לדלג לתוכן

ניגון ארבע בבות – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
חסיד (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של 192.116.58.182 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר
השמטתי משפט שגוי
 
(164 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]
{{ניגון
|שם=ד' בבות
|תמונה=[[קובץ:ארבע בבות.jpg|250px]]
|תיאור=תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]
|מחבר=[[אדמו"ר הזקן]]
}}
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[יידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו.


ה[[ניגון]] '''ארבע בבות''' (או '''ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא הניגון היסודי והראשי של [[חסיד|חסידי חב"ד]] אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], אך שיכללו לאחר התמנותו ל[[רבי]].  
לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם (בחסידות)|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}.


בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין [[רוחניות|רוחני]] נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של [[שלושת הרגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], [[חופה]] וכדומה.
ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].


אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
==משמעות הניגון==
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:
*[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].
*[[אותיות האל"ף בי"ת|אות]] מ[[שם הויה]].
*דרגה ב[[נשמה]].
*[[אור]] [[אלוקי]].


ארבעת בבותיו של הניגון מכווונים נגד ארבעה עולמות רוחניים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]] - כל אחד מעולמות אלו מכוונים לאות אחת מ[[שם הוי']].
{| class="wikitable" border="1"
! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות
|-
|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו בעולם.
|-
|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
|-
|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
|-
|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.
|}


ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]].
==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}.


בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].


==קישורים חיצוניים==
קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]].


* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=288 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי שליט"א מלך המשיח]
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שהיה [[הרבי]] עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.


* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/001.rm&gif=001 לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]
כמה פעמים שרו החסידים הניגון '[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]' אחר ד' בבות.


* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=420 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
==מסגולות הניגון==
[[הרבי המהר"ש]]: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".


* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=374 לשמיעת הניגון בעיבודו של חנן בר סלע]
[[אדמו"ר הרש"ב]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".


* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1006 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"]
[[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}.


* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=837 לשמיעת הניגון מתוך "הניגונים המכוונים"]
כשחסיד שפעל ברוסיה ב[[הפצת היהדות]] ובסיוע ליהודי רוסיה ביקש מהרבי באמצעות סרטון שצולם על ידי הרב [[דובער ליווי]] והועבר לרבי ניגון אותו יוכל לנגן בעת שירצה להיכנס ל[[יחידות]] השיב הרבי (לאחר צפייה נוספת בקטע הוידאו ובכי) שינגן את ניגון ד' בבות. הרבי אף סיפר שכ[[שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)|שז"ר]] החל חייו המדיניים וחווה רגעים של ספקות, הסתגר בחדרו וניגן את הניגון וכך קיבל עצה והדרכה{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''נשמה חוזרת לעצמה''', 2124 עמוד 34 {{שבועון כפר חב"ד}} (תשפ"ה).}}.


* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=405 לשמיעת הניגון מתוך "נעימות חב"ד"]
הרבי הורה למוזיקאית ז'אן זיידל-רודולף שלא לערוך שינויים בניגון{{הערה|
https://anash.org/the-alter-rebbes-niggun-shouldnt-be-manipulated/ The Alter Rebbe’s Niggun {{אנש}}}}.


==ראו גם==
* [[ניגון הכנה לד' בבות]]
==קישורים חיצונים==
===מידע===
* הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו":
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי"ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת, עמ' 92].
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי"ב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב, עמ' קכו].
:{{ספרייה}}
*[[יקותיאל יהודה גנדל]], '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020
===מדיה===
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/10-07-2016-23-45-56-song22.mp3 'ארבע בבות'] בקולו של [[הרבי]]{{צליל}}
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-02-Niggun-4-Bavos-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm 'ארבע בבות'] באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/04-09-2016-21-11-57-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/26-07-2016-01-19-39-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/31-08-2016-23-19-21-song17.mp3 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"]{{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/03-07-2016-19-54-45-song2.mp3 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"]{{צליל}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/c/c9/(א)_ד'_בבות.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/ד'_בבות.mp3 לשמיעת הניגון] מאת הבעל-מנגן רשב"ץ אלטהויז {{צליל}}
*[https://col.org.il/news/65501 מרטיט: "ארבע בבות" עם הרבי, י"ט כסלו תשד"מ ● וידאו{{וידאו}}{{col}}]
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[en:Arba Bavos]]

גרסה אחרונה מ־07:49, 18 בנובמבר 2025

ד' בבות
ד' בבות

תווי הניגון 'ארבע בבות' מספר הניגונים
מחבר אדמו"ר הזקן

ארבע בבות (במקור ביידיש: דער ניגון פון פיר פאַלען. מכונה גם ניגון אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון החשוב והעמוק מבין ניגוני חסידות חב"ד. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, המגיד ממעזריטש ולאחר התמנותו לרבי שיפרו.

לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת העולמות הרוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים[1].

ניגון זה הוא הניגון הראשון בספר הניגונים.

משמעות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו בחסידות ודרך העבודה של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים[2]:

בבא בניגון עולם רוחני אות משם הוי' דרגה בנשמה אור אלוקי משמעות
ראשונה עשיה ה"א (תתאה) נפש ממלא כל עלמין בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
שניה יצירה וא"ו רוח ממלא כל עלמין בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
שלישית בריאה ה"א (עילאה) נשמה סובב כל עלמין בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
רביעית אצילות יו"ד חיה (יחידה) עצמות בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.

זמנים בהם מנגנים את הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים[1]. מקובל בשם הצמח צדק, שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו[3].

בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: שלושה רגלים, פורים[4], י"ט כסלו, י"ב תמוז, חודש אלול, ימי הסליחות[5] וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. אדמו"ר הרש"ב התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות ברית מילה, בר מצוה, ובסעודת החתונה.

קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן ניגון הכנה לד' בבות, ניגון עתיק, אשר היה חביב על הרבי הרש"ב.

בהתוועדויות שהיה הרבי עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל החוזר הרב יואל כהן, כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.

כמה פעמים שרו החסידים הניגון 'ניע ז'וריצי כלופצ'י' אחר ד' בבות.

מסגולות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי המהר"ש: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".

אדמו"ר הרש"ב: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות, לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".

אדמו"ר הריי"צ: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת הרבי (אדמו"ר הזקן) וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"[6].

כשחסיד שפעל ברוסיה בהפצת היהדות ובסיוע ליהודי רוסיה ביקש מהרבי באמצעות סרטון שצולם על ידי הרב דובער ליווי והועבר לרבי ניגון אותו יוכל לנגן בעת שירצה להיכנס ליחידות השיב הרבי (לאחר צפייה נוספת בקטע הוידאו ובכי) שינגן את ניגון ד' בבות. הרבי אף סיפר שכשז"ר החל חייו המדיניים וחווה רגעים של ספקות, הסתגר בחדרו וניגן את הניגון וכך קיבל עצה והדרכה[7].

הרבי הורה למוזיקאית ז'אן זיידל-רודולף שלא לערוך שינויים בניגון[8].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידע[עריכה | עריכת קוד מקור]

באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש קישור לאתר ספריית חב"ד ליבאוויטש

מדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אגרות קודש מוהריי"צ, ג, עמ' שפב, מחודש סיון תרצ"ה.
  2. ^ מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ מט"ו כסלו תר"צ, בשם אדמו"ר הרש"ב משיחה י"ט כסלו תרס"ג. מובא גם בקובץ התמים חוברת ה'.
  3. ^ ספר הניגונים כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).
  4. ^ ספר השיחות תרפ"ח, עמ' 12.
  5. ^ ספר השיחות תש"א עמ' 85 - 86.
  6. ^ ראה ספר השיחות תש"ז עמוד 101.
  7. ^ מענדי קורטס, נשמה חוזרת לעצמה, 2124 עמוד 34 (תשפ"ה).
  8. ^ https://anash.org/the-alter-rebbes-niggun-shouldnt-be-manipulated/ The Alter Rebbe’s Niggun קישור לאתר אנ"ש