אלחנן דב מרוזוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| (101 גרסאות ביניים של 36 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אלחנן דוב מרוזוב]] | ||
הרב | הרב '''אלחנן דב בער מרוזוב''' (המכונה "'''חוני'ע'''", וכינויו במכתבי אדמו"ר מוהריי"צ: "'''אד"ם'''") ([[תרל"ח]]-[[תרח"צ]]) היה [[מזכיר]]ו של אדמו"ר הריי"צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' חאניע נולד ב[[ה' כסלו]] [[תרל"ח]] ב[[צ'רקאס]] להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[יראה|יראי שמים]]. ידוע שאביו היה מלמד. | |||
הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד | הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר [[מינסק]] שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים. | ||
על התקרבותו לחסידו חב"ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ"ז]] פגש בחסיד חב"ד, | על התקרבותו לחסידו חב"ד מסופר שבשלהי שנת [[תרנ"ז]] פגש בחסיד חב"ד, השד"ר ר' [[יחיאל הלפרין]], שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי הרש"ב]] לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו ל[[ליובאוויטש]] לחתונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שם שמע מהרבי הרש"ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. ר' אלחנן שהה שם במשך חודש [[תשרי]], מנהגיה של [[חסידות חב"ד]] הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו ה[[מאמר|מאמרים]]. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]]. | ||
לאחר חודש תשרי [[תרס"ג]] לערך, הבחין [[אדמו"ר הרש"ב]] בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו"ר הריי"צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש"ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו". | |||
בי"ט כסלו [[תרס"ח]] מונה ר' אלחנן ל[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של [[אדמו"ר הרש"ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"ר הרש"ב לתמימים "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי"{{הערה|מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]}}. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל. | |||
בשנת [[תרע"ד]] נשלחו הוא | משנת [[תרע"ד]] (לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
בשנת [[תרע"ד]] נשלחו הוא ור' [[שילם קוראטין]] ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו"ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ"ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]]. | |||
===לאחר חתונתו=== | ===לאחר חתונתו=== | ||
ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב"ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש"ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ"ז]], קרוב לגיל מאה. | ר' חאניע [[נישואין|נשא]] את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'{{הערה|אחותו של [[אברהם דוד פוזנר]], מבחירי התמימים דישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מה[[חוזר|חוזרים]] של תורת [[אדמו"ר הרש"ב]], ו[[משפיע]] בישיבה.}}, ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ב[[רשימות הרב"ש]] מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש"ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר [[ליובאוויטש]] לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה ב[[ניו יורק]] ב[[תשמ"ז]], קרוב לגיל מאה. | ||
בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר | בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר ש[[הרבנית שטערנא שרה]] הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה. | ||
מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו"ר הרש"ב, בתחילה סרב בטענה ש"העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד", הרבי האזין ברצינות וענה לו: "אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות..." | מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו"ר הרש"ב, בתחילה סרב בטענה ש"העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד", הרבי האזין ברצינות וענה לו: "אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות..." הרבי אמר לו אז: "הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך", ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את [[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]]. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי [[ספר הניגונים]], ומפיהם נרשמו: [[ניגון צאינה וראינה]], [[ניגון דבקות (אדמו"ר הזקן)]], [[ניגון קול דודי דופק]] בנוסח מיוחד, ועוד. | ||
במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן | במשך שנים מסר שיעור ב[[גמרא]] לבעלי-בתים ב[[ליובאוויטש]], וזכה לברכות ועידודים מ[[רבותינו נשיאנו]] על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]]. לפרנסתו שימש כיצרן [[טלית]]ות בליובאוויטש. | ||
הרבי הריי"צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש"ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו | הרבי הריי"צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש"ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע. | ||
בין השנים [[תרע"ח]] - [[תרפ" | בין השנים [[תרע"ח]] - [[תרפ"ח]] גר עם רבותינו ב[[רוסטוב]] ו[[לנינגרד]] וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ומוסר שיעורים. | ||
בשנים הבאות המשיך לגור בלנינגרד עד מאסרו בשנת [[תרח"צ]]. | |||
===אצל אדמו"ר הריי"צ=== | ===אצל אדמו"ר הריי"צ=== | ||
בשנת [[תרפ"א]] מונה על | בשנת [[תרפ"א]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם עמיתו הרב [[יחזקאל פייגין]] לממונה על [[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]]. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי ב[[ברית המועצות]] וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש [[תומכי תמימים]] ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. | ||
נמנה בין עשרת התמימים שאדמו"ר הריי"צ השביע אותם להתמסר להחזקת המחתרת בברית המועצות עד טיפת הדם האחרונה. | |||
בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]. | בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן ל[[ניגון פ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]. | ||
===מאסרו הראשון=== | ===מאסרו הראשון=== | ||
ב[[י"ד אדר א']] [[תרפ"ז]] באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא ב[[לנינגרד]], כעבור ארבעה חודשים, בט"ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו"ר הריי"צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף [[חודש אב]] או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש ב[[סיביר]]. | |||
באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח | באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח ל[[ויטבסק ]] וכשנחשף גם שם - ברח ל[[מוסקבה]] שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ל[[לנינגרד]]. | ||
===מאסרו השני ופטירתו=== | ===מאסרו השני ופטירתו=== | ||
בחורף [[תרח"צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ"ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח"צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, | בחורף [[תרח"צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ"ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח"צ, [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] תרח"צ הרגו אותו עצמו ביריות. | ||
ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב"ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו. | ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של [[הקב"ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו. | ||
== תמונותיו == | |||
לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש"מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה. | |||
ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1435 פורסמה תמונה לא ידועה של ר' חאניע מרוזוב. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 48: | שורה 57: | ||
'''ילדיו:''' | '''ילדיו:''' | ||
'''מנישאיו הראשונים''' | |||
*ר' [[דוד לייב מרוזוב]] - התגורר ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[תשכ"ח]]. | |||
*מרת רחל לאה בלכמן. נפטרה בשנת [[תשס"ה]] בגיל 100. התגוררה ב[[תל אביב]] | |||
*מרת שרה טיבורסקי. | |||
*ר' [[שמואל מרוזוב]] - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24. | |||
*ר' [[פנחס מרוזוב]] - חתנו של ר' מנחם מענדל גולומבוביץ. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש"ד. בנו הוא ר [[אברהם דוד מרוזוב]]. | |||
'''מנישואיו השניים''' | |||
*ר' [[מענדל מרוזוב]] - התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], וכיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] נפטר א' שבט [[תשע"ח]]. | |||
* [[צבי הירש]] - נפטר בהיותו בן 7 | |||
*ר' [[משה מרוזוב |יוסף משה מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשע"א]] | |||
*ר' [[שלום מרוזוב]] - קראון הייטס נפטר בשנת [[תשס"ו]]. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | |||
* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marosow-Reinhold%20-%20Teves%201%2C%205778.pdf האד"ם]''' - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו | |||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/09/66ec87e0174ad_1726777312.pdf מענדל חאניע'ס]''' {{Col}} - תשורה מחתונת משפחות אקסלרוד-גאלדבערג, אלול תשפ"ד | |||
* '''חאניע''', סיפורים וזכרונות, תמונה נדירה. [[שבועון בית משיח]] 1435 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/news/131193 ניגון פ"ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דב מרוזוב]''' בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים' {{COL}}{{אודיו}} | |||
*[https://col.org.il/news/164966 תולדות חיי איש מסירות הנפש הרב אלחנן דוב מרוזוב הי"ד{{col}}] | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/11/blog-post_6.html החסיד שהתפלל את תפילת 'מעריב' ביום חול 'פשוט' במשך שעות ארוכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{מנין כריתת הברית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}} | {{מיון רגיל:מרוזוב, אלחנן דב}} | ||
| שורה 62: | שורה 90: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] | |||
[[קטגוריה:משפחת מרוזוב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | |||
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:12, 26 בנובמבר 2024
הרב אלחנן דב בער מרוזוב (המכונה "חוני'ע", וכינויו במכתבי אדמו"ר מוהריי"צ: "אד"ם") (תרל"ח-תרח"צ) היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ וניהל בפועל את כל הפעילות המחתרתית בברית המועצות, כולל את ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות, מסר את נפשו על קידוש ה'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' חאניע נולד בה' כסלו תרל"ח בצ'רקאס להוריו ר' היירש לייב (צבי אריה) ומרת רחל לאה. הוריו לא נמנו עם עדת החסידים אך היו יראי שמים. ידוע שאביו היה מלמד.
הוא היה בן יחיד, בגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בעיר מינסק שם למד עם המרא דאתרא הרב פרלמן שכונה גם 'הגדול ממינסק'. ר' אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חיל בלימודים ונמנה עם מצטייני התלמידים.
על התקרבותו לחסידו חב"ד מסופר שבשלהי שנת תרנ"ז פגש בחסיד חב"ד, השד"ר ר' יחיאל הלפרין, שהציע לו להצטרף אליו לנסיעה לרבי הרש"ב לחודש תשרי, הוא הסכים והשנים הגיעו לליובאוויטש לחתונתו של אדמו"ר הריי"צ שם שמע מהרבי הרש"ב מאמר (ההמשך 'שמח תשמח') והחליט להשאר. ר' אלחנן שהה שם במשך חודש תשרי, מנהגיה של חסידות חב"ד הקסימו אותו, יותר מכל שבו אותו המאמרים. לאחר חודש תשרי התקבל לישיבת תומכי תמימים. היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי הנגלה והחסידות.
לאחר חודש תשרי תרס"ג לערך, הבחין אדמו"ר הרש"ב בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, אדמו"ר הריי"צ (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את הרבי הרש"ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו".
בי"ט כסלו תרס"ח מונה ר' אלחנן למשגיח על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של אדמו"ר הרש"ב. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"ר הרש"ב לתמימים "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי"[1]. בינתיים הוצע לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל.
משנת תרע"ד (לערך) משמש כמזכיר וגבאי אצל אדמו"ר הרש"ב.
בשנת תרע"ד נשלחו הוא ור' שילם קוראטין להאדיטש - לציון אדמו"ר הזקן כשלוחי כל אנ"ש והתמימים במסגרת אורח לצדיק.
לאחר חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' חאניע נשא את מרת אסתר פבזנר מקלימוביץ'[2], ונולדו לו חמישה ילדים, אשתו זו נפטרה בלידה החמישית. ברשימות הרב"ש מסופר כי באותו הזדמנות התבטא הרבי הרש"ב, כי יש לו צער רב מכך שבעיר ליובאוויטש לא התגורר רופא שאולי יכול היה להציל את חייה. ר' חאניע נשאר אלמן עם חמשה ילדים קטנים. לאחר זמן קצר, הציע לו גיסו להשתדך עם בת-דודו, בתו של ר' דוד-מענדל השוחט מפאצ'עפ הכהן כץ, והשידוך יצא לפועל. אשתו ידועה כמרת חיה ברכה מרוזוב. שהאריכה ימים ונפטרה בניו יורק בתשמ"ז, קרוב לגיל מאה.
בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע בו פרצה שרפה כשהייתה בהריון ובעלה רץ להציל את בית הרבי במקום לנסות להציל את ביתם גרם לה לדרוש ממנו גט, אך לאחר שהרבנית שטערנא שרה הבטיחה לה בנים תלמידי חכמים נסוגה מדרישתה.
מספר שנים לאחר מכן מונה למזכירו של אדמו"ר הרש"ב, בתחילה סרב בטענה ש"העולם טוען שגבאי לא יכול להיות חסיד", הרבי האזין ברצינות וענה לו: "אמת, אבל מישהו מוכרח להפקיר את עצמו לגורל הגבאות..." הרבי אמר לו אז: "הדלת תמיד פתוחה לפניך. תמיד תוכל לשאול אותי מה שלא ברור לך, ומה שתשאל, אענה לך", ור אלחנן הסכים. ר' חאניע זכה ללמוד מפיו את עשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן. את הניגונים שלמד - העביר לבניו, והם העבירו את הניגונים לעורכי ספר הניגונים, ומפיהם נרשמו: ניגון צאינה וראינה, ניגון דבקות (אדמו"ר הזקן), ניגון קול דודי דופק בנוסח מיוחד, ועוד.
במשך שנים מסר שיעור בגמרא לבעלי-בתים בליובאוויטש, וזכה לברכות ועידודים מרבותינו נשיאנו על כך. לאחר שהחל להתעסק יותר בהפצת היהדות והחסידות ברוסיה, מילא את מקומו בתפקיד ר' אברהם סנדר נמצוב. לפרנסתו שימש כיצרן טליתות בליובאוויטש.
הרבי הריי"צ סיפר פעם, כי פעם אחת אביו הרבי הרש"ב רצה לצרפו אליו בנסיעתו לנאות דשא. והנסיעה עם אביו הייתה מאד יקרה וחשובה מאד אצל הבן - ובכל זאת, הוא התבטא שחבל לו לנתק את לימודו עם חאניע.
בין השנים תרע"ח - תרפ"ח גר עם רבותינו ברוסטוב ולנינגרד וניהל את מוסדות ליובאוויטש וחצר הרבי שם. נוסף לזה היה מבקר מידי פעם בתומכי תמימים קרמנצ'וג ומוסר שיעורים.
בשנים הבאות המשיך לגור בלנינגרד עד מאסרו בשנת תרח"צ.
אצל אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"א מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ יחד עם עמיתו הרב יחזקאל פייגין לממונה על דמי מעמד מטעם קופת רבינו. באותה תקופה החל לשמש כמזכירו של אדמו"ר הריי"צ. בעקבות כך, לאחר שעלה המשטר הקומוניסטי בברית המועצות וסגר את הישיבות עמד בראש כל הפעילות המחתרתית היהודית והחסידית ברוסיה, בראש תומכי תמימים ברוסיה, בראש ה'חדרים' ובראש ישיבת תפארת בחורים בלנינגרד. נמנה בין עשרת התמימים שאדמו"ר הריי"צ השביע אותם להתמסר להחזקת המחתרת בברית המועצות עד טיפת הדם האחרונה. בהתוועדויותיו היה נוהג לנגן ניגון, שהפך לאחר מכן לניגון פ"ט בספר הניגונים.
מאסרו הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ד אדר א' תרפ"ז באו לאסור את ר' חאניע בפעם הראשונה, והוא הובא לבית הסוהר הידוע לשמצה ברח' שפלערנא בלנינגרד, כעבור ארבעה חודשים, בט"ו סיון, הביאו לשם גם את אדמו"ר הריי"צ. ר' חאניע שהה שם עד סוף חודש אב או תחילת אלול, ואז נידון לשלוש שנות גירוש בסיביר.
באותה תקופה החל ר' חאניע בהכנות לעזיבת רוסיה אך לפתע קיבל זימון כתוב למפקדת הנ.ק.וו.ד. ר' חאניע ברח לויטבסק וכשנחשף גם שם - ברח למוסקבה שם סידר לו ר' זלמן אידל מסמכים מזויפים (ברקו ליבוביץ' פבזנר) איתם חזר ללנינגרד.
מאסרו השני ופטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחורף תרח"צ האדמה החלה לבעור ומאסרי אנ"ש תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מלנינגרד כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא משפיע. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. בב' אדר א' תרח"צ, ליל עשרת הרוגי מלכות, לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' שמואל. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, ובשבת קודש ח' ניסן תרח"צ הרגו אותו עצמו ביריות.
ידוע[3] שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מליובאוויטש ומכיוון שהרבי הוא נציגו של הקב"ה עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של הרבי ברוסיה, הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. ה' יקום דמו.
תמונותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לר' חונייע ישנם שתים-שלוש תמונות, שנמסרו על ידי אשתו בזיווג שני מרת ברכה בשנת תש"מ לנינתו של חונייע מהנשואים הראשונים, נכדת ר' פנחס מרוזוב. עד אז לא פורסמה אף תמונה.
בשבועון בית משיח גיליון 1435 פורסמה תמונה לא ידועה של ר' חאניע מרוזוב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
גיסו:
- הרב אברהם דוד פוזנר, משפיע בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ומהחוזרים של אדמו"ר הרש"ב.
ילדיו:
מנישאיו הראשונים
- ר' דוד לייב מרוזוב - התגורר במונטריאול עד לפטירתו בתשכ"ח.
- מרת רחל לאה בלכמן. נפטרה בשנת תשס"ה בגיל 100. התגוררה בתל אביב
- מרת שרה טיבורסקי.
- ר' שמואל מרוזוב - עובד ה' ולמדן, נרצח על ידי הקומניסטים בגיל 24.
- ר' פנחס מרוזוב - חתנו של ר' מנחם מענדל גולומבוביץ. נפטר ברוסיה ברעב בשנת תש"ד. בנו הוא ר אברהם דוד מרוזוב.
מנישואיו השניים
- ר' מענדל מרוזוב - התגורר בשכונת קראון הייטס, וכיהן כמשפיע בישיבת אהלי תורה נפטר א' שבט תשע"ח.
- צבי הירש - נפטר בהיותו בן 7
- ר' יוסף משה מרוזוב - קראון הייטס נפטר בשנת תשע"א
- ר' שלום מרוזוב - קראון הייטס נפטר בשנת תשס"ו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
- האד"ם - תולדות חייו כפי שנלקטו מספרי רבותינו נשיאינו
- מענדל חאניע'ס
- תשורה מחתונת משפחות אקסלרוד-גאלדבערג, אלול תשפ"ד - חאניע, סיפורים וזכרונות, תמונה נדירה. שבועון בית משיח 1435
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניגון פ"ט בספר הניגונים - לר' אלחנן דב מרוזוב בביצוע הרב עמאר מתוך פרוייקט 'געגועים'
- תולדות חיי איש מסירות הנפש הרב אלחנן דוב מרוזוב הי"ד
- החסיד שהתפלל את תפילת 'מעריב' ביום חול 'פשוט' במשך שעות ארוכות, באתר 'לחלוחית גאולתית'
| מנין כריתת הברית | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ מפי ר' פרץ מוצ'קין
- ↑ אחותו של אברהם דוד פוזנר, מבחירי התמימים דישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מהחוזרים של תורת אדמו"ר הרש"ב, ומשפיע בישיבה.
- ↑ על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.