שינה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(41 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''שינה''' ('''דורמיטא''' בלשון הקבלה) היא מצב בה ה[[מוחין]] של האדם מסתלקים, והוא עובר למצב של "תת הכרה" (בלשון הזוה"ק נחשב הדבר שהמוחין נהפכים להיות בבחינת "מקיף" בלבד). בשנת השינה מופיע לעיתים קרובות ה[[חלום]].
 
'''שינה''' ('''דורמיטא''' ב[[ארמית]]) היא מצב בו גוף האדם נמצא במנוחה והחיות הגלויה של הגוף מסתלקת ממנו. בזמן השינה המודע של האדם (השכל שלו) אינו מתגלה בשיא כוחו (אלא באופן של "[[מקיף]]"), ורק תת ההכרה של האדם מתגלה. במהלך השינה הגוף מתרענן וצובר כוחות למשך היום הבא. כחלק מהתרעננות זאת מופיעים גם ה[[חלומות]].
 
בתורת [[הקבלה]] ו{{קח|תורת|החסידות}} "דורמיטא" מכנה מצב בו פנימיות התחתון עולה למעלה, ובכך משאירה למטה רק את החיצוניות.
 
בשעת השינה מתבצע תהליך של הסתלקות וקבוץ החיות מן ה[[דם]] - הוא הנפש - לתוך ה[[לב]] ונסתם הכל בתוכו, שאין מתפשט ממנו פנימית החיות רק "קיסטא דחיותא" (חיות מועטת) וחיצוניות, ודוקא אז הוא גילוי והתפשטות חיצוניות החיות, כמו למשל כח הזן וכח המעכל שבנפש שהן בחינות חיצוניות לגבי כח השכל והמדות וראיה ושמיעה. והתפשטותן עיקרן בשעת שינה, שבשעה שאינו ישן ומאיר השכל אז כח המעכל והזן אינן בהתפשטות כל כך מצד התכללותן בכח ה[[שכל]] כ[[נר]] בפני אבוקה ולכן מעכב התפשטותן, אבל בשעת שינה שמסתלק ממשלת כח השכל, אז הן מתפשטין ואז הקיבה מעכל ושולח אל הכבד כו'. וכח הזן והמעכל והדוחה וכן הכחות חיצוניות ותחתוניות שבנפש{{הערה|תורה אור לך לך יא, א}}.
 
==בהלכה==
קודם השינה נוהגים לומר [[קריאת שמע שעל המיטה]] ו[[ברכת המפיל]], ולאחריהן אין לדבר. [[הרמב"ם]] כתב בספרו{{הערה|הלכות דעות פרק ד הלכה טז.}} שצריך להתפנות לפני השינה ולאחריה.
 
מקובל מפי חסידים שלפני השינה מקפידים על סדר של [[מעשה דיבור ומחשבה]]: מכינים [[נטילת ידיים]] על יד המיטה - [[מעשה]], אומרים קריאת שמע שעל המיטה - [[דיבור]], ולאחר ברכת המפיל חושבים [[תניא בעל פה]] עד שנרדמים - [[מחשבה]].
 
וקימה בסדר של [[מחשבה דיבור ומעשה]]: כשמתעוררים, חושבים על כך ש[[מלך מלכי המלכים]] ניצב עליו{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן א.}} - [[מחשבה]], אומרים [[מודה אני]] - [[דיבור]], ו[[נוטלים ידיים]] - [[מעשה]].
 
השינה שהאדם נצרך לה, היא שליש היממה - שמונה שעות{{הערה|הלכות דעות ל[[הרמב"ם]] פרק ד הלכה ד.}}.


==הגלות==
==הגלות==
הגלות נמשלה לשינה, כמו שבשינה ישנו באדם כל הכחות הקיימים בו בשעה שהוא ער, רק שהם בו בהעלם והסתלקות אל עצמות נפשו, כמו חושי ה[[ראיה]] ו[[שמיעה]], כך הגלות נמשל לשינה, וכמו שדרשו "אני ישנה" - בגלותא.
הגלות נמשלה לשינה, כפי שבשינה ישנו באדם כל הכחות הקיימים בו בשעה שהוא ער, רק שהם בו בהעלם והסתלקות אל עצמות נפשו, כמו חושי ה[[ראיה]] ו[[שמיעה]], כך הגלות נמשלה לשינה{{הערה|וכמו שדרשו "אני ישנה" - בגלותא (זהר חלק ג פרשת אמור צה א).}}


הנמשל הוא בכך שבזמן הגלות אין מאיר חוש הראיה הרוחני כמו שכתוב "אותותינו לא ראינו", שאינו מאיר בגילוי בחינת ראיה שהוא בחינת [[נבואה]] כמו בזמן ש[[בית המקדש]] קיים שהיה מאיר בחינת נבואה ב[[אספקלריא המאירה]] או שאינה מאירה. אלא שבכל זאת היה מאיר בהם נבואה אבל לא בבחינת ראיה.
הנמשל הוא בכך שבזמן הגלות חוש הראיה הרוחני אינו מאיר בגלוי כמו שכתוב "אותותינו לא ראינו", שאינו מאיר בגילוי בחינת ראיה שהוא בחינת [[נבואה]] כמו בזמן ש[[בית המקדש]] קיים שהיה מאיר בחינת נבואה ב[[אספקלריא המאירה]] או שאינה מאירה. אלא שבכל זאת היה מאיר בהם נבואה אבל לא בבחינת ראיה.


בחינת שינה שייכת רק לגבי ספירות [[זעיר אנפין]], אבל לגבי [[עצמות ומהות]] הקב"ה בעצמו לא שייך ענין זה כמובן, כמו שנאמר "ולבי ער", לבי הוא קוב"ה וכמ"ש צור לבבי וחלקי אלקים לעולם, שהקב"ה נקרא צור לבבי, וכמו שכתוב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, שאין שייך שם שינה כלל.
בחינת שינה שייכת רק לגבי ספירות [[זעיר אנפין]], אבל לגבי [[עצמות ומהות]] הקב"ה בעצמו לא שייך ענין זה כמובן, כמו שנאמר "ולבי ער", לבי הוא קוב"ה וכמ"ש צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם, שהקב"ה נקרא צור לבבי, וכמו שכתוב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, שאין שייך שם שינה כלל.


==בעבודה==
==בעבודה==
בעבודה ענין שינה זהו שאף על פי שישנו כל הכחות בהעלם, דהיינו שאף על פי שנפש האדם משכלת ומתבוננת בגדולת [[אור אין סוף ב"ה]] שכשמו כן הוא אין לו סוף ואין ערוך אליו כו' וכולא קמיה כלא חשיבא, ואי לזאת תכלה אליו ה[[נפש]] ממש בבחינת [[ביטול]] ממש להיות גילוי אור אין סוף למטה כמו למעלה, - מכל מקום עכשיו "אותותינו לא ראינו" שאינו נראה ונגלה גילוי אור אין סוף ה[[סובב כל עלמין]] בבחינת גילוי ממש בנפש האדם להיות התפעלות הנפש כו', מחמת שאינו מאיר בגילוי, אך אעפ"כ ולבי ער היינו בחינת פנימיות הלב בחינת [[רעווא דרעוין]], שם הוא מאיר בגילוי בחינת אור אין סוף ממש.
בעבודה ענין שינה זהו שאף על פי שישנו כל הכחות בהעלם, דהיינו שאף על פי שנפש האדם משכלת ומתבוננת בגדולת [[אור אין סוף ב"ה]] שכשמו כן הוא אין לו סוף ואין ערוך אליו כו' וכולא קמיה כלא חשיבא, ואי לזאת תכלה אליו ה[[נפש]] ממש בבחינת [[ביטול]] ממש להיות גילוי אור אין סוף למטה כמו למעלה, - מכל מקום עכשיו "אותותינו לא ראינו" שאינו נראה ונגלה גילוי אור אין סוף ה[[סובב כל עלמין]] בבחינת גילוי ממש בנפש האדם להיות התפעלות הנפש כו', מחמת שאינו מאיר בגילוי, אך אעפ"כ ולבי ער היינו בחינת פנימיות הלב בחינת [[רעווא דרעוין]], שם הוא מאיר בגילוי בחינת אור אין סוף ממש.


ענין זה נמשל ל[[אריה]] שעליו נאמר - כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, היינו שאף על פי שכרע שכב דהיינו בגלותא שהוא בבחינת שינה, מכל מקום הוא כארי ששוכב, וכמו שאנו רואים שאף על פי שהארי ישן מכל מקום מתייראין ממנו להגיע אליו, כך נשמות ישראל אף על פי שאני ישינה אך מכל מקום ולבי ער{{הערה|1=אדמו"ר מהר"ש [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/639b/1/10/429&search=%D7%A0%D7%9E%D7%A8 תרל"ט ח"ב מאמר ובשכבך ובקומך].}}.
ענין זה נמשל ל[[אריה]] שעליו נאמר - כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, היינו שאף על פי שכרע שכב דהיינו בגלותא שהוא בבחינת שינה, מכל מקום הוא כארי ששוכב, וכמו שאנו רואים שאף על פי שהארי ישן מכל מקום מתייראין ממנו להגיע אליו, כך נשמות ישראל אף על פי שאני ישינה אך מכל מקום ולבי ער{{הערה|1=אדמו"ר מהר"ש [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/639b/1/10/429&search=נמר תרל"ט ח"ב מאמר ובשכבך ובקומך].}}.
==שינה במועדים שונים==
 
===בראש השנה===
===דורמיטא בראש השנה===
כחלק מתהליך ה[[נסירה]] שבו נעשית המלכות [[פנים בפנים]], חייבת להיות הסתלקות המוחין מזעיר אנפין על מנת שהמוחין דגבורות יבואו לספירת המלכות על ידי הבינה ושלא על ידי זעיר אנפין, ומצב זה נקרא דורמיטא. החזרת המוחין לתוך זעיר אנפין נעשית בהדרגה ב[[עשרת ימי תשובה]] המכוונת כנגד החזרת המוחין ל[[עשרת הספירות]] של זעיר אנפין.
כחלק מתהליך ה[[נסירה]] שבו נעשית המלכות [[פנים בפנים]], חייבת להיות הסתלקות המוחין מזעיר אנפין על מנת שהמוחין דגבורות יבואו לספירת המלכות על ידי הבינה ושלא על ידי זעיר אנפין, ומצב זה נקרא דורמיטא. החזרת המוחין לתוך זעיר אנפין נעשית בהדרגה ב[[עשרת ימי תשובה]] המכוונת כנגד החזרת המוחין ל[[עשרת הספירות]] של זעיר אנפין.


==שינה בשבת==
==סיבת השינה==
עיין ערך מורחב [[שינה בשבת תענוג]]
בנוגע לעצם הצורך בשינה, מסביר הרבי{{הערה|שבת פרשת האזינו תשל"ב. וכן בתורת מנחם חלק נ"ד עמוד 32.}} שזה בשביל שכל עבודת האדם במשך היום תתעלה למדריגה גבוהה יותר על ידי זה שהנשמה משתחחרת למשך זמן מהגבלות הגוף.
==שינה בסוכה==
עיין ערך מורחב [[שינה בסוכה]]


==הסדר לפני והשינה ואחריה ==
בנוגע לטעם לכך שזמן השינה הוא כל כך הרבה זמן במשך היום, הסביר הרבי בהתוועדות [[שבת חזון]] [[תש"נ]]{{הערה|1=השיחה נדפסה בקובץ '[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/76963_he_2.pdf ירידה חלק מהעלייה]', בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]].}} כי הטעם לכך שהקב"ה עשה שהאדם יצטרך לישון בכל יום 7-8 שעות ובכך 'לבזבז' למעשה שליש מחייו, זה בכדי שבכל יום תהיה לו הזדמנות ואפשרות 'להתחיל מחדש'.
ההלכה מחייבת לומר לפני השינה [[קריאת שמע שעל המיטה]], ו[[ברכת המפיל]].


הרמב"ם בהלכות דעות אומר שיבדוק אדם את עצמו האם צריך לנקביו, לפני שינה ואחרי שינה.
הרבי הוסיף שבכך רואים את ביאור החסידות על הפתגם [[ירידה צורך עליה]] שאין זה רק שהירידה מביאה לעליה, אלא שהיא עצמה חלק מהעלייה, היות והשינה עצמה היא חלק מקיום תכלית כוונת הבריאה.


מקובל אצל חסידים לומר [הערה|שמעתי מפי ר' [[בצלאל קופצ'יק]] מפי משפיעים] ש: לפני השינה מקפידים על סדר של [[מעשה דיבור ומחשבה]], ומייד לאחר השינה על סדר של [[מחשבה דיבור ומעשה], דהיינו:
===לעתיד לבוא===
לפני השינה מכינים [[נגל ווסר]] (ב[[מעשה]]), אחר כך אומרים קריאת שמע שעל המיטה (ב[[דיבור]]), ואחר ברכת המפיל חושבים תניא בעל פה (ב[[מחשבה]]) עד שנרדמים.
הרבי מביא את דברי חז"ל שלעתיד לבוא יהיה משך זמן השינה כשיעור שישים נשימות בלבד, ולא במשך זמן ממושך כפי שהוא כעת בזמן הגלות{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 1781.}}, ואילו במקום אחר משמע מדברי הרבי שלעתיד לבוא לא יהיה ענין השינה כלל{{הערה|1=שיחת ש"פ צו תשמ"ג. דיון אודות התיווך בין השיחות ראו ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/27-05-2021-14-56-42-קובץ-הקנא-זכרון-קדושים-בעריכה1.pdf הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 56].}}.
מייד אחרי השינה, יחשוב שמלך מלכי המלכים ניצב עליו כמבואר בשולחן ערוך (=מחשבה), אחר כך יגיד [[מודה אני]] (בדיבור), ואחר כך יטול ידיו (במעשה).


== משך השינה ==
==שעות השינה==
הרמבם בהלכות דעות פוסק שהשינה הרצויה הממוצעת היא שליש היממה - 8 שעות, ואף רומז זאת מפסוק.  בגמרא מופיע, שכאשר [[יצחק אבינו]] מלמד זכות על חטאי עם ישראל, הוא מקצר את הזמן שהם יכולים לחטוא, על ידי שאומר שאדם ישן חצי מחייו - דהיינו 12 שעות ביממה.  אחד מ48 הדרכים לקנות את ה[[תורה]] היא "מיעוט שינה", ונהגו גדולי ישראל בכל הדורות להמעיט בשינה ולהחליפה בלימוד תורה ותפילה.  
[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא{{הערה|'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות יא.}}: "היתכן שהולכים לישון לפני 12:00 וקמים אחרי שש?!".
הרבי מהר"ש העיד על עצמו, שהיתה לו תקופה בחייו שהיה ער (ולומד) 23 שעות ביממה. היו צדיקים שבמשך 7 הימים של חג הסוכות לא היו ישנים כלל ועיין ערך [[שינה בסוכה]].
הרבי מלך המשיח ישן שעות בודדות בלילה, ולגבי זמן השינה של הרבי - עיין להלן.


מסופר (פרטים מלאים על הסיפור אפשר כנראה לקבל אצל הרב [[עדין אבן ישראל]], שראש ישיבה מסויים 'קינא' ברבי מלך המשיח שמסוגל לישון כל כך מעט, ולנצל כל כך הרבה מהיממה לתורה ותפילה, וכתב לרבי ושאל איך ניתן לחקות אותו. ענה לו הרבי: שיתחיל ב-6 שעות שינה ללילה, אבל שיהיו מדוייקות ומסודרות. ואז במשך כל תקופה של כמה שבועות או חודשים יפחית בצורה מדוייקת 5 דקות, וכך לאט לאט יפחית את הצורך בשינה בלי לפגוע בגוף. אבל, הוסיף הרבי: פחות מ-2 שעות ללילה, לא ניתן להפחית.
ובהזדמנות אחרת התבטא{{הערה|שיחת שמחת תורה תרפ"ה. הובא ב'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות יב.}} שכל אחד מהחסידים מוכרח לקבל על עצמו לא לישון לאחר השעה שבע.


==השינה אצל הרבי==
הרבי כתב שזמן השינה תלוי בתכונת ה[[גוף]] ובהרגל{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ט אגרת ז'קטו}}. וכתב שמיעוט שינה הוא לא טוב לבריאות הגוף, והגוף צריך להיות בריא{{הערה|כ"פ ב[[אגרות קודש]] ולדוגמא ח"י אגרת ג'שעד}}.
===משך השינה אצל הרבי===
העיד הרבי הריי"צ על הרבי, שמעולם אינו ישן ב-4 לפנות בוקר, או שעוד לא הלך לישון, או שכבר קם.
בשנת תשל"ח אחרי האירוע הבריאותי אצל הרבי, ישן הרבי 4 שעות ברצף, והעידה הרבנית [[חיה מושקא]], שמעולם לא ראתה את הרבי ישן כל כך הרבה.
אומרים חסידים, שהרבי לא ישן כלל ב7 ימי הסוכות.


=== שונות ===
===שינה במהלך היום===
לזוג שכתב לרבי שבנם (שכבר אינו קטן כל כך) מרטיב בבגדים בשעת השינה, כתב הרבי שישתדלו לא לתת לו לשתות בסמיכות לשינה.
לגבי השינה במהלך היום ישנם מקורות בספרות התורנית המצדדים לחיוב ולשלילה{{הערה| עיין [[אגרות קודש]] חלק י"ב אגרת ד'רסה.}}. הרבי באופן כללי מצדד לשלילה{{הערה|1=[http://chabad.org.il/_Uploads/files/hit1083r.pdf התקשרות גליון א'פג עמוד 10].}}, אם כי באופן פרטי הרבי הורה לחסידים מסויימים לנוח מעט במשך היום{{מקור}}.


==ראו גם==
==אצל הרבי==
[[שינה בסוכה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[סדר יומו של הרבי]]}}
[[שינה בשבת תענוג]]
בשנים שהרבי קיבל אנשים אצלו ל[[יחידות]]{{הערה|עד סוף שנות הלמ"ד}} הרבי הגיע לבית מאוחר ולפעמים היחידויות נמשכו עד הבוקר. בשנים יותר מאוחרות הרבי היה מגיע בערך ב־11 בלילה לבית, הרבי נהג להתלבש בבגדי שינה (פיז'מה){{הערה|זה עניין ששייך לנשיא, כתוב בגמרא שרבי יהודה הנשיא היה ממשיך ללמד את התלמידים בבוקר עם הבגד של הלילה, לרבי יהודה הנשיא היה ענין ללמוד בלילה עם בגד שמיוחד ללילה}} וללמוד בבית, אחר כך היה ישן שעה וחצי בערך, לפני שהלך לישון, היה הרבי מתכונן לקראת הפעולות שיבצע כשיתעורר, בין אם היה זה ספר תורני בו ביקש לעיין או שאלות עליהן התעתד להשיב{{הערה|סופר על ידי [[הרב בנימין קליין]]}}, אחר כך הרבי המשיך ללמוד עוד כמה שעות, וכשעתיים לפני התפילה הרבי היה הולך לישון שעתיים ואז היה קם לתפילה, בסך הכל הרבי ישן 3 וחצי או ארבע שעות עם הפסקה.
[[חלום]]
 
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר על הרבי, שמעולם אינו ישן ב-4 לפנות בוקר, או שעוד לא הלך לישון, או שהוא כבר קם{{הערה|ראו עדותו של רבי [[פנחס הירשפרונג]] בקובץ "סיומי הרמב"ם" (ברוקלין תשמ"ט) עמוד נ"ד.}}.


בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי על עצמו: "כאשר אני יודע שיהודים ממתינים לתשובותי - אינני יכול לישון"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Daily/Item.asp?CategoryID=84&ArticleID=832&ArticleTitle=%EB%EA%20%E4%F8%E1%E9%20%E7%E9 אתר צעירי חב"ד].}}, וכאשר ניגשו אליו כמה מזקני החסידים וביקשו ממנו להקפיד יותר על שעות השינה לטובת בריאותו הגיב: "כיצד אני יכול לשון כשליהודי באוסטרליה אין פרנסה?!"{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zaks-Ashkenazi%20-%20Shevat%2027%205771.pdf 'ראש בני ישראל' עמוד 30].}}, ובהזדמנות אחרת אמר לחסיד: "אני לא ישן כי אני דואג לך ולעוד יהודים, אבל מדוע אתה אינך ישן?"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_תמונת_היום_5673.htmlדברי הרבי לאייב זקש].}}, וכאשר [[מנחם בגין]] שאל את הרבי מדוע הוא לא ישן השיב לו הרבי 'כי אחרים ישנים'{{הערה|כפר חב"ד גליון 685 עמוד 26.}}.


==ראו גם==
*[[שינה בסוכה]]
*[[שינה בשבת תענוג]]
*[[חלום]]


==קישורים חיצוניים==
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26888& סדר קריאת שמע על המיטה], עומר, [[תשס"א]].
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/מה-קורה-ליהודי-בשעת-השינה/ מה קורה ליהודי בשעת השינה]''' {{וידפו}} שיחת הרבי
*'''[https://col.org.il/news/160364 מה שהסביר הרבי לחסיד שחש עייפות במהלך היום]''' {{COL}}{{וידאו}}
* משיח פרידמן, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/27/מה_לך_נרדם.pdf מה לך נרדם]''', לקט משיחות, אגרות, מענות, וסיפורים מהרבי אודות החסידים הנרדמים בהתוועדויותיו והאדישים למבצעיו והוראותיו.
*הרב [[בנימין וילהלם]], '''[https://col.org.il/news/134930 שליש מהחיים שלנו 'מתכלה' על שינה, זה לא מיותר? • זה ההסבר]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/08/18-08-2024-07-44-14-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%A9-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%AA.pdf שעת הקימה]''', הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תורת אמת גליון מ"ו עמוד 94


{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צרכי הגוף]]

גרסה אחרונה מ־12:20, 21 באוגוסט 2024

שינה (דורמיטא בארמית) היא מצב בו גוף האדם נמצא במנוחה והחיות הגלויה של הגוף מסתלקת ממנו. בזמן השינה המודע של האדם (השכל שלו) אינו מתגלה בשיא כוחו (אלא באופן של "מקיף"), ורק תת ההכרה של האדם מתגלה. במהלך השינה הגוף מתרענן וצובר כוחות למשך היום הבא. כחלק מהתרעננות זאת מופיעים גם החלומות.

בתורת הקבלה והחסידות "דורמיטא" מכנה מצב בו פנימיות התחתון עולה למעלה, ובכך משאירה למטה רק את החיצוניות.

בשעת השינה מתבצע תהליך של הסתלקות וקבוץ החיות מן הדם - הוא הנפש - לתוך הלב ונסתם הכל בתוכו, שאין מתפשט ממנו פנימית החיות רק "קיסטא דחיותא" (חיות מועטת) וחיצוניות, ודוקא אז הוא גילוי והתפשטות חיצוניות החיות, כמו למשל כח הזן וכח המעכל שבנפש שהן בחינות חיצוניות לגבי כח השכל והמדות וראיה ושמיעה. והתפשטותן עיקרן בשעת שינה, שבשעה שאינו ישן ומאיר השכל אז כח המעכל והזן אינן בהתפשטות כל כך מצד התכללותן בכח השכל כנר בפני אבוקה ולכן מעכב התפשטותן, אבל בשעת שינה שמסתלק ממשלת כח השכל, אז הן מתפשטין ואז הקיבה מעכל ושולח אל הכבד כו'. וכח הזן והמעכל והדוחה וכן הכחות חיצוניות ותחתוניות שבנפש[1].

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קודם השינה נוהגים לומר קריאת שמע שעל המיטה וברכת המפיל, ולאחריהן אין לדבר. הרמב"ם כתב בספרו[2] שצריך להתפנות לפני השינה ולאחריה.

מקובל מפי חסידים שלפני השינה מקפידים על סדר של מעשה דיבור ומחשבה: מכינים נטילת ידיים על יד המיטה - מעשה, אומרים קריאת שמע שעל המיטה - דיבור, ולאחר ברכת המפיל חושבים תניא בעל פה עד שנרדמים - מחשבה.

וקימה בסדר של מחשבה דיבור ומעשה: כשמתעוררים, חושבים על כך שמלך מלכי המלכים ניצב עליו[3] - מחשבה, אומרים מודה אני - דיבור, ונוטלים ידיים - מעשה.

השינה שהאדם נצרך לה, היא שליש היממה - שמונה שעות[4].

הגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגלות נמשלה לשינה, כפי שבשינה ישנו באדם כל הכחות הקיימים בו בשעה שהוא ער, רק שהם בו בהעלם והסתלקות אל עצמות נפשו, כמו חושי הראיה ושמיעה, כך הגלות נמשלה לשינה[5]

הנמשל הוא בכך שבזמן הגלות חוש הראיה הרוחני אינו מאיר בגלוי כמו שכתוב "אותותינו לא ראינו", שאינו מאיר בגילוי בחינת ראיה שהוא בחינת נבואה כמו בזמן שבית המקדש קיים שהיה מאיר בחינת נבואה באספקלריא המאירה או שאינה מאירה. אלא שבכל זאת היה מאיר בהם נבואה אבל לא בבחינת ראיה.

בחינת שינה שייכת רק לגבי ספירות זעיר אנפין, אבל לגבי עצמות ומהות הקב"ה בעצמו לא שייך ענין זה כמובן, כמו שנאמר "ולבי ער", לבי הוא קוב"ה וכמ"ש צור לבבי וחלקי אלוקים לעולם, שהקב"ה נקרא צור לבבי, וכמו שכתוב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, שאין שייך שם שינה כלל.

בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבודה ענין שינה זהו שאף על פי שישנו כל הכחות בהעלם, דהיינו שאף על פי שנפש האדם משכלת ומתבוננת בגדולת אור אין סוף ב"ה שכשמו כן הוא אין לו סוף ואין ערוך אליו כו' וכולא קמיה כלא חשיבא, ואי לזאת תכלה אליו הנפש ממש בבחינת ביטול ממש להיות גילוי אור אין סוף למטה כמו למעלה, - מכל מקום עכשיו "אותותינו לא ראינו" שאינו נראה ונגלה גילוי אור אין סוף הסובב כל עלמין בבחינת גילוי ממש בנפש האדם להיות התפעלות הנפש כו', מחמת שאינו מאיר בגילוי, אך אעפ"כ ולבי ער היינו בחינת פנימיות הלב בחינת רעווא דרעוין, שם הוא מאיר בגילוי בחינת אור אין סוף ממש.

ענין זה נמשל לאריה שעליו נאמר - כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, היינו שאף על פי שכרע שכב דהיינו בגלותא שהוא בבחינת שינה, מכל מקום הוא כארי ששוכב, וכמו שאנו רואים שאף על פי שהארי ישן מכל מקום מתייראין ממנו להגיע אליו, כך נשמות ישראל אף על פי שאני ישינה אך מכל מקום ולבי ער[6].

דורמיטא בראש השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כחלק מתהליך הנסירה שבו נעשית המלכות פנים בפנים, חייבת להיות הסתלקות המוחין מזעיר אנפין על מנת שהמוחין דגבורות יבואו לספירת המלכות על ידי הבינה ושלא על ידי זעיר אנפין, ומצב זה נקרא דורמיטא. החזרת המוחין לתוך זעיר אנפין נעשית בהדרגה בעשרת ימי תשובה המכוונת כנגד החזרת המוחין לעשרת הספירות של זעיר אנפין.

סיבת השינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוגע לעצם הצורך בשינה, מסביר הרבי[7] שזה בשביל שכל עבודת האדם במשך היום תתעלה למדריגה גבוהה יותר על ידי זה שהנשמה משתחחרת למשך זמן מהגבלות הגוף.

בנוגע לטעם לכך שזמן השינה הוא כל כך הרבה זמן במשך היום, הסביר הרבי בהתוועדות שבת חזון תש"נ[8] כי הטעם לכך שהקב"ה עשה שהאדם יצטרך לישון בכל יום 7-8 שעות ובכך 'לבזבז' למעשה שליש מחייו, זה בכדי שבכל יום תהיה לו הזדמנות ואפשרות 'להתחיל מחדש'.

הרבי הוסיף שבכך רואים את ביאור החסידות על הפתגם ירידה צורך עליה שאין זה רק שהירידה מביאה לעליה, אלא שהיא עצמה חלק מהעלייה, היות והשינה עצמה היא חלק מקיום תכלית כוונת הבריאה.

לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מביא את דברי חז"ל שלעתיד לבוא יהיה משך זמן השינה כשיעור שישים נשימות בלבד, ולא במשך זמן ממושך כפי שהוא כעת בזמן הגלות[9], ואילו במקום אחר משמע מדברי הרבי שלעתיד לבוא לא יהיה ענין השינה כלל[10].

שעות השינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ התבטא[11]: "היתכן שהולכים לישון לפני 12:00 וקמים אחרי שש?!".

ובהזדמנות אחרת התבטא[12] שכל אחד מהחסידים מוכרח לקבל על עצמו לא לישון לאחר השעה שבע.

הרבי כתב שזמן השינה תלוי בתכונת הגוף ובהרגל[13]. וכתב שמיעוט שינה הוא לא טוב לבריאות הגוף, והגוף צריך להיות בריא[14].

שינה במהלך היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

לגבי השינה במהלך היום ישנם מקורות בספרות התורנית המצדדים לחיוב ולשלילה[15]. הרבי באופן כללי מצדד לשלילה[16], אם כי באופן פרטי הרבי הורה לחסידים מסויימים לנוח מעט במשך היום[דרוש מקור].

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סדר יומו של הרבי

בשנים שהרבי קיבל אנשים אצלו ליחידות[17] הרבי הגיע לבית מאוחר ולפעמים היחידויות נמשכו עד הבוקר. בשנים יותר מאוחרות הרבי היה מגיע בערך ב־11 בלילה לבית, הרבי נהג להתלבש בבגדי שינה (פיז'מה)[18] וללמוד בבית, אחר כך היה ישן שעה וחצי בערך, לפני שהלך לישון, היה הרבי מתכונן לקראת הפעולות שיבצע כשיתעורר, בין אם היה זה ספר תורני בו ביקש לעיין או שאלות עליהן התעתד להשיב[19], אחר כך הרבי המשיך ללמוד עוד כמה שעות, וכשעתיים לפני התפילה הרבי היה הולך לישון שעתיים ואז היה קם לתפילה, בסך הכל הרבי ישן 3 וחצי או ארבע שעות עם הפסקה.

אדמו"ר הריי"צ אמר על הרבי, שמעולם אינו ישן ב-4 לפנות בוקר, או שעוד לא הלך לישון, או שהוא כבר קם[20].

בהזדמנות מיוחדת התבטא הרבי על עצמו: "כאשר אני יודע שיהודים ממתינים לתשובותי - אינני יכול לישון"[21], וכאשר ניגשו אליו כמה מזקני החסידים וביקשו ממנו להקפיד יותר על שעות השינה לטובת בריאותו הגיב: "כיצד אני יכול לשון כשליהודי באוסטרליה אין פרנסה?!"[22], ובהזדמנות אחרת אמר לחסיד: "אני לא ישן כי אני דואג לך ולעוד יהודים, אבל מדוע אתה אינך ישן?"[23], וכאשר מנחם בגין שאל את הרבי מדוע הוא לא ישן השיב לו הרבי 'כי אחרים ישנים'[24].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תורה אור לך לך יא, א
  2. הלכות דעות פרק ד הלכה טז.
  3. שולחן ערוך סימן א.
  4. הלכות דעות להרמב"ם פרק ד הלכה ד.
  5. וכמו שדרשו "אני ישנה" - בגלותא (זהר חלק ג פרשת אמור צה א).
  6. אדמו"ר מהר"ש תרל"ט ח"ב מאמר ובשכבך ובקומך.
  7. שבת פרשת האזינו תשל"ב. וכן בתורת מנחם חלק נ"ד עמוד 32.
  8. השיחה נדפסה בקובץ 'ירידה חלק מהעלייה', בהוצאת ועד חיילי בית דוד 770.
  9. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 1781.
  10. שיחת ש"פ צו תשמ"ג. דיון אודות התיווך בין השיחות ראו בהערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 56.
  11. 'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות יא.
  12. שיחת שמחת תורה תרפ"ה. הובא ב'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות יב.
  13. אגרות קודש חי"ט אגרת ז'קטו
  14. כ"פ באגרות קודש ולדוגמא ח"י אגרת ג'שעד
  15. עיין אגרות קודש חלק י"ב אגרת ד'רסה.
  16. התקשרות גליון א'פג עמוד 10.
  17. עד סוף שנות הלמ"ד
  18. זה עניין ששייך לנשיא, כתוב בגמרא שרבי יהודה הנשיא היה ממשיך ללמד את התלמידים בבוקר עם הבגד של הלילה, לרבי יהודה הנשיא היה ענין ללמוד בלילה עם בגד שמיוחד ללילה
  19. סופר על ידי הרב בנימין קליין
  20. ראו עדותו של רבי פנחס הירשפרונג בקובץ "סיומי הרמב"ם" (ברוקלין תשמ"ט) עמוד נ"ד.
  21. אתר צעירי חב"ד.
  22. 'ראש בני ישראל' עמוד 30.
  23. הרבי לאייב זקש.
  24. כפר חב"ד גליון 685 עמוד 26.