניים עמו ולהשתתף בהתוועדויות. כאשר חיבר את חיבורו הראשון, שלח מכתב לרבי[2]. הגאון שלח את ספר "מנחת סולת" על ספר החינוך אשר כתב סבו, אל הרבי - והרבי השיב לו במכתבו הערות על הספר.
פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה בתשי"ז[3].
כשנכנס לחדרו של הרבי, לפני שפתח את פיו ומסר לרבי את הפ"נ, קם הרבי ושאל: ""אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו[4]"?" לאחר הפסקה קלה, המשיך הרבי ואמר: "אכן, אתה כעקיבא בן יוסף"... כאשר הגאון מחה, הרבי חייך ושאל: חלילה "למה"? זה לא גמרא מפורשת?... עד אשר הרב הירשפרונג השיב בהכנעה : חלילה לומר שאני כמו עקיבא בן יוסף...
פגישתו הלימודית עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב הירשפרונג ביקר אצל הרבי מספר פעמים. אך לא הצליח לדבר איתו בלימוד, מכיון שהרבי כיוון את השיחה לכיוון הפצת היהדות. בהזדמנות זו ביקש מהרבי שיוכל לשוחח עימו גם מעט בלימוד, למרות זמנו היקר של הרבי, והרבי הסכים.
הוא אמר לרבי כי יש מספר שאלות קשות אשר שאל את כל גדולי התורה, אשר איש מהם לא היה מסוגל לענות. היו כמה מהם שהחלישו את תוקף השאלות, אבל לא מצא מישהו יכול לתת לו תשובה אמיתית לשאלות. הרבי הביט בו בחום ואמר בהפתעה: כל הגאונים שהזכרת לא יכולים לענות על השאלות שלך, ואני יכול? הרב הירשפרונג ענה שהוא בטוח בכך שהרבי יתרץ אל נכון את קושיותיו.
הרבי הנהן בראשו והורה לרב הירשפרונג לשאול. הרב הירשפרונג שאל שאלות באחת הסוגיות הקשות ביותר בתלמוד ירושלמי, אך למרות זאת הרבי ישב בצורה ניחוחה, עד שהרב הירשפרונג תהה אם הרבי היה מקשיב למה שהוא אומר. לולי שמע על גאונותו של הרבי, היה מפסיק לדבר, בהיותו בטוח שהרבי לא מבין את השאלות, אך בידיעתו על גאונותו העצומה של הרבי הוא המשיך לרצות את השאלות.
כשסיים, אמר הרבי: זה באמת קשה, אבל זה לא אשמתו של הירושלמי אלא אשמתך, כיוון שאתה לא למדת את הנושא כראוי. אם היית לומד את הירושלמי כראוי, לא יהיו לך שאלות. מבלי לפתוח ספר, החל הרבי להרצות על הנושא של ירושלמי כקורא מתוך הספר. הוא הראה לו כי על ידי לימוד כראוי, שאלותיו אינן קשות כלל, להפתעת הרב פנחס, שהציג כבר את שאלותיו לפני גדולי ישראל מהשורה הראשונה, אף לא אחד מהם חשב שאין בסיס לשאלותיו. והנה הרבי, על ידי לימוד הנושא כראוי, הוכיח כי השאלה באה לימוד לא מכוון של הסוגיא בירושלמי מלכתחילה.
הרב התבטא לאחר מכן: "מעולם לא פגשתי עומק כזה בלימוד בחיי. ראיתי הענקים בחיי, אבל מעולם לא פגשתי מישהו המתקרב אל הרבי בגאונות".
מכאן ואילך קשריו עם הרבי וקהילת חב"ד הלכו וגברו, ובמובן מסוים נהפך להיות חסיד חב"ד[5].
הזכות להיות בהתוועדות של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסיבה כלשהי, הרב הירשפרונג נתפס על ידי רבים בתור חסיד של הרבי באופן אינטלקטואלי, אבל לא מבחינה רגשית. אך הדבר טעות.
בכל פעם הגאון היה נוהג לנסוע להתוועדויות של הרבי. לאחרי התקף הלב של הרבי על שמחת תורה תשל"ח, חשש הגאון, שהרבי לא יתוועד בי"ט כסלו. השמחה שלו הייתה בלתי ניתנת לתיאור כאשר נודע לו שהרבי יהיה בהתוועדות אחרי הכל.
אחרי התוועדות, בדרך חזרה הביתה, הגאון לא הפסיק לדבר על הזכות הגדולה שהיה לו לשהות בהתוועדות של הרבי. הוא אמר כי רק טיפש יכול ללכת לישון אחרי התוועדות כזו. "אנחנו חייבים לצאת לרחוב ולרקוד משמחה, על כך שאנחנו ראויים להתוועד עם הרבי זמן קצר אחרי מה שקרה".
חסיד אמיתי[עריכה | עריכת קוד מקור]
סיפר אחד מתלמידיו:
- באחד מהשנים, אשתו חלתה בגידול סרטני. הרופאים אמרו שהמצב קריטי והיה ספק אם ניתוח יעזור. הרב הירשפרונג קבל שברון לב קשה למשמע הדברים, ושינוי קשה תקף אותו. הוא השתנה מאדם פעיל לאיש מותש חסר חיים. הוא הפסיק לבוא לישיבה ולא שוחח עם אף אחד בישיבה. הדבר היחיד שהוא לא הזניח, היה השיעור הכללי שהוא נתן, אבל גם זה היה ללא ההתלהבות הרגילה שלו.
- יום אחד פגשתי את הבן שלו במהלך השיחה שלנו הוא אמר, "האם אתה יודע שאבי הוא חסיד גדול של הרבי מליובאוויטש!" כאשר לא הגבתי, בנו המשיך ואמר, אתה צריך לדעת כי לא זו בלבד שהוא חסיד, אלא הוא גם מקושר בלב ונפש עם הרבי, ואני לא יודע אם אתה יכול למצוא חסיד גדול ממנו.
- כהוכחה הוא סיפר את הסיפור הבא:
- כאשר הבריאות של אמי הייתה במצב קשה, מצב הרוח של אבי היה נורא. זה נעשה רציני, כך שאנחנו הילדים, ישבנו ובכינו על שני ההורים. על אמא שלנו ששכבה במיטה, ועל אבינו, שישב לידה בדכדוך.
- יום אחד הייתי לבד בבית עם ההורים שלי, כאשר מכתב הרבי הגיע בדואר. אבי ישב ולומד וכאשר אמרתי לו מכתב הגיע מהרבי מליובאוויטש, הוא קם, הלך למטבח כדי לשטוף את ידיו, חבש את כובעו ואת הז'קט, ואז קם לקרוא מכתב של הרבי.
- עמדתי בצד והסתכלתי. לפתע מיהר לחדר של אמא שלי ואמר: זה עתה קיבלתי מכתב מהרבי. הרבי כתב את המכתב בלשון הקודש אבל אני מוכן לתרגם אותו ליידיש.
- זה היה מכתב מהרבי. בסוף המכתב הרבי הוסיף בכתב יד שורות אחדות: לגבי מה שכתבת על אשתך - זה רק העצה של היצר הרע שרוצה להחליש אותך. לכן לא תשים לבך לזה, זה לא נכון בכלל, ורק הטענה של היצר הרע, ואתה ואשתך תזכו לאורך ימים ושנים טובות.
- אבא עמד ליד אמא, קרא לה בשמה ואמר, ברוך השם יש רבי, הרבי אמר שיהיה טוב ואין מה לדאוג. תוך רגע, הוא השתנה בקיצוניות אחת לשנייה בתפנית של 180 מעלות. וחזר להיות אדם פעיל וחי כמקודם.
- בשבועות שלאחר מכן, עד להחלמה מלאה של אמא שלי - הדברים היו הפוכים. בעוד שהמשפחה הייתה מודאגת, לא היה אפשר לדבר עימו על כך שאשתו לא במצב הבריאות. אפילו ביום הניתוח, כאשר הם הובילוה לחדר הניתוח לא היה אכפת לו, ולא הבין למה משפחתו מודאגת, הרי הרבי אמר שהיא בריאה. כאשר הרופאים אמרו שהגידול נעצר, הוא לא התרגש לפליאת המשפחה, מכיון שלא היה לו ספק אחרת.
- סיים בנו: יש עוד חסיד כמוהו? האם יש מישהו מקושר יותר ממה שהוא? "
הרבי כמשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי דברי תלמידו הרב מאיר פלוטקין היה ברור לו כי הרבי הוא מלך המשיח. כאשר הוא שאל את רבו: מה ראית ברבי, שלא ראית במישהו אחר? השיב הרב הירשפרונג: ישנן שני דברים, שבהם מיוחד הרבי, ואין דומה לו. 1) לימוד התורה שלו. 2) מנהיג הדור. ואני אומר לך כי אין אף אחד כמוהו, לא רק בדורנו, אלא גם בדורות קודמים. הייתי עם הרב מאיר שפירא בלובלין, עם הגאון רבי מנחם זמבה, וכל הגאונים של הדור הקודם, ולא מצאתי אחד הדומה לגדולתו של הרבי בכל תחומי התורה. ומיותר להתעכב באריכות על מנהיגותו... הוא היחיד שעליו אפשר לומר כי הוא בחזקת משיח.
בדרשת שבת הגדול לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, כמעט מחצית מדרשתו נסובה על כך שראש בני ישראל חולה. הוא הרחיב את הדיבור על הנושא של ראש בני ישראל, ואמר כי כל יהודי צריך את הרבי בריא, כי הוא ורק הוא מנהיג הדור. עם דמעות בעיניו, הגאון צעק לשמיים ועורר את הקהל שהיה מורכב ברובו מיהודי ליטא, להתפלל להחלמתו של הרבי.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעם מסר הרב הירשפרונג שיעור בירחי כלה בקיץ תשמ"ז בהרי הקטסקיל, ניו יורק. כאשר הקהל הביע את פליאתו על הבקיאות המדהימה שלו בש"ס בבלי ירושלמי בעל פה, אמר הרב הירשפרונג: "אתם חושבים שזו בקיאות? הרוצים אתם לראות בקיאות אמיתית? פתחו את כל אחד מעשרות הכרכים של ליקוטי שיחות, לימדו כל שיחה עם הערות השוליים ואז תבינו מה בקיאות מה היא!"
בהזדמנות סיפר הרב הירשפרונג על אחת הפעמים הראשונות שהוא היה ביחידות עם הרבי. במהלך שיחתם עלתה ההגדרה ההלכתית של "מייד" ו"לאלתר". הוא היה המום על מיכולתו של הרבי "לטייל" איתו לאורך כל הש"ס ועד לספרי האחרונים כדי ללקט מהם את כל המקומות בהם מוזכרות הגדרות אלו.
הרבי גילה חיבה מיוחדת כלפי הרב הירשפרונג. בהזדמנויות רבות הרבי כינה אותו "ספר תורה חי". בכל פעם שהוא בא להתוועדות או לחלוקת הדולרים, בירך אותו הרבי בחום.
באחת ההזדמנויות, במהלך המחלוקת שהייתה נגד הרבי בשנות המ"מים, הרב הירשפרונג הוזמן לשמחה משפחתית בארץ ישראל, ונשלחו לו כרטיסי טיסה חינם, במטרה ובמהלך שבסופו היה אמור להכפיש - חס ושלום - את כבוד הרבי. כאשר הרב שמע מכך, הוא ביטל מיד את נסיעתו, וזאת יום לפני הנסיעה, כשכל מזוודותיו היו ארוזות. אירע, שאחד הרבנים הגדולים של ארה"ב הוזמן לוועידה פוליטית בחוגי השלטון בארץ ישראל. בתקופה זו נלחם הרבי לתקן את חוק "מיהו יהודי?" והשתתפות הרב הירשפרונג היתה עלולה להתפרש כי הוא בעמדה של הממשלה לא לתקן את החוק. הרב הירשפרונג לא היסס, והתקשר אליו לומר לו שלא יסע. הרב אמר לר' הירשפרונג כי רק אם יפסוק לו להלכה שאסור לו ללכת לא ילך. הרב הירשפרונג נענה מיד כי על פי ההלכה קיים איסור גמור לנסוע למקום.
דבר דומה קרה כאשר הרבי אמר שעל כל הרבנים לחתום על פסק הלכה שקבע כי אסור למסור שום חלק של ארץ ישראל לערבים. הרב הירשפרונג ישב במשך כמה שעות עם הטלפון של אחד ממכריו, חייג את המספרים של רבנים שונים, והסביר להם את חשיבות חתימתם. עשרות הרבנים הבינו את ההשלכות החמורות מהחזרת שטחים מארץ ישראל, והם התנגדו למהלך.
קשריו הלימודיים עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב הירשפרונג היה שואל את הרבי את כל ספקותיו בלימוד.
בהזדמנות התבטא על הרבי: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".
בעת מבצע התפילין, שלח יחד עם שאר רבני מונטריאול מכתב קריאה לתמוך במבצע של הרבי.
בענין היחי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתוך מכתב[6] של הרב הירשפרונג פורסם בי"ג אייר, כ"ח למטמוני"ם ה'תשנ"ז לפ"ק:
"הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך). כל הדין ודברים אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה - אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' - בבחינת רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).
ועל דרך זה בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…
באותו המכתב הוא כותב עוד:
דעת מי יתקבל יותר - דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו - ליובאוויטש - השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו.
הרב הירשפרונג העניק הסכמה לספר יחי המלך המשיח בו מוכיח הרב שלום דובער וולפא כי הרבי בחזקת משיח.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך חלק א' ע' 272-282, פרק הרב הירשפרונג - תולדותיו וקשר עם הרבי
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 130-133.
- שיח שרפי קודש ע' 167-173
- היכל הבעש"ט, גליון לא, ניסן תשע"א עמ' ל ואילך (התכתבות הרב הירשפרונג עם הרבי).
- מענדי קורטס, ' בקיאות במראי מקומות הוא עניין מיוחד אצלכם', שבועון כפר חב"ד, גיליון , מוסף 'אורחים' 2081 עמוד 12 (חג הסוכות תשפ"ה)
הערות שוליים
- ↑ הערך בנוי על פי הספר שמן ששון מחבריך חלק א' ע' 272-282, פרק הרב הירשפרונג - תולדותיו וקשר עם הרבי
- ↑ אגרות קודש, מחול המועד סוכות תשט"ו.
- ↑ תיאור הפגישה מפי תלמידו הרב מאיר פלוטקין.
- ↑ מאמר רבי דוסא בן הרכינס על רבי עקיבא במסכת יבמות ט"ז, א.
- ↑ מפי הר"מ פלאטקין.
- ↑ [1].