יוחנן בן גודגדא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
{{חז"ל| | {{חז"ל| | ||
|שם=רבי יוחנן בן גודגדא | |שם=רבי יוחנן בן גודגדא | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
רבי '''יוחנן בן גודגדא''', היה [[תנא]] בדור השני. | רבי '''יוחנן בן גודגדא''', היה [[תנא]] בדור השני. | ||
אודותיו מובא{{הערה|ערכין י"א ב}}{{ציטוטון|מעשה בר' [[יהושע בר חנניה]] שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים}}, מהלשון בו הוא קרא לרבי יהושע בן חנניה - "בני", מוכיח בספר ערכי תנאים ואמוראים, שהוא היה תלמידו של רבי יוחנן בן גודגדא. | אודותיו מובא{{הערה|ערכין י"א ב}}{{ציטוטון|מעשה בר' [[רבי יהושע|יהושע בר חנניה]] שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים}}, מהלשון בו הוא קרא לרבי יהושע בן חנניה - "בני", מוכיח בספר ערכי תנאים ואמוראים, שהוא היה תלמידו של רבי יוחנן בן גודגדא. | ||
לפי דברי מחבר הספר ערכי תנאים ואמוראים (מגדולי הראשונים), הוא היה נחשב ל"חסיד" גדול, דבר שהתבטא בכך שהוא היה אוכל כל ימיו "חולין על טהרת הקודש"{{הערה|חגיגה ג' א' | לפי דברי מחבר הספר ערכי תנאים ואמוראים (מגדולי הראשונים), הוא היה נחשב ל"חסיד" גדול, דבר שהתבטא בכך שהוא היה אוכל כל ימיו "חולין על טהרת הקודש"{{הערה|חגיגה ג' א'.}}. על פי תורת החסידות, הכוונה היא שהוא אכל אוכל לשם שמים, כדי שיהיה לו כוח ללמוד ולהתפלל, וממילא היה מעלה את הניצוצות הקדושים שבאוכל{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ה חלק ב' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15858&hilite=0285fe84-404f-43ad-9f67-1adf7a1fd313&st=%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D&pgnum=99 עמ' שעט].}} | ||
יש להבדיל בינו לבין שני תנאים אחרים בשם זה, שהיו בתקופה מאוחרת יותר{{הערה|ראה בערכי תנאים ואמוראים.}}. | יש להבדיל בינו לבין שני תנאים אחרים בשם זה, שהיו בתקופה מאוחרת יותר{{הערה|ראה בערכי תנאים ואמוראים.}}. | ||
גרסה אחרונה מ־01:32, 21 במרץ 2021
| רבי יוחנן בן גודגדא | |
|---|---|
| דור | שני |
| תלמידיו | רבי יהושע בן חנניה |
רבי יוחנן בן גודגדא, היה תנא בדור השני.
אודותיו מובא[1]"מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים", מהלשון בו הוא קרא לרבי יהושע בן חנניה - "בני", מוכיח בספר ערכי תנאים ואמוראים, שהוא היה תלמידו של רבי יוחנן בן גודגדא.
לפי דברי מחבר הספר ערכי תנאים ואמוראים (מגדולי הראשונים), הוא היה נחשב ל"חסיד" גדול, דבר שהתבטא בכך שהוא היה אוכל כל ימיו "חולין על טהרת הקודש"[2]. על פי תורת החסידות, הכוונה היא שהוא אכל אוכל לשם שמים, כדי שיהיה לו כוח ללמוד ולהתפלל, וממילא היה מעלה את הניצוצות הקדושים שבאוכל[3]
יש להבדיל בינו לבין שני תנאים אחרים בשם זה, שהיו בתקופה מאוחרת יותר[4].