בית העלמין צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (27 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:בית העלמין צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העלמין העתיק בצפת. בחלק השמאלי בתמונה ניתן לראות את מתחם הציון של רבי [[לייב בעל היסורים]] ומצד ימין את אנדרטת שבעת עולי הגרדום שנרצחו על ידי הבריטים בשנת [[תש"ז]]]] | [[קובץ:בית העלמין צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העלמין העתיק בצפת. בחלק השמאלי בתמונה ניתן לראות את מתחם הציון של רבי [[לייב בעל היסורים]] ומצד ימין את אנדרטת שבעת עולי הגרדום שנרצחו על ידי הבריטים בשנת [[תש"ז]]]] | ||
[[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום המצבה המשופצת של רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]], בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]]] | |||
'''[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]]''' הממוקם במורד הר כנען במערב העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ ישראל בו טמונים אישים חשובים ומרכזיים בתולדות ההיסטוריה היהודית. המקום נחשב לאתר תיירותי, ומידי שנה פוקדים את המקום קרוב למליון איש. | '''[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]]''' הממוקם במורד הר כנען במערב העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ ישראל בו טמונים אישים חשובים ומרכזיים בתולדות ההיסטוריה היהודית. המקום נחשב לאתר תיירותי, ומידי שנה פוקדים את המקום קרוב למליון איש. | ||
בשנת [[תרפ"ט]] ערך [[אדמו"ר הריי"צ]] מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד. | בשנת [[תרפ"ט]] ערך [[אדמו"ר הריי"צ]] מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד ועל פי השמועה התבטא כי בבית עלמין זה קבורים נפטרים במספר של כפליים מיוצאי מצרים (דהיינו 1,200,000 איש). | ||
בתקופה שקדמה ל[[מלחמת העולם השנייה]], השתלטו הערבים על דרכי הגישה ל[[חלקת חב"ד הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים בירושלים]] שם ממוקמת חלקת חב"ד בה נהגו לטמון את חסידי חב"ד שנפטרו, ובעקבות כך הפך בית העלמין בצפת למקום הקבורה המרכזי של הקהילה החב"דית בארץ ישראל, מצב שנמשך שנים ארוכות. | |||
==תולדות בית העלמין== | ==תולדות בית העלמין== | ||
[[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]] משתטח על ציונו של | [[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[משפיע]] החסידי ר' [[מענדל פוטרפס]] משתטח על ציונו של ה[[משפיע]] שלו, ר' [[זלמן משה היצחקי]] הנמצא בבית העלמין]] | ||
לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום. | לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום. | ||
בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע [[האר"י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, | בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע [[האר"י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, , התנא [[רבי יהושע בן חנניה]], רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.}}. | ||
בשנת ה'של"ב נפטר האריז"ל ונטמן במקום לצד מורו | בשנת ה'של"ב נפטר האריז"ל ונטמן במקום לצד מורו ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של [[האר"י]] לצפת.}}, ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי [[יוסף קארו]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי משה מטראני, ורבי [[משה אלשיך]]. | ||
בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע | בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע להיקף של מאה וחמישים דונם. | ||
כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין. | כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין. | ||
==אתרים בבית העלמין== | ==אתרים בבית העלמין== | ||
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין |בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']] | [[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין|בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']] | ||
===מצבתו של רבי יצחק לוריא=== | ===מצבתו של רבי יצחק לוריא=== | ||
מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[האריז"ל]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר"י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום. | מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[האריז"ל]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר"י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום. | ||
| שורה 41: | שורה 42: | ||
ביוזמתם של מספר חסידי חב"ד תושבי צפת, אורגנה בשנת [[תש"ל]] עלייה על קברו ביום ה[[יארצייט]] [[י"ג אייר]], ולאחר מכן נשלח דיווח לרבי. כמענה על כך הביע הרבי את שביעות רצונו מהיוזמה, ולקראת השנה שלאחר מכן הדבר הפך לנוהג קבוע. | ביוזמתם של מספר חסידי חב"ד תושבי צפת, אורגנה בשנת [[תש"ל]] עלייה על קברו ביום ה[[יארצייט]] [[י"ג אייר]], ולאחר מכן נשלח דיווח לרבי. כמענה על כך הביע הרבי את שביעות רצונו מהיוזמה, ולקראת השנה שלאחר מכן הדבר הפך לנוהג קבוע. | ||
בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את | בשנת [[תשס"ה]] החל ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את העלייה על קברו באמצעות פרסומים בריכוזי חב"ד, וסידור גישה נוחה לעולים לציון. | ||
===ציון רבי לייב בעל היסורים=== | ===ציון רבי לייב בעל היסורים=== | ||
רבי [[לייב בעל היסורים]] שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]], התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר. | רבי [[לייב בעל היסורים]] שהיה מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]], התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר. | ||
במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד"ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי גור לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו. | במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד"ר [[יצחק אלפסי]] החלו חסידי [[גור]] לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו. | ||
בסביבות שנת [[תשס"ב]] הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין. | בסביבות שנת [[תשס"ב]] הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין. | ||
התפילה על הציון נחשבת בעיני רבים כפועלת ישועות, ומידי שנה פוקדים את הציון עשרות אלפי איש, בעיקר ביום ההילולא שלו, ב[[ט" | התפילה על הציון נחשבת בעיני רבים כפועלת ישועות, ומידי שנה פוקדים את הציון עשרות אלפי איש, בעיקר ביום ההילולא שלו, ב[[ט"ו חשון]]. | ||
== ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בבית העלמין == | |||
ביום [[ה' אב]] [[תרפ"ט]], בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] למקום הציון של [[האר"י]] (שיום ההילולא שלו חל ביום זה). מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. | |||
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי המקובלים הקדושים האר"י, [[הרמ"ק]] וקברו של רבי [[שלמה אלקבץ]] הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של רבי [[יוסף קארו]] והמשיך לבדו למערת רבי [[משה אלשיך]], שם שהה שעה קלה. ".. ושם הייתי רק בעצמי.. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ביומנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]}}. | |||
==בית העלמין החדש== | ==בית העלמין החדש== | ||
בשנת [[תשכ"ה]] החל שיפוץ בית העלמין, והכשרת חלקות אדמה בתחתית ההר לקבורתם של הנפטרים. עם סיום הכשרת החלקות, פסק רב העיר צפת הרב שמחה קפלן שמכאן ואילך אין לקבור יותר נפטרים בבית העלמין הישן, והחברה קדישא העירונית תטמון את הנפטרים בחלקה החדשה בלבד. | בשנת [[תשכ"ה]] החל שיפוץ בית העלמין, והכשרת חלקות אדמה בתחתית ההר לקבורתם של הנפטרים. עם סיום הכשרת החלקות, פסק רב העיר צפת הרב שמחה קפלן שמכאן ואילך אין לקבור יותר נפטרים בבית העלמין הישן, והחברה קדישא העירונית תטמון את הנפטרים בחלקה החדשה בלבד. | ||
פסיקה זו קיבלה אשרור חוקתי, ומאז ואילך הופסקה הקבורה בחלק העתיק של בית העלמין, מחשש לחילול מצבות בעת הקבורה{{הערה|מלבד חריגות בודדות, כגון קבורתו של רבי [[מנשה קליין]] אב"ד אונגוואר, שבוצעה במחטף מבלי שיתוף פעולה עם החברא קדישא העירונית, ועוררה סערה ציבורית.}}. | פסיקה זו קיבלה אשרור חוקתי, ומאז ואילך הופסקה הקבורה בחלק העתיק של בית העלמין, מחשש לחילול מצבות בעת הקבורה{{הערה|מלבד חריגות בודדות, כגון קבורתו של רבי [[מנשה קליין]] אב"ד אונגוואר, שבוצעה במחטף מבלי שיתוף פעולה עם החברא קדישא העירונית, ועוררה סערה ציבורית.}}. | ||
בבית העלמין החדש, הוקדשה חלקה מיוחדת | בבית העלמין החדש, הוקדשה חלקה מיוחדת לחסידות חב"ד הנקראת 'חלקת חב"ד', בחלקה זו נטמנו גם רבני העיר, הרב שמחה קפלן והרב [[לוי ביסטריצקי]]. | ||
==אישים חב"דיים הטמונים בבית העלמין== | ==אישים חב"דיים הטמונים בבית העלמין== | ||
| שורה 64: | שורה 70: | ||
להלן רשימה חלקית: | להלן רשימה חלקית: | ||
{{טורים | {{טורים|תוכן= | ||
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - עסקן חב"די ומראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]] - עסקן חב"די ומראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | ||
*הרב [[לוי ביסטריצקי]] - [[השלוחים לארץ הקודש|שליח הרבי לצפת]], ורב העיר | *הרב [[לוי ביסטריצקי]] - [[השלוחים לארץ הקודש|שליח הרבי לצפת]], ורב העיר | ||
| שורה 72: | שורה 78: | ||
*הרב [[משה דובער גנזבורג]] - ממייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] | *הרב [[משה דובער גנזבורג]] - ממייסדי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] | ||
*הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]] וממייסדי הקהילה ב[[חיפה]] | *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] - חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בי"ד רבני חב"ד]] וממייסדי הקהילה ב[[חיפה]] | ||
*הרב [[אליהו דז'יאלובסקי]] - איש חסד, מראשוני אנ"ש חסידי חב"ד שהתיישבו ב[[תל אביב]] | |||
*הרב [[זלמן משה היצחקי]] - מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]] בין חסידי חב"ד בדור השישי | *הרב [[זלמן משה היצחקי]] - מגדולי ה[[משפיע|משפיעים]] בין חסידי חב"ד בדור השישי | ||
*הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] - מזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | ||
| שורה 77: | שורה 84: | ||
*הרב [[בנימין לוין]] - [[בעל מנגן]] חסידי ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]] | *הרב [[בנימין לוין]] - [[בעל מנגן]] חסידי ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]] | ||
*הרב [[ישראל לוין]] - מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] | *הרב [[ישראל לוין]] - מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] | ||
*הרב [[צבי ליברמן]] - מראשי המחתרת החסידית | *הרב [[צבי ליברמן]] - מראשי המחתרת החסידית ב[[רוסיה]] הסובייטית | ||
*רבי [[לייב בעל היסורים]] - מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] | *רבי [[לייב בעל היסורים]] - מגדולי תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]] | ||
*הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] - מרבני חב"ד בדור השישי | *הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] - מרבני חב"ד בדור השישי | ||
*הרב [[אריה לייב קפלן]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסדי קהילת חב"ד ב[[צפת]] | *הרב [[אריה לייב קפלן]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומייסדי קהילת חב"ד ב[[צפת]] | ||
*רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] | *רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] - בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] | ||
*מרת [[גניה שניאורסון]], רעייתו של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] וגיסתו של [[הרבי]]{{הערה|טמונה בחלקת חב"ד החדשה.}} | |||
}} | }} | ||
{{אבלות וימי זכרון}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:צפת]] | [[קטגוריה:צפת]] | ||
[[קטגוריה:בתי עלמין | [[קטגוריה:בתי עלמין|צפת]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:00, 26 ביולי 2023
בית העלמין בצפת הממוקם במורד הר כנען במערב העיר, הוא מבתי העלמין העתיקים ביותר בארץ ישראל בו טמונים אישים חשובים ומרכזיים בתולדות ההיסטוריה היהודית. המקום נחשב לאתר תיירותי, ומידי שנה פוקדים את המקום קרוב למליון איש.
בשנת תרפ"ט ערך אדמו"ר הריי"צ מסע ביקור מיוחד בארץ ישראל, במהלכו ביקר גם בבית העלמין בצפת והשתטח על הציונים של גדולי ישראל הפזורים בו, והתעכב שם שעה ארוכה כשרבים מבני העיר הגיעו לחזות במעמד ועל פי השמועה התבטא כי בבית עלמין זה קבורים נפטרים במספר של כפליים מיוצאי מצרים (דהיינו 1,200,000 איש).
בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, השתלטו הערבים על דרכי הגישה לבית העלמין בהר הזיתים בירושלים שם ממוקמת חלקת חב"ד בה נהגו לטמון את חסידי חב"ד שנפטרו, ובעקבות כך הפך בית העלמין בצפת למקום הקבורה המרכזי של הקהילה החב"דית בארץ ישראל, מצב שנמשך שנים ארוכות.
תולדות בית העלמין[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך הדורות, נהגו לקבור את הנפטרים במערות קבורה ורק באמצע האלף החמישי ליצירה החלו לקבור את הנפטרים בצורה המוכרת כיום.
בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע האר"י הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים[1].
בשנת ה'של"ב נפטר האריז"ל ונטמן במקום לצד מורו המקובל רבי משה קורדובירו[2], ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי יוסף קארו, רבי שלמה אלקבץ, רבי משה מטראני, ורבי משה אלשיך.
בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע להיקף של מאה וחמישים דונם.
כיום פזורים במקום מליוני קברים ומצבות, אך רובם לא ניתנים לזיהוי בעקבות האסונות הרבים שפקדו את בית העלמין דוגמת רעידות אדמה תכופות, שריפות, וגלישת קרקע בעקבות צורתו המשופעת של ההר, שגרמה לתזוזתם של מצבות, ולאנדרלמוסיה שאינה מאפשרת רישום מסודר של הקברים המצויים בבית העלמין.
אתרים בבית העלמין[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצבתו של רבי יצחק לוריא[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו האריז"ל, ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר"י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום.
מידי שנה ביום ההילולא ה' מנחם אב פוקדים את המתחם עשרות אלפי אנשים, וההילולא נחשבת לאירוע ההילולא השני בגודלו לאחר ההילולא של רבי שמעון בן יוחאי במירון בל"ג בעומר.
מקום זה נחשב לאחד האתרים התירותיים המרכזיים של העיר, ומבקרים בו מאות אלפי אנשים במהלך השנה.
מקווה האריז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחומי בית העלמין בסמוך למצבתו של האר"י, מצוי מקווה טהרה לגברים, בו על פי המסורת הורה האריז"ל לטבול את גופתו בטקס הטהרה לפני הקבורה. מי המקווה הינם מי מעיין, וברוב ימות השנה הטמפרטורה של המים הינה קרובה לאפס מעלות.
המקום נחשב לאתר תירותי, וישנם הנוהגים לטבול במקום ומייחסים לטבילה משמעות רוחנית סגולית.
המקווה ממוקם בתחתית המדרגות המערביות של בית העלמין, ובשנת תשנ"ח הוקם שביל גישה רחב ומפואר המוביל אל המקווה, כחלק מתכנית השיפוץ הכללית של 'המועצה לישראל יפה', והמועצה העירונית בצפת, בתרומתה של משפחת כוכבי ממקסיקו.
מצבת רבי ישראל אריה לייב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלקו הצפוני של בית העלמין הישן, נמצאת מצבתו של רבי ישראל אריה לייב שניאורסון אחיו הצעיר של הרבי. הוא נפטר בליברפול שבאנגליה, ועל פי בקשתו של הרבי הועלתה גופתו לישראל ונטמנה בבית העלמין בצפת בשנת תשי"ב.
ביוזמתם של מספר חסידי חב"ד תושבי צפת, אורגנה בשנת תש"ל עלייה על קברו ביום היארצייט י"ג אייר, ולאחר מכן נשלח דיווח לרבי. כמענה על כך הביע הרבי את שביעות רצונו מהיוזמה, ולקראת השנה שלאחר מכן הדבר הפך לנוהג קבוע.
בשנת תשס"ה החל ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח לארגן מעמד תפילה מרכזי בסמוך לציון, ולעודד את העלייה על קברו באמצעות פרסומים בריכוזי חב"ד, וסידור גישה נוחה לעולים לציון.
ציון רבי לייב בעל היסורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי לייב בעל היסורים שהיה מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן, התגורר בשנותיו האחרונות בצפת, ולאחר פטירתו נטמן בצפון-מערב בית העלמין של העיר.
במשך שנים רבות עמד המקום שומם ממבקרים, ולטענתו של חוקר החסידות ד"ר יצחק אלפסי החלו חסידי גור לפקוד את המקום, בעקבות דברי רבם האדמו"ר רבי ישראל אלתר מגור בעל ה'בית ישראל', שעודד את מקורביו לעלות על קברו.
בסביבות שנת תשס"ב הוקם סביב לציון מחיצה, וסודרה דרך גישה לכוהנים מהצד התחתי של בית העלמין.
התפילה על הציון נחשבת בעיני רבים כפועלת ישועות, ומידי שנה פוקדים את הציון עשרות אלפי איש, בעיקר ביום ההילולא שלו, בט"ו חשון.
ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בבית העלמין[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע אדמו"ר הריי"צ למקום הציון של האר"י (שיום ההילולא שלו חל ביום זה). מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום.
לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי המקובלים הקדושים האר"י, הרמ"ק וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של רבי יוסף קארו והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. ".. ושם הייתי רק בעצמי.. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו[3].
בית העלמין החדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ה החל שיפוץ בית העלמין, והכשרת חלקות אדמה בתחתית ההר לקבורתם של הנפטרים. עם סיום הכשרת החלקות, פסק רב העיר צפת הרב שמחה קפלן שמכאן ואילך אין לקבור יותר נפטרים בבית העלמין הישן, והחברה קדישא העירונית תטמון את הנפטרים בחלקה החדשה בלבד.
פסיקה זו קיבלה אשרור חוקתי, ומאז ואילך הופסקה הקבורה בחלק העתיק של בית העלמין, מחשש לחילול מצבות בעת הקבורה[4].
בבית העלמין החדש, הוקדשה חלקה מיוחדת לחסידות חב"ד הנקראת 'חלקת חב"ד', בחלקה זו נטמנו גם רבני העיר, הרב שמחה קפלן והרב לוי ביסטריצקי.
אישים חב"דיים הטמונים בבית העלמין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבית העלמין טמונים חסידים רבים, שנטמנו במקום בעיקר בין השנים תרצ"ד-תשכ"ב.
להלן רשימה חלקית:
- הרב פנחס טודרוס אלטהויז - עסקן חב"די ומראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
- הרב לוי ביסטריצקי - שליח הרבי לצפת, ורב העיר
- הרב דוד ברוומן - מנהל סניף קה"ת באירופה, ויו"ר ועד כפר חב"ד
- הרב יוסף שמואל גולדשטיין - ממייסדי קהילת חב"ד בצפת
- הרב שלום יהודה לייב גינזבורג - מפעילי צא"ח בבני ברק
- הרב משה דובער גנזבורג - ממייסדי ישיבת אחי תמימים תל אביב
- הרב יחיאל מיכל דוברוסקין - חבר בי"ד רבני חב"ד וממייסדי הקהילה בחיפה
- הרב אליהו דז'יאלובסקי - איש חסד, מראשוני אנ"ש חסידי חב"ד שהתיישבו בתל אביב
- הרב זלמן משה היצחקי - מגדולי המשפיעים בין חסידי חב"ד בדור השישי
- הרב שמואל זלמנוב - מזכיר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
- הרב ישראל אריה לייב שניאורסון - אחיו של הרבי
- הרב בנימין לוין - בעל מנגן חסידי ומראשוני המתיישבים בכפר חב"ד
- הרב ישראל לוין - מגדולי חסידיו של אדמו"ר הרש"ב
- הרב צבי ליברמן - מראשי המחתרת החסידית ברוסיה הסובייטית
- רבי לייב בעל היסורים - מגדולי תלמידיו של אדמו"ר הזקן
- הרב אברהם אליהו פלוטקין - מרבני חב"ד בדור השישי
- הרב אריה לייב קפלן - משלוחי הרבי לארץ הקודש ומייסדי קהילת חב"ד בצפת
- רבי מנחם מענדל שניאורסון - בנו של אדמו"ר המהר"ש
- מרת גניה שניאורסון, רעייתו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון וגיסתו של הרבי[5]
| אבלות וימי זכרון | ||||
|---|---|---|---|---|
| אבלות וקבורה | אנינות · טהרה · תכריכים · הלוויה · קבורה · שבעה | |||
| ירושה והנצחה | צוואה · דייתיקי · ירושה · הנצחה · עילוי נשמה | |||
| שנה ראשונה וימי זכרון | שמועה רחוקה · הקמת מצבה · שלושים · י"ב חודש · סיום אמירת הקדיש · סיום השנה · יארצייט (יום זכרון) | |||
| מושגים קרובים | נר נשמה · הזכרת נשמות · הליכה לבית הקברות · השתטחות על קברי צדיקים · חברא קדישא · תחיית המתים · הי"ד | |||
| בתי עלמין | בית העלמין צפת · הר המנוחות · חלקת חב"ד הר הזיתים · בית העלמין מונטיפיורי · חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק) | |||
| ספרים וכותרים בנושא | מענה לשון · מסכת שמחות · תורת מנחם - מנחם ציון · מדריך - קיצור דיני שמחות · אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד · שמירת השמחות | |||
הערות שוליים
- ↑ ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, , התנא רבי יהושע בן חנניה, רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.
- ↑ שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של האר"י לצפת.
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ מלבד חריגות בודדות, כגון קבורתו של רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר, שבוצעה במחטף מבלי שיתוף פעולה עם החברא קדישא העירונית, ועוררה סערה ציבורית.
- ↑ טמונה בחלקת חב"ד החדשה.