בנימין אליהו גורודצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(49 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גורודצקי ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורודצקי ליד [[הרבי]]]]
[[קובץ:גורודצקי ליד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורודצקי ליד [[הרבי]]]]
[[תמונה:גורודצקי.jpg|left|thumb|200px|הרב גורודצקי ב[[חדר הרבי]]]]
הרב '''בנימין אליהו גורודצקי''', ([[כסלו]] [[תרס"ח]] - [[ה' באב]] [[תשנ"ה]]), כיהן כבא כוח [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ל[[צרפת]], [[ארץ הקודש]] ולצפון [[אפריקה]] במשך קרוב ל-70 שנה. מונה על ידי הרבי [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינות יבשת [[אירופה]].
הרב '''בנימין אליהו גורודצקי''', ([[תרס"ה]] - [[ה' באב]] [[תשס"ה]]), כיהן כבא כוח [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]] ל[[צרפת]], [[ארץ הקודש]] ולצפון [[אפריקה]] במשך קרוב ל-70 שנה.
 


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[בוברויסק]] שב[[ביילרוסיה]] בשנת [[תרס"ה]], לאביו הרב [[מרדכי לייב גורודצקי]] בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנות [[ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]]. למד בבית מדרש לרבנים, שם [[סמיכה|הוסמך]] ל[[רב]]נות.
[[קובץ:גורודצקי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גורודצקי ב[[חדר הרבי]]]]
נולד ב[[בוברויסק]] שב[[ביילרוסיה]] בחודש [[כסלו]] [[תרס"ח]], לאביו הרב [[מרדכי לייב גורודצקי]] בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנות [[ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]]. למד ב[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]], שם [[סמיכה|הוסמך לרבנות]].


בשנת [[תרפ"ו]] התחתן עם בתו של הרב [[שמואל לויטין]], [[מזכיר]] [[הרבי הריי"צ]]. ובאותה שנה בהוראת הרבי הריי"צ קיבל על עצמו את רבנות העיר [[קייב]].  
בשנת [[תרפ"ו]] התחתן עם בתו של המשפיע הרב [[שמואל לויטין]]. ובאותה שנה בהוראת אדמו"ר הריי"צ קיבל על עצמו את רבנות העיר [[קייב]].  


בשנת [[תרצ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].
בשנת [[תרצ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].


כשהרבי הריי"צ שהה במעון קיץ ליד [[לנינגרד]], ביקר אותו הרב גורודצקי, ולאחר שסיפר לו על סיבת בואו אמר הרבי הריי"צ: "מ'דארף ארבעטין מיט די קישקעס אין די גידערים און נישט נתפעל ווערן". מלים אלו נחקקו בזכרונו והיוו את צו חוקו עד יומו האחרון.
כשאדמו"ר הריי"צ שהה במעון קיץ ליד [[לנינגרד]], ביקר אותו הרב גורודצקי, ולאחר שסיפר לו על סיבת בואו אמר הרבי: "מ'דארף ארבעטין מיט די קישקעס אין די גידערים און נישט נתפעל ווערן". מלים אלו נחקקו בזכרונו והיוו את צו חוקו עד יומו האחרון.


== מפעולותיו ==
== מפעולותיו ==
[[קובץ:גורודצקי-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:גורודצקי-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורודצקי יושב משמאל הנשיא [[שז"ר]] (מרכז)]]
הרביץ [[לימוד תורה|תורה]] והקים [[ישיבה|ישיבות]] ו[[חיידר|חדרים]] ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, כבר מגיל צעיר, ואף נאסר והוגלה.
הרביץ [[לימוד תורה|תורה]] והקים [[ישיבה|ישיבות]] ו[[חיידר|חדרים]] ב[[רוסיה]] הקומוניסטית, כבר מגיל צעיר, ואף נאסר והוגלה.


בקיץ [[תש"ו]] הגיע ל[[פריז]], והחל לעסוק בעסקנות ציבורית חרף הדוחק הגדול בו היה שרוי.
בקיץ [[תש"ו]] יצא מרוסיה עם משפחתו במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]] והגיע ל[[פריז]], שם החל לעסוק בעסקנות ציבורית חרף הדוחק הגדול בו היה שרוי. לרב גורודצקי היו קשרים מסועפים עם ה[[ג'וינט]], שראו בו כחלוץ בכל מה שקשור לפעילות חב"דית. קשריו עם הג'וינט התחילו כשעוד ב[[רוסיה הקומוניסטית]], והיה נוהג לשלוח לאדמו"ר הריי"צ דוחות מהפעילות העניפה בקייב ובערים נוספות. אדמו"ר הריי"צ היה מעביר את הדוחות למשרדי הג'וינט ב[[פריז]] וב[[ברלין]]. וכאשר יצא מרוסיה ונפגש עם מנהלי הג'וינט בצרפת, הללו "הכירוהו" באמצעות הדו"חות ששלח בתקופת מגוריו ברוסיה.


יו"ר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], חבר [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו"ועד הפועל" של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]. ניהל במשך קרוב ליובל שנים את ה[[לשכה לעזרת פליטים]], ייסד את מוסדות "[[אוהלי יוסף יצחק]]", סניפים של ישיבות [[תומכי תמימים]], [[בית שרה]], [[בית רבקה]], ו[[בית הספר למלאכה|בתי הספר למלאכה]]. ייסד את ה[[שכונה]] ה[[חב"ד]]ית [[נחלת הר חב"ד]].
כיהן כיו"ר [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], ובא כח רבותינו. היה מעורב בהקמת מוסדות חינוך וארגונים חב"דיים ב[[ארץ הקודש]], [[אירופה]], [[מרוקו]] ו[[תוניס]] ובהם: מוסדות "[[אוהלי יוסף יצחק]]", סניפים של ישיבות [[תומכי תמימים]], [[בית שרה]], [[בית רבקה]], ו[[בית הספר למלאכה|בתי הספר למלאכה]] וה[[שכונה]] ה[[חב"ד]]ית [[נחלת הר חב"ד]].  


לרב גורודצקי היו קשרים מסועפים עם ה[[ג'וינט]], שראו בו כחלוץ בכל מה שקשור לפעילות במקומות נידחים. קשריו עם הג'וינט התחילו כשעוד ב[[רוסיה הקומוניסטית]], והיה נוהג לשלוח לרבי הריי"צ דוחות מהפעילות העניפה בקייב ובערים נוספות. הרבי הריי"צ היה מעביר את הדוחות למשרדי הג'וינט ב[[ארצות הברית]] וב[[ברלין]]. באמצעות כך התוודעו מנהלי הג'וינט לרב גורודצקי והחלו לסייע לו בהשגת תקציבים.
במקביל לתפקידיו המרכזיים כיו"ר הלשכה ובא כח רבותינו, כיהן גם כחבר [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו"ועד הפועל" של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].  


נפטר ב[[ה' מנחם אב]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין]] [[מונטיפיורי]], [[ניו יורק]], בסמיכות ל"[[האוהל|אוהל]]".
נפטר ב[[ה' מנחם אב]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], [[ניו יורק]], בסמיכות ל"[[האוהל|אוהל]]".


== משפחתו ==
==משפחתו==
*נכדו הרב [[יוסף יצחק גורודצקי]] ממלא תפקיד בניהול [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
*בנו, הרב [[שלום דובער גורודצקי]] - מילא את מקומו ב[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].
*חתנו, הרב [[שמעון אהרן סימפסון (קראון הייטס)]].
*חתנו, הרב [[בן ציון בנימין אלטהויז]].


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''60 שנות פעילות ברוסיה וברחבי העולם''', הוצאת "אגודת אנשי קיוב".
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''60 שנות פעילות ברוסיה וברחבי העולם''', הוצאת "אגודת אנשי קיוב".
:הספר תורגם לשפות [[אידיש]], [[אנגלית]], [[עברית]], צרפתית ורוסית. הספר יצא לאור לרגל יום הולדתו ה-75.
:הספר תורגם לשפות [[אידיש]], [[אנגלית]], [[עברית]], צרפתית ורוסית. הספר יצא לאור לרגל יום הולדתו ה-75.
*'''בא כח''', סקירת תולדות חייו ומענות והוראות שקיבל מהרבי בקשר עם שליחותו, צרפת ה'תשע"ו
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. בפרק "המקשר" ופעילות הרב גורודצקי שזורה לכל אורך הספר.
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/903416065518.html כפר חב"ד שני לעולים ממרוקו]''', לקט מענות והוראות שקיבל מהרבי, מתוך החוברת 'בא כח' {{בית משיח}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/5f/Gorodetsky_-_BM_-_Marcheshvan_26%2C_5776.pdf בא כח - חלק א']''' {{*}} '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/01/5e317a1cd9ea7_1580300828.pdf חלק ב']''', סקירת תולדות חייו ומענות והוראות שקיבל מהרבי בקשר עם שליחותו {{PDF}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/19/903416065518.html [[כפר חב"ד]] שני לעולים ממרוקו]''', לקט מענות והוראות שקיבל מהרבי, מתוך החוברת 'בא כח' {{בית משיח}}
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/1/14/346804882651.html סוד כוחו של הרב גורודצקי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשע"ז


{{הערות שוליים}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל: גורודצקי, בנימין}}
{{מיון רגיל: גורודצקי, בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי ועד הפועל באגודת חסידי חב"ד העולמית]]
[[קטגוריה:חברי ועד הפועל באגודת חסידי חב"ד העולמית]]
שורה 47: שורה 50:
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:משפחת גורודצקי]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]

גרסה אחרונה מ־07:12, 31 במאי 2024

הרב גורודצקי ליד הרבי

הרב בנימין אליהו גורודצקי, (כסלו תרס"ח - ה' באב תשנ"ה), כיהן כבא כוח אדמו"ר הריי"צ והרבי לצרפת, ארץ הקודש ולצפון אפריקה במשך קרוב ל-70 שנה. מונה על ידי הרבי שמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינות יבשת אירופה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גורודצקי בחדר הרבי

נולד בבוברויסק שבביילרוסיה בחודש כסלו תרס"ח, לאביו הרב מרדכי לייב גורודצקי בזמן מלחמת העולם הראשונה, בשנות המהפכה הקומוניסטית. למד בבית מדרש לרבנים בנעוועל, שם הוסמך לרבנות.

בשנת תרפ"ו התחתן עם בתו של המשפיע הרב שמואל לויטין. ובאותה שנה בהוראת אדמו"ר הריי"צ קיבל על עצמו את רבנות העיר קייב.

בשנת תרצ"א ייסד את ישיבת תומכי תמימים קורסק.

כשאדמו"ר הריי"צ שהה במעון קיץ ליד לנינגרד, ביקר אותו הרב גורודצקי, ולאחר שסיפר לו על סיבת בואו אמר הרבי: "מ'דארף ארבעטין מיט די קישקעס אין די גידערים און נישט נתפעל ווערן". מלים אלו נחקקו בזכרונו והיוו את צו חוקו עד יומו האחרון.

מפעולותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גורודצקי יושב משמאל הנשיא שז"ר (מרכז)

הרביץ תורה והקים ישיבות וחדרים ברוסיה הקומוניסטית, כבר מגיל צעיר, ואף נאסר והוגלה.

בקיץ תש"ו יצא מרוסיה עם משפחתו במבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו והגיע לפריז, שם החל לעסוק בעסקנות ציבורית חרף הדוחק הגדול בו היה שרוי. לרב גורודצקי היו קשרים מסועפים עם הג'וינט, שראו בו כחלוץ בכל מה שקשור לפעילות חב"דית. קשריו עם הג'וינט התחילו כשעוד ברוסיה הקומוניסטית, והיה נוהג לשלוח לאדמו"ר הריי"צ דוחות מהפעילות העניפה בקייב ובערים נוספות. אדמו"ר הריי"צ היה מעביר את הדוחות למשרדי הג'וינט בפריז ובברלין. וכאשר יצא מרוסיה ונפגש עם מנהלי הג'וינט בצרפת, הללו "הכירוהו" באמצעות הדו"חות ששלח בתקופת מגוריו ברוסיה.

כיהן כיו"ר לשכת ליובאוויטש האירופאית, ובא כח רבותינו. היה מעורב בהקמת מוסדות חינוך וארגונים חב"דיים בארץ הקודש, אירופה, מרוקו ותוניס ובהם: מוסדות "אוהלי יוסף יצחק", סניפים של ישיבות תומכי תמימים, בית שרה, בית רבקה, ובתי הספר למלאכה והשכונה החב"דית נחלת הר חב"ד.

במקביל לתפקידיו המרכזיים כיו"ר הלשכה ובא כח רבותינו, כיהן גם כחבר מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל ו"ועד הפועל" של אגודת חסידי חב"ד העולמית.

נפטר בה' מנחם אב תשנ"ה, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי, ניו יורק, בסמיכות ל"אוהל".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר תורגם לשפות אידיש, אנגלית, עברית, צרפתית ורוסית. הספר יצא לאור לרגל יום הולדתו ה-75.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)