משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תעניות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(19 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ארבעת הצומות''' הם הצומות שנקבעו על ידי [[חז"ל]] לזכר מאורעות חורבן [[בית המקדש]] הראשון והשני. על צומות אלו התנבא הנביא{{הערה|שם=זכריה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}.
לעתיד לבוא, כאשר תתבטל ה[[גלות]] ויבנה [[בית המקדש השלישי]] - הצומות הקשורים עם חורבן בית המקדש יתבטלו ויהפכו לימים טובים. על כך מתנבא הנביא{{הערה|שם=זכריה|זכריה ח, יט. להעיר, שבפשט הפסוק מדובר על ימי בית שני, אך הוא מתאים גם לזמן בית שלישי (ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו שיחת [[עשרה בטבת]]).}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}.
 
==ביטול הצומות בזמן הזה==
==הצומות==
בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב.}} נאמר ש[[רבי יהודה הנשיא]] ביקש לעקור את תשעה באב - כאשר חל בשבת וממילא נדחה ליום ראשון - ואמר "הואיל ונדחה ידחה"; אך שאר החכמים לא הסכימו לכך. [[הרבי]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ בלק [[תנש"א]] הערה 10.}} מציין שדוקא רבי ביקש לעקור את הצום, בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהיה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]].
*[[עשרה בטבת]] - ביום זה החל המצור על ירושלים.
 
*[[שבעה עשר בתמוז]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נשברו ה[[לוחות הברית|לוחות]], הובקעה העיר ירושלים, בוטל התמיד, שרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל.
 
*[[תשעה באב]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נגזרה הגזירה על דור המדבר שלא יכנסו לארץ, נחרב בית המקדש הראשון והשני, נחרש בית המקדש ונחרבה ביתר.
 
*[[צום גדליה]] - נהרג גדליה בן אחיקם והתפזרה שארית הפליטה.
 
כמו כן, [[תענית אסתר]] ב[[י"ג באדר]] - שאינה כלולה בארבעת הצומות, כיון שאינה שייכת למאורעות החורבן - לזכר התענית של יהודי שושן בזמן גזירת המן.


==ביטול הצומות בזמן הזה==
הגמרא{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב.}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פ"א מ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.}}. אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור ו[[שולחן ערוך]] אורח חיים סי' תק"נ.}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה ואסור לפרוץ גדר.
בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב}} נאמר ש[[רבי יהודה הנשיא]] ביקש לעקור את תשעה באב - כאשר חל בשבת וממילא נדחה ליום ראשון - ואמר "הואיל ונדחה ידחה"; אך שאר החכמים לא הסכימו לכך. הרבי{{הערה|דבר מלכות בלק הערה 10}} מציין שדוקא רבי ביקש לעקור את הצום, בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהיה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]].


הגמרא{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור, שו"ע...}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה ואסור לפרוץ גדר.
ב[[ראשונים]] מובא המנהג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן"{{הערה|אבודרהם, הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תק"נ - לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 4.}}.


בקהילות אשכנז (?) היה נהוג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן"{{הערה|אבודרהם, הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תק"נ - [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו שיחת עשרה בטבת הערה 4.}}.
===טעימה מביטול הצומות===
אודות מנהג רוב ישראל בדורות האחרונים, ובעיקר ה[[חסידים]], שלא להתענות ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] - הסביר הרבי{{הערה|שיחות ימי תעניות בה"ב [[תשמ"ח]], [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 258.}} שהסיבה לכך היא בגלל ההתקרבות לגאולה, שאז יהפכו כל הצומות לימים טובים.


בשיחותיו של הרבי מבואר שכאשר הצום חל בשבת ונדחה לאחר השבת, ובשבת עצמה מתענגים באכילה ושתיה, זוהי טעימה מעין ביטול הצומות והפיכתם לשמחה בגאולה. ולכן בשבת זו יש להוסיף באכילה והשתיה, יותר מבכל שבת{{הערה|שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז תשמ"ח?? דבר מלכות בלק הנ"ל, דברים}}.
בשיחות מהשנים בהן חלו הצומות בשבת, ונדחו לאחר השבת, מסביר הרבי כי בקביעות כזו מורגשת הטעימה מעין ביטול הצומות והפיכתם לשמחה בגאולה - כאשר ביום הצום מתענגים באכילה ושתיה בסעודות השבת. הרבי הוסיף שכדי להדגיש את השמחה יש להוסיף באכילה והשתיה, יותר מבכל שבת{{הערה|למשל: שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז [[תשמ"ח]]  - [[ספר השיחות]] חלק ב' ע' 526. שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ בלק (הנ"ל), ש"פ דברים [[תנש"א]].}}.


כמו כן בליל הצום (בצומות מלבד תשעה באב, שמתחילים רק מהבוקר) - שבו אוכלים ושותים - מודגש יותר ענינו של הצום כעת רצון, שבו יש כח להביא את הגאולה ע"י ה[[תשובה]] ולבטל את הצום עוד לפני התחלתו{{הערה|[[דבר מלכות]] שיחת עשרה בטבת וש"פ ויחי [[תשנ"ב]] הערה 45.}}.
כמו כן בליל הצום - שבו אוכלים ושותים (בצומות שמתחילים מהבוקר) - מודגש יותר ענינו של הצום כעת רצון, שאז יש כח להביא את הגאולה ע"י ה[[תשובה]] ולבטל את הצום עוד לפני התחלתו{{הערה|דבר מלכות שיחת עשרה בטבת וש"פ ויחי [[תשנ"ב]] הערה 45.}}.


==ביטול הצומות לעתיד לבוא==
==ביטול הצומות לעתיד לבוא==
לעתיד לבוא, כאשר יבנה [[בית המקדש השלישי]], יבטלו ימי הצומות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה{{הערה|רמב"ם סוף הלכות תעניות, טושו"ע...}}. כנאמר בנביא{{הערה|שם=זכריה}}: {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}
לעתיד לבוא, כאשר יבנה [[בית המקדש השלישי]], יבטלו ימי הצומות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה{{הערה|רמב"ם סוף הלכות תעניות, טושו"ע סוף הלכות תענית.}}. כנאמר בנביא{{הערה|שם=זכריה}}: {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג ה[[פורים]] שלא יבטל לעתיד לבוא{{הערה|דבר מלכות בלק ס"ד.}}.


מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו [[קרבנות]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ בלק [[תנש"א]] בסופה - {{ציטוטון|. . והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי . .}}. ולהעיר מ[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ דברים [[תנש"א]] בסופה - {{ציטוטון|יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אע"פ שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)}}.}}.
מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו [[קרבנות]]{{הערה|דבר מלכות בלק בסופו - {{ציטוטון|. . והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי . .}}. ולהעיר מדבר מלכות דברים בסופו - {{ציטוטון|יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אע"פ שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)}}.}}.


שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג הפורים שלא יבטל לעתיד לבוא{{הערה|[[דבר מלכות]] בלק הנ"ל ס"ד.}}.
לא רק ארבעת הצומות הקשורים לחורבן יהפכו לימים טובים - אלא גם שאר הימים שנמנו ב[[שולחן ערוך]] כימים שנוהגים להתענות בהם{{הערה|כך משמע שם בסיום הלכות תעניות, שאומר "ולעת"ל הקב"ה עתיד להפכם לששון ולשמחה", בהמשך למניין '''כל''' הצומות שמונה. לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 24.}}. ובנוסף לימי הצומות, גם ימי [[בין המצרים]] יהפכו לששון ושמחה. ימים אלו יהיו כמו "[[חול המועד]]" בין הימים טובים של [[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]]{{הערה|חת"ם סופר - דרשות, דרוש לח' טבת תקפ"ח, בשם "קדמונים". כמו כן אומר החת"ס שהימים שבין [[ה' טבת]] (שלדעה אחת ב[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב הוא יום תענית על כך שהגיעה השמועה על החורבן לגולה) ל[[י' בטבת]] יהיו גם הם ימים טובים.}}.


בנוסף לימי הצומות, גם ימי [[בין המצרים]] יהפכו לששון ושמחה.
בנוגע ל[[תענית אסתר]] - שאמנם אינה מארבעת הצומות המוזכרים בנביא, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין בית המקדש אינו קשור לביטולה{{הערה|שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר [[תשמ"ו]] - התוועדויות חלק ב' ע' 696)}} - מופיע ב[[שיחה|שיחות]] הרבי שגם היא תיהפך לשמחה{{הערה|ראה לדוגמא שם ע' 697, ועוד. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר [[תשמ"ח]] - [[מוגה]] ([[התוועדויות]] חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".}}.
 
בנוגע לתענית אסתר - שאמנם אינה מארבעת הצומות המוזכרים בנביא, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין בית המקדש אינו קשור לביטולה{{הערה|שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר [[תשמ"ו]] - התוועדויות חלק ב' ע' ???)}} - מופיע ב[[שיחה|שיחות]] הרבי שגם היא תיהפך לשמחה{{הערה|ראה לדוגמא שם ע' ???. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר [[תשמ"ח]] - [[מוגה]] ([[התוועדויות]] חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".}}.


==שלבים בביטול הצומות==
==שלבים בביטול הצומות==


[[הרבי]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.}} שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא:
הרבי מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו שם.}} שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא:


(א) '''ביטול הצומות והפיכתם לשמחה ''' - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה.
(א) '''ביטול הצומות והפיכתם לשמחה ''' - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה.


(ג) בנוסף לכך, '''הפיכת האבל עצמו לששון''' - לא רק שישמחו בגלל '''ביטול''' הצום והמצב הגלותי, אלא אדרבה: השמחה תהיה בגלל '''הצום עצמו''', כיון שתתגלה מטרתו שכל מטרת הצום היא כדי להגיע לבנין [[בית המקדש השלישי]], ולכן במהותו הוא דבר טוב [בדומה ליעוד בגאולה בכלל - "אודך ה' כי אנפת בי", ההודאה לה' על צרות ויסורי הגלות עצמם].
(ב) בנוסף לכך, '''הפיכת האבל עצמו לששון''' - לא רק שישמחו בגלל '''ביטול''' הצום והמצב הגלותי, אלא אדרבה: השמחה תהיה בגלל '''הצום עצמו''', כיון שתתגלה מטרתו שכל מטרת הצום היא כדי להגיע לבנין [[בית המקדש השלישי]], ולכן במהותו הוא דבר טוב [בדומה ליעוד בגאולה בכלל - "אודך ה' כי אנפת בי", ההודאה לה' על צרות ויסורי הגלות עצמם].


על שלבים אלו מבאר הרבי, כי השלב הראשון יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה הראשונה]] של [[ימות המשיח]] - אז הצומות יתבטלו ויהיו ימי שמחה; והשלב השני יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח - אז יתגלו גם דברים שלמעלה מהטבע וסדרי בראשית - ואז יהפך גם הצום והאבל עצמו לשמחה.
על שלבים אלו מבאר הרבי, כי השלב הראשון יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה הראשונה]] של [[ימות המשיח]] - אז הצומות יתבטלו ויהיו ימי שמחה; והשלב השני יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח - אז יתגלו גם דברים שלמעלה מהטבע וסדרי בראשית - ואז יהפך גם הצום והאבל עצמו לשמחה.
שורה 49: שורה 38:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
לקו"ש חט"ו
*[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת [[עשרה בטבת]]
ש"פ בלק תנש"א
*[[דבר מלכות]], ש"פ בלק [[תנש"א]]
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%91-%D7%A9%D7%97%D7%9C-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%A6/ המשפיעים מספרים על תשעה באב שחל בשבת אצל הרבי] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}

גרסה אחרונה מ־14:05, 23 בדצמבר 2015

לעתיד לבוא, כאשר תתבטל הגלות ויבנה בית המקדש השלישי - הצומות הקשורים עם חורבן בית המקדש יתבטלו ויהפכו לימים טובים. על כך מתנבא הנביא[1] "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".

ביטול הצומות בזמן הזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא[2] נאמר שרבי יהודה הנשיא ביקש לעקור את תשעה באב - כאשר חל בשבת וממילא נדחה ליום ראשון - ואמר "הואיל ונדחה ידחה"; אך שאר החכמים לא הסכימו לכך. הרבי[3] מציין שדוקא רבי ביקש לעקור את הצום, בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהיה המשיח שבדורו.

הגמרא[4] אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון[5]. אמנם, להלכה נפסק[6] שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה ואסור לפרוץ גדר.

בראשונים מובא המנהג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן"[7].

טעימה מביטול הצומות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אודות מנהג רוב ישראל בדורות האחרונים, ובעיקר החסידים, שלא להתענות בתעניות בה"ב - הסביר הרבי[8] שהסיבה לכך היא בגלל ההתקרבות לגאולה, שאז יהפכו כל הצומות לימים טובים.

בשיחות מהשנים בהן חלו הצומות בשבת, ונדחו לאחר השבת, מסביר הרבי כי בקביעות כזו מורגשת הטעימה מעין ביטול הצומות והפיכתם לשמחה בגאולה - כאשר ביום הצום מתענגים באכילה ושתיה בסעודות השבת. הרבי הוסיף שכדי להדגיש את השמחה יש להוסיף באכילה והשתיה, יותר מבכל שבת[9].

כמו כן בליל הצום - שבו אוכלים ושותים (בצומות שמתחילים מהבוקר) - מודגש יותר ענינו של הצום כעת רצון, שאז יש כח להביא את הגאולה ע"י התשובה ולבטל את הצום עוד לפני התחלתו[10].

ביטול הצומות לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעתיד לבוא, כאשר יבנה בית המקדש השלישי, יבטלו ימי הצומות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה[11]. כנאמר בנביא[1]: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג הפורים שלא יבטל לעתיד לבוא[12].

מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו קרבנות[13].

לא רק ארבעת הצומות הקשורים לחורבן יהפכו לימים טובים - אלא גם שאר הימים שנמנו בשולחן ערוך כימים שנוהגים להתענות בהם[14]. ובנוסף לימי הצומות, גם ימי בין המצרים יהפכו לששון ושמחה. ימים אלו יהיו כמו "חול המועד" בין הימים טובים של שבעה עשר בתמוז ותשעה באב[15].

בנוגע לתענית אסתר - שאמנם אינה מארבעת הצומות המוזכרים בנביא, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין בית המקדש אינו קשור לביטולה[16] - מופיע בשיחות הרבי שגם היא תיהפך לשמחה[17].

שלבים בביטול הצומות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מבאר[18] שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא:

(א) ביטול הצומות והפיכתם לשמחה - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה.

(ב) בנוסף לכך, הפיכת האבל עצמו לששון - לא רק שישמחו בגלל ביטול הצום והמצב הגלותי, אלא אדרבה: השמחה תהיה בגלל הצום עצמו, כיון שתתגלה מטרתו שכל מטרת הצום היא כדי להגיע לבנין בית המקדש השלישי, ולכן במהותו הוא דבר טוב [בדומה ליעוד בגאולה בכלל - "אודך ה' כי אנפת בי", ההודאה לה' על צרות ויסורי הגלות עצמם].

על שלבים אלו מבאר הרבי, כי השלב הראשון יתקיים בתקופה הראשונה של ימות המשיח - אז הצומות יתבטלו ויהיו ימי שמחה; והשלב השני יתקיים בתקופה השניה של ימות המשיח - אז יתגלו גם דברים שלמעלה מהטבע וסדרי בראשית - ואז יהפך גם הצום והאבל עצמו לשמחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 זכריה ח, יט. להעיר, שבפשט הפסוק מדובר על ימי בית שני, אך הוא מתאים גם לזמן בית שלישי (ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שיחת עשרה בטבת).
  2. ↑ מגילה ה, ב.
  3. ↑ דבר מלכות ש"פ בלק תנש"א הערה 10.
  4. ↑ ראש השנה יח, ב.
  5. ↑ יש להעיר שדעת הרמב"ם (פירוש המשניות ראש השנה פ"א מ"ג) היא שבתשעה באב התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.
  6. ↑ טור ושולחן ערוך אורח חיים סי' תק"נ.
  7. ↑ אבודרהם, הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תק"נ - לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 4.
  8. ↑ שיחות ימי תעניות בה"ב תשמ"ח, התוועדויות חלק ג' ע' 258.
  9. ↑ למשל: שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז תשמ"ח - ספר השיחות חלק ב' ע' 526. שיחות דבר מלכות ש"פ בלק (הנ"ל), ש"פ דברים תנש"א.
  10. ↑ דבר מלכות שיחת עשרה בטבת וש"פ ויחי תשנ"ב הערה 45.
  11. ↑ רמב"ם סוף הלכות תעניות, טושו"ע סוף הלכות תענית.
  12. ↑ דבר מלכות בלק ס"ד.
  13. ↑ דבר מלכות בלק בסופו - ". . והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי . .". ולהעיר מדבר מלכות דברים בסופו - "יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אע"פ שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)".
  14. ↑ כך משמע שם בסיום הלכות תעניות, שאומר "ולעת"ל הקב"ה עתיד להפכם לששון ולשמחה", בהמשך למניין כל הצומות שמונה. לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 24.
  15. ↑ חת"ם סופר - דרשות, דרוש לח' טבת תקפ"ח, בשם "קדמונים". כמו כן אומר החת"ס שהימים שבין ה' טבת (שלדעה אחת בראש השנה יח, ב הוא יום תענית על כך שהגיעה השמועה על החורבן לגולה) לי' בטבת יהיו גם הם ימים טובים.
  16. ↑ שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר תשמ"ו - התוועדויות חלק ב' ע' 696)
  17. ↑ ראה לדוגמא שם ע' 697, ועוד. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר תשמ"ח - מוגה (התוועדויות חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".
  18. ↑ לקוטי שיחות חלק ט"ו שם.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=משתמש:קרייזי_אבאוט_משיח/תעניות&oldid=205133"