יהושע דובראווסקי (קרלביץ')

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ר' יהושע דובראווסקי נמנה מגדולי החסידים של האדמור המהר"ש ואדמור הרש"ב, נודע כתלמיד חכם גדול, למדן מופלג, וחסיד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו החסיד ר' מאיר דובראווסקי שהיה מהחסידים של אדמור הצמח צדק (היה מה"עולי רגל" לעיתים קרובות) כנראה בעיר פודוברנקה כבר בשנות ילדותו היו נראים בו כשרונותיו המופלגים.

בנו ר' מנחם מענדל דוברבסקי סיפר לנכדו הסופר החסידי ר' יהושע דוברבסקי (שנקרא על שם הסבא רבא ): "שהיה לו באמת ראש מצויין וחושים גאוניים, כי אני (מספר על עצמו) הייתי מסוגל רק בגיל 10-11 ללמוד לבד דף גמרא עם תוספות אבל אבי (ר' יהושע) היה כבר מסוגל לזה בגיל 8 !"

נישואיו ונסיעותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בא בברית הנשואין עם מרת צביה בת למשפחה החסידית המפורסמת חייקין [1] .

בהיותו בקרלביץ השפיע על הרב הגאון ר' יהודה לייב שפירא[2] (אבי משפחת שפירא החבדי"ת המפורסמת ) עד שנהפך לחסיד מושלם .

אף פעם לא רצה לקבל משרת רבנות , והיה מרבה לנסוע , ליהודים שמהערים שביקר היתה הידיעה שהוא למדן מופלג , לכן הציקו לו כל מיני שאלות , מכיון שהסמיכה אין לו ,וממילא אין לו היתר הוראה , לכן בכניסתו פעם ביחידות אצל אדמור המהר"ש או אדמו"ר הרש"ב שאל האם הוא יכול לענות על שאלות שידועות לו התשובות , למרות שאין לו סמיכה ענה לו הרבי בנחת " קענסט ענטפערן , קענסט ענטפערן " ( אתה יכול לענות , אתה יכול לענות ) .

שאלת המלבי"ם לאדמור המהרש[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעם באחת מנסיעותיו לאדמור המהרש עצר ר' יהושע בעיירה שבה גר הרב מאיר לייבוש המלבי"ם ונכנס לבקרו לביתו ושאל לו המלבי"ם שאלה : חז"ל אומרים[3] :" על דברי יצחק לאברהם אבינו בדרכם לעקידה " איה השה לעולה[4] " ש" אדם דואג על דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו " ולכאורה מה הקשר בין מאמר זה ליצחק ? " וביקש ממנו לשאול את זה לאדמור המהרש .

כשהגיע ליובאוויטש נכנס ליחידות ושאל אותה שאלה , ענה לו הרבי : " בקשר לזריקת הדם יש הבדל בין קורבן עולה לקרבן בכור [5] : את הדם של קרבן עולה זורקים שתי מתנות המזבח , ואת הדם של הבכור זורקים רק מתנה אחת .

וזו הייתה שאלתו של יצחק אצל אברהם : איך יזרק פעם אחת או פעמים ?

מזה למדו חז"ל גדולתו של יצחק שהוא דאג על "איבוד דמיו " זריקת הדם שלו ולא מ"איבוד ימיו " שהולכים לשחוט אותו ולהורגו "

כשחזר אצל המלבי"ם עם התשובה קם ממקומו ואמר : " תורה היא מן השמים "

נישואיו בזוו"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שאשתו מרת צביה נפטרה בצעירותה כנראה היתה חולה בשחפת , בנו הילד מענדל הלך אצל סבו ר' מאיר בעיירה פודוברנקה , ר' יהושע לא חשב להינשא בשנית שב לנסיעותיו , בעיר הולדתו גר יהודי מה" בעלי בתים החשובים " שרצה שר' יהושע יתחתן עם בתו , לכתחילה ר' יהושע לא רצה , ומכיון שיהודי הזה היה עקשן גדול הצליח לשכנעו שישאל את הרבי , ובסוף השידוך קם והיה, ונולד לו בן ר' משה חיים דובראווסקי .

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו לו שני בנים :

מזוו"ר :

• ר' מנחם מענדל דובראווסקי ראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ורב בכמה עיירות בברית המועצות.

מזוו"ש :

• ר' משה חיים דובראווסקי מחברי ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו שנאסר בעקבות פעילותו על ידי הנ.ק.וו.ד. ונשלח לגלות בסיביר.  

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

• ראה בזכרונות נינו ר' יהושע דובראווסקי

• ראה בספר " גבורה יהודית במלכות הרשעה[6] "

הערות שוליים

  1. לא ידוע איך בדיוק יש אומרים שהיתה אחיינית לרבנית זלדה רחל אמו של ר' לויק, ויש אומרים שהיתה אחותה של רבנית זלדה רחל ויש אומרים שהיתה דודתה של רבנית זלדה רחל . בחליפת המכתבים בן בנה ר' מענדל ו ר' לויק הופיע תמיד הביטוי" ש"ב" "שאר- בשרי"
  2. בסוף נהיה מחותנו שבנו ר' מענדל התחתן עם בתו של ר' יהודה לייב מרת איידלה
  3. ספר החיים י, א
  4. פרשת וירא כב, ז
  5. מסכת זבחים נג:-נו:
  6. ראה דף 165
משובים קודמים
משוב על הערך