פרשת כי תבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "chabad.info/php/audio" ב־"old2.ih.chabad.info/php/audio")
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
{{פרשת שבוע
|קודם=[[פרשת כי תצא]]
|הבא=[[פרשת נצבים]]
|פסוקים=דברים כו, א - כט, ח
|מספר פסוקים=122
|תוכן=מצוות ביכורים ומצוות וידוי מעשרות, הציווי על מעמד הברכות והקללות, פרשת התוכחה והכרת הטוב לה' על הניסים שעשה
|הפטרה=הפטרה
|מנהג חב"ד=[[ספר ישעיה]] פרק ס, א-כב
}}
'''פרשת כי תבוא''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר דברים]] (מפרק כ"ו פסוק א' עד פרק כ"ט פסוק ח').
'''פרשת כי תבוא''' היא ה[[פרשה]] השביעית ב[[ספר דברים]] (מפרק כ"ו פסוק א' עד פרק כ"ט פסוק ח').


בקריאת פרשת תבוא בשבת, בעליה השישית - פרשת התוכחה - עולה הבעל קורא, ומעצמו, ומברך לפניה ולאחריה<ref>על-פי [[לוח היום יום]] עמ' פ"ח ו[[ספר המנהגים]] עמ' 31</ref>.  
בקריאת פרשת תבוא בשבת, בעליה השישית - [[התוכחות (בפרשת בחוקותי וכי תבא)|פרשת התוכחה]] - עולה הבעל קורא, ומעצמו, ומברך לפניה ולאחריה{{הערה|על-פי [[לוח היום יום]] עמ' פ"ח ו[[ספר המנהגים]] עמ' 31}}.


==הפרשה בקצרה==
==הפרשה בקצרה==
*'''ראשון''' - הפרשה פותחת במצוות ה[[ביכורים]]. לאחר ש[[בני ישראל]] יתיישבו על אדמת [[ארץ ישראל]], בעלי הקרקעות צריכים לקחת את הפירות הראשונים ולהעלות אותם ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. מדובר באירוע משמח, כאשר החקלאים עולים ב[[שמחה]] וב[[שיר]]ים ובראש השיירה שור מקושט והם נושאים את הפירות. כאשר מגיעים החקלאים לירושלים, הם מעניקים את הפירות ל[[כהן]] תוך אמירת נוסח המציין כיצד קיבלנו את הארץ במתנה מבורא [[עולם]]. יש לציין כי [[מצוות]] הביכורים חלה רק על [[שבעת המינים]] שנשתבחה בהן ארץ ישראל.
*'''ראשון''' - הפרשה פותחת במצוות ה[[ביכורים]]. לאחר ש[[בני ישראל]] יתיישבו על אדמת [[ארץ ישראל]], בעלי הקרקעות צריכים לקחת את הפירות הראשונים ולהעלות אותם ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]]. מדובר באירוע משמח, כאשר החקלאים עולים ב[[שמחה]] וב[[שיר]]ים ובראש השיירה [[שור]] מקושט והם נושאים את הפירות. כאשר מגיעים החקלאים לירושלים, הם מעניקים את הפירות ל[[כהן]] תוך אמירת נוסח המציין כיצד קיבלנו את הארץ במתנה מבורא [[עולם]]. יש לציין כי [[מצוות]] ה[[ביכורים]] חלה רק על [[שבעת המינים]] שנשתבחה בהן ארץ ישראל.


*'''שני''' - התורה מציינת שבזמן שבית המקדש היה קיים, על בעלי הקרקעות היה להפריש שלושה סוגי מתנות: [[תרומה]] - מתנה לכהנים, מעשר ראשון - הגידול הראשון הניתן ל[[לוי]]ים, ומעשר שני - אותו אוכל החקלאי בעצמו בירושלים. בכל שנה שלישית ושישית במחזור של שבע שנים (שמיטה) יחליף החקלאי את המעשר השני במעשר [[עני]], אותו יעניק במתנה לעני ואביון. התורה מציינת כי על החלקאי להעניק את המתנות בשמחה על ש[[הקב"ה]] בירכו ואת אדמתו, ולאחר מכן מבקש את ברכת ה' שתמשיך ללוות אותו.
*'''שני''' - התורה מציינת שבזמן שבית המקדש היה קיים, על בעלי הקרקעות היה להפריש שלושה סוגי מתנות: [[תרומה]] - מתנה לכהנים, מעשר ראשון - הגידול הראשון הניתן ל[[לוי]]ים, ומעשר שני - אותו אוכל החקלאי בעצמו בירושלים. בכל שנה שלישית ושישית במחזור של שבע שנים (שמיטה) יחליף החקלאי את המעשר השני במעשר [[עני]], אותו יעניק במתנה לעני ואביון. התורה מציינת כי על החלקאי להעניק את המתנות בשמחה על ש[[הקב"ה]] בירכו ואת אדמתו, ולאחר מכן מבקש את ברכת ה' שתמשיך ללוות אותו.


*'''שלישי''' - [[משה רבינו]] שב ומזהיר את בני ישראל לשמור על כל מצוות ה' וללכת רק בדרכיו, כיון שהקב"ה בחר בעם ישראל כעם סגולה.
*'''שלישי''' - [[משה רבינו]] שב ומזהיר את בני ישראל לשמור על כל מצוות ה' וללכת רק בדרכיו, כיון ש[[הקב]] בחר בעם ישראל כעם סגולה.


*'''רביעי''' - משה וזקני ישראל מצווים את עם ישראל שכאשר יעברו את נהר ה[[ירדן]] עליהם להציב שתיים עשרה אבנים גדולות ולכתוב עליהם את כל התורה בשבעים שפות שונות. לפי אחד הפירושים הרי שאבנים אלו שימשו כמעין [[מזוזה]] בכניסה לארץ.
*'''רביעי''' - משה וזקני ישראל מצווים את עם ישראל שכאשר יעברו את נהר ה[[ירדן]] עליהם להציב שתיים עשרה אבנים גדולות ולכתוב עליהם את כל התורה בשבעים שפות שונות. לפי אחד הפירושים הרי שאבנים אלו שימשו כמעין [[מזוזה]] בכניסה לארץ.
שורה 14: שורה 24:
*'''חמישי''' - נאמר לבני ישראל שביום בו יעברו את הירדן, שישה מהשבטים צריכים להתייצב על הר גריזים, ושישה שבטים להתייצב על הר עיבל, כאשר הזקנים ושבט לוי ו[[ארון הברית]] נותרים בעמק שבין שני ההרים. במעמד המיוחד הזה הזקנים יפנו פניהם לעבר ההרים, יברכו את שומרי המצוות ויקללו את העוברים על התורה והמצוות. לאחר כל ברכה או קללה, יענו כל העם ויאמרו "אמן". בסיום מבטיחה התורה חירות מדאגות [[גשמי]]ות לכל מי שילך בדרך ה'.
*'''חמישי''' - נאמר לבני ישראל שביום בו יעברו את הירדן, שישה מהשבטים צריכים להתייצב על הר גריזים, ושישה שבטים להתייצב על הר עיבל, כאשר הזקנים ושבט לוי ו[[ארון הברית]] נותרים בעמק שבין שני ההרים. במעמד המיוחד הזה הזקנים יפנו פניהם לעבר ההרים, יברכו את שומרי המצוות ויקללו את העוברים על התורה והמצוות. לאחר כל ברכה או קללה, יענו כל העם ויאמרו "אמן". בסיום מבטיחה התורה חירות מדאגות [[גשמי]]ות לכל מי שילך בדרך ה'.


*'''שישי''' - אזהרות נוראות של הקב"ה וה[[נביא]]ים בהם עונשים ו[[גלות]] ליהודים, באם לא יקיימו את התורה והמצוות מתוך שמחה.
*'''שישי''' - אזהרות נוראות של [[הקב"ה]] וה[[נביא]]ים בהם עונשים ו[[גלות]] ליהודים, באם לא יקיימו את התורה והמצוות מתוך שמחה.


*'''שביעי''' - משה רבינו מזכיר לבני ישראל את מה שהקב"ה עשה למענם ב[[יציאת מצרים]] ובמשך ארבעים שנים ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]]. משה ממשיך ואומר שלכן על בני ישראל לשמור את המצוות.
*'''שביעי''' - משה רבינו מזכיר לבני ישראל את מה ש[[הקב]] עשה למענם ב[[יציאת מצרים]] ובמשך ארבעים שנים ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]]. משה ממשיך ואומר שלכן על בני ישראל לשמור את המצוות.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/ki-tavo לקוטי שיחות פרשיות - פרשת כי תבוא] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=172 רעיונות לפרשת כי תבוא] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=172 רעיונות לפרשת כי תבוא] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1152 טקסט פרשת כי תבוא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1152 טקסט פרשת כי תבוא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
שורה 27: שורה 38:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ה]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ה07]]
[[קטגוריה:חומש דברים|א07]]

גרסה אחרונה מ־10:02, 31 באוקטובר 2024

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
פרשת כי תבוא
פסוקים דברים כו, א - כט, ח
מספר פסוקים 122
תוכן מצוות ביכורים ומצוות וידוי מעשרות, הציווי על מעמד הברכות והקללות, פרשת התוכחה והכרת הטוב לה' על הניסים שעשה
הפטרה
מנהג חב"ד ספר ישעיה פרק ס, א-כב

פרשת כי תבוא היא הפרשה השביעית בספר דברים (מפרק כ"ו פסוק א' עד פרק כ"ט פסוק ח').

בקריאת פרשת תבוא בשבת, בעליה השישית - פרשת התוכחה - עולה הבעל קורא, ומעצמו, ומברך לפניה ולאחריה[1].

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שני - התורה מציינת שבזמן שבית המקדש היה קיים, על בעלי הקרקעות היה להפריש שלושה סוגי מתנות: תרומה - מתנה לכהנים, מעשר ראשון - הגידול הראשון הניתן ללויים, ומעשר שני - אותו אוכל החקלאי בעצמו בירושלים. בכל שנה שלישית ושישית במחזור של שבע שנים (שמיטה) יחליף החקלאי את המעשר השני במעשר עני, אותו יעניק במתנה לעני ואביון. התורה מציינת כי על החלקאי להעניק את המתנות בשמחה על שהקב"ה בירכו ואת אדמתו, ולאחר מכן מבקש את ברכת ה' שתמשיך ללוות אותו.
  • שלישי - משה רבינו שב ומזהיר את בני ישראל לשמור על כל מצוות ה' וללכת רק בדרכיו, כיון שהקב"ה בחר בעם ישראל כעם סגולה.
  • רביעי - משה וזקני ישראל מצווים את עם ישראל שכאשר יעברו את נהר הירדן עליהם להציב שתיים עשרה אבנים גדולות ולכתוב עליהם את כל התורה בשבעים שפות שונות. לפי אחד הפירושים הרי שאבנים אלו שימשו כמעין מזוזה בכניסה לארץ.
  • חמישי - נאמר לבני ישראל שביום בו יעברו את הירדן, שישה מהשבטים צריכים להתייצב על הר גריזים, ושישה שבטים להתייצב על הר עיבל, כאשר הזקנים ושבט לוי וארון הברית נותרים בעמק שבין שני ההרים. במעמד המיוחד הזה הזקנים יפנו פניהם לעבר ההרים, יברכו את שומרי המצוות ויקללו את העוברים על התורה והמצוות. לאחר כל ברכה או קללה, יענו כל העם ויאמרו "אמן". בסיום מבטיחה התורה חירות מדאגות גשמיות לכל מי שילך בדרך ה'.
  • שישי - אזהרות נוראות של הקב"ה והנביאים בהם עונשים וגלות ליהודים, באם לא יקיימו את התורה והמצוות מתוך שמחה.
  • שביעי - משה רבינו מזכיר לבני ישראל את מה שהקב"ה עשה למענם ביציאת מצרים ובמשך ארבעים שנים במדבר. משה ממשיך ואומר שלכן על בני ישראל לשמור את המצוות.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על-פי לוח היום יום עמ' פ"ח וספר המנהגים עמ' 31