סעודה שלישית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מוצאי שבת " ב־"מוצאי שבת ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (23 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|200px]] | ||
'''סעודה שלישית''' היא אחת מסעודות [[שבת]], הנערכות ב[[שבת]] משעות אחרי הצהרים עד [[שקיעת החמה]], בזמן [[רעווא דרעוין]], ועל פי [[תורת הקבלה]] מתגלית בו בחינת [[זעיר אנפין]]. | '''סעודה שלישית''' היא אחת מסעודות [[שבת]], הנערכות ב[[שבת]] משעות אחרי הצהרים עד [[שקיעת החמה]], בזמן [[רעווא דרעוין]], ועל פי [[תורת הקבלה]] מתגלית בו בחינת [[זעיר אנפין]]. | ||
בחינה זו, היא בחינה נעלית יותר מאשר שני בחינות האחרות של השבת, שהן [[חקל תפוחין קדישין]], ו[[עתיקא קדישא]] | בחינה זו, היא בחינה נעלית יותר מאשר שני בחינות האחרות של השבת, שהן [[חקל תפוחין קדישין]], ו[[עתיקא קדישא]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=1bf42419-9ca6-4a58-8997-56f4ea965814&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA הרבי, בשם אור התורה].}}. | ||
סעודה שלישית היא זמן מסוגל במיוחד ל[[פנימיות התורה]], מכיון שהיא סעודתו של [[יעקב אבינו]], שהרי הפסוק "והאכלתיך נחלת יעקב אביך"{{הערה|ישעיה נ"ח, י"ד.}} נאמר על סעודה שלישית, ובחינת [[יעקב]] הוא [[תורה]] כמו שכתוב: "וישם עדות ביעקב ו[[תורה]] שם ב[[ישראל]]". | סעודה שלישית היא זמן מסוגל במיוחד ל[[פנימיות התורה]], מכיון שהיא סעודתו של [[יעקב אבינו]], שהרי הפסוק "והאכלתיך נחלת יעקב אביך"{{הערה|ישעיה נ"ח, י"ד.}} נאמר על סעודה שלישית, ובחינת [[יעקב]] הוא [[תורה]] כמו שכתוב: "וישם עדות ביעקב ו[[תורה]] שם ב[[ישראל]]". | ||
מובא ב[[זוהר]], ש[[רבי שמעון בר יוחאי]], כאשר לא היה אפשר לאכול סעודה שלישית בלחם כגון ב[[ערב פסח]] שחל להיות ב[[שבת]], עסק [[רשב"י]] ב[[מעשה מרכבה]] ואמר שבזה יוצא הוא ידי חובת סעודה שלישית. ומכאן רואים ש[[פנימיות התורה]] הוא במקום סעודה שלישית | מובא ב[[זוהר]], ש[[רבי שמעון בר יוחאי]], כאשר לא היה אפשר לאכול סעודה שלישית בלחם כגון ב[[ערב פסח]] שחל להיות ב[[שבת]], עסק [[רשב"י]] ב[[מעשה מרכבה]] ואמר שבזה יוצא הוא ידי חובת סעודה שלישית. ומכאן רואים ש[[פנימיות התורה]] הוא במקום סעודה שלישית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31637&hilite=57a92e9a-3710-4970-b8cc-75c7eaddb3c2&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA תורת לוי יצחק].}}. | ||
== אכילה בסעודה שלישית == | ==אכילה בסעודה שלישית== | ||
נפסק ב[[שולחן ערוך]], כי בסעודה זו אפשר להקל ולקיימה בכל אחד מחמשת מיני דגן. ישנה דעה המקלה ואומרת כי אפשר גם לקיימה בפירות, ויש המקילים עוד יותר שאפשר לקיימה בטעימה כל שהוא אפילו | נפסק ב[[שולחן ערוך]], כי בסעודה זו אפשר להקל ולקיימה בכל אחד מחמשת מיני דגן. ישנה דעה המקלה ואומרת כי אפשר גם לקיימה בפירות, ויש המקילים עוד יותר שאפשר לקיימה בטעימה כל שהוא אפילו ב[[בשר]] ודגים. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שאין לסמוך על הדיעות המקילות בזה, רק בשעת הדחק כאשר אינו יכול לאכול פת מפני שהוא שבע ביותר. | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק שאין לסמוך על הדיעות המקילות בזה, רק בשעת הדחק כאשר אינו יכול לאכול פת מפני שהוא שבע ביותר. | ||
בכל זאת היה מנהג [[רבותינו נשיאינו]] לצאת ידי חובה בטעימה כל שהיא, במיני מזונות ופירות, והעיד [[הרבי]] על אביו, הגאון | בכל זאת היה מנהג [[רבותינו נשיאינו]] לצאת ידי חובה בטעימה כל שהיא, במיני מזונות ופירות, והעיד [[הרבי]] על אביו, הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שאכל רק פירות, וכן הורה [[הרבי]] למעשה{{הערה|[[תורת מנחם]] פרשת צו תשמ"ה, עמ' 1634 אות ח'.}}: "אין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר", וכהוראת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|[[היום יום]] כ"ב אדר א'.}}. | ||
ההסבר לכך הוא: על פי [[תורת החסידות]], סעודה זו, הנרמזת בפעם השלישית שכתוב בתורה "היום" - "לא" תמצאוהו | ההסבר לכך הוא: על פי [[תורת החסידות]]{{הערה|עניין זה מבואר בקצרה גם ברבינו בחיי. ושם הוא מסביר שזהו "לא" לגוף, מאחר שזהו גילוי לנשמה}}, סעודה זו, הנרמזת בפעם השלישית שכתוב בתורה "היום" - "לא" תמצאוהו ב[[שדה]], מכוונת כנגד הזמן [[לעתיד לבוא]], והיא בדרגה הנעלית של [[יום הכיפורים]], ולכן גם הסעודה בה איננה סעודה רגילה, וכמכוון בלשון ה[[תורה]] - היום - לא. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר שב"היום לא תמצאוהו" שתי משמעויות: 1) תמצאו את בחינת ה'לא' - "גילוי בחינת "לא", בחינת האין העצמי". 2) "היום (כלומר בזמן הזה) לא תמצאוהו" לרוב עליונות האור הוא לא ניתן להשגה כיום, לכן "עכשיו הוא רק מעין.. אבל אתם מוצאים אותו לעתיד.. עיקר הגילוי יהיה לעתיד". | [[אדמו"ר הרש"ב]] מסביר שב"היום לא תמצאוהו" שתי משמעויות: 1) תמצאו את בחינת ה'לא' - "גילוי בחינת "לא", בחינת האין העצמי". 2) "היום (כלומר בזמן הזה) לא תמצאוהו" לרוב עליונות האור הוא לא ניתן להשגה כיום, לכן "עכשיו הוא רק מעין.. אבל אתם מוצאים אותו לעתיד.. עיקר הגילוי יהיה לעתיד". | ||
מזה למד ה | מזה למד ה"לבוש" (רבי מרדכי יפה, בעל הלבושים) אסמכתא שאם בסעודה שלישית לא אכלו פת אלא דברים אחרים יצאו ידי חובה, כי העיקר בסעודה זו הוא אכילת ה[[נשמה]] ולא הגוף. | ||
לכן, אומר [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבסעודה שלישית אין לאכול פת (אין "בחינת אכילה ממש, בחינת לחם") אלא רק מזונות או פירות, שכן בזמן זה מושפעת דרגה אלוקית נעלית ביותר "מעין לעתיד לבוא", וכשם ש[[לעתיד לבוא]] לא יצטרכו לאכול ולשתות, כך גם בסעודה שלישית, שהיא מעין לעתיד לבוא, אין אכילה גמורה של פת, אלא רק אכילה מועטה - מזונות ופירות וכדומה, בדוגמת [[סעודת שור הבר]] והלויתן דלעתיד. | לכן, אומר [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבסעודה שלישית אין לאכול פת (אין "בחינת אכילה ממש, בחינת לחם") אלא רק מזונות או פירות, שכן בזמן זה מושפעת דרגה אלוקית נעלית ביותר "מעין לעתיד לבוא", וכשם ש[[לעתיד לבוא]] לא יצטרכו לאכול ולשתות, כך גם בסעודה שלישית, שהיא מעין לעתיד לבוא, אין אכילה גמורה של פת, אלא רק אכילה מועטה - מזונות ופירות וכדומה, בדוגמת [[סעודת שור הבר]] והלויתן דלעתיד. | ||
[[הרבי]] ממשיך ואומר כי ידוע שתורתינו הקדושה, שני החלקים שבה - [[פנימיות התורה]] ו[[תורה#נגלה|נגלה שבתורה]], מכוונים זה כנגד זה ולכן לא ייתכן שענין זה של על פי [[קבלה]] יהיה קולא כל שהיא על פי ה[[הלכה]]. [[הרבי]] מסביר, ש[[אדמו"ר הזקן]] עצמו פוסק שמי שיש עליו צער לאכול, לא רק שפטור הוא מלאכול, אלא אף כמעט איסור חל עליו לאכול, מפאת [[עונג שבת]]. ואם כן, מי שמאמין באמונה שלימה בתורת [[הקבלה]], ויודע שזורח בזמן זה אור של [[יום הכיפורים]] ושל [[לעתיד לבוא]], וודאי קץ מלאכול. וכן בנוגע לכלל [[חסידי חב"ד]] הרי מפני [[התקשרות]]ם ל[[רבותינו נשיאינו|רבותיהם]] והליכתם בדרכיהם, האכילה בסעודה שלישית גורמת להם צער, ולכן ענין זה מבואר לכתחילה על פי ה[[הלכה]]. | |||
אמנם טעימה קלה, לא רק שאינה גורמת צער, אלא אדרבא מבטאה את השלימות בגאולה שתהיה לפי הכרעת תורת החסידות נשמות בגופים דוקא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&pgnum=97 לקוטי שיחות חלק כ"א, שיחה ב' לפרשת בשלח עמוד 84].}}. | |||
==לימוד סודות התורה בזמן סעודה שלישית == | ==לימוד סודות התורה בזמן סעודה שלישית == | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שלאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] הפסיק לאכול סעודה שלישית הרי במקומה הוא אמר [[דרושי חסידות]] בביאור ה[[זוהר]]. גם [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר שלא כל שבת הוא אוכל סעודה שלישית, ולפעמים הוא אינו אוכל מאומה והוא מסתפק בחזרת [[חסידות]]. | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שלאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] הפסיק לאכול סעודה שלישית הרי במקומה הוא אמר [[דרושי חסידות]] בביאור ה[[זוהר]]. גם [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר שלא כל שבת הוא אוכל סעודה שלישית, ולפעמים הוא אינו אוכל מאומה והוא מסתפק בחזרת [[חסידות]]. | ||
| שורה 43: | שורה 34: | ||
"אף-על-פי שיכולים לצאת ידי חובת סעודה שלישית בדברי [[תורה]], צריכים להיזהר שלא להסתמך על אמירת חידושי [[תורה]] של עצמו, כי יכול להיות שב[[מוצאי שבת]] מישהו יפרוך את החידושים שחידש ואז יתברר שמה שלמד במקום הסעודה שלישית לא היה דברי תורה - ובמילא לא יצא ידי חובת סעודה שלישית". | "אף-על-פי שיכולים לצאת ידי חובת סעודה שלישית בדברי [[תורה]], צריכים להיזהר שלא להסתמך על אמירת חידושי [[תורה]] של עצמו, כי יכול להיות שב[[מוצאי שבת]] מישהו יפרוך את החידושים שחידש ואז יתברר שמה שלמד במקום הסעודה שלישית לא היה דברי תורה - ובמילא לא יצא ידי חובת סעודה שלישית". | ||
ולמעשה, הורה [[הרבי]] לציבור להדר ולטעום מזונות או פירות וכדומה | ולמעשה, הורה [[הרבי]] לציבור להדר ולטעום מזונות או פירות וכדומה וללמוד [[חסידות]]. | ||
עוד אומר [[הרבי]] "יום [[שבת]] קודש מסוגל במיוחד ללימוד [[פנימיות התורה]], ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור [[מאמר חסידות]] בפני הציבור ב[[בית הכנסת]], אך "לא לחזור [[מאמר]]ים קשים אלא [[מאמר]]ים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים". | עוד אומר [[הרבי]] "יום [[שבת]] קודש מסוגל במיוחד ללימוד [[פנימיות התורה]], ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור [[מאמר חסידות]] בפני הציבור ב[[בית הכנסת]], אך "לא לחזור [[מאמר]]ים קשים אלא [[מאמר]]ים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים". | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[רעווא דרעווין]]. | * [[רעווא דרעווין]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב יהודה לייב וייסגלס, '''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/07/10-07-2019-18-22-16-pnimiyut100.pdf מעין עולם הבא]''', סקירה על סעודה שלישית בראי חסידות חב"ד במדור 'פנימיות המנהגים' בתוך [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] גליון 100 | |||
*מנהג חב"ד בסעודה שלישית, הרב י.ש. גינזבורג. http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=630&CategoryID=68 | |||
*שניאור זלמן קוביטשעק, עיונים וביאורים בסוגיית סעודה שלישית בתורת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו (שבט תשס"ח). [באתר "אוצר החכמה"]. | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/11-lE7dkwcOoaEQ2vH17gfCjlcPHTNOCO/view האם יש היתר לדלג סעודה שלישית]''', הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 76 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:13, 14 במרץ 2023
סעודה שלישית היא אחת מסעודות שבת, הנערכות בשבת משעות אחרי הצהרים עד שקיעת החמה, בזמן רעווא דרעוין, ועל פי תורת הקבלה מתגלית בו בחינת זעיר אנפין.
בחינה זו, היא בחינה נעלית יותר מאשר שני בחינות האחרות של השבת, שהן חקל תפוחין קדישין, ועתיקא קדישא[1].
סעודה שלישית היא זמן מסוגל במיוחד לפנימיות התורה, מכיון שהיא סעודתו של יעקב אבינו, שהרי הפסוק "והאכלתיך נחלת יעקב אביך"[2] נאמר על סעודה שלישית, ובחינת יעקב הוא תורה כמו שכתוב: "וישם עדות ביעקב ותורה שם בישראל".
מובא בזוהר, שרבי שמעון בר יוחאי, כאשר לא היה אפשר לאכול סעודה שלישית בלחם כגון בערב פסח שחל להיות בשבת, עסק רשב"י במעשה מרכבה ואמר שבזה יוצא הוא ידי חובת סעודה שלישית. ומכאן רואים שפנימיות התורה הוא במקום סעודה שלישית[3].
אכילה בסעודה שלישית[עריכה | עריכת קוד מקור]
נפסק בשולחן ערוך, כי בסעודה זו אפשר להקל ולקיימה בכל אחד מחמשת מיני דגן. ישנה דעה המקלה ואומרת כי אפשר גם לקיימה בפירות, ויש המקילים עוד יותר שאפשר לקיימה בטעימה כל שהוא אפילו בבשר ודגים.
אדמו"ר הזקן פוסק שאין לסמוך על הדיעות המקילות בזה, רק בשעת הדחק כאשר אינו יכול לאכול פת מפני שהוא שבע ביותר.
בכל זאת היה מנהג רבותינו נשיאינו לצאת ידי חובה בטעימה כל שהיא, במיני מזונות ופירות, והעיד הרבי על אביו, הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון, שאכל רק פירות, וכן הורה הרבי למעשה[4]: "אין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר", וכהוראת אדמו"ר הרש"ב[5].
ההסבר לכך הוא: על פי תורת החסידות[6], סעודה זו, הנרמזת בפעם השלישית שכתוב בתורה "היום" - "לא" תמצאוהו בשדה, מכוונת כנגד הזמן לעתיד לבוא, והיא בדרגה הנעלית של יום הכיפורים, ולכן גם הסעודה בה איננה סעודה רגילה, וכמכוון בלשון התורה - היום - לא.
אדמו"ר הרש"ב מסביר שב"היום לא תמצאוהו" שתי משמעויות: 1) תמצאו את בחינת ה'לא' - "גילוי בחינת "לא", בחינת האין העצמי". 2) "היום (כלומר בזמן הזה) לא תמצאוהו" לרוב עליונות האור הוא לא ניתן להשגה כיום, לכן "עכשיו הוא רק מעין.. אבל אתם מוצאים אותו לעתיד.. עיקר הגילוי יהיה לעתיד".
מזה למד ה"לבוש" (רבי מרדכי יפה, בעל הלבושים) אסמכתא שאם בסעודה שלישית לא אכלו פת אלא דברים אחרים יצאו ידי חובה, כי העיקר בסעודה זו הוא אכילת הנשמה ולא הגוף.
לכן, אומר אדמו"ר הצמח צדק שבסעודה שלישית אין לאכול פת (אין "בחינת אכילה ממש, בחינת לחם") אלא רק מזונות או פירות, שכן בזמן זה מושפעת דרגה אלוקית נעלית ביותר "מעין לעתיד לבוא", וכשם שלעתיד לבוא לא יצטרכו לאכול ולשתות, כך גם בסעודה שלישית, שהיא מעין לעתיד לבוא, אין אכילה גמורה של פת, אלא רק אכילה מועטה - מזונות ופירות וכדומה, בדוגמת סעודת שור הבר והלויתן דלעתיד.
הרבי ממשיך ואומר כי ידוע שתורתינו הקדושה, שני החלקים שבה - פנימיות התורה ונגלה שבתורה, מכוונים זה כנגד זה ולכן לא ייתכן שענין זה של על פי קבלה יהיה קולא כל שהיא על פי ההלכה. הרבי מסביר, שאדמו"ר הזקן עצמו פוסק שמי שיש עליו צער לאכול, לא רק שפטור הוא מלאכול, אלא אף כמעט איסור חל עליו לאכול, מפאת עונג שבת. ואם כן, מי שמאמין באמונה שלימה בתורת הקבלה, ויודע שזורח בזמן זה אור של יום הכיפורים ושל לעתיד לבוא, וודאי קץ מלאכול. וכן בנוגע לכלל חסידי חב"ד הרי מפני התקשרותם לרבותיהם והליכתם בדרכיהם, האכילה בסעודה שלישית גורמת להם צער, ולכן ענין זה מבואר לכתחילה על פי ההלכה.
אמנם טעימה קלה, לא רק שאינה גורמת צער, אלא אדרבא מבטאה את השלימות בגאולה שתהיה לפי הכרעת תורת החסידות נשמות בגופים דוקא[7].
לימוד סודות התורה בזמן סעודה שלישית[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ סיפר שלאחר שאדמו"ר הזקן הפסיק לאכול סעודה שלישית הרי במקומה הוא אמר דרושי חסידות בביאור הזוהר. גם אדמו"ר הרש"ב סיפר שלא כל שבת הוא אוכל סעודה שלישית, ולפעמים הוא אינו אוכל מאומה והוא מסתפק בחזרת חסידות.
מעיר הרבי בנוגע לכל הציבור:
"אף-על-פי שיכולים לצאת ידי חובת סעודה שלישית בדברי תורה, צריכים להיזהר שלא להסתמך על אמירת חידושי תורה של עצמו, כי יכול להיות שבמוצאי שבת מישהו יפרוך את החידושים שחידש ואז יתברר שמה שלמד במקום הסעודה שלישית לא היה דברי תורה - ובמילא לא יצא ידי חובת סעודה שלישית".
ולמעשה, הורה הרבי לציבור להדר ולטעום מזונות או פירות וכדומה וללמוד חסידות.
עוד אומר הרבי "יום שבת קודש מסוגל במיוחד ללימוד פנימיות התורה, ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור מאמר חסידות בפני הציבור בבית הכנסת, אך "לא לחזור מאמרים קשים אלא מאמרים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יהודה לייב וייסגלס, מעין עולם הבא, סקירה על סעודה שלישית בראי חסידות חב"ד במדור 'פנימיות המנהגים' בתוך פנימיות גליון 100
- מנהג חב"ד בסעודה שלישית, הרב י.ש. גינזבורג. http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=630&CategoryID=68
- שניאור זלמן קוביטשעק, עיונים וביאורים בסוגיית סעודה שלישית בתורת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו (שבט תשס"ח). [באתר "אוצר החכמה"].
- האם יש היתר לדלג סעודה שלישית, הערות וביאורים אהלי תורה פרשת משפטים שקלים תשפ"ג, עמוד 76
הערות שוליים
- ↑ הרבי, בשם אור התורה.
- ↑ ישעיה נ"ח, י"ד.
- ↑ תורת לוי יצחק.
- ↑ תורת מנחם פרשת צו תשמ"ה, עמ' 1634 אות ח'.
- ↑ היום יום כ"ב אדר א'.
- ↑ עניין זה מבואר בקצרה גם ברבינו בחיי. ושם הוא מסביר שזהו "לא" לגוף, מאחר שזהו גילוי לנשמה
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"א, שיחה ב' לפרשת בשלח עמוד 84.
| שבת | ||
|---|---|---|
| קבלת שבת | ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת | |
| תפילות השבת | ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה | |
| חלקי השבת | ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין | |
| בחינות שונות | חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין | |
| מוצאי שבת | מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה | |
| פרטים נוספים | נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים | |
| זמירות שבת | שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך | |
| ניגונים למוצאי שבת: | אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא | |
| ספרים בנושא | מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר | |