ליקוטי אמרים - פרק ד': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ד'''' | '''פרק ד' - לבושי הנפש ומעלתם.''' | ||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
לנפש האדם (שכללות עניינה התבאר בפרק הקודם) ישנם שלושה לבושים (מחשבה, דיבור ומעשה). הלבושים הם ממוצעים המאפשרים לנפש הרוחנית להתגלות ולפעול בעולם הגשמי '''ואינם חלק מהנפש''' עצמה. | |||
כשם שלבוש אינו חלק מהגוף, כך מחשבה דיבור ומעשה אינם חלק מהאדם: האדם יכול לעשות ולהפסיק מלעשות, לדבר ולהפסיק, ואף את המחשבה יכול הוא ברצונו להחליף באחרת. | |||
לבושי הנפש '''האלוקית''' הם לימוד והבנת התורה, הדיבור בדברי תורה, ומעשה המצוות (מחשבה, דיבור ומעשה אחרים אינם שייכים לנפש האלוקית). | |||
==טקסט== | ==טקסט== | ||
| שורה 9: | שורה 19: | ||
==צילום דפוס התניא== | ==צילום דפוס התניא== | ||
<gallery widths=" | <gallery widths="150px" heights="220px"> | ||
קובץ:תניא ח.jpg|עמוד 1 | קובץ:תניא ח.jpg|עמוד 1 | ||
תמונה:תניא 16.jpg|עמוד 2 | תמונה:תניא 16.jpg|עמוד 2 | ||
| שורה 17: | שורה 27: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
הנפש פועלת בעולם באמצעות כח המחשבה הדיבור והמעשה. פעולת הנפש באמצעות שלושה כוחות אלו נמשלת ללבושים שהנפש מתלבשת בהם, אך בפרט מסויים הנמשל '''הפוך''' מהמשל: | |||
במשל '''האדם נעלה''' באין ערוך מהלבוש (כי האדם חי ומדבר והלבוש דומם) אך בנמשל זה הפוך: '''הלבושים נעלים''' מהנפש עד אין קץ (שהרי המצוות הן '''רצונו''' של הקב"ה, והתורה היא '''חכמתו''' של הקב"ה). | |||
וכשעוסק האדם בתורה ומצוותיה יורדים רצון וחכמת השם, ועוטפים ומלבישים את נפשו (כלבוש המקיף את האדם מראשו ועד רגלו). | |||
==מושגים יסודיים== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[מחשבה דבור ומעשה]] | *[[מחשבה דבור ומעשה]] | ||
*[[מצוות]] | *[[מצוות]] | ||
*[[אורייתא וקוב"ה כולא חד]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[יוסף ויינברג]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535552/jewish/-.htm ביאור משולב לפרק ד'], מתוך הספר [[שיעורים בספר התניא]] | |||
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], '''[https://abc770.org/article_node_2854/ לבושי הנפש]''', ביאור רחב לפרק ד' מתוך הספר [[פניני התניא]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ג'|פרק ג']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ה'|פרק ה']]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ג'|פרק ג']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ה'|פרק ה']]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:16, 27 ביולי 2023
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ד' - לבושי הנפש ומעלתם.
הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לנפש האדם (שכללות עניינה התבאר בפרק הקודם) ישנם שלושה לבושים (מחשבה, דיבור ומעשה). הלבושים הם ממוצעים המאפשרים לנפש הרוחנית להתגלות ולפעול בעולם הגשמי ואינם חלק מהנפש עצמה.
כשם שלבוש אינו חלק מהגוף, כך מחשבה דיבור ומעשה אינם חלק מהאדם: האדם יכול לעשות ולהפסיק מלעשות, לדבר ולהפסיק, ואף את המחשבה יכול הוא ברצונו להחליף באחרת.
לבושי הנפש האלוקית הם לימוד והבנת התורה, הדיבור בדברי תורה, ומעשה המצוות (מחשבה, דיבור ומעשה אחרים אינם שייכים לנפש האלוקית).
טקסט[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק ד |
|---|
| פרק ד ועוד יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה הרי כללות תרי"ג אברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצות התורה ובפרטות בחינת חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. והמדות שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות במעשה ובדבור שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן כי האהבה היא שרש כל רמ"ח מצות עשה וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין שהם רמ"ח אברין דמלכא כביכול כמו שמבואר במקום אחר והיראה היא שרש לשס"ה לא תעשה כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב"ה. או יראה פנימית מזו שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה' אשר שנא הם הקליפות וסטרא אחרא אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא בשס"ה מצות לא תעשה. והנה שלשה לבושים אלו מהתורה ומצותיה אף שנקראים לבושים לנפש רוח ונשמה עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן כמו שנאמר בזהר דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד פירוש דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב"ה והקב"ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו' כמו שאיתא לעיל בשם הרמב"ם. ואף דהקב"ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב "אין חקר לתבונתו" וכתיב "החקר אלוה תמצא" וכתיב "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו בתרי"ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה ועל ידי זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפילו בחינת דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי"ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה' ממש ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמו שנאמר "צורי אחסה בו" וכתיב "כצנה רצון תעטרנו" שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפילו מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה' ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן[1] ומתלבשת בהקב"ה ממש דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך דרך משל שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמו שנאמר "וימינו תחבקני" שהיא התורה שנתנה מימין שהיא בחינת חסד ומים: |
צילום דפוס התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
-
עמוד 1
-
עמוד 2
-
עמוד 3
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנפש פועלת בעולם באמצעות כח המחשבה הדיבור והמעשה. פעולת הנפש באמצעות שלושה כוחות אלו נמשלת ללבושים שהנפש מתלבשת בהם, אך בפרט מסויים הנמשל הפוך מהמשל:
במשל האדם נעלה באין ערוך מהלבוש (כי האדם חי ומדבר והלבוש דומם) אך בנמשל זה הפוך: הלבושים נעלים מהנפש עד אין קץ (שהרי המצוות הן רצונו של הקב"ה, והתורה היא חכמתו של הקב"ה).
וכשעוסק האדם בתורה ומצוותיה יורדים רצון וחכמת השם, ועוטפים ומלבישים את נפשו (כלבוש המקיף את האדם מראשו ועד רגלו).
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יוסף ויינברג, ביאור משולב לפרק ד', מתוך הספר שיעורים בספר התניא
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, לבושי הנפש, ביאור רחב לפרק ד' מתוך הספר פניני התניא
| הקודם: פרק ג' |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ה' |
הערות שוליים
- ↑ בכ"י ליתא תיבת בהן