צבי הירש חיטריק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{ה|הרבי}}" ב־"{{ה|רבי}}")
 
(60 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חיטריק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכנס חב"די]]
[[קובץ:הירש חיטריק.jpg|ממוזער|הרב צבי הירש חיטריק בתהלוכת ל"ג בעומר בקראון הייטס, שנת תש"נ]]
הרב '''צבי הירש חיטריק''' ([[י"ב אב]] [[תרפ"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ב]]) היה חסיד מקושר ל{{ה|רבי}} שימש כ[[שליח]] בדרום אמריקה ולאחמ"כ כנשיא [[ארגון פרי]] ב[[קראון הייטס]].
הרב '''צבי הירש חיטריק''' ([[י"ב אב]] [[תרפ"ז]] - [[ב' טבת]] [[תשע"ב]]) היה חסיד מקושר ל{{ה|רבי}} שימש כ[[שליח]] בערי ברזיל ולאחר מכן כנשיא ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] ב[[קראון הייטס]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת [[ברזיל]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===ילדותו===
===ילדותו===
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ז]] בעיר [[חרקוב]] לאביו ר' [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בתו של ר' [[אהרון תומרקין]] רב העיר.
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ז]] בעיר [[חרקוב]] לאביו ר' [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בת הרב [[אהרון תומרקין]] רב העיר.


בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב [[רפאל כהן]] בבקשה שילך להודיע לרבי ([[הריי"צ]]) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: "קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים". הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: "כמדומה שזהו [[יהודה חיטריק]]" ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.
בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב [[רפאל כהן]] בבקשה שילך להודיע לרבי ([[הריי"צ]]) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: "קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים". הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: "כמדומה שזהו [[יהודה חיטריק]]" ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.


בילדותו למד בבית סביו ר' [[אהרון תומרקין]] עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות [[תרצ"ז]].  
בילדותו למד בבית סביו הרב ר' [[אהרון תומרקין]] עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות [[תרצ"ז]].


בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ל[[פולין]] ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] "חייקין וחיטריק לאנטוורפן" ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' [[מאיר חייקין]] לאנטוורפן. בדרך שהו ב[[צרפת]] לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- [[תש"ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ל[[פולין]] (ב[[יציאת רוסיה תש"ו]]) ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] "חייקין וחיטריק לאנטוורפן" ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' [[מאיר חייקין]] לאנטוורפן. בדרך שהו ב[[צרפת]] לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- [[תש"ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.


===בניו יורק===
===בניו יורק===


למרות שמשפחתו השתקעה ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] חשקה נפשו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[ניו יורק]].  
למרות שמשפחתו השתקעה ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] חשקה נפשו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[ניו יורק]].


[[הרבי הריי"צ]] שלח לו ולחבירו [[עזריאל חייקין]] אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה ל[[ארצות הברית]]. ב[[ארצות הברית]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של [[הרבי הריי"צ]] בהוראת [[הרבי]].
[[הרבי הריי"צ]] שלח לו ולחבירו [[עזריאל חייקין]] אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של הרבי הריי"צ בהוראת [[הרבי]].


בשנת [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רבקה, בתו הצעירה של ר' [[חיים אליעזר קרסיק]]. את סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחופתו סידר [[הרבי]], וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר"ח כסליו [[תשי"ב]] שימש [[הרבי]] בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה{{הערה|[[שיחה]] זו הוגהה על ידי [[הרבי]] ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' בשיחה ל[[פרשת ויחי]].}}.
בשנת [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רבקה, בתו הצעירה של הרב הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את [[מסדר קידושין|סידור הקידושין]] ב[[חופה|חופתו]] סידר הרבי, וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר"ח כסלו [[תשי"ב]] שימש הרבי בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה{{הערה|[[שיחה]] זו הוגהה על ידי [[הרבי]] ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' בשיחה ל[[פרשת ויחי]].}}.
[[קובץ:5754 (18).jpg|ממוזער]]
===שליחותו===
[[קובץ:חיטריק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכנס חב"די]]
כבר לפני חתונתו הורה לו [[הרבי]] לצאת לשליחות ל[[ברזיל]], והרבי אף שכנע בכך את הורי כלתו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/804 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד].}}, בפועל התעכבה היציאה תקופה ממושכת עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה. 


===שליחותו===
בד' תשרי [[תשי"ג]] הגיע בשליחות הרבי לעיר פאולו בברזיל.
עם בואו בשליחות הרבי לפאולו, התפרסמה בעיתונות היהודית המקומית כתבה מפרגנת: שליח הרבי מליובאוויטש הגיע לפאולו לייסד ישיבה".
בכתבה מעדכנים כי העבודה המסועפת של חב"ד בתחום חיזוק היהדות והחינוך היהודי בכל פינות העולם, כבשה השבוע עמדה חדשה באמצעות נסיעתו של הרב צבי הירש חיטריק ואשתו לפאולו ברזיל לייסד ישיבה"{{הערה|אדמו"רי חב"ד ויהדות ברזיל חלק ב' עמוד 141}}.


כבר לפני חתונתו הורה לו [[הרבי]] לצאת לשליחות לברזיל, ואף שכנע בכך את הורי כלתו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/804 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד].}}, בפועל התעכבה היציאה בכמה חודשים עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה.
בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר [[ריו דה ז'נירו]] שם המשיך לפעול בשליחות [[הרבי]].


בהתחלה התגורר ופעל בעיר 'פאלו' שם שיקם וניהל את הבית ספר 'בית חינוך' ומספר התלמידים בבי"ס בזמנו הגיע ל400 ילדים.  
היה כותב טור בשני [[עיתונים]] בברזיל, ובו היה מכניס פירושים מה[[תניא]] ו[[חסידות]] וכל שבוע היה שולח את העיתונים ל[[רבי]], וכן קיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.


בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר [[ריו דה ז'ינרו]] שם המשיך לפעול בשליחות [[הרבי]].
לאחר שמונה שנים בהם פעלה משפחת חיטריק בשליחות הרבי ב[[פאולו]] וב[[ריו דה ז'נירו]] שב[[ברזיל]], נאלצו הם לחזור ל[[ניו יורק]], בשלהי שנת [[תש"כ]].


היה כותב טור בשני [[עיתונים]] בברזיל ובו היה מכניס פירושים מ[[תניא]] ו[[חסידות]] וכל שבוע היה שולח את העיתונים ל[[רבי]], וקיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.
לאחר חזרתו לניו יורק, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל-[[770]] וראה ברכה בעסקיו. היה יושב בקביעות בספסל שמאחורי מקום הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]. ב-50 שנות חייו בקראון הייטס, זכה לקירובים מהרבי, לצד עסקנות ציבורית רחבה וענפה, אשר עליה היה מדווח תדיר לרבי וזוכה למענות ולהדרכות מפורטות.


נפטר ב[[ב' טבת]] [[תשע"ב]].
נפטר ב[[ב' טבת]] [[תשע"ב]].


===הנצחתו===
משפחתו הרחבה, תרמה לע"נ אביהם - ר' צבי הירש ע"ה - הוצאת סט מפואר, של 'הרמב"ם המבואר' - מהדורת חיטריק.
[[קובץ:רמבם חיטריק.png|ממוזער]]
לרגל ה'ייאר-צייט' (זמן השנה) ה8 [ה'תש"פ] של הרב חיטריק, הוציאו בני משפחתו ספר על חייו ופועלו הרבים - 'חסיד-ונגיד'.
יהי זכרו ברוך.
[[קובץ:חסיד ונגיד על הרהח צבי הירש חיטריק זל.png|ממוזער]]
==משפחתו==
==משפחתו==
אחיו ר' [[אהרון חיטריק]]
'''בניו'''
'''בניו'''
 
* השליח הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]].
* ר' [[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]].
* הרב אהרן חיטריק - [[קראון הייטס]].
* הרב אהרן חיטריק - [[קראון הייטס]].


'''בנותיו'''
'''בנותיו'''
* השליחה מרת אסתר פיקרסקי - אשת הרב [[יוסף יצחק פיקרסקי]], [[תל אביב]].
* מרת שרה זלמנוב - אשת ר' ישראל זלמנוב, [[קראון הייטס]].
*מרת אלה לרמן - קראון הייטס
* השליחה מרת רחל שם טוב - אשת ר' [[אליעזר גרשון שם טוב]], ה[[שליח]] ל[[אורגוואי]].


* מרת אלה לרמן - [[קראון הייטס]]
==לקריאה נוספת==
* מרת אסתר פיקרסקי - אשת ר' [[יוסף יצחק פיקרסקי]], [[תל אביב]].
*'''בחבלי עבותות אהבה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 31.
* מרת שרה זלמנוב - אשת ר' ישראל זלמנוב, [[קראון הייטס]].
*זושא וולף, '''חסיד ונגיד''', כסלו תשפ"ב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135194 סקירה על הספר באתר COL].}}
* מרת רחל שם טוב - אשת ר' [[אליעזר גרשון שם טוב]], ה[[שליח]] ל[[ארגוואי]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280210 "הוא חושב שאני לא יודעת"]''' - הרב חיטריק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280210 "הוא חושב שאני לא יודעת"]''' - הרב חיטריק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
 
{{חברי האו"ם החסידי|}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, צבי הירש}}
{{מיון רגיל:חיטריק, צבי הירש}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בברזיל]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

גרסה אחרונה מ־08:38, 3 בנובמבר 2024

הרב צבי הירש חיטריק בתהלוכת ל"ג בעומר בקראון הייטס, שנת תש"נ

הרב צבי הירש חיטריק (י"ב אב תרפ"ז - ב' טבת תשע"ב) היה חסיד מקושר לרבי שימש כשליח בערי ברזיל ולאחר מכן כנשיא ארגון ידידי פליטי מזרח אירופה בקראון הייטס. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת ברזיל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב מנחם אב תרפ"ז בעיר חרקוב לאביו ר' יהודה חיטריק שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בת הרב אהרון תומרקין רב העיר.

בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב רפאל כהן בבקשה שילך להודיע לרבי (הריי"צ) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: "קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים". הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: "כמדומה שזהו יהודה חיטריק" ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.

בילדותו למד בבית סביו הרב ר' אהרון תומרקין עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות תרצ"ז.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נדד עם משפחתו לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את ברית המועצות לפוליןיציאת רוסיה תש"ו) ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מאדמו"ר הריי"צ "חייקין וחיטריק לאנטוורפן" ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' מאיר חייקין לאנטוורפן. בדרך שהו בצרפת לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- תש"ז הגיע הרבי לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.

בניו יורק[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שמשפחתו השתקעה באנטוורפן שבבלגיה חשקה נפשו לנסוע לרבי לניו יורק.

הרבי הריי"צ שלח לו ולחבירו עזריאל חייקין אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה לארצות הברית. בארצות הברית נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית, זכה להיכנס ליחידות לאדמו"ר הריי"צ, וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של הרבי הריי"צ בהוראת הרבי.

בשנת תשי"א נשא את רבקה, בתו הצעירה של הרב הרב חיים אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את סידור הקידושין בחופתו סידר הרבי, וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר"ח כסלו תשי"ב שימש הרבי בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה[2].

שליחותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נואם בכנס חב"די

כבר לפני חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות לברזיל, והרבי אף שכנע בכך את הורי כלתו[3], בפועל התעכבה היציאה תקופה ממושכת עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה.

בד' תשרי תשי"ג הגיע בשליחות הרבי לעיר פאולו בברזיל. עם בואו בשליחות הרבי לפאולו, התפרסמה בעיתונות היהודית המקומית כתבה מפרגנת: שליח הרבי מליובאוויטש הגיע לפאולו לייסד ישיבה". בכתבה מעדכנים כי העבודה המסועפת של חב"ד בתחום חיזוק היהדות והחינוך היהודי בכל פינות העולם, כבשה השבוע עמדה חדשה באמצעות נסיעתו של הרב צבי הירש חיטריק ואשתו לפאולו ברזיל לייסד ישיבה"[4].

בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר ריו דה ז'נירו שם המשיך לפעול בשליחות הרבי.

היה כותב טור בשני עיתונים בברזיל, ובו היה מכניס פירושים מהתניא וחסידות וכל שבוע היה שולח את העיתונים לרבי, וכן קיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.

לאחר שמונה שנים בהם פעלה משפחת חיטריק בשליחות הרבי בפאולו ובריו דה ז'נירו שבברזיל, נאלצו הם לחזור לניו יורק, בשלהי שנת תש"כ.

לאחר חזרתו לניו יורק, התיישב בשכונת קראון הייטס בסמיכות ל-770 וראה ברכה בעסקיו. היה יושב בקביעות בספסל שמאחורי מקום הרבי בהתוועדויות. ב-50 שנות חייו בקראון הייטס, זכה לקירובים מהרבי, לצד עסקנות ציבורית רחבה וענפה, אשר עליה היה מדווח תדיר לרבי וזוכה למענות ולהדרכות מפורטות.

נפטר בב' טבת תשע"ב.

הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו הרחבה, תרמה לע"נ אביהם - ר' צבי הירש ע"ה - הוצאת סט מפואר, של 'הרמב"ם המבואר' - מהדורת חיטריק.

לרגל ה'ייאר-צייט' (זמן השנה) ה8 [ה'תש"פ] של הרב חיטריק, הוציאו בני משפחתו ספר על חייו ופועלו הרבים - 'חסיד-ונגיד'.

יהי זכרו ברוך.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו ר' אהרון חיטריק

בניו

בנותיו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בחבלי עבותות אהבה, שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 31.
  • זושא וולף, חסיד ונגיד, כסלו תשפ"ב[5]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. שיחה זו הוגהה על ידי הרבי ונדפסה בלקוטי שיחות חלק ג' בשיחה לפרשת ויחי.
  3. אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד.
  4. אדמו"רי חב"ד ויהדות ברזיל חלק ב' עמוד 141
  5. סקירה על הספר באתר COL.