מלאכת מלבן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " בגד " ב־" בגד " |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''מלאכת מלבן''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת המנויות במשנה במסכת שבת. | '''מלאכת מלבן''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת המנויות במשנה במסכת שבת. | ||
==במשנה== | ==במשנה== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= [[מלאכת גוזז|הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר.]] '''הַמְלַבְּנוֹ'''. וְהַמְנַפְּצוֹ. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה|מקור=שבת פרק ז'}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= [[מלאכת גוזז|הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר.]] '''הַמְלַבְּנוֹ'''. וְהַמְנַפְּצוֹ. [[צובע|וְהַצּוֹבְעוֹ]]. וְהַטּוֹוֶה|מקור=שבת פרק ז'}} | ||
גדר מלאכה זו - היא כיבוס בגדר על ידי שריאתו במים, באופן שהכיבוס מתקן את מראיתו של הבגד שיוכשר ללבישה. גם השורה את הבגד בטיפה של [[מים]] חייב משום מלבן, משום שחלק זה של הבגד נתקן והוכן ללבישה. | גדר מלאכה זו - היא כיבוס בגדר על ידי שריאתו במים, באופן שהכיבוס מתקן את מראיתו של הבגד שיוכשר ללבישה. גם השורה את הבגד בטיפה של [[מים]] חייב משום מלבן, משום שחלק זה של הבגד נתקן והוכן ללבישה. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
(לפי זה נמצא שבמגבת מלוכלכת יש ליזהר כן לשפשף את הידים היטב לפני הניגוב). | (לפי זה נמצא שבמגבת מלוכלכת יש ליזהר כן לשפשף את הידים היטב לפני הניגוב). | ||
ועוד כותב הצמח צדק במספר מקומות בחידושיו על המשניות שיש חילוק בין בגדים שקשה לכבסם לגמרי לבגד שנתכבס היטב, וכותב שבגד שמבהיק בלובנו וצחותו אי אפשר לומר שיש בו כיבוס שהרי אנו רואים בחוש שהמים אינם מנקים את הבגד אלא אדרבה - מקלקלים את מראיתו וצחותו, ואם נותן בו מים שלא לצורך כיבוס אלא כוונה אחרת (כגון שלא תאחז בו האש) מותר ליתן עליו מים. | ועוד כותב הצמח צדק במספר מקומות בחידושיו על המשניות שיש חילוק בין [[בגד|בגדים]] שקשה לכבסם לגמרי לבגד שנתכבס היטב, וכותב שבגד שמבהיק בלובנו וצחותו אי אפשר לומר שיש בו כיבוס שהרי אנו רואים בחוש שהמים אינם מנקים את הבגד אלא אדרבה - מקלקלים את מראיתו וצחותו, ואם נותן בו מים שלא לצורך כיבוס אלא כוונה אחרת (כגון שלא תאחז בו האש) מותר ליתן עליו מים. | ||
==סחיטה== | ==סחיטה== | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|סוחט}} | ||
נחלקו הראשונים בגדר המלאכה. הרמב"ם כותב שהסחיטה היא מצורכי הכיבוס "כמו שההגסה היא מצרכי הבישול", וממילא הסוחט עובר על איסור [[מלאכת מלבן]]). הצמח צדק מבאר ענין זה בהרחבה לבאר מדוע היה צריך הרמב"ם לדמות סחיטה להגסה, שמשל זה היה נצרך להרמב"ם לבאר כיצד | נחלקו הראשונים בגדר המלאכה. הרמב"ם כותב שהסחיטה היא מצורכי הכיבוס "כמו שההגסה היא מצרכי הבישול", וממילא הסוחט עובר על איסור [[מלאכת מלבן]]). הצמח צדק מבאר ענין זה בהרחבה לבאר מדוע היה צריך הרמב"ם לדמות סחיטה להגסה, שמשל זה היה נצרך להרמב"ם לבאר כיצד ייתכן שיש סחיטה בשמן ושאר משקים שאינם מלבנים, ומבאר שהליבון של ה[[בגד]]ים אינו נעשה רק על ידי עצם שרייתם במים, שענין זה נעשה רק במים שיש בהם כח ליבון, אלא נעשה גם על ידי הסחיטה שעל ידי זה הלכלוך שאצור בבגד יוצא לחוץ, לכן גם בשמן שייך ליבון. | ||
לעומת זאת התוספות בכתובות דף ו' חלוקים: [[רבינו תם]] סובר שאין ליבון אלא במים, והחיוב בשמן ושאר משקים הוא משום דש, דהיינו שמוציא משקה ממקום שהיה נעלם בו, ונמצא שאם יש תועלת במשקים הנסחטים חייב הוא משום דישה. ואילו ר"י סובר שגם בשאר משקים שייך משום ליבון וכשיטת הרמב"ם. | לעומת זאת התוספות בכתובות דף ו' חלוקים: [[רבינו תם]] סובר שאין ליבון אלא במים, והחיוב בשמן ושאר משקים הוא משום דש, דהיינו שמוציא משקה ממקום שהיה נעלם בו, ונמצא שאם יש תועלת במשקים הנסחטים חייב הוא משום דישה. ואילו ר"י סובר שגם בשאר משקים שייך משום ליבון וכשיטת הרמב"ם. | ||
{{לט מלאכות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||