יצחק הוטנר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "ארצות הברית " ב־"ארצות הברית ") |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (53 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם=יצחק הוטנר | |שם=יצחק הוטנר | ||
|כינוי=הרב הוטנר | |כינוי=הרב הוטנר | ||
|תמונה= | |תמונה=מממממממממ.jpg | ||
|תיאור= ראש ישיבת חיים ברלין | |תיאור= ראש ישיבת חיים ברלין | ||
|תאריך לידה=[[אדר]] [[תרס"ו]] | |תאריך לידה=[[אדר]] [[תרס"ו]] | ||
|מקום לידה= | |מקום לידה= ורשה | ||
|תאריך פטירה=[[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]] | |תאריך פטירה=[[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]] | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
}} | }} | ||
הרב '''יצחק הוטנר''' ([[אדר]] [[תרס"ו]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]), הידוע גם בכינוי הפחד יצחק, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים האורתודוקסים ביהדות [[ארצות הברית]] במאה העשרים. | הרב '''יצחק הוטנר''' ([[אדר]] [[תרס"ו]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]]), הידוע גם בכינוי הפחד יצחק, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים האורתודוקסים ביהדות [[ארצות הברית]] במאה העשרים. נחשב לאחד מהמנהיגים המשפיעים בעשרות השנים האחרונות בעולם הלימוד וההשקפה החרדית. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר ורשה שב[[פולין]], ולמד בצעירותו בישיבת סלובודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", וב[[תרפ"ה]] נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף [[תרפ"ט]] (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לוורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב[[תרצ"ב]] כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על [[מסכת נזיר]]. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנה והרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות. | נולד בעיר ורשה שב[[פולין]], ולמד בצעירותו בישיבת סלובודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", וב[[תרפ"ה]] נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף [[תרפ"ט]] (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לוורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב[[תרצ"ב]] כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על [[מסכת נזיר]]. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנה והרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה ב[[ארצות הברית]] - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה. | ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה ב[[ארצות הברית]] - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה. | ||
ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, | ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות. | ||
הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו. | הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו. | ||
בסוף שנות ה-60 (בין [[תשכ"ה]] ל[[תש"ל]]) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ | בסוף שנות ה-60 (בין [[תשכ"ה]] ל[[תש"ל]]) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ לעיתים תדירות. בשנת ה'תש"ל, בדרכו לארץ, נחטף המטוס עליו שהה עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור, והוא הונחת בעל כורחו בירדן, עד לשחרורו. בשנת ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, כאשר הוקמה בשכונת הר נוף שבעיר, ישיבה המבוססת על הגותו בשם "ישיבת פחד יצחק" וכן [[כולל אברכים]] בשם אור אליהו. בהיותו בארץ ישראל שימש גם כנשיא מכון [[ירושלים]] והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד. בחשוון [[תשמ"א]] לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו ב[[ליל שישי]] כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות ב[[הר הזיתים]] בירושלים. | ||
== עם | |||
==קשריו עם חסידות חב"ד== | |||
[[קובץ:מכתב הרב הוטנר.png|ממוזער|מכתבו של הרב הוטנר לרבי]] | |||
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב הוטנר בשאלה אל הרבי בנוגע לשאלה לגבי הכוונה בזמן הנחת התפילין שנעשת על ידי [[מבצע תפילין]], כשעליו עקרי תשובתו של הרבי [[כתב יד קודש|כתב ידו]]]] | |||
במכתב ששיגר לרבי בשנת תשל"ז כתודה על אחד מספרי [[הרבי הצמח צדק]] ששלח לו, כתב: | |||
{{ציטוט|תוכן=ארשה לעצמי להוסיף הערה למכתבי זה. הנני מרגיש כי המושג 'התעניינות' אינו הולך את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג 'התעניינות' הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעייני חב"ד, אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו הייתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלוא הווייתי}} | |||
=== עם [[הרבי הריי"צ]] === | |||
הרב הוטנר עמד בקשר רצוף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי {{הערה| ימי בראשית, עמ' 83, הערה 40, מפי הרב שניאור זלמן גורארי'. עיי' גם ימי מלך, חלק ב, עמ' 610, ובהערה 128* שם.}}. | |||
===עם הרבי=== | |||
בתקופת שהותו של הרב בברלין, למד באופן קבוע עם הרבי שיעורי חסידות מידי ליל שישי{{הערה|כך סיפר לרב [[נחום זוין]], ואף סיפר לו ששיניו של הרבי נשרו באותה תקופה מרוב הנהגותיו בתעניות באותה תקופה.}}. | |||
הרב הוטנר גם למד חסידות עם הרבי ב[[ארצות הברית]]. בליל שבת י' שבט תש"י, בעת שלמדו יחד, סיפר הרבי לרב הוטנר כי אחד מבני של הצמח צדק סירב לקבל עליו את עול ההנהגה והנשיאות עד שחסידיו הכריחו אותו לזאת. למחרת בבוקר [[הסתלקות הרבי הריי"צ|הסתלק הרבי הריי"צ]] והחלה התקופה בה הפצירו החסידים ברבי ש[[קבלת הנשיאות של הרבי|יקבל עליו את הנשיאות]] כשבמשך שנה סירב הרבי לכך. הרב הוטנר סיפר על התבטאות זו של הרבי וקישר אותה כרמז לתקופה העומדת להתחולל בקרוב{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]] מ[[ימי בראשית]]. ימי בראשית, עמ' 83, מפי הרב שניאור זלמן גורארי'. וראו גם שם עמ' 293 מה שסיפר הרבי בכ"ב חשוון תשי"א על ביקור הרב הוטנר אצלו.}}. | |||
הקשר בינו לרבי | הקשר בינו לרבי הִתמיד לאחר קבלת הנשיאוּת, והיה שותף איתו במאבקים ציבוריים בנושאי יהדות, כמו שאלת [[מיהו יהודי]] ו[[המאבק על נסיעת אניות ישראליות בשבת|נסיעת האוניות הישראליות בשבת]]. | ||
== | לאחר פטירת אמו של הרבי [[הרבנית חנה]] ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בא הרב הוטנר [[ניחום אבלים|לנחם]] את הרבי.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=4edee13c-1c1a-4fe5-aa5a-51e20f9d95e2&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=549 שיחות קודש [[תשכ"ה]] חלק א' עמ' 7 (549)]}} | ||
=== מכתביו לרבי === | |||
התכתבות ענפה של עשרות מכתבים הייתה לרב הוטנר עם הרבי, והוא הפנה לרבי שאלות בהלכה, בקבלה ובחסידות. | |||
רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות [[מבצע תפילין]] שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה ש[[מצוות]] צריכות כוונה, ובפרט במצוות [[תפילין]] בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות [[ציצית]] ו[[סוכה]], על כן מה בצע בהנחת [[תפילין]] ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו. | רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות [[מבצע תפילין]] שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה ש[[מצוות]] צריכות כוונה, ובפרט במצוות [[תפילין]] בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות [[ציצית]] ו[[סוכה]], על כן מה בצע בהנחת [[תפילין]] ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו. | ||
הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר | הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיות והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא [[מצוות תפילין]], די בכך. הרבי הביא דוגמאות רבות מההלכה לכך שאין לזה דין 'מתעסק'. בשנים מאוחרות, שלח מכתב בו הוא מכחיש את הפרסומים כאילו התבטא נגד ליובאוויטש. במכתבו מכנה את מפיצי השמועה בביטויים חריפים ומבקש מהרבי לא להתייחס לשמועות אלו של מחרחרי ריב{{הערה| ראו: מבית הגנזים, https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/28.htm.}}. הערצתו העצומה לרבי ניכרת בכל אחד ממכתביו. | ||
== הרבי דואג לשלומו == | === הרבי דואג לשלומו === | ||
הרב הוטנר הרבה לעסוק בתורת [[המהר"ל מפראג]]. | |||
כאמור, בשנת [[תש"ל]] טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור ב[[ארה"ק]] עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס על ידי מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הרב הוטנר ומשפחתו בתוך שאר השבויים היהודיים. | |||
בסמוך לאותו אירוע, בהתוועדות שבת פרשת [[כי תבוא]] [[ח"י אלול]] - יום הולדתו של [[בעל התניא]] ויום פטירתו של ה[[מהר"ל]], נשא [[הרבי]] דברים ב-[[770]] ולאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין [[ספר התניא]] לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הרב הוטנר וכה אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ה[[הסתלקות]] של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן לרב הוטנר) - "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי - הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע - היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת כי תבא, ח"י [[אלול]] תש"ל. ואמנם, כך היה, ובניסים גלויים זכה הרב הוטנר לצאת מהמצר אל המרחב ומאפילה לאור גדול. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]]. | * הספר [[שמן ששון מחבריך]] - בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]]. חלק א, ערך הרב יצחק הוטנר. | ||
* שבועון בית משיח, | * שבועון [[בית משיח]], גליון מספר 153. | ||
* שבועון [[כפר חב"ד]] גליון 1875 עמוד 63 ואילך. | |||
*[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/28.htm ההתכתבות בין הרבי והרב הוטנר בענין מבצע תפילין] | |||
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123 | |||
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 122-126. | |||
[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48494 הסיפור עם חטיפת רבי יצחק ושיחת הרבי] | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48494 הסיפור עם חטיפת רבי יצחק ושיחת הרבי] {{אינפו}} | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=65500 גילוי האמת על יחסו של הרב הוטנר לחב"ד] {{שטורעם}} | |||
*[https://anash.org/exploring-the-correspondence-between-rav-hutner-and-the-rebbe/ תשורה על התכתבות של הרבי עם הרב הוטנר על מבצע תפלין] {{אנש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|הוטנר יצחק]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|הוטנר יצחק]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:34, 18 בספטמבר 2023
| יצחק הוטנר | |
|---|---|
 ראש ישיבת חיים ברלין | |
| הרב הוטנר | |
| לידה | אדר תרס"ו |
| ורשה | |
| פטירה | כ' בכסלו תשמ"א |
| מקום פעילות | ניו יורק |
| השתייכות | ליטא |
| רבותיו | רבי חיים מבריסק |
| תלמידיו | רבי נחום פרצוביץ |
הרב יצחק הוטנר (אדר תרס"ו - כ' בכסלו תשמ"א), הידוע גם בכינוי הפחד יצחק, היה ראש ישיבת רבינו חיים ברלין בברוקלין, ומחשובי המנהיגים האורתודוקסים ביהדות ארצות הברית במאה העשרים. נחשב לאחד מהמנהיגים המשפיעים בעשרות השנים האחרונות בעולם הלימוד וההשקפה החרדית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר ורשה שבפולין, ולמד בצעירותו בישיבת סלובודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", ובתרפ"ה נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף תרפ"ט (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לוורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. בתרצ"ב כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על מסכת נזיר. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי מווילנה והרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות.
בתרצ"ה, לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שבניו יורק, ומונה בתרצ"ט לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה בארצות הברית - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה.
בת"ש הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות.
הרב הוטנר אסר על תלמידיו ללכת לשמוע את דרשותיו של רבי יוסף דב סולובייצ'יק - על אף שאחיו, הרב אהרון סולובייצ'יק, לימד בישיבתו.
בסוף שנות ה-60 (בין תשכ"ה לתש"ל) החל לתכנן הקמת ישיבה בישראל, ועל כן ביקר בארץ לעיתים תדירות. בשנת ה'תש"ל, בדרכו לארץ, נחטף המטוס עליו שהה עם אשתו, בתו וחתנו על ידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור, והוא הונחת בעל כורחו בירדן, עד לשחרורו. בשנת ה'תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, כאשר הוקמה בשכונת הר נוף שבעיר, ישיבה המבוססת על הגותו בשם "ישיבת פחד יצחק" וכן כולל אברכים בשם אור אליהו. בהיותו בארץ ישראל שימש גם כנשיא מכון ירושלים והיה מעורכי אוצר מפרשי התלמוד. בחשוון תשמ"א לקה בשיתוק חלקי עד לפטירתו בליל שישי כ' כסלו באותה שנה, ונקבר בחלקת הנביאים שבבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב ששיגר לרבי בשנת תשל"ז כתודה על אחד מספרי הרבי הצמח צדק ששלח לו, כתב:
ארשה לעצמי להוסיף הערה למכתבי זה. הנני מרגיש כי המושג 'התעניינות' אינו הולך את זיקתי לחב"ד בשום פנים ואופן. המושג 'התעניינות' הוא הנמכה רבה לזיקה שלי לחב"ד. חלק הגון מעולמי הנפשי שתול הוא על מעייני חב"ד, אם היה אחד מרוקן אותי מיניקה זו הייתה ההתרוקנות הזו גורמת שינוי בכל מלוא הווייתי
עם הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב הוטנר עמד בקשר רצוף עם אדמו"ר הריי"צ על ידי מכתבים וביקורים בימי שיבתו בארצות הברית. הקשר התרחב כאשר הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ שימצא עבורו תלמיד חכם שילמד איתו את תורת החסידות. לאחר כמה נסיונות לא נמצא אחר מאשר חתנו של הריי"צ, הלא הוא הרבי [1].
עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת שהותו של הרב בברלין, למד באופן קבוע עם הרבי שיעורי חסידות מידי ליל שישי[2].
הרב הוטנר גם למד חסידות עם הרבי בארצות הברית. בליל שבת י' שבט תש"י, בעת שלמדו יחד, סיפר הרבי לרב הוטנר כי אחד מבני של הצמח צדק סירב לקבל עליו את עול ההנהגה והנשיאות עד שחסידיו הכריחו אותו לזאת. למחרת בבוקר הסתלק הרבי הריי"צ והחלה התקופה בה הפצירו החסידים ברבי שיקבל עליו את הנשיאות כשבמשך שנה סירב הרבי לכך. הרב הוטנר סיפר על התבטאות זו של הרבי וקישר אותה כרמז לתקופה העומדת להתחולל בקרוב[3].
הקשר בינו לרבי הִתמיד לאחר קבלת הנשיאוּת, והיה שותף איתו במאבקים ציבוריים בנושאי יהדות, כמו שאלת מיהו יהודי ונסיעת האוניות הישראליות בשבת.
לאחר פטירת אמו של הרבי הרבנית חנה בו' תשרי תשכ"ה בא הרב הוטנר לנחם את הרבי.[4]
מכתביו לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
התכתבות ענפה של עשרות מכתבים הייתה לרב הוטנר עם הרבי, והוא הפנה לרבי שאלות בהלכה, בקבלה ובחסידות.
רבי יצחק שלח לרבי ארבעה מכתבים, על אודות מבצע תפילין שהרבי עורר. רבי יצחק טען במכתבו, כי היות ונפסק בהלכה שמצוות צריכות כוונה, ובפרט במצוות תפילין בה נכתב הטעם בתורה, ובה מודים כולי עלמא שהכוונה בה מעכבת - כמו במצוות ציצית וסוכה, על כן מה בצע בהנחת תפילין ליהודים שאין להם מושג מה כתוב בפרשיות אלו.
הרבי השיב לרבי יצחק בשלושה מכתבים שדי בידיעה הכללית שזהו מצווה ואין צורך לפרט יותר שאם לא כן הרי גם יהודים משלנו אינם יודעים בפירוט את הכתוב בפרשיות התפילין, ועל כרחך צריך לומר שהיות והוא יודע שתפילין הם אלו ומקיים הוא מצוות תפילין, די בכך. הרבי הביא דוגמאות רבות מההלכה לכך שאין לזה דין 'מתעסק'. בשנים מאוחרות, שלח מכתב בו הוא מכחיש את הפרסומים כאילו התבטא נגד ליובאוויטש. במכתבו מכנה את מפיצי השמועה בביטויים חריפים ומבקש מהרבי לא להתייחס לשמועות אלו של מחרחרי ריב[5]. הערצתו העצומה לרבי ניכרת בכל אחד ממכתביו.
הרבי דואג לשלומו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב הוטנר הרבה לעסוק בתורת המהר"ל מפראג.
כאמור, בשנת תש"ל טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור בארה"ק עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס על ידי מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הרב הוטנר ומשפחתו בתוך שאר השבויים היהודיים.
בסמוך לאותו אירוע, בהתוועדות שבת פרשת כי תבוא ח"י אלול - יום הולדתו של בעל התניא ויום פטירתו של המהר"ל, נשא הרבי דברים ב-770 ולאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין ספר התניא לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הרב הוטנר וכה אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן לרב הוטנר) - "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי - הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע - היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי בהתוועדות שבת כי תבא, ח"י אלול תש"ל. ואמנם, כך היה, ובניסים גלויים זכה הרב הוטנר לצאת מהמצר אל המרחב ומאפילה לאור גדול.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הספר שמן ששון מחבריך - בעריכת הרב שלום דובער וולפא. חלק א, ערך הרב יצחק הוטנר.
- שבועון בית משיח, גליון מספר 153.
- שבועון כפר חב"ד גליון 1875 עמוד 63 ואילך.
- ההתכתבות בין הרבי והרב הוטנר בענין מבצע תפילין
- מנחם ברונפמן, המקובלים והרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 122-126.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הסיפור עם חטיפת רבי יצחק ושיחת הרבי
- גילוי האמת על יחסו של הרב הוטנר לחב"ד
- תשורה על התכתבות של הרבי עם הרב הוטנר על מבצע תפלין
הערות שוליים
- ↑ ימי בראשית, עמ' 83, הערה 40, מפי הרב שניאור זלמן גורארי'. עיי' גם ימי מלך, חלק ב, עמ' 610, ובהערה 128* שם.
- ↑ כך סיפר לרב נחום זוין, ואף סיפר לו ששיניו של הרבי נשרו באותה תקופה מרוב הנהגותיו בתעניות באותה תקופה.
- ↑ שיחות קודש קודם הנשיאות מימי בראשית. ימי בראשית, עמ' 83, מפי הרב שניאור זלמן גורארי'. וראו גם שם עמ' 293 מה שסיפר הרבי בכ"ב חשוון תשי"א על ביקור הרב הוטנר אצלו.
- ↑ שיחות קודש תשכ"ה חלק א' עמ' 7 (549)
- ↑ ראו: מבית הגנזים, https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/2/28.htm.