אברהם ברוך פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(51 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר שעוסק בקורות חייו]]
[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב פבזנר]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}}
הרה"ח ר' '''אברהם ברוך פבזנר''' למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש בכתר הרבנות רבות בשנים בעיר [[מינסק]].


==בעיר מינסק==
הרב '''אברהם ברוך פבזנר''' (?-[[י"ד בניסן]] [[ת"ש]]), מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה [[משפיע]] ב[[מינסק]] ולאחר מכן ב[[חרקוב]]. נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונפטר בגלות ב[[קזחסטן]].


הרב פבזנר לא שלח ידו בשום מלאכה, וכל היום לא מש מאהלה של תורה והרביץ תורה ברבים. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את אלו השומרים משמרת הקודש ורבים מהם נתפשו במאסר, נפל גם הוא בתוכם, והחזיקו אותו במאסר תקופה ממושכת, לא הרבה, בכדי לאיים עליו שיעזוב עבודתו כרב הקהילה ואחר כך שחררוהו. כשיצא לחירות המשיך עבודתו כבראשונה.  
==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' הלל ולאימו מרת פרומא שרה. בהיותו נער למד בפוצ'פ ואחר כך למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש כמשפיע בעיר [[מינסק]] בהוראת [[הרבי הריי"צ]]. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את שומרי המצוות, נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לתקופה קצרה על מנת לאיים עליו. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמקדם.  


כאשר נודע לו ממקור נאמן אשר כלתה אליו הרעה מאת המלכות, ומתכננים עוד הפעם לקחתו למאסר, הוכרח להמלט משם והעתיק את מגוריו לעיר [[חרקוב]] אשר אז היתה עדיין שמורה ממקרים ופגעים רעים כאלו.  
לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח ל[[חרקוב]] וגם שם עסק ב[[הפצת יהדות]]. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ואחרי התפילה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור ב[[גמרא]], וגם פרק [[תניא]] בין מנחה למעריב.  


==בעיר חרקוב==
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]], הרב פבזנר והרב [[נחום יצחק פינסון]]. במוצאי [[שושן פורים]] נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.


גם כשבא לעיר חרקוב לא רצה למוש מאהלה של תורה, רק כדי לצאת ידי חובתו חובת העבודה המוטלת על כ"א, השיג על ידי מכיריו תעודת 'שומר ליל' באחת התעשיות, וכל אותם הימים ישב על התורה והעבודה והרביץ תורה ברבים, תמידין כסדרן שחרית וערבית לימד בפני עשרות רבות בעלי בתים אשר באו לשמוע לקח מפיו, בשחרית
ר' אברהם ברוך נפטר ב[[ערב פסח]] [[ה'ת"ש]] ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שב[[קזחסטן]].
קודם התפלה היה שיעור קבוע ללימוד '[[דא"ח]]' ושו"ע של אדמו"ר הזקן, אחרי התפלה היה מלמד פרק משניות. את המשניות היה אומר אחד מזקני הבע"ב ר' משה דובער ע"ה, אשר היה מוחזק בזה משנים רבות.


בערבית היה שיעור קבוע ללימוד גמרא, וגם פרק תניא בין מנתה למעריב. אל לימוד התניא היו מתאספים לשמוע בל הבאים לביהכ"נ להתפלל, מפני שהרב פבזנר היה מסביר בטוב טעם ובשפה ברורה "זייער געשמאק און פארשטאנדיק פאר אלעמען".
לאחר פטירתו התגלה גלויה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.
פעולותיו בענין זה היו גדולות לאין שיעור טובות ומועילות לרבים, הודות חלקת פיו ולשונו הטהור, ודבריו היוצאים מהלב אשר נכנסו בלב השומעים המשיך הרבה מהבע"ב הפשוטים והרחוקים לקרבם לעבודת ה' ותורתו.


==מאסרו ופטירתו==
==לקריאה נוספת==
[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת הספר העוסק בקורות חייו]]
*'''ה[[משפיע]] שלא חזר''' - קורות חייו של הרב פבזנר, [[שניאור זלמן ברגר]]
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 209-218.


בתשרי [[תרצ"ט]] הגיע לעיר '[[חרקוב]]' 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרה"ח ר' [[מאיר גורקוב]], הרב פבזנר והרה"ח ר' [[נחום יצחק פינסון]].
==משפחתו==
במוצאי שושן פורים נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.
*בנו ר' [[הלל פבזנר]].
 
*בנו, ר' [[יצחק שלמה פבזנר]].
ר' אברהם ברוך נפטר בערב [[פסח]] [[ה'ת"ש]] ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שב[[קזחסטן]]
*בנו, ר' שלום דובער פבזנר - (מ"נערי ברדיצ'ב") נספה בשואה בעודו בחור.
לאחר פטירתו התגלה גלוייה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.
*בתו מרת פרומא, רעיית ר' [[דובער יוניק]] - [[משמש בקודש]] בבית הרבי - נפטרה ב' ניסן תשפ"ד.
 
*בתו מרת נחמה, רעיית הרב [[ישראל חיים לזר]] - נפטרה י"ז תשרי תשפ"ג - [[קראון הייטס]].  
==לקריאה נוספת==
*בתו, מרת יהודית ראקסין.
*'''המשפיע שלא חזר''' - קורות חייו של הרב פבזנר, [[שניאור זלמן ברגר]].  


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59506 פרק מהספר המשפיע שלא חזר בשבועון בית משיח] {{PDF}}.
*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''המשפיע שלא חזר'''|162751|ארץ ישראל תשע"א}}
 
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59506 פרק מהספר המשפיע שלא חזר בשבועון בית משיח] {{PDF}}.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פבזנר אברהם ברוך (הגדול)]]
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פבזנר אברהם ברוך (הגדול)]]
‏{{מיון רגיל:פבזנר, אברהם ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]]

גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024

הרב פבזנר

הרב אברהם ברוך פבזנר (?-י"ד בניסן ת"ש), מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, היה משפיע במינסק ולאחר מכן בחרקוב. נאסר על ידי הק.ג.ב. ונפטר בגלות בקזחסטן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו ר' הלל ולאימו מרת פרומא שרה. בהיותו נער למד בפוצ'פ ואחר כך למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. שימש כמשפיע בעיר מינסק בהוראת הרבי הריי"צ. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את שומרי המצוות, נאסר על ידי הק.ג.ב. לתקופה קצרה על מנת לאיים עליו. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמקדם.

לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח לחרקוב וגם שם עסק בהפצת יהדות. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ואחרי התפילה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור בגמרא, וגם פרק תניא בין מנחה למעריב.

בחודש תשרי תרצ"ט הגיע לעיר 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב מאיר גורקוב, הרב פבזנר והרב נחום יצחק פינסון. במוצאי שושן פורים נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.

ר' אברהם ברוך נפטר בערב פסח ה'ת"ש ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שבקזחסטן.

לאחר פטירתו התגלה גלויה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר העוסק בקורות חייו

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]