המשך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (תודה על עריכתך, אבל זו אינה טעות. בעגה=בשפה הפנימית) תגית: ביטול |
||
| (49 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר | {{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}} | ||
'''המשך''' בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת [[מאמר]]י חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף באופן שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו. | |||
ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "[[המשך והחרים תרל"א]]" ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת ה[[המשך וככה תרל"ז|המשך "וככה"]] המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול''' שנאמר בשנת [[תרל"ז]]{{הערה|שם=התועדויות 114|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}. | |||
==ענין ההמשך== | |||
בדרך כלל אמירת [[מאמר]] חסידות המכונה גם [[דא"ח]] נאמרו ב[[שבת]] או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - [[פסוק]] או [[מאמר רז"ל]] הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים{{הערה|שם=התועדויות 114}}. | |||
[[קטגוריה: | ההמשכים ב[[חסידות חב"ד]] הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה. | ||
אמירת ההמשכים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה תלויה וקשורה במצב הישיבה [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאויטש]], מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - ה[[תמימים]], וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] עקב [[מלחמת העולם הראשונה]]. | |||
==סיום ההמשך== | |||
כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות ב[[תרל"א]], נחגג המאורע בצורה נדירה, [[אדמו"ר המהר"ש]] קרא לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] וציווה עליו להביא בקבוק [[משקה]] ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי{{הערה|שם=תרס"ו|[[ספר המאמרים תרס"ו]] הוספות עמ' תרסה.}}. | |||
כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]] קרא לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וציווה עליו להביא בקבוק [[בנדיקטין]] וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו{{הערה|שם=תרס"ו}}. | |||
==המשכים מפורסמים== | |||
ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר. | |||
===בין ההמשכים המפורסמים:=== | |||
'''אדמו"ר המהר"ש''': | |||
*'''[[המשך והחרים]]''' - [[תרל"א]]. | |||
*'''[[המשך וככה תרל"ז| המשך וככה הגדול]]''' - [[תרל"ז]]. | |||
'''אדמו"ר הרש"ב''': | |||
*'''[[המשך האומנם]]''' - [[תרמ"ג]]. | |||
*'''[[המשך תרנ"ט| המשך יום טוב של ראש השנה]]''' - [[תרנ"ט]]. | |||
*'''[[המשך תרס"ו| המשך יום טוב של ראש השנה]] - [[תרס"ו]]. | |||
*'''[[המשך תער"ב| המשך בשעה שהקדימו]]''' - [[תרע"ב]]. | |||
'''אדמו"ר הריי"צ''': | |||
*'''המשך ראש השנה''' - תש"ג. | |||
*'''המשך [[באתי לגני]]''' - תש"י | |||
'''הרבי''': | |||
*'''המשך מאמרי חודש [[תשרי]]''' - [[תשכ"ג]], שהוגהו ונדפסו בשנת [[תנש"א]], ואחר כך ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'. | |||
*'''המשך "נתת ליראיך"''' - [[תשל"ו]]. שלושה מאמרים, נאמרו בימי הגאולה [[י"ב תמוז]], [[י"ג תמוז]], [[ט"ו תמוז]]. הוגהו ונדפסו כמאמר אחד משולב בשנת [[תשמ"ו]], ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק א'. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | |||
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:30, 9 בדצמבר 2024
המשך בעגה החב"דית מתייחס לקבוצת מאמרי חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף באופן שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו.
ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "המשך והחרים תרל"א" לאדמו"ר המהר"ש שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת ההמשך "וככה" המכונה ההמשך הגדול, או וככה הגדול שנאמר בשנת תרל"ז[1].
ענין ההמשך[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדרך כלל אמירת מאמר חסידות המכונה גם דא"ח נאמרו בשבת או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - פסוק או מאמר רז"ל הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים[1].
ההמשכים בחסידות חב"ד הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.
אמירת ההמשכים אצל אדמו"ר הרש"ב הייתה תלויה וקשורה במצב הישיבה תומכי תמימים שבליובאויטש, מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - התמימים, וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר הישיבה בליובאוויטש עקב מלחמת העולם הראשונה.
סיום ההמשך[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר בסיום ההמשך הראשון בתולדות ימי החסידות בתרל"א, נחגג המאורע בצורה נדירה, אדמו"ר המהר"ש קרא לבנו אדמו"ר הרש"ב וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי[2].
כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של אדמו"ר הרש"ב המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו קרא לבנו אדמו"ר הריי"צ וציווה עליו להביא בקבוק בנדיקטין וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו[2].
המשכים מפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר.
בין ההמשכים המפורסמים:[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר המהר"ש:
- המשך והחרים - תרל"א.
- המשך וככה הגדול - תרל"ז.
אדמו"ר הרש"ב:
- המשך האומנם - תרמ"ג.
- המשך יום טוב של ראש השנה - תרנ"ט.
- המשך יום טוב של ראש השנה - תרס"ו.
- המשך בשעה שהקדימו - תרע"ב.
אדמו"ר הריי"צ:
- המשך ראש השנה - תש"ג.
- המשך באתי לגני - תש"י
הרבי:
- המשך מאמרי חודש תשרי - תשכ"ג, שהוגהו ונדפסו בשנת תנש"א, ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק ה'.
- המשך "נתת ליראיך" - תשל"ו. שלושה מאמרים, נאמרו בימי הגאולה י"ב תמוז, י"ג תמוז, ט"ו תמוז. הוגהו ונדפסו כמאמר אחד משולב בשנת תשמ"ו, ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק א'.