חסידות מחנובקה - בעלזא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 620521 של חסיד של הרבי (שיחה))
תגית: ביטול
 
(27 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מחנובקא_3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי יהושע רוקח ממחנובקא]]
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יהושע רוקח]] ממחנובקא בעלזא, נואם ב[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן#כנסים ופעליות|כינוס הצאצאים]], [[תשע"ה]]]]
'''חסידות מחנובקה''' (או "מכנובקה") היא חצר חסידית ענף של [[חסידות סקווירא]] משושלת [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. מרכזה כיום ב[[בני ברק]]. מאז שנות השמונים החסידות מזוהה גם כפלג של [[חסידות בעלז]] ומכנה את עצמה "'''מחנובקה-בעלזא'''".
'''חסידות מחנובקה בעלזא''' היא חצר חסידית ענף של [[חסידות בעלזא וסקווירא]] משושלת [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. מרכזה כיום ב[[בני ברק]]. מאז שנת [[תשמ"ז]] החסידות מזוהה גם כפלג של [[חסידות בעלז]], ובמשך תקופה ארוכה כינתה את עצמה "'''בעלזא-מחנובקה'''". במסגרת הסכם שנערך בתחילת שנת [[תשע"ו]], החלה החסידות לכנות עצמה בשם "'''מחנובקה-בעלזא'''".
 
== תולדות החסידות ==
== תולדות החסידות ==
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות [[סקווירא]] משושלת [[צ'רנוביל]]. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[יצחק טברסקי]] מסקווירא התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר בסקווירא. אחיו הצעיר, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (נולד ב[[תקפ"ו]]) כיהן לצידו כאדמו"ר בעיירה סקווירא, ולאחר פטירתו ב-[[תרמ"ו]] התמנה בנו רבי [[יוסף מאיר טברסקי]] לאדמו"ר בעיירה מחנובקה שב[[אוקראינה]].
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות [[סקווירא]] משושלת [[צ'רנוביל]]. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[יצחק טברסקי]] מסקווירא התמנה בנו הבכור רבי אברהם יהושע העשיל לאדמו"ר בסקווירא. ולאחר פטירתו ב-[[תרמ"ו]] התמנה בנו רבי [[יוסף מאיר טברסקי]] לאדמו"ר בעיירה סקוירא ואחר כעשר שנים עבר למחנובקה שב[[אוקראינה]].


לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה חתנו רבי מנחם נחום טברסקי לאדמו"ר מסקווירא-מחנובקה בעיירה מחנובקה.  
לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה בנו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי לאדמו"ר ממחנובקה בעיירה מחנובקה.  


=== רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא ===
=== רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא ===


לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עלה ארצה בנו של רבי יוסף מאיר, רבי [[אברהם יהושע השל טברסקי]] (השני) (נולד ב-[[תרנ"ד]]) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה ב[[בני ברק]].
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בנו של רבי יוסף מאיר, רבי [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] (השני) (נולד ב-[[תרנ"ה]]) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה ב[[בני ברק]].


רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח . רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מ[[ירוסלב]], בנו של רבי [[יששכר דב רוקח]] ה[[אדמו"ר]] מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה.{{הערה|1=ויקפידיה.}}
רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח. רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מ[[ירוסלב]], בנו של רבי [[יששכר דב רוקח]] ה[[אדמו"ר]] מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה{{הערה|1=ויקפידיה.}}.


האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי משה מזאריק, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}}
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי דוד אהרן מזאריק, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}}.
 
=== הקשר עם חב"ד ===
בגזע [[טשרנוביל]] היתה התנגדות מסוימת לשיטת חב"ד, עם זאת התבטא האדמו"ר אחר עלייתו לארץ, שהיו שני חצרות חסידיות שאותם מאוד 'אהבו' ברוסיה: חב"ד ו[[ברסלב]]. אך בשנים הקשות היו הם אלה שגילו מסירות נפש עצומה.


===רבי יהושע רוקח ממחנובקה בעלזא===
===רבי יהושע רוקח ממחנובקה בעלזא===
{{ערך מורחב|יהושע רוקח}}
{{ערך מורחב|יהושע רוקח}}
נולד ליצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב - בנו של רבי ישכר דב מבעלז ואחיהם של רבי אהרן רוקח ורבי מרדכי רוקח (אביו של האדמו"ר מבעלז הנוכחי). לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ב-[[תשמ"ו]] התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה בעלזא.
נולד להרב יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב - בנו של רבי ישכר דב מבעלז ואחיו של רבי אהרן רוקח. לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ב-[[תשמ"ז]] התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה בעלזא.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72402 האדמו"ר ממחנובקא: פועלים שהרבי יתגלה] - {{אינפו}} טו חשון התשע"ג (31.10.2012)
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72402 האדמו"ר ממחנובקא בעלזא: פועלים שהרבי יתגלה] - {{אינפו}} טו חשון התשע"ג (31.10.2012)
*[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A6%D7%90%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ ראשי 'איגוד הצאצאים' בביקור אצל האדמו"ר ממחנובקא] - {{אינפו}} כ״ז טבת ה׳תשע״ה
*[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A6%D7%90%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8/ ראשי 'איגוד הצאצאים' בביקור אצל האדמו"ר ממחנובקא בעלזא] - {{אינפו}} כ"ז טבת ה'תשע"ה
 


{{חצרות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

גרסה אחרונה מ־02:17, 8 באוגוסט 2023

רבי יהושע רוקח ממחנובקא בעלזא, נואם בכינוס הצאצאים, תשע"ה

חסידות מחנובקה בעלזא היא חצר חסידית ענף של חסידות בעלזא וסקווירא משושלת צ'רנוביל. מרכזה כיום בבני ברק. מאז שנת תשמ"ז החסידות מזוהה גם כפלג של חסידות בעלז, ובמשך תקופה ארוכה כינתה את עצמה "בעלזא-מחנובקה". במסגרת הסכם שנערך בתחילת שנת תשע"ו, החלה החסידות לכנות עצמה בשם "מחנובקה-בעלזא".

תולדות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא התמנה בנו הבכור רבי אברהם יהושע העשיל לאדמו"ר בסקווירא. ולאחר פטירתו ב-תרמ"ו התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי לאדמו"ר בעיירה סקוירא ואחר כעשר שנים עבר למחנובקה שבאוקראינה.

לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה בנו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי לאדמו"ר ממחנובקה בעיירה מחנובקה.

רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מלחמת העולם השנייה עלה ארצה בנו של רבי יוסף מאיר, רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי (השני) (נולד ב-תרנ"ה) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה בבני ברק.

רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח. רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב, בנו של רבי יששכר דב רוקח האדמו"ר מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה[1].

האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי דוד אהרן מזאריק, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים[2].

הקשר עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגזע טשרנוביל היתה התנגדות מסוימת לשיטת חב"ד, עם זאת התבטא האדמו"ר אחר עלייתו לארץ, שהיו שני חצרות חסידיות שאותם מאוד 'אהבו' ברוסיה: חב"ד וברסלב. אך בשנים הקשות היו הם אלה שגילו מסירות נפש עצומה.

רבי יהושע רוקח ממחנובקה בעלזא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יהושע רוקח

נולד להרב יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב - בנו של רבי ישכר דב מבעלז ואחיו של רבי אהרן רוקח. לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ב-תשמ"ז התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה בעלזא.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא

הערות שוליים

  1. ויקפידיה.
  2. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.