יהושע דוברבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
| (55 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יהושע דובראווסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:יהושע דובראווסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע דובראווסקי]] | ||
[[קובץ:דובראבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:דובראבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהושע בילדותו (יושב במרכז השורה הראשונה) שני שורות מעליו: עומד אביו הרב אליעזר ליפמאן]] | ||
הרב '''יהושע דובראווסקי''' | הרב '''יהושע (היישקע) דובראווסקי''' ([[תרפ"ח]] - [[כ"ט אייר]] [[תש"ע]]) היה סופר חב"די-[[אידיש|אידי]] בולט בדור השביעי. שימש כחבר וועד הנהלת "[[קופת רבינו]]". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרפ"ח]] | נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[עיירה]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]] - שנפטר בהיות הרב יהושע נער בן 14. | ||
בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]], | בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. כבחור צעיר יצאת את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], והתיישב ב[[פריז]], שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסייא (אסנה דבורה), בתו של הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]]. לאחר שנים מספר התיישב ב[[קראון הייטס]], ועבד בבית הדפוס של האחים שולזינגער. | ||
כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת [[הרבי]]. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות ב[[לקוטי שיחות]] חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות של החלקים מ-טו ואילך), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון [[די אידישע היים]]. | |||
כתב מדי שבוע מדור של "דבר תורה" בעיתון היידישיסטי פארוועטס. על אף היות עורכיו בעלי השקפה אנטי דתית, נהנו מכתיבתו המיוחדת שבה שזר את שיחות הרבי בצורה מרתקת, ונתנו להם פירסום. | |||
עם הקמת [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשנת [[תשל"ב]] הצטרף למעגל הכותבים בעיתון ופירסם שם באופן קבוע מפרי עטו. בשנים האחרונות פורסמו יצירות אלו ב[[לשון הקודש]] ב[[שבועון בית משיח]], בתרגומו של ר' [[אסף פרומר]]. | עם הקמת [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשנת [[תשל"ב]] הצטרף למעגל הכותבים בעיתון ופירסם שם באופן קבוע מפרי עטו. בשנים האחרונות פורסמו יצירות אלו ב[[לשון הקודש]] ב[[שבועון בית משיח]], בתרגומו של ר' [[אסף פרומר]]. | ||
כתבותיו הרבות מהוות יצירה תוכנית וקלסית, שבה מצייר הן את חיי היהודים בעבר, והן את דרך המחשבה של היהודים כעת בארצות הברית. | |||
בשנת [[תשנ"ו]] צורף לועד הנהלת [[קופת רבינו]]. | בשנת [[תשנ"ו]] צורף לועד הנהלת [[קופת רבינו]]. | ||
בהוראת [[הרבי]] החל בכתיבת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] - על תולדותיו של ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]], | החזיק קופת גמ"ח עזרה לחתנים וכלות. | ||
בהוראת [[הרבי]] החל בכתיבת הסדרה [[אלה תולדות פרץ]] - על תולדותיו של ה[[משפיע]] ר' [[פרץ מוצ'קין]]. סידרה זו תורגמה לעברית ב[[שבועון בית משיח]], ויצאה לאור בספר. | |||
נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ"ט אייר]] [[תש"ע]]. | נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ"ט אייר]] [[תש"ע]]. | ||
כעבור שנה התקיים ערב זיכרון במוזאון צבאות השם חלק מהמשתתפים: הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[שלום יעקב חזן]]. ונאמו המרא דאתרא הרב [[אהרון יעקב שוויי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
בנו | *אביו, הרב [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול)]]. | ||
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל לבקובסקי]] | *בנו, הרב [[אליעזר ליפמן דוברבסקי (קנדה)]]. | ||
*חתנו, הרב שמואל | *בנו, הרב [[יוסף יצחק דוברבסקי]], [[שליח]] [[הרבי]] בעיר קוריטיבה, [[ברזיל]]. | ||
*חתנו, הרב בן ציון גייסינסקי | *בנו, הרב מנחם מענדל דוברבסקי. | ||
*חתנו, הרב משה הכהן כצמן | *חתנו, הרב [[מנחם מענדל לבקובסקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] לקהילת דוברי צרפתית בלוס אנג'לס, [[קליפורניה]]{{הערה|נפטר [[ט' כסלו]] [[תשע"ג]]}}. | ||
*חתנו, הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[ליאון]], [[צרפת]]. | |||
*חתנו, הרב [[בן ציון גייסינסקי]] - [[שליח הרבי]] בעיר בתסדע{{הבהרה}} [[ארצות הברית]] - רעיתו זלטה{{הערה|נפטרה [[ב' תמוז]] [[תש"ע]]}}. | |||
*חתנו, הרב [[משה הכהן כצמן]] - [[שליח הרבי]] בעיר סטטן איילנד [[ארצות הברית]]. | |||
==ספרו== | |||
*'''[[אלה תולדות פרץ]]''' - תולדות חייו של הרב [[פרץ מוצ'קין]], שכתיבתו החלה בהוראתו הישירה של הרבי לרב יהושע דובראווסקי - דרך המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*אברהם רייניץ, '''הרבי: "על דובראווסקי אפשר לסמוך"''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 742 | |||
*'''אי, היישקע! אי־אי־אי־י־י, היישקע!!!''' - א. אברהם משרטט קווים ליצירות הספרותיות החסידיות של הרב דובראווסקי - {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 742 | |||
*'''והיו מספרים''' מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 24-29. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61955 במלאת שנה לפטירתו: זוכרים את גדול הסופרים החסידיים] - {{אינפו}} | |||
===מאמריו של הרב דובראווסקי בנושאים:=== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 'יום העצמאות'] | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34410 'קנאות מעושה'] | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23090 'הצעירים בליובאוויטש'] | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55370 'התמימים של "אחרי ג' תמוז"'] | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55230 '"שיר השירים" שבין רבי לחסיד'] | |||
*[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_54.html 'סלקציה בישיבות חב"ד'?!] {{לחלוחית}} | |||
{{מיון רגיל:דוברבסקי, יהושע}} | {{מיון רגיל:דוברבסקי, יהושע}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | [[קטגוריה:סופרים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]] | [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]] | |||
[[קטגוריה:משפחת דוברבסקי]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:54, 8 ביוני 2024
הרב יהושע (היישקע) דובראווסקי (תרפ"ח - כ"ט אייר תש"ע) היה סופר חב"די-אידי בולט בדור השביעי. שימש כחבר וועד הנהלת "קופת רבינו".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרפ"ח בעיירה נעוועל, לאביו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי - שנפטר בהיות הרב יהושע נער בן 14.
בצעירותו התחנך בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות בברית המועצות. כבחור צעיר יצאת את רוסיה ביציאת רוסיה תש"ו, והתיישב בפריז, שם נשא את רעייתו אסייא (אסנה דבורה), בתו של הרב אלכסנדר סנדר מנקין. לאחר שנים מספר התיישב בקראון הייטס, ועבד בבית הדפוס של האחים שולזינגער.
כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת הרבי. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות בלקוטי שיחות חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות של החלקים מ-טו ואילך), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת ועד הנחות התמימים. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון די אידישע היים.
כתב מדי שבוע מדור של "דבר תורה" בעיתון היידישיסטי פארוועטס. על אף היות עורכיו בעלי השקפה אנטי דתית, נהנו מכתיבתו המיוחדת שבה שזר את שיחות הרבי בצורה מרתקת, ונתנו להם פירסום.
עם הקמת אלגמיינר ז'ורנאל בשנת תשל"ב הצטרף למעגל הכותבים בעיתון ופירסם שם באופן קבוע מפרי עטו. בשנים האחרונות פורסמו יצירות אלו בלשון הקודש בשבועון בית משיח, בתרגומו של ר' אסף פרומר.
כתבותיו הרבות מהוות יצירה תוכנית וקלסית, שבה מצייר הן את חיי היהודים בעבר, והן את דרך המחשבה של היהודים כעת בארצות הברית.
בשנת תשנ"ו צורף לועד הנהלת קופת רבינו.
החזיק קופת גמ"ח עזרה לחתנים וכלות.
בהוראת הרבי החל בכתיבת הסדרה אלה תולדות פרץ - על תולדותיו של המשפיע ר' פרץ מוצ'קין. סידרה זו תורגמה לעברית בשבועון בית משיח, ויצאה לאור בספר.
נפטר לאחר מחלה קשה בכ"ט אייר תש"ע.
כעבור שנה התקיים ערב זיכרון במוזאון צבאות השם חלק מהמשתתפים: הרב יהודה לייב גרונר, הרב שלום יעקב חזן. ונאמו המרא דאתרא הרב אהרון יעקב שוויי והרב משה יהודה קוטלרסקי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אביו, הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי (נעוול).
- בנו, הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי (קנדה).
- בנו, הרב יוסף יצחק דוברבסקי, שליח הרבי בעיר קוריטיבה, ברזיל.
- בנו, הרב מנחם מענדל דוברבסקי.
- חתנו, הרב מנחם מענדל לבקובסקי - שליח הרבי לקהילת דוברי צרפתית בלוס אנג'לס, קליפורניה[1].
- חתנו, הרב שמואל גורביץ - שליח הרבי בעיר ליאון, צרפת.
- חתנו, הרב בן ציון גייסינסקי - שליח הרבי בעיר בתסדע[דרושה הבהרה] ארצות הברית - רעיתו זלטה[2].
- חתנו, הרב משה הכהן כצמן - שליח הרבי בעיר סטטן איילנד ארצות הברית.
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אלה תולדות פרץ - תולדות חייו של הרב פרץ מוצ'קין, שכתיבתו החלה בהוראתו הישירה של הרבי לרב יהושע דובראווסקי - דרך המזכיר הרב חודקוב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם רייניץ, הרבי: "על דובראווסקי אפשר לסמוך",
בתוך שבועון בית משיח גיליון 742 - אי, היישקע! אי־אי־אי־י־י, היישקע!!! - א. אברהם משרטט קווים ליצירות הספרותיות החסידיות של הרב דובראווסקי - בתוך שבועון בית משיח גיליון 742
- והיו מספרים מוסף בית משיח לחג הפסח תשפ"ד, עמ' 24-29.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאמריו של הרב דובראווסקי בנושאים:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 'יום העצמאות'
- 'קנאות מעושה'
- 'הצעירים בליובאוויטש'
- 'התמימים של "אחרי ג' תמוז"'
- '"שיר השירים" שבין רבי לחסיד'
- 'סלקציה בישיבות חב"ד'?!
