פנחס מרוזוב
הרב פנחס מרוזוב (תרע"ג-תש"ד) היה מחסידי חב"ד ברוסיה הקומוניסטית, בנו של מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שנפטר מרעב במהלך מלחמת העולם השניה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ג לאביו הרב אלחנן דב מרוזוב ולאמו מרת אסתר.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תרצ"ד עם רעייתו מרת בלה, בת ר' מנחם מענדל גולומבוביץ. בשל מצוקת הדיור החריפה, התגוררו בני הזוג באותה דירה בה התגוררו אחיותיה של רעייתו.
בגל המעצרים שערכו אנשי המשטרה החשאית בחודש אדר תרח"צ, עצרו את אביו ר' אלחנן דב, ומייד לאחר מכן ניסו לעצור גם את שני בניו, אך בעוד ואחיו נתפס ונעצר, ר' פנחס עצמו הצליח להתחמק ולברוח, כשבתחילה הסתתר אצל אחותו רחל לאה, ומאוחר יותר הצליח להשיג תעודת זהות מזוייפת ונדד למוסקבה והתאחד עם משפחתו, בעוד הוא מתגורר בדירה סמוכה ומזדהה כדוד בלבד של הילדים כדי להסתיר את זהותו האמיתית.
בזמן מלחמת העולם השניה נפטר ברוסיה מרעב בתחילת החורף של שנת תש"ד.
רעייתו האריכה ימים ועלתה לארץ הקודש, שימשה כמחנכת נערצת ועסקה בכתיבה ובפעילות ציבורית, עד לפטירתה בשבת חג הסוכות תשס"ד, ונטמנה בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אברהם דוד מרוזוב
- בתו מרת ליובה, רעיית ר' אלעזר גורליק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם זיגלבוים, סוערות בדממה חלק ב', סיפורה של רעייתו מרת בלה
הערות שוליים
- ↑ על מצבתה נחקק: "פ"נ האשה הצנועה ויראת ה' בעלת צדקה וחסד מרת בלה גולומבוביץ ע"ה בת הרה"ח ר' מנחם מענדל ומרת ליבא ז"ל גולנבוויץ אלמנת הרה"ח הת' מוה"ר פנחס ז"ל בן הרה"ח מוה"ר אלחנן דוב הי"ד מורוזוב מזכירו האישי של הרבי הריי"ץ מליובאוויטש במסירות נפש פעלה ברוסיא בשנות האימה בדוגמה אישית ובכתביה והדרכותיה לימדה, חינכה והדריכה את ילדיה, נכדיה וניניה ודורות של תלמידות וחניכות בדרך חסידות חב"ד לאהבת ה' ולאהבת ישראל בפועל ממש ובשמחה נולדה בכ' מנחם אב תרע"ה נלב"ע בש"ק א' דסוכות תשס"ד ת. נ. צ. ב. ה.".