הפיגוע בבית חב"ד מומבאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(137 גרסאות ביניים של 49 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|השלוחים שנרצחו: הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה]]
'''הפיגוע בית חב"ד בומביי''' הינו פיגוע טרור שבוצע ב[[בית חב"ד]] בעיר מומבאי שב[[הודו]].
'''בית חב"ד בומביי''' הינו [[בית חב"ד]] בעיר [[בומביי]] שבהודו.
בעיר ישנה קהילה יהודית קטנה, אנשי עסקים ומטיילים.  


כיום פועל במקום ה[[שליח]] ר' שלום בער גולדברג. לפניו פעלו במקום הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, עד שנרצחו על ידי טרוריסטים בסוף [[חודש חשוון]] בשנת [[תשס"ט]].
בפיגוע נרצחו ה[[שלוחים]] הרב [[גבריאל נח ורבקה הולצברג]], ומספר יהודים שהתארחו בבית חב"ד: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד.


== בית חב"ד בניהולו של הרב הולצברג ==
== בית חב"ד בניהולו של הזוג הולצברג ==
בית חב"ד בעיר החל לפעול בשנת [[תשס"ד]], אז הגיעו למקום הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה. בשנת [[תשס"ח]] עבר ה'בית חב"ד' למקום חדש, בין חמש קומות, בו יש בית כנסת, [[מקווה]] וחדר אוכל.
{{ערך מורחב|ערך=[[גבריאל נח ורבקה הולצברג]]}}
בשנת [[תשס"ד]] הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, ופתחו "בית חב"ד" בעיר. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את מומבאי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת [[תשס"ח]] עבר ה'בית חב"ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, ספריה תורנית וחדרי אירוח.[[קובץ:התמונה_ששרדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הרבי ששרדה]]הפעילות הייתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים.


== רצח השלוחים ==
== רצח השלוחים ==
ב[[יום רביעי]], [[כ"ח חשוון תשס"ט]], נכנסו טרוריסטים לבית חב"ד ותפסו את יושבי הבית כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] [[א' כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת הקומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נהרגו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: בן-ציון קרומן, לייבוש טייטלבאום ויוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ'.  
ב[[יום רביעי]], [[כ"ח חשוון]] [[תשס"ט]], פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב"ד ותפסו את השלוחים והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ל[[יום שישי]] ר"ח [[כסלו]], אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד.  


בנם של השלוחים, הילד משה הולצברג, ניצל על ידי 'המטפלת סנדרה' (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.
בנם של השלוחים, הילד [[משה צבי הולצברג]], ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.


== השליח במקום כיום ==
בזמן שהות הטרוריסטים בבנין, ספג הבנין אין ספור יריות ופיצוצים. חלק גדול מבית השלוחים נהרס מבפנים, אך לתמונת [[הרבי]] שהייתה במרכז הדירה לא קרה דבר.
לאחר הרצח, נסע הרב שלום דובער גולדברג, המשמש  כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[גואה]] שבהודו, לשליחות בבומביי עד שיגיע למקום שליח קבוע.
 
אבי השליחה שנרצחה, הרב [[שמעון רוזנברג]], הודיע בדרכו ל[[ארץ הקודש]] למסע ההלויה של השלוחים, כי בכוונתו לצאת אף הוא לשליחות בהודו, עד שנכדו הילד משה יגדל.


== הלוויות ==
== הלוויות ==
הלוויה החלה ב[[כפר חב"ד]] ב[[יום שלישי]] [[ה' כסלו]] תשס"ט, בשעות הצהריים, בנוכחותם של אלפי משתתפים מכל גווני הציבור.
[[קובץ:לווית_הולצברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד]]
הלוויה של הזוג הולצברג החלה ב[[כפר חב"ד]] ב[[יום שלישי]] [[ה' כסלו]] תשס"ט, בשעות הצהריים, בנוכחותם של אלפי משתתפים מכל גווני הציבור. כמו כן נטלו חלק חשובי הרבנים בארץ, אישי ציבור רמי מעלה, מקורבים רבים של השלוחים, ואלפי חסידי חב"ד.


מכפר חב"ד המשיך מסע הלוויה לקבורה בהר הזיתים שב[[ירושלים]].
מכפר חב"ד המשיך מסע הלוויה דרך ישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]], לקבורה ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].  


ביום הלוויה (יום שלישי) אמור היה להתבצע פינוי בית יהודי ב[[חברון]], אך בעקבות מכתב ששלח הרב נחמן הולצברג - אביו של הנרצח - לראש הממשלה, בו הוא ביקש לעצור את הפינוי, נדחה הפינוי לתאריך אחר.  
ביום ההלוויה (יום שלישי) אמור היה להתבצע פינוי בית יהודי ב[[חברון]], אך בעקבות מכתב ששלח הרב [[נחמן הולצברג]] - אביו של הנרצח - לראש הממשלה, בו הוא ביקש לעצור את הפינוי, נדחה הפינוי לתאריך אחר.


== פעולות לזכרם ==  
== פעולות לזכר השלוחים ==  
*ב[[קרית אתא]] הוקדש מבנה [[מקווה]] לנשים לעילוי נשמת השלוחים.
*בטנפלי שב[[ניו ג'רזי]] יוכנס [[ספר תורה]] לעילוי נשמתם.
*ב[[קריית אתא]] הוקדש מבנה [[מקווה]] לנשים לעילוי נשמת השלוחים.
*באוניברסיטת ניו-ברונזוויק שב[[ניו ג'רסי]] תוקם פנימייה חדשה בקומפלקס בית חב"ד.
*באוניברסיטת ניו-ברונזוויק שב[[ניו ג'רסי]] תוקם פנימייה חדשה בקומפלקס בית חב"ד.
*באתר [[חב"ד אינפו]] חולקו פעמיים מסכתות משניות בין גולשי האתר.  
*באתר [[חב"ד אינפו]] חולקו פעמיים מסכתות [[משניות]] בין גולשי האתר.
*הוקמה קרן לטובת מיגון בתי חב"ד בהודו לעילוי נשמת הנרצחים.
*מטעם [[איגוד השלוחים בהודו]] הוקם אתר [[אינטרנט]] חדש לעילוי נשמתם.
*הוקם ב[[עפולה]] [[בית גבי ורבקי]] על ידי הרב [[נחמן הולצברג]] והרב [[שמעון רוזנברג]].
* ילדים רבים ברחבי העולם נקראו על שמם
 
== המשך השליחות ==
[[קובץ:גוטניק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוטניק עם הרב הולצברג מסייר בבית חב"ד יחד עם מהנדסים במטרה לשקמו]]
 
ב[[אדר]] [[תשס"ט]] נסעו הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] והרב [[נחמן הולצברג]] לסייר בבית חב"ד. גוטניק הביא עימו מהנדסים שיסיירו בבית חב"ד על מנת להכין תוכניות לשקמו. משנת [[תשס"ט]] עמל הרב [[נחמן הולצברג]] על אסיפת כספים לשיפוץ המקום
 
בתחילת [[אלול]] [[תש"ע]] נסע הת' משה הולצברג (אחיו של הרב גבריאל) כדי לפקח על הבני' מחדש של בית חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56440 מומבאי: בית חב"ד ישוחזר; העבודות החלו] - [[חב"ד אינפו]]}} ועל המשך הפעילות במומבאי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56452 תמונת היום * מומבאי] - [[חב"ד אינפו]]}}.
 
לאחר הרצח, נסע הרב שלום דובער גולדברג, ששימש כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיר [[גואה]] שבהודו (כיום שליח הרבי ב[[אוניברסיטה]] היהודית במוסקבה רוסיה), למלא את מקום השלוחים. במשך שנת [[תשס"ט]] הגיעו הזוג ר' [[חנוך גכטמן|חנוך העניך ולאה גכטמן]] לפעול במקום באופן זמני{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56327 סיקור היציאה] - [[חב"ד און ליין]]}}. ובשנת תשע"ד יצאו הרב ישראל ורעייתו קוזלובסקי לשליחות במקום באופן קבוע.
 
==לקריאה נוספת==
* [[השליחות האחרונה (ספר)|השליחות האחרונה]], ספר על גבי ורבקי, ליאור אלפרוביץ, אחוזת בית, 2012.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578ראיון של השליחה רבקה הולצברג] מ[[גליון בית משיח]].  
*[http://www.jewishmumbai.org/ אתר בית חב"ד מומבאי]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%E8%E1%E7%20%E1%E1%E9%FA%20%E7%E1%E3 עשרות קטעי וידאו על הטבח בבית חב"ד] {{אינפו}}
*[http://www.pmo.gov.il/PMO/Communication/IsraelUnderAttack/mumbai261108/ סיקור על מתקפת הטרור וסיפור ההרוגים באתר משרד ראש הממשלה]
*[http://search.us.reuters.com/query/?q=holtzberg&st=0&s=USPHOTOS תמונות מהתקיפה של סוכנות הידיעות "רויטרס"]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42578 ראיון של השליחה רבקה הולצברג] מ[[גליון בית משיח]].
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46422 ראיון עם אם השליחה, גב' יהודית רוזנברג, בעיתון מקור ראשון]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42898 השיר של הרב גרוסמן: ההצלה של מוישי], שיר שהלחין הרב בעקבות [[בית חב"ד מומבאי#רצח השלוחים|הפיגוע במומבאי]]{{שמע}} - {{אינפו}}


[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
{{תבנית:פיגועי טרור}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|מומבאי]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור]]

גרסה אחרונה מ־19:21, 9 בדצמבר 2024

הפיגוע בית חב"ד בומביי הינו פיגוע טרור שבוצע בבית חב"ד בעיר מומבאי שבהודו.

בפיגוע נרצחו השלוחים הרב גבריאל נח ורבקה הולצברג, ומספר יהודים שהתארחו בבית חב"ד: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד.

בית חב"ד בניהולו של הזוג הולצברג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – גבריאל נח ורבקה הולצברג

בשנת תשס"ד הגיעו לבומביי הזוג הולצברג, ופתחו "בית חב"ד" בעיר. הפעילות הקיפה את היהודים הפוקדים את מומבאי לענייני מסחר וטיולים, לצד תושבים יהודים הגרים במקום. בשנת תשס"ח עבר ה'בית חב"ד' לבית נורמן, מבנה רחב ידיים בן חמש קומות, בו יש בית כנסת, ספריה תורנית וחדרי אירוח.

תמונת הרבי ששרדה

הפעילות הייתה אינטנסיבית במיוחד, ומידי יום ביומו, השתתפו קבוצות גדולות של יהודים בפעילויות מגוונות, כמו שיעורי תורה, סעודות כשרות ואירועים בחגים.

רצח השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום רביעי, כ"ח חשוון תשס"ט, פרצו טרוריסטים - מוסלמים קיצוניים - לבית חב"ד ותפסו את השלוחים והאורחים שהיו בבית, כבני ערובה. הטרוריסטים שהו בבית עד ליום שישי ר"ח כסלו, אז נהרגו על ידי יחידת קומנדו של צבא הודו. במהלך היומיים בהם שהו הטרוריסטים בבנין, נרצחו השלוחים - הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה, ועוד יהודים ששהו במקום: ר' בן-ציון קרומן, ר' לייבוש טייטלבאום, יוכבד אורפז ונורמה שוורצבלט-רבינוביץ' הי"ד.

בנם של השלוחים, הילד משה צבי הולצברג, ניצל על ידי המטפלת שלו, סנדרה סמואל (תושבת המקום) שברחה איתו מהבית ביום השני לשהות הטרוריסטים במקום, ובכך הצילה את חייו.

בזמן שהות הטרוריסטים בבנין, ספג הבנין אין ספור יריות ופיצוצים. חלק גדול מבית השלוחים נהרס מבפנים, אך לתמונת הרבי שהייתה במרכז הדירה לא קרה דבר.

הלוויות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב"ד

הלוויה של הזוג הולצברג החלה בכפר חב"ד ביום שלישי ה' כסלו תשס"ט, בשעות הצהריים, בנוכחותם של אלפי משתתפים מכל גווני הציבור. כמו כן נטלו חלק חשובי הרבנים בארץ, אישי ציבור רמי מעלה, מקורבים רבים של השלוחים, ואלפי חסידי חב"ד.

מכפר חב"ד המשיך מסע הלוויה דרך ישיבת תורת אמת, לקבורה בהר הזיתים שבירושלים.

ביום ההלוויה (יום שלישי) אמור היה להתבצע פינוי בית יהודי בחברון, אך בעקבות מכתב ששלח הרב נחמן הולצברג - אביו של הנרצח - לראש הממשלה, בו הוא ביקש לעצור את הפינוי, נדחה הפינוי לתאריך אחר.

פעולות לזכר השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשך השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גוטניק עם הרב הולצברג מסייר בבית חב"ד יחד עם מהנדסים במטרה לשקמו

באדר תשס"ט נסעו הרב יוסף יצחק גוטניק והרב נחמן הולצברג לסייר בבית חב"ד. גוטניק הביא עימו מהנדסים שיסיירו בבית חב"ד על מנת להכין תוכניות לשקמו. משנת תשס"ט עמל הרב נחמן הולצברג על אסיפת כספים לשיפוץ המקום

בתחילת אלול תש"ע נסע הת' משה הולצברג (אחיו של הרב גבריאל) כדי לפקח על הבני' מחדש של בית חב"ד[1] ועל המשך הפעילות במומבאי[2].

לאחר הרצח, נסע הרב שלום דובער גולדברג, ששימש כשליח הרבי בעיר גואה שבהודו (כיום שליח הרבי באוניברסיטה היהודית במוסקבה רוסיה), למלא את מקום השלוחים. במשך שנת תשס"ט הגיעו הזוג ר' חנוך העניך ולאה גכטמן לפעול במקום באופן זמני[3]. ובשנת תשע"ד יצאו הרב ישראל ורעייתו קוזלובסקי לשליחות במקום באופן קבוע.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים