אושפיזין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏ביום הרביעי: תיקנתי שגיאה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(35 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אושפיזין חסידי''' הינו מקביל לרעיון ה[[אושפיזין]] המקובל כאשר בכל יום מ[[חג סוכות]] מגיעים ה"אושפיזין"-אורחים לסוכה, ואחד מהם יושב בראש.  
'''אושפיזין''' (מ[[ארמית]]: אורחים) הם שבעה צדיקים המנויים ב[[ספר הזוהר]], הבאים לבקר ב[[חג הסוכות]] אצל כל יהודי, כאשר בכל אחד משבעת הימים אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[משה]], [[אהרן]], [[יוסף הצדיק|יוסף]] ו[[דוד]].


אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי הרבי, כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]. כמו-כן מקובל שבאים גם אושפיזין ל[[שמיני עצרת]] -[[אדמו"ר הריי"צ]] רבי יוסף-יצחק; וב[[שמחת תורה]] מגיע [[הרבי]].
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}.


== היום והאורחים ==
==מקור ענין ה"אושפיזין"==
*ביום הראשון - מגיעים [[אברהם אבינו]] ורבי ישראל בעל שם טוב.
עניין האושפיזין מוזכר לראשונה ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|ראה שיחת ליל ד' דחגה"ס תשמ"ז (התוועדויות ע' 226), שפנימיות התורה והזהר בפרט מגלים את האור והפנימיות שבכל דבר, ולכן דוקא בזוהר נתגלה שבחג הסוכות ישנם אושפיזין.}}. בספר הזוהר מופיעים מספר מקורות על צדיקים הבאים לבקר בחג הסוכות, למשל:
*ביום השני - [[יצחק אבינו]] ורבי דובער 'המגיד'.  
{{ציטוט|תוכן= בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא: אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא וְדָוִד מַלְכָּא שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב: בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים . . וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּאַנְפִּין נְהִירִין בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ.
*ביום השלישי - [[יעקב אבינו]] ורבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
{{ש}}'''תרגום''': כאשר אדם יושב במדור זה, צל האמונה, השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה, ואברהם וחמישה צדיקים אחרים שמים מדור עמו. אמר רבי אבא: אברהם וחמישה צדיקים ודוד המלך שמים מדורם עמו. זהו שכתוב: בסוכות תשבו שבעת ימים, שבעת ימים כתוב, ולא בשבעת ימים . . וצריך אדם לשמוח בכל יום ויום בפנים מאירות באורחים אלו השורים עמו.
*ביום הרביעי - [[משה רבנו]] ורבי דובער - אדמו"ר האמצעי
|מקור=זהר חלק ג קג, ב}}
*ביום החמישי - [[יוסף]] ורבי מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח-צדק.
*ביום השישי - [[אהרון הכהן]] ורבי שמואל - אדמו"ר מהר"ש
*ביום השביעי - [[דוד המלך]] ורבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב.
*בשמיני עצרת - שלמה המלך ורבי יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ, (ב[[ארץ הקודש]] גם הרבי מנחם מענדל - [[הרבי]] [[מלך המשיח]]).
*בשמחת תורה - [[הרבי]].


==פרטי המנהג==
כמו כן מבואר בזוהר שם, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים, ועוד קודם לאכילתו שלו (זהו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי [[צדקה]] ב[[ערב חג הסוכות]]{{הערה|תורת מנחם חלק כד עמוד 61.}}). וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש, הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו:
בחלק מקהילות ישראל נהוג להזמין בקול את האושפיזין השייכים לאותו היום, כאשר את אומרים אותם בראש הנוסח, ולאחר מכן מוסיפים "ועמו", ומזכירים גם את שאר האושפיזין, וזאת משום שהאושפיזין מגיעים בכל יום, אלא שבכל יום יש את העיקרי שמגיע בראש וכל שאר הצדיקים מגיעים יחד עמו ומלווים אותו.
*אברהם אבינו אומר{{הערה|שם=נח|ישעיה נח.}}: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'.
*יצחק אבינו - יש מחלוקת אם אומר{{הערה|שם=נד|ישעיה נד.}}: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך, וברכתו שלו היא{{הערה|תהלים קיב.}}: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'.
*יעקב אבינו{{הערה|שם=נח}}: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ',
*שאר הצדיקים אומרים{{הערה|שם=נח}}: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'.
*דוד המלך אומר{{הערה|שם=נד}}: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח.


===הכנסת אורחים נוספים===
בשיחותיו מבאר [[הרבי]] בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין{{הערה|1=ראה למשל שיחות [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/62.htm יום ב' דחג הסוכות] ו[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/8/70.htm ליל ב' דחוה"מ סוכות תשי"ט].}}.
בזוהר, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, כתוב כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות{{הערה|1=הרבי ציין את הדברים ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/24/7 שיחת יום ב' דחג הסוכות (עמוד 61)], וציטט את מאמר הזוהר על הפסוק "בסוכות '''תשבו''' שבעת ימים כל האזרח בישראל '''ישבו''' בסוכות" "בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו, אלא קדמאה לאושפיזי, תניינא לבני עלמא", היינו ש"תשבו" הראשון מדבר על האושפיזין, ו"ישבו" השני מדבר על העניים, אורחים דעלמא. והזוהר ממשיך ומפרט את השכר למי שעושה כן ומכניס לסוכתו את "בני עלמא" – שכל האושפיזין מברכים אותו, ומפרט את הברכות שמברך אותו כאו"א מהאושפיזין.}}.
 
===מניינם וסדרם===
בהמשך דברי הזוהר{{הערה|שם=זהר|חלק ג קג, ב.}} נזכרים גם יצחק ויעקב, ובסך הכל נזכרים אברהם, יצחק, יעקב, דוד ושאר צדיקים. במקומות אחרים בזוהר נזכרים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד ושלמה{{הערה|זהר חלק ג רנה, ב.}}; או אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה ואהרן{{הערה|השמטות לזהר בראשית רסא, א.}}, או ששת הצדיקים הנ"ל עם דוד{{הערה|תוספת לזהר חלק ג שא, ב.}}.
 
הרבי הביא שההכרעה היא כדעת [[האריז"ל]]{{הערה|סידור האריז"ל.}}, ששבעת האושפיזין וסדרם הוא: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ב (התוועדויות ח"א ע' 208). ובשיחות ליל ד' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 224) וליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ס"ע 290), שאף שההלכה כפסק האריז"ל - ניתן ללמוד גם מהדעה הנוספת הוראה, כי אלו ואלו דברי אלקים חיים.}}. הסיבה לסדר זה - למרות שאינו כסדר הדורות, שיוסף בא לאחר משה ואהרן - הוא בהתאם לקשר של הצדיקים ל[[ספירות]]: יוסף שייך ל[[ספירת היסוד]], ולכן מגיע לפני דוד ששייך ל[[ספירת המלכות]]{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גליון לא ע' 17.}}.
 
==האושפיזין החסידיים==
 
אצל חסידי [[חב"ד]] מקובל, על פי דברי [[הרבי הריי"צ]] בשם אביו [[הרבי הרש"ב]], כי בנוסף לאושפיזין שבזוהר מגיעים גם '''האושיפיזין החסידיים''': רבי ישראל [[בעל שם טוב]] (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער '[[המגיד ממעזריטש]]'; [[אדמו"ר הזקן]] רבי שניאור זלמן, מייסד [[חסידות חב"ד]], בנו רבי דובער, [[אדמו"ר האמצעי]]; רבי מנחם מענדל, [[אדמו"ר הצמח צדק]]; בנו האדמו"ר רבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]]; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ז ע' 161. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט ס"ע תמב. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/780.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפ].}}.
 
הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ}}.
 
האושפיזין החסידיים אינם ענין נפרד חס ושלום מהאושפיזין שבזוהר, אלא שעניינם אחד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-1/55/55.htm?q=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9F שיחת יום ב' דחג הסוכות תשכ"ג]. ועוד.}} - שהאושפיזין החסידיים הם הפנימיות של האושפיזין שבזוהר, ומתאחדים לענין אחד כגוף ונשמה{{הערה|ליל א' דחג הסוכות תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 157).
ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}.
 
== היום והאורחים והקשר ביניהם{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140591/jewish/page.htm קונטרס מעייני הישועה - פעולת האושפיזין].}} ==
===ביום הראשון===
ביום הראשון - [[אברהם אבינו]], רבי ישראל [[הבעל שם טוב]].
 
הנקודה המשותפת בין אברהם אבינו לבעל שם טוב היא: הפצת האור האלוקי.
 
אברהם אבינו הלך ופרסם את שמו הגדול של הקב"ה בכל העולם. ומגייר את המון העם להכניסם תחת כנפי השכינה. גם הבעל שם טוב עורר את אור היהדות בנקודות נמוכות ורחוקות והפיץ את אור החסידות בעולם.
 
===ביום השני===
ביום השני - [[יצחק אבינו]], רבי דובער [[המגיד ממזריטש]].
 
הנקודה המשותפת בין יצחק אבינו למגיד ממזריטש היא: עובדת היות שניהם במקום אחד ללא נדידה כלל.
 
יצחק אבינו לא יצא מארץ ישראל, וכמוהו הרב המגיד לא עזב את מקומו ונסע למקום אחר, אלא תלמידיו באו אליו לשמוע את דברי תורתו. כוחם היה בזה שלמרות שלא יצאו ממקומם, הם הצליחו לפעול חוץ למקומם עניינים קדושים.
 
===ביום השלישי===
ביום השלישי - [[יעקב אבינו]], רבי שניאור זלמן [[אדמו"ר הזקן]].
 
הנקודה המשותפת בין יעקב אבינו לאדמו"ר הזקן היא: תורה.
 
על יעקב אבינו מסופר בתורה שהיה "יושב אהלים" אהלי שם ועבר ולמד תורה. אדמו"ר הצמח צדק ביאר ש"אהלי שם" הכוונה לתורה שבכתב, ו"אהלי עבר" הכוונה לתורה שבעל פה. אדמו"ר הזקן נקרא בפי כל "בעל התניא והשולחן ערוך", כמרומז בשמו "שניאור" שני אורות, האור בתורת הנגלה - השולחן ערוך והאור של תורת הנסתר הפנימית - התניא.
 
===ביום הרביעי===
ביום הרביעי - [[משה רבנו]], רבי דובער [[אדמו"ר האמצעי]].
 
הנקודה המשותפת בין משה רבנו ואדמו"ר האמצעי גם היא: תורה.
 
משה רבנו מסר את נפשו על התורה והיא נקראת על שמו. משה רבנו לימד את כלל ישראל את המצוות שנאמרו בסיני, גם את התורה שבעל פה שאין לה סוף. האדמו"ר האמצעי זכה לבאר ולהרחיב את תורת החסידות שהייתה אז בנקודות כלליות בלבד, והרחיבה עד להבנה והשגה.
 
===ביום החמישי===
ביום החמישי - [[אהרן הכהן]], רבי מנחם מענדל [[אדמו"ר הצמח צדק]].
 
הנקודה המשותפת בין אהרן הכהן לאדמו"ר הצמח צדק היא: אהבת ישראל ואחדות ישראל.
 
אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. אהרן הכהן מסר את נפשו למען השכנת שלום בין יהודים מצויין במידה זו של השלום. אדמו"ר הצמח צדק היה זה שהצליח להסיר את המחלוקות בעולם היהודי, והביא למצב של שיתוף פעולה בין כל החוגים בישראל.
 
===ביום השישי===
ביום השישי - [[יוסף הצדיק|יוסף]] הצדיק ורבי שמואל [[אדמו"ר המהר"ש]].
 
הנקודה המשותפת בין יוסף הצדיק ואדמו"ר המהר"ש היא: הרחבה והתנשאות.
 
אצל יוסף מצינו שיצא מבית האסורים למלוכה. אפילו שהיה במצב נחות עלה משם לגדולה בבת אחת ונעשה מלך. אדמו"ר המהר"ש חידש שאפילו בגלות כשנמצאים במצב שפל, צריכה להיות ההנהגה באופן של "[[לכתחילה אריבער]]", כלומר מלכתחילה לבחור בדרך העליונה. והוא עצמו היה דוגמא לכך, שכאשר היה עומד על הפרק נושא שנוגע לני ישראל אצל הממשלה, היתה הנהגתו בתוקף ובלי פשרות.
 
===ביום השביעי===
ביום השביעי - [[דוד המלך]], רבי שלום דובער [[אדמו"ר הרש"ב]].
 
הנקודה המשותפת בין דוד המלך לאדמו"ר הרש"ב היא: המלכות והכתר.
 
דוד המלך הוא זה שהקב"ה הבטיח לו שלא תיפסק המלכות מזרעו, וגם המלך המשיח הוא מבית דוד. אדמו"ר הרש"ב הקים את ישיבת [[תומכי תמימים]] שתלמידה הם "חיילי בית דוד". הוא הטיל עליהם את השליחות לצאת למלחמת בית דוד, להביא בכוחם ובמעשיהם את משיח צדקנו ולהלחם עם המתנגדים לכך.
 
==מנהגים נוספים==
*'''הכנסת אורחים נוספים''': בזוהר{{הערה|שם=זהר}}, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, נאמר כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות. מנהג זה נזכר בשיחות הרבי כמה פעמים{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/7/61.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל]. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 225). ועוד.}}.
*'''הזמנת האושפיזין''': בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר בקול בעת הישיבה ב[[סוכה]] נוסח שיש בו הזמנה לאושפיזין: ראשית מזמינים את האורח השייך לאותו היום, וממשיכים - "ועמו" שאר האושפיזין.
:בחב"ד אין אומרים את הנוסח. [[אדמו"ר הצמח צדק]] הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד [[אדמו"ר הזקן]] ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ול[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/10/168.htm ספר השיחות תש"ח ע' 168].}}. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק ב' עמוד קצה.}}.
:הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים{{הערה|ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 259). ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ע' 206).}}.
*'''דיבור אודות האושפיזין''': אף שלא אומרים את הנוסח, לומדים ומדברים אודות האושפיזין{{הערה|שיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ס"ע 241). ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח (התוועדויות ח"א ע' 223).}}. [[הרבי הריי"צ]] הורה להשתדל להזכיר בימי הסוכות את האושפיזין החסידיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/8/34.htm שיחת יום ב' דחג הסוכות תשי"ב].}}.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41392 כתבה] ב[[שבועון בית משיח]] על האושפיזין חסידי
*א. אברהם, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41392 אושפיזין ראית?], [[שבועון בית משיח]] תשס"ט
*הרב לוי יצחק ניסלביץ', '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84214_he_1.pdf האושפיזין]''', סקירה מקיפה על דברי הרבי בנוגע לאושפיזין, כהוספה לקובץ הלימוד של החודש השביעי בליובאוויטש (חוברת ג', עמוד 105 ואילך) בהוצאת ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]]
*הרב [[לוי יצחק ניסלביץ]]', '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84214_he_1.pdf האושפיזין]''', סקירה מקיפה על דברי הרבי בנוגע לאושפיזין, כהוספה לקובץ הלימוד של החודש השביעי בליובאוויטש (חוברת ג', עמוד 105 ואילך) בהוצאת ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
{{סוכות}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:סוכות]]

גרסה אחרונה מ־03:07, 20 באוקטובר 2024

אושפיזיןארמית: אורחים) הם שבעה צדיקים המנויים בספר הזוהר, הבאים לבקר בחג הסוכות אצל כל יהודי, כאשר בכל אחד משבעת הימים אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד.

אדמו"ר הריי"צ הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי תורת החסידות, הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. הרבי הוסיף וגילה שבחג שמיני עצרת מגיעים לבקר שני הצדיקים - שלמה המלך ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"[1].

מקור ענין ה"אושפיזין"[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר[2]. בספר הזוהר מופיעים מספר מקורות על צדיקים הבאים לבקר בחג הסוכות, למשל:

בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא: אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא וְדָוִד מַלְכָּא שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב: בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים . . וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּאַנְפִּין נְהִירִין בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ.
תרגום: כאשר אדם יושב במדור זה, צל האמונה, השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה, ואברהם וחמישה צדיקים אחרים שמים מדור עמו. אמר רבי אבא: אברהם וחמישה צדיקים ודוד המלך שמים מדורם עמו. זהו שכתוב: בסוכות תשבו שבעת ימים, שבעת ימים כתוב, ולא בשבעת ימים . . וצריך אדם לשמוח בכל יום ויום בפנים מאירות באורחים אלו השורים עמו.

זהר חלק ג קג, ב

כמו כן מבואר בזוהר שם, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים, ועוד קודם לאכילתו שלו (זהו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי צדקה בערב חג הסוכות[3]). וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש, הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו:

  • אברהם אבינו אומר[4]: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'.
  • יצחק אבינו - יש מחלוקת אם אומר[5]: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך, וברכתו שלו היא[6]: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'.
  • יעקב אבינו[4]: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ',
  • שאר הצדיקים אומרים[4]: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'.
  • דוד המלך אומר[5]: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח.

בשיחותיו מבאר הרבי בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין[7].

מניינם וסדרם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהמשך דברי הזוהר[8] נזכרים גם יצחק ויעקב, ובסך הכל נזכרים אברהם, יצחק, יעקב, דוד ושאר צדיקים. במקומות אחרים בזוהר נזכרים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד ושלמה[9]; או אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה ואהרן[10], או ששת הצדיקים הנ"ל עם דוד[11].

הרבי הביא שההכרעה היא כדעת האריז"ל[12], ששבעת האושפיזין וסדרם הוא: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד[13]. הסיבה לסדר זה - למרות שאינו כסדר הדורות, שיוסף בא לאחר משה ואהרן - הוא בהתאם לקשר של הצדיקים לספירות: יוסף שייך לספירת היסוד, ולכן מגיע לפני דוד ששייך לספירת המלכות[14].

האושפיזין החסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל חסידי חב"ד מקובל, על פי דברי הרבי הריי"צ בשם אביו הרבי הרש"ב, כי בנוסף לאושפיזין שבזוהר מגיעים גם האושיפיזין החסידיים: רבי ישראל בעל שם טוב (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער 'המגיד ממעזריטש'; אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, בנו רבי דובער, אדמו"ר האמצעי; רבי מנחם מענדל, אדמו"ר הצמח צדק; בנו האדמו"ר רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב[15].

הרבי הוסיף וגילה שבחג שמיני עצרת מגיעים לבקר שני הצדיקים - שלמה המלך ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"[1].

האושפיזין החסידיים אינם ענין נפרד חס ושלום מהאושפיזין שבזוהר, אלא שעניינם אחד[16] - שהאושפיזין החסידיים הם הפנימיות של האושפיזין שבזוהר, ומתאחדים לענין אחד כגוף ונשמה[17].

היום והאורחים והקשר ביניהם[18][עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום הראשון - אברהם אבינו, רבי ישראל הבעל שם טוב.

הנקודה המשותפת בין אברהם אבינו לבעל שם טוב היא: הפצת האור האלוקי.

אברהם אבינו הלך ופרסם את שמו הגדול של הקב"ה בכל העולם. ומגייר את המון העם להכניסם תחת כנפי השכינה. גם הבעל שם טוב עורר את אור היהדות בנקודות נמוכות ורחוקות והפיץ את אור החסידות בעולם.

ביום השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום השני - יצחק אבינו, רבי דובער המגיד ממזריטש.

הנקודה המשותפת בין יצחק אבינו למגיד ממזריטש היא: עובדת היות שניהם במקום אחד ללא נדידה כלל.

יצחק אבינו לא יצא מארץ ישראל, וכמוהו הרב המגיד לא עזב את מקומו ונסע למקום אחר, אלא תלמידיו באו אליו לשמוע את דברי תורתו. כוחם היה בזה שלמרות שלא יצאו ממקומם, הם הצליחו לפעול חוץ למקומם עניינים קדושים.

ביום השלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום השלישי - יעקב אבינו, רבי שניאור זלמן אדמו"ר הזקן.

הנקודה המשותפת בין יעקב אבינו לאדמו"ר הזקן היא: תורה.

על יעקב אבינו מסופר בתורה שהיה "יושב אהלים" אהלי שם ועבר ולמד תורה. אדמו"ר הצמח צדק ביאר ש"אהלי שם" הכוונה לתורה שבכתב, ו"אהלי עבר" הכוונה לתורה שבעל פה. אדמו"ר הזקן נקרא בפי כל "בעל התניא והשולחן ערוך", כמרומז בשמו "שניאור" שני אורות, האור בתורת הנגלה - השולחן ערוך והאור של תורת הנסתר הפנימית - התניא.

ביום הרביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום הרביעי - משה רבנו, רבי דובער אדמו"ר האמצעי.

הנקודה המשותפת בין משה רבנו ואדמו"ר האמצעי גם היא: תורה.

משה רבנו מסר את נפשו על התורה והיא נקראת על שמו. משה רבנו לימד את כלל ישראל את המצוות שנאמרו בסיני, גם את התורה שבעל פה שאין לה סוף. האדמו"ר האמצעי זכה לבאר ולהרחיב את תורת החסידות שהייתה אז בנקודות כלליות בלבד, והרחיבה עד להבנה והשגה.

ביום החמישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום החמישי - אהרן הכהן, רבי מנחם מענדל אדמו"ר הצמח צדק.

הנקודה המשותפת בין אהרן הכהן לאדמו"ר הצמח צדק היא: אהבת ישראל ואחדות ישראל.

אהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. אהרן הכהן מסר את נפשו למען השכנת שלום בין יהודים מצויין במידה זו של השלום. אדמו"ר הצמח צדק היה זה שהצליח להסיר את המחלוקות בעולם היהודי, והביא למצב של שיתוף פעולה בין כל החוגים בישראל.

ביום השישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום השישי - יוסף הצדיק ורבי שמואל אדמו"ר המהר"ש.

הנקודה המשותפת בין יוסף הצדיק ואדמו"ר המהר"ש היא: הרחבה והתנשאות.

אצל יוסף מצינו שיצא מבית האסורים למלוכה. אפילו שהיה במצב נחות עלה משם לגדולה בבת אחת ונעשה מלך. אדמו"ר המהר"ש חידש שאפילו בגלות כשנמצאים במצב שפל, צריכה להיות ההנהגה באופן של "לכתחילה אריבער", כלומר מלכתחילה לבחור בדרך העליונה. והוא עצמו היה דוגמא לכך, שכאשר היה עומד על הפרק נושא שנוגע לני ישראל אצל הממשלה, היתה הנהגתו בתוקף ובלי פשרות.

ביום השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום השביעי - דוד המלך, רבי שלום דובער אדמו"ר הרש"ב.

הנקודה המשותפת בין דוד המלך לאדמו"ר הרש"ב היא: המלכות והכתר.

דוד המלך הוא זה שהקב"ה הבטיח לו שלא תיפסק המלכות מזרעו, וגם המלך המשיח הוא מבית דוד. אדמו"ר הרש"ב הקים את ישיבת תומכי תמימים שתלמידה הם "חיילי בית דוד". הוא הטיל עליהם את השליחות לצאת למלחמת בית דוד, להביא בכוחם ובמעשיהם את משיח צדקנו ולהלחם עם המתנגדים לכך.

מנהגים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הכנסת אורחים נוספים: בזוהר[8], שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, נאמר כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות. מנהג זה נזכר בשיחות הרבי כמה פעמים[19].
  • הזמנת האושפיזין: בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר בקול בעת הישיבה בסוכה נוסח שיש בו הזמנה לאושפיזין: ראשית מזמינים את האורח השייך לאותו היום, וממשיכים - "ועמו" שאר האושפיזין.
בחב"ד אין אומרים את הנוסח. אדמו"ר הצמח צדק הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד אדמו"ר הזקן ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ולאדמו"ר הרש"ב[20]. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל[21].
הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים[22].
  • דיבור אודות האושפיזין: אף שלא אומרים את הנוסח, לומדים ומדברים אודות האושפיזין[23]. הרבי הריי"צ הורה להשתדל להזכיר בימי הסוכות את האושפיזין החסידיים[24].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.
  2. ראה שיחת ליל ד' דחגה"ס תשמ"ז (התוועדויות ע' 226), שפנימיות התורה והזהר בפרט מגלים את האור והפנימיות שבכל דבר, ולכן דוקא בזוהר נתגלה שבחג הסוכות ישנם אושפיזין.
  3. תורת מנחם חלק כד עמוד 61.
  4. 4.0 4.1 4.2 ישעיה נח.
  5. 5.0 5.1 ישעיה נד.
  6. תהלים קיב.
  7. ראה למשל שיחות יום ב' דחג הסוכות וליל ב' דחוה"מ סוכות תשי"ט.
  8. 8.0 8.1 חלק ג קג, ב.
  9. זהר חלק ג רנה, ב.
  10. השמטות לזהר בראשית רסא, א.
  11. תוספת לזהר חלק ג שא, ב.
  12. סידור האריז"ל.
  13. שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ב (התוועדויות ח"א ע' 208). ובשיחות ליל ד' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 224) וליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ס"ע 290), שאף שההלכה כפסק האריז"ל - ניתן ללמוד גם מהדעה הנוספת הוראה, כי אלו ואלו דברי אלקים חיים.
  14. התמים (בית משיח) גליון לא ע' 17.
  15. ספר השיחות תרצ"ז ע' 161. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט ס"ע תמב. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפ.
  16. שיחת יום ב' דחג הסוכות תשכ"ג. ועוד.
  17. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 157). ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.
  18. קונטרס מעייני הישועה - פעולת האושפיזין.
  19. ראה שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 225). ועוד.
  20. ספר השיחות תש"ח ע' 168.
  21. המלך במסיבו חלק ב' עמוד קצה.
  22. ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 259). ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ע' 206).
  23. שיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ס"ע 241). ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח (התוועדויות ח"א ע' 223).
  24. שיחת יום ב' דחג הסוכות תשי"ב.