מאיר ליבר קלר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תשי"ב " ב־" תשי"ב ") |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר ליבר קלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר ליבר קלר]] | [[קובץ:מאיר ליבר קלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר ליבר קלר]] | ||
הרב '''מאיר ליבר קלר''' ([[ | הרב '''מאיר ליבר קלר''' ([[ט"ו חשוון]] [[תרע"ה]]-[[ל' שבט]] [[תשס"ד]]) עבד במשרדי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בראשיתו וזכה לשמש את הרבי כ[[מזכיר]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
=== משפחתו === | === משפחתו === | ||
אביו נולד ב[[חודש שבט]] [[תרכ"ח]] בגליציה לאביו ר' זאב וואלף, וב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חנה לבית פארטגאנג (נולדה בשנת [[תרל"א]] בעיר מיעלץ). | אביו ר' יהודה נולד ב[[חודש שבט]] [[תרכ"ח]] בגליציה לאביו ר' זאב וואלף, וב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"א]] נשא לאשה את מרת חנה לבית פארטגאנג (נולדה בשנת [[תרל"א]] בעיר מיעלץ). ה[[נישואין]] התקיימו בעיר מיעלץ מקום מגורי אבי הכלה (ר' משה יוסף פארטגאנג). | ||
לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה קלר לאדמו"ר ר' יחזקאל הלברשטאם משינאווא (בנו בכורו של האדמו"ר ר' חיים מ[[צאנז]]), והאדמו"ר נתן לו ברכה שיוולד לו ילד. כשסיפר לאדמו"ר שרופא | לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה קלר לאדמו"ר ר' יחזקאל הלברשטאם משינאווא (בנו בכורו של האדמו"ר ר' חיים מ[[צאנז]]), והאדמו"ר נתן לו ברכה שיוולד לו ילד. כשסיפר לאדמו"ר שרופא ה[[עיירה]] אמר שלא שייך שיוולדו להם ילדים, נענה האדמו"ר ואמר "דער דאקטאר איז משוגע" ["הדוקטור הוא משוגע"]... | ||
זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת [[תרנ"ה]], נולד להם בנם בכורם אליעזר. בהמשך נולדו להם עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי. | זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת [[תרנ"ה]], נולד להם בנם בכורם אליעזר. בהמשך נולדו להם עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי, והתיישבו ברודניק, שם כיהן ברבנות הרב צבי הירש בנו של הרב ברוך מגורליץ. | ||
בשנת [[תרס"ט]] נסעה מרת חנה ל[[ארצות הברית]] לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. ב[[חודש חשון]] [[תער"ב]] הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת [[עדר"ת]], קודם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הגיע בעלה ר' יהודה. ב[[ | בשנת [[תרס"ט]] נסעה מרת חנה ל[[ארצות הברית]] לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. ב[[חודש חשון]] [[תער"ב]] הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת [[עדר"ת]], קודם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], הגיע בעלה ר' יהודה. ב[[ט"ו בחשוון]] [[תרע"ה]] נולד בנם מאיר ליבר. | ||
=== בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי === | === בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי === | ||
אביו ר' יהודה קלר נפטר ב[[כ"ו סיון]] [[תש"א]]. כעבור יומיים, ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיע [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]]. באחד הימים סיפר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר במנהטן) של[[אדמו"ר הריי"צ]] דרוש [[מזכיר]] עבור חתנו ( | אביו ר' יהודה קלר נפטר ב[[כ"ו סיון]] [[תש"א]]. כעבור יומיים, ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיע [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]]. באחד הימים סיפר ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר במנהטן) של[[אדמו"ר הריי"צ]] דרוש [[מזכיר]] עבור חתנו (הרבי). האדמו"ר מקאפישניץ שהכיר את ר' מאיר קלר, הציע לו לבחור בו לתפקיד. ר' זלמן אכן הביא את ההצעה בפני הרבי, ולאחר ימים ספורים הוא התקבל לעבוד כמזכיר הראשון של הרבי. | ||
בתחילה היה עובד ב"חצי משרה", מהשעה שבע עד השעה עשר בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, הרחיב הרבי את תפקידו ל"משרה מלאה". מאז היה עובד כל יום מהשעה תשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה חמש, הרבי היה פונה אליו ומזכיר לו שהעבודה הסתיימה. בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{ | בתחילה היה עובד ב"חצי משרה", מהשעה שבע עד השעה עשר בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, הרחיב הרבי את תפקידו ל"משרה מלאה". מאז היה עובד כל יום מהשעה תשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה חמש, הרבי היה פונה אליו ומזכיר לו שהעבודה הסתיימה. בראיון ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|א. אברהם, "'''המזכיר הראשון של הרבי'''" - שבועון בית משיח, גליון [[ערב ראש השנה]] שנת [[תשנ"ו]].}} סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים. | ||
במשך כשנתיים, בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]], עבד אצל הרבי. | במשך כשנתיים, בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]], עבד אצל הרבי. בסוף תש"ג נהיה מלמד בספרינג וואלי, ובשנת תש"ה נתמנה למלמד בחדר [[אחי תמימים]] בוואסטער, שם עבד במשנים [[תש"ה]]-[[תש"ט]]. | ||
גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם [[חב"ד]], ואף ארגן - בעקבות ספר תניא שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור [[ | גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם [[חב"ד]], ואף ארגן - בעקבות ספר [[תניא]] שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], והרבי עודדו{{הערה|במכתבים אליו מיום [[ח' טבת]] [[תשי"ב]], [[י' אייר]] תשי"ב ו[[כ"ב כסלו]] [[תשי"ד]].}}. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ה[[התוועדות]] הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר '[[לחיים]]'. | ||
ר' מאיר ליבר היה ממייסדי ה[[חברא קדישא]] וביקור חולים [[בורו פארק]], ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו. | ר' מאיר ליבר היה ממייסדי ה[[חברא קדישא]] וביקור חולים [[בורו פארק]], ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו. | ||
בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ועמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת [[תשל"ז]], התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27953&pgnum=40 המאור שנה כט חוברת ב'].}}. | בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ועמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת [[תשל"ז]], התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27953&pgnum=40 המאור שנה כט חוברת ב'].}}. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
ב[[יום ראשון]] [[פרשת תרומה]] [[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] ה'[[תשס"ד]] נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] על שם ה[[רמב"ם]] בשכונת בורו פארק. | ב[[יום ראשון]] [[פרשת תרומה]] [[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] ה'[[תשס"ד]] נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] על שם ה[[רמב"ם]] בשכונת בורו פארק. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב [[יהודה קעלער]] | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| שורה 34: | שורה 37: | ||
{{נאמני בית רבינו}} | {{נאמני בית רבינו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | {{מיון רגיל:קלר מאיר ליבר}} | ||
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:25, 28 בפברואר 2022
הרב מאיר ליבר קלר (ט"ו חשוון תרע"ה-ל' שבט תשס"ד) עבד במשרדי המרכז לעניני חינוך בראשיתו וזכה לשמש את הרבי כמזכיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביו ר' יהודה נולד בחודש שבט תרכ"ח בגליציה לאביו ר' זאב וואלף, ובט"ו אלול תרנ"א נשא לאשה את מרת חנה לבית פארטגאנג (נולדה בשנת תרל"א בעיר מיעלץ). הנישואין התקיימו בעיר מיעלץ מקום מגורי אבי הכלה (ר' משה יוסף פארטגאנג).
לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה קלר לאדמו"ר ר' יחזקאל הלברשטאם משינאווא (בנו בכורו של האדמו"ר ר' חיים מצאנז), והאדמו"ר נתן לו ברכה שיוולד לו ילד. כשסיפר לאדמו"ר שרופא העיירה אמר שלא שייך שיוולדו להם ילדים, נענה האדמו"ר ואמר "דער דאקטאר איז משוגע" ["הדוקטור הוא משוגע"]...
זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת תרנ"ה, נולד להם בנם בכורם אליעזר. בהמשך נולדו להם עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי, והתיישבו ברודניק, שם כיהן ברבנות הרב צבי הירש בנו של הרב ברוך מגורליץ.
בשנת תרס"ט נסעה מרת חנה לארצות הברית לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. בחודש חשון תער"ב הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת עדר"ת, קודם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הגיע בעלה ר' יהודה. בט"ו בחשוון תרע"ה נולד בנם מאיר ליבר.
בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביו ר' יהודה קלר נפטר בכ"ו סיון תש"א. כעבור יומיים, בכ"ח סיון תש"א הגיע הרבי לארצות הברית. באחד הימים סיפר ר' שניאור זלמן גוראריה לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר במנהטן) שלאדמו"ר הריי"צ דרוש מזכיר עבור חתנו (הרבי). האדמו"ר מקאפישניץ שהכיר את ר' מאיר קלר, הציע לו לבחור בו לתפקיד. ר' זלמן אכן הביא את ההצעה בפני הרבי, ולאחר ימים ספורים הוא התקבל לעבוד כמזכיר הראשון של הרבי.
בתחילה היה עובד ב"חצי משרה", מהשעה שבע עד השעה עשר בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, הרחיב הרבי את תפקידו ל"משרה מלאה". מאז היה עובד כל יום מהשעה תשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה חמש, הרבי היה פונה אליו ומזכיר לו שהעבודה הסתיימה. בראיון לשבועון בית משיח[1] סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים.
במשך כשנתיים, בשנים תש"ב-תש"ג, עבד אצל הרבי. בסוף תש"ג נהיה מלמד בספרינג וואלי, ובשנת תש"ה נתמנה למלמד בחדר אחי תמימים בוואסטער, שם עבד במשנים תש"ה-תש"ט.
גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם חב"ד, ואף ארגן - בעקבות ספר תניא שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור תניא בויליאמסבורג, והרבי עודדו[2]. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ההתוועדות הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר 'לחיים'.
ר' מאיר ליבר היה ממייסדי החברא קדישא וביקור חולים בורו פארק, ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו.
בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ועמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת תשל"ז, התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות[3].
בנוסף, עסק רבות בשיקום ושימור בתי עלמין יחד עם ידידו ושותפו לעסקנות הכלל ר' יצחק יהודה וייס.
ביום ראשון פרשת תרומה א' דראש חודש אדר ה'תשס"ד נפטר בבית הרפואה על שם הרמב"ם בשכונת בורו פארק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יהודה קעלער
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "המזכיר הראשון של הרבי" - שבועון בית משיח גליון ערב ראש השנה שנת תשנ"ו.