בשר (שרירים): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:03, 11 בדצמבר 2024

ערך זה עוסק בבשר האדם (שרירים). אם התכוונתם לשריר במשמעותו בתורה, ראו טבור; אם התכוונתם לבשר בהמה, ראו בשר בהמה.

"בשר" הוא מה שאנו קוראים היום "שרירים"^[1], והוא חלק הגוף המקשר את העצמות זו לזו ומאפשר את תנועות הגוף.

באדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שורש הבשר הוא ממוח הבינה (כי האשה שהיא בחינת בינה, בינה יתירה נתנה באשה מבאיש^[2], מזרעת האודם שממנו הבשר^[3]), לעומת שורש העצמות שהוא ממוח החכמה (כי האב מזריע הלובן שממנו עצמות^[4]). והיינו, רמ"ח האברים מתגדלים ע"י הבינה^[5], והם הקרום המלביש את העצמות ככתוב "עור ובשר תלבישני - ובעצמות וגידים תסוככני^[6]", והעצמות (שהן פנימיות האברים) נמשכות מטיפה עצמיות של האב^[7] הן עיקר מעמד ומצב וקיום הגוף (ועליהן קרומים הגידים והבשר והעור).

בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: מבואר במקומות רבים, לדוגמה אוה"ת שמות ג' תתקל"ז.

בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: מבואר במקומות רבים, בין השאר באותו מקום שבהערה קודמת.

בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניינם של העצמות והבשר בעבודה^[8]: החכמה היא בחינת טיפת הלובן^[9] שממנה נמשכות העצמות (תוקף וחוזק הביטול והיראה), ומבינה שהיא לבוש החכמה נמשך הבשר (המידות, התפעלות הלב).

הערות שוליים

↑ ו"שריר" בתורה הוא מה שאנו מכנים היום "טבור". לדוגמא, הפסוק "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג" (שה"ש ז' ג') משמעותו "שררך אלו סנהדרין. ולמה נקראו שררך, לפי שהיא יושבת בטבורו של עולם" (סנהדרין ל"ז א').
↑ נדה מ"ה ע"ב.
↑ נדה ל"א א.
↑ שם.
↑ לקו"ת במדבר שלח דף ל"ח ע"ב ובכ"ד.
↑ איוב י' י"א.
↑ לקו"ת פנחס ע"ז ד'.
↑ מאגר ערכים בספרות חב"ד (דוד ליאנס), בערך עצמות.
↑ טיפה- כי חכמה היא בחינת נקודה, ברק המבריק. ולובן, כי היא מצד החסדים והקרירות.

[1] ו"שריר" בתורה הוא מה שאנו מכנים היום "טבור". לדוגמא, הפסוק "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג" (שה"ש ז' ג') משמעותו "שררך אלו סנהדרין. ולמה נקראו שררך, לפי שהיא יושבת בטבורו של עולם" (סנהדרין ל"ז א').

[2] נדה מ"ה ע"ב.

[3] נדה ל"א א.

[4] שם.

[5] לקו"ת במדבר שלח דף ל"ח ע"ב ובכ"ד.

[6] איוב י' י"א.

[7] לקו"ת פנחס ע"ז ד'.

[8] מאגר ערכים בספרות חב"ד (דוד ליאנס), בערך עצמות.

[9] טיפה- כי חכמה היא בחינת נקודה, ברק המבריק. ולובן, כי היא מצד החסדים והקרירות.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מפנה|בשר|ערך=[[בשר בהמה]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=בשר האדם (שרירים)|אחר=שריר במשמעותו בתורה|ראו=[[טבור]]; אם התכוונתם לבשר בהמה, ראו [[בשר בהמה]]}}
-'''בשר''' הוא חלק בגוף האדם המכסה על ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]].
-==כיסוי הבשר על העצמות בבחינת חכמה ובינה==
+"בשר" הוא מה שאנו קוראים היום "שרירים"{{הערה|ו"שריר" בתורה הוא מה שאנו מכנים היום "טבור". לדוגמא, הפסוק "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג" (שה"ש ז' ג') משמעותו "שררך אלו סנהדרין. ולמה נקראו שררך, לפי שהיא יושבת בטבורו של עולם" (סנהדרין ל"ז א').}}, והוא חלק הגוף המקשר את [[עצמות (איברי האדם)|העצמות]] זו לזו ומאפשר את תנועות הגוף.
-בעוד שיסוד העצמות הוא ממוח [[החכמה]], כי העצמות הן מה[[אב]], כי האב מזריע הלובן שממנו עצמות, ו[[אשה]] מזרעת האודם שממנו הבשר כו', היא [[ספירת הבינה]] בבחינת [[רמ"ח אברים]] של הבשר, והקרום על העצמות שהם מלבישים את העצמות ככתוב "עור ובשר תלבישני - ובעצמות וגידים תסוככני", והעצמות המה הפנימי,ים מכולם שנמשכים מטיפה עצמיות של האב שהן עיקר מעמד ומצב וקיום הגוף, שעליהם קרום הגידים והבשר והעור.
+==באדם==
+שורש הבשר הוא ממוח הבינה (כי ה[[אשה]] שהיא בחינת בינה, בינה יתירה נתנה באשה מבאיש{{הערה|נדה מ"ה ע"ב.}}, מזרעת האודם שממנו הבשר{{הערה|נדה ל"א א.}}), לעומת שורש העצמות שהוא ממוח [[החכמה]] (כי ה[[אב]] מזריע הלובן שממנו עצמות{{הערה|שם.}}). והיינו, [[רמ"ח אברים|רמ"ח האברים]] מתגדלים ע"י הבינה{{הערה|לקו"ת במדבר שלח דף ל"ח ע"ב ובכ"ד.}}, והם הקרום המלביש את העצמות ככתוב "עור ובשר תלבישני - ובעצמות וגידים תסוככני{{הערה|איוב י' י"א.}}", והעצמות (שהן פנימיות האברים) נמשכות מטיפה עצמיות של האב{{הערה|לקו"ת פנחס ע"ז ד'.}} הן עיקר מעמד ומצב וקיום הגוף (ועליהן קרומים הגידים והבשר והעור).
+==בעולמות==
+{{להשלים|סיבה=מבואר במקומות רבים, לדוגמה אוה"ת שמות ג' תתקל"ז}}
+==בתורה==
+{{להשלים|סיבה=מבואר במקומות רבים, בין השאר באותו מקום שבהערה קודמת}}
+==בעבודה==
+עניינם של העצמות והבשר ב[[עבודה]]{{הערה|מאגר ערכים בספרות חב"ד (דוד ליאנס), בערך עצמות.}}: ה[[חכמה]] היא בחינת טיפת הלובן{{הערה|טיפה- כי חכמה היא בחינת נקודה, ברק המבריק. ולובן, כי היא מצד החסדים והקרירות.}} שממנה נמשכות העצמות (תוקף '''וחוזק''' הביטול והיראה), ומ[[בינה]] שהיא [[לבוש]] ה[[חכמה]] נמשך הבשר (המידות, התפעלות הלב).
-וכמו כן למעלה החכמה שנמשכה מ[[אבא]] ד[[אצילות]] נקראת בחינת עצמות חיוורא בחי' לובן, ולכן נקראים בשם עצמות לשון עצמיות, כי נקודת החכמה ראשיתה אצילות, הוא שורש ויסוד העצמית בבנין - כל הפרצופי' דאצילות, ו[[בינה]] הוא מלביש ל[[חכמה]] בבחינת [[לבוש]] והוא הנקרא בשר שנמשך מן האודם שבאשה, כי בינה "דינין מתערין מינה" והוא שורש [[קו שמאל]] [[בג"ה]] שמלביש לחכמה מקור ה[[חסדים]] [[קו ימין]] ד[[אצילות]] בבחינת לבוש{{הערה|מקור ראה בערך עצמות}}.
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מבשרי אחזה אלוק]]
+{{אדם}}
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
+[[קטגוריה:אברי הגוף]]

אדם
תארים	אדם · איש · גבר · אנוש
אברים (בגוף)	מוח · פנים · עין · אף · אוזן · פה · שיניים · שערות · זקן · מתנים · עורף · בשר · גידים · עצמות · עור · לב · כבד · רגל · ציפורניים · אברי גוף האדם (תבנית)
חושים	ראייה · שמיעה · ריח · טעם · מישוש
חלקי הנשמה	נפש · רוח · נשמה · חיה · יחידה · ראו גם: עצם הנשמה
הנפשות	יצר הטוב · יצר הרע · נפש האלוקית · נפש הבהמית · נפש השכלית
פרטים נוספים	אדם העליון · פני אדם · ירידת הנשמה לגוף · לא אדם · עולם קטן
סוגי נפשות	זרע אדם · זרע בהמה