שמעון נתן נטע בידרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (35 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:לעלובב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר בישיבת [[חח"ל צפת]], מעמד סיום [[הרמב"ם]] תשס"ט]] | ||
רבי '''שמעון נתן נטע בידרמן''' ([[ז' טבת]] [[תרצ"א]] - [[י' בתשרי]] [[תש"ע]]) היה האדמו"ר מ[[לעלוב]]{{הערה|עד שלוש שנים לאחר פטירת אביו כיהן כאדמו"ר מ[[קרלין]] [[לעלוב]]}}. | |||
נפטר בשנת [[תש"ע]], | == תולדות חיים == | ||
נולד לאביו רבי [[משה מרדכי בידרמן מלעלוב]], שהיה ידידו ומעריצו של הרבי. | |||
למד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בתל אביב, אצל הרב [[רפאל כהן]]. | |||
לאחר פטירת אביו בשנת [[תשמ"ז]] נתמנה לאדמו"ר מלעלוב קארלין יחד עם אחיו הבכור האדמו"ר רבי אברהם שלמה בידרמן שנתמנה לאדמו"ר מלעלוב. | |||
את בית מדרשו פתח בעיר [[בני ברק]]. | |||
נפטר בשנת [[תש"ע]], [[יום הכפורים]] לאחר תפילת ערבית, נשכב במיטתו ועלה בסערה במיטתו נשיקה מופלאה. | |||
== אצל הרבי == | == אצל הרבי == | ||
בשנת [[תשמ"ה]] ביקר יחד עם אחיו אצל [[הרבי]], ודיברו שעה ארוכה בענינים שונים, ובין השאר בדרכה של חסידות לעלוב שהיא [[יראה]] ו[[תורה]], וגם בעניני קדושת המקומות הקדושים: [[הכותל המערבי]], [[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]]. לאחר מכן ביקשו שניהם להשאר עם הרבי | בשנת [[תשמ"ה]] ביקר יחד עם אחיו אצל [[הרבי]], ודיברו שעה ארוכה בענינים שונים, ובין השאר בדרכה של חסידות לעלוב שהיא [[יראה]] ו[[תורה]], וגם בעניני קדושת המקומות הקדושים: [[הכותל המערבי]], [[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]]. לאחר מכן ביקשו שניהם להשאר עם הרבי | ||
ביחידות. כעבור שעה לערך יצאו שניהם, והרבי ליוום עד פתח חדרו {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st= | ביחידות. כעבור שעה לערך יצאו שניהם, והרבי ליוום עד פתח חדרו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=682 התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 675-693].}}. | ||
במשך כחמש עשרה שנה התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], מדי [[שבת מברכים]] היה מקפיד לומר [[ | במשך כחמש עשרה שנה התגורר בשכונת [[קראון הייטס]], מדי [[שבת מברכים]] היה מקפיד לומר [[תהלים]] אצל הרבי. היה משתתף בקביעות בהתוועדויות. הרבי חיבב אותו מאוד. בזמני קושי ומחסור דאג הרבי למחסורו. | ||
כאשר התגורר עדיין בשכונת קראון-הייטס{{ | כאשר התגורר עדיין בשכונת קראון-הייטס{{הערה|הוא היה אז אברך כבן 45.}} הגיע להתפלל [[תפילת מנחה]] של [[שבת]] ב-[[770]]. בעת [[קריאת התורה]] לאחר שעלו הכהן והלוי, הזמין הגבאי את הרבי מליובאויטש [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוסח "יעמוד מורנו ורבנו". להפתעת הכל - באותה שבת לא ניגש הרבי אל הבימה וסימן באצבעו אל רבי שמעון שייגש הוא אל ספר התורה, כשהוא אינו מותיר בפניו ברירה אחרת{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=38980 שטורעם נט]}}. יש המסמיכים מעשה זה להסמכתו על ידי הרבי לאדמו"רות. | ||
רבי שמעון נתן נטע היה משתתף בקביעות באירועי חב"ד{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?string=%F0%E3%E1%E5%F8%F0%E0&url=newsnew_he&mysubmit=Submit חב"ד אינפו] | רבי שמעון נתן נטע היה משתתף בקביעות באירועי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%F0%E3%E1%E5%F8%F0%E0&url=newsnew_he&mysubmit=Submit חב"ד אינפו]}} שונים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28222 שטורעם נט]}}, בין השאר בחגיגות סיום מחזור לימוד ה[[רמב"ם]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=36963שטורעם נט]}}. | ||
כאשר שהה אחיו רבי דוד צבי שלמה{{ | כאשר שהה אחיו רבי דוד צבי שלמה{{הערה|נפטר [[תשנ"ב]].}} בבית הרפואה, היה נוהג לשמוע קלטות מהרבי. פעם כאשר בא רבי שמעון לבקרו, שמע אחת מהקלטות בהם אומר הרבי כי "משיח כבר כאן, וצריך רק לחכות לבואו". אמר אחד מהנוכחים כמתגונן: הוא לא מתכון לעצמו רק לעניין. אמר רבי שמעון: הוא כן מתכוון לעצמו, הלוואי, רק שלא יפריעו לו... | ||
==ספריו== | |||
*'''דברות קודש''' - תורה שאמר בפני חסידיו. | |||
*'''הר בשן''' - חידושיו על הרמב"ם והש"ס. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[הכותל המערבי#מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון|רבי שמעון בשיחה עם הרבי]] | *[[הכותל המערבי#מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון|רבי שמעון בשיחה עם הרבי]] | ||
* הרבי הקדוש מלעלוב, מאת יאיר ויינשטוק, ירושלים תשע"ט, עמ' 522–523 (על קשריו של רבי שמעון נתן נטע מלעלוב עם הרבי). | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*אביו רבי [[משה מרדכי בידרמן מלעלוב]] | *אביו רבי [[משה מרדכי בידרמן מלעלוב]] | ||
*אחיינו הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] [[שליח]] הרבי ב[[ | *אחיינו הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] [[שליח]] הרבי ב[[ווינה]] | ||
בניו: | |||
*האדמו"ר אליהו עזריאל - האדמו"ר מ[[לעלוב]] - [[בני ברק]] | |||
*האדמו"ר אהרן, האדמו"ר מלעלוב | |||
*הרב יעקב יצחק - [[ירושלים]] | |||
חתניו: | |||
*האדמו"ר רבי פינחס ישכר בער לייפער, האדמו"ר מנדבורנא-צפת | |||
*אליהו בוכנער - [[ארצות הברית]] | |||
*שמחה אברהם קורנרייך - ארצות הברית | |||
*מנדל גולד - [[בורו פארק]] | |||
*רבי אברהם - [[ארצות הברית]] | |||
*ישראל ארנסטר | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[ | *'''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/714.pdf כ"ק האדמו"ר מלעלוב זצ"ל]''' [[שבועון בית משיח]] גליון 714 עמ' 56, ה' מרחשוון תש"ע | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46765 במעמד סיום הרמב"ם שנת תשס"ט]. {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46765 במעמד סיום [[הרמב"ם]] שנת תשס"ט]. {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב | {{מיון רגיל:בידרמן, שמעון נתן נטע}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:50, 28 באוקטובר 2024
רבי שמעון נתן נטע בידרמן (ז' טבת תרצ"א - י' בתשרי תש"ע) היה האדמו"ר מלעלוב[1].
תולדות חייםעריכה
נולד לאביו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, שהיה ידידו ומעריצו של הרבי.
למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בתל אביב, אצל הרב רפאל כהן.
לאחר פטירת אביו בשנת תשמ"ז נתמנה לאדמו"ר מלעלוב קארלין יחד עם אחיו הבכור האדמו"ר רבי אברהם שלמה בידרמן שנתמנה לאדמו"ר מלעלוב.
את בית מדרשו פתח בעיר בני ברק.
נפטר בשנת תש"ע, יום הכפורים לאחר תפילת ערבית, נשכב במיטתו ועלה בסערה במיטתו נשיקה מופלאה.
אצל הרביעריכה
בשנת תשמ"ה ביקר יחד עם אחיו אצל הרבי, ודיברו שעה ארוכה בענינים שונים, ובין השאר בדרכה של חסידות לעלוב שהיא יראה ותורה, וגם בעניני קדושת המקומות הקדושים: הכותל המערבי, ירושלים, חברון, צפת. לאחר מכן ביקשו שניהם להשאר עם הרבי ביחידות. כעבור שעה לערך יצאו שניהם, והרבי ליוום עד פתח חדרו[2].
במשך כחמש עשרה שנה התגורר בשכונת קראון הייטס, מדי שבת מברכים היה מקפיד לומר תהלים אצל הרבי. היה משתתף בקביעות בהתוועדויות. הרבי חיבב אותו מאוד. בזמני קושי ומחסור דאג הרבי למחסורו.
כאשר התגורר עדיין בשכונת קראון-הייטס[3] הגיע להתפלל תפילת מנחה של שבת ב-770. בעת קריאת התורה לאחר שעלו הכהן והלוי, הזמין הגבאי את הרבי מליובאויטש לעלות לתורה בנוסח "יעמוד מורנו ורבנו". להפתעת הכל - באותה שבת לא ניגש הרבי אל הבימה וסימן באצבעו אל רבי שמעון שייגש הוא אל ספר התורה, כשהוא אינו מותיר בפניו ברירה אחרת[4]. יש המסמיכים מעשה זה להסמכתו על ידי הרבי לאדמו"רות.
רבי שמעון נתן נטע היה משתתף בקביעות באירועי חב"ד[5] שונים[6], בין השאר בחגיגות סיום מחזור לימוד הרמב"ם[7].
כאשר שהה אחיו רבי דוד צבי שלמה[8] בבית הרפואה, היה נוהג לשמוע קלטות מהרבי. פעם כאשר בא רבי שמעון לבקרו, שמע אחת מהקלטות בהם אומר הרבי כי "משיח כבר כאן, וצריך רק לחכות לבואו". אמר אחד מהנוכחים כמתגונן: הוא לא מתכון לעצמו רק לעניין. אמר רבי שמעון: הוא כן מתכוון לעצמו, הלוואי, רק שלא יפריעו לו...
ספריועריכה
- דברות קודש - תורה שאמר בפני חסידיו.
- הר בשן - חידושיו על הרמב"ם והש"ס.
ראו גםעריכה
- רבי שמעון בשיחה עם הרבי
- הרבי הקדוש מלעלוב, מאת יאיר ויינשטוק, ירושלים תשע"ט, עמ' 522–523 (על קשריו של רבי שמעון נתן נטע מלעלוב עם הרבי).
משפחתועריכה
- אביו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב
- אחיינו הרב יעקב יצחק בידרמן שליח הרבי בווינה
בניו:
- האדמו"ר אליהו עזריאל - האדמו"ר מלעלוב - בני ברק
- האדמו"ר אהרן, האדמו"ר מלעלוב
- הרב יעקב יצחק - ירושלים
חתניו:
- האדמו"ר רבי פינחס ישכר בער לייפער, האדמו"ר מנדבורנא-צפת
- אליהו בוכנער - ארצות הברית
- שמחה אברהם קורנרייך - ארצות הברית
- מנדל גולד - בורו פארק
- רבי אברהם - ארצות הברית
- ישראל ארנסטר
קישורים חיצוניםעריכה
- כ"ק האדמו"ר מלעלוב זצ"ל שבועון בית משיח גליון 714 עמ' 56, ה' מרחשוון תש"ע
- במעמד סיום הרמב"ם שנת תשס"ט.
