הבחירות לכנסת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:03, 29 בפברואר 2024

הבחירות לכנסת היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת מדינת ישראל, שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.

הצבעה בבחירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בחירות

ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות[עריכה | עריכת קוד מקור]

רובם של גדולי ישראל ובראשם רבי אהרן מבעלזא, רבי דוב בעריש ווידנפלד, הבית ישראל מגור, האמרי חיים מויז'ניץ הורו ואף כתבו "קול קורא"^[1] להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת תש"ט, וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו.

זאת לעומת רבני בד"ץ העדה החרדית וכן רבי אברהם יצחק קאהן אשר אסרו את ההשתתפות בבחירות לכנסת כבר בבחירות הראשונות. בבחירות לכנסת השנייה בשנת ה'תשי"א הצטרף לאוסרים רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

הרבי צידד בעד המתירים, ואף חייב בכך, הרבי אולם הבהיר שלמרות זאת הוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'".הרבי גם הוסיף שמי שלא מבציע בבחירות אז:"ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל."^[2]^[2].

דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת מדינת ישראל התקיימו בכ"ד בטבת תש"ט. לקראת בחירות אלו, התייחס הרבי הריי"צ לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: "בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה"^[3].

הרבי במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט בחירות תשמ"ט), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר^[4], שיטה אותה ביסס על דברי חותנו הרבי הריי"צ^[5].

הבחירות לכנסת השנייה התקיימו בכ"ו בתמוז תשי"א אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק גיוס נשים. באגרת להרב יצחק אייזיק הרצוג^[6] כתב הרבי ש"השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות", כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח בחזית דתית טכנית. לקראת הבחירות כתב הרבי^[7]: "אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד".

לקראת הבחירות בשנת תשל"ד פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".

לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת תשמ"א, כתב הרבי: "יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם"^[8], ולא הזכיר תנאי נוסף.

חב"ד בפוליטיקה הארצית[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעילות הרבי למען חזית דתית[עריכה | עריכת קוד מקור]

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת תש"ט (שנת היבחרה) עד לשנת תשי"א, אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת תשט"ו, אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.

לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו בב' חשוון תש"כ, השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת^[9], ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כשעליה כתב:

זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא

— איגרות קודש כרך י"ח עמוד תקנ"ד

לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת תשכ"ו, יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל^[10]. הרבי שוב הביע את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת יום הכיפורים תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם^[11]. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך^[12].

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית^[13].

בחירות תשמ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בחירות תשמ"ט

הבחירות שנערכו בכ"א חשוון בשנת תשמ"ט היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה הרבי באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת אגודת ישראל, על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעקבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.

זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של אחדות ואהבת ישראל, וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום^[14].

המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת אליעזר מזרחי. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד.

לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. בבחירות לכנסת השתים עשרה של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל.

התרגיל המסריח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התרגיל המסריח

בשנת תש"נ ניסה שמעון פרס להפיל את ממשלתו של ראש הממשלה יצחק שמיר. הרבי כתוצאה מכך פרסם את דעתו הברורה בנושא: עמדתי מאז ומקדם זה כמה עשיריות שנים - וגם נתפרסם כו"כ פעמים במשך שנים אלה שמטעמי פקו"נ (מן הערבים) אסור לתמוך במפלגה המנהלת מו"מ עם הערבים ע"ד החזרת שטחים מאה"ק (יש"ע - יהודה, שומרון, עזה) להערבים במפלגה בעת בחירות, ואיסור תמיכה במנהיגי' בנוגע לארגון והקמת ממשלה, כי אז בדרך ממילא זוהי תמיכה באחריותם נגד הערבים? החזרת השטחים - יש"ע - ועוד - פקו"נ דבנ"י שליט"א ועמדתי לא נשתנתה כלל וכלל. (יום חמישי י"ז ניסן תש"נ)'' והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות מר שמיר. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:

כאשר שאלו את הרבי אז אם רצוי שמר שמיר יהיה ראש הממשלה, השיב לו הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה. הרבי הוסיף שהוא מקווה שיבוא המשיח והוא ינהיג את עם ישראל, אך עד אז יש להקים ממשלה שתשמור על שלושת השלמויות.

בעקבות כך נעדרו שני חברי כנסת מהאגודה, אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר והניסיון כשל.

בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרב יוסף יצחק גוטניק במאמצים להקמת ממשלת ימין כרצונו של הרבי

עמדת הרבי היא השו"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]

התרגיל המסריח, גילה הבדל תהומי בין יחסו של הרבי לבחירות בארה"ק לבין כל שאר העולם שומרי תורה ומצוות.

חודש סיון תש"נ אמר הרבי למר יצחק נחשוני מעורכי עיתון יום השישי "מה שאני אומר שיש ללכת עם מפלגה פלונית זה מכיון שהם החליטו עתה שיש לעשות כך וכך באופן הכתוב בשולחן ערוך." דעתו של הרבי מבוססת על השו"ע ולא שום הזדהות פוליטית.

כעבור שנה וחצי כאשר ממשלת שמיר החלה לדבר אודות אוטונומיה שוב התערב הרבי ובי' שבט תשנ"ב בעת חלוקת דולרים אמר הרבי לשר קצב על כוונתו להלחם בכל התוקף נגד מר שמיר עד למפלתו באם ימשיך במלחמתו נגד ה' ונגד תורתו. למחרת 16 בינואר (י"א שבט תשנ"ב) ספגה ממשלת שמיר הצבעת אי אמון, כשפרשו מפלגות מולדת והתחייה כמחאה נגד דיבורי האוטונומיה. ובכך החלה מלחמתו, מלחמת השם נגד ממשלה המחללת שם שמיים ומסכנת מליוני יהודים. כעבור כמה שבועות ביום כ"ו אדר ראשון הגיע נציגות מפלגת ג' הרב שמואל הלפרט לבקשת ברכה עבור הצלחת המפלגה בבחירות. על עניין הבחירות הרבי לא הסכים לברך ואף ענה: "עד הבחירות צריך לבחור במשה עבדו יחד עם תורת משה ויחד עם מצוות משה אז יחסכו הרבה דאגות."

בחירות תשנ"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשנ"ו כשבנימין נתניהו התמודד בבחירות הישירות לראשות הממשלה, בעקבות החשש שלתפקיד יבחר שמעון פרס מיוזמי הסכמי אוסלו סברו חלקים מעסקני חב"ד כי הפעם יש להתערב בפומבי למענו של נתניהו.

מנגד, עסקנים אחרים בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק טענו כי אין לחרוג מהכרעת הרבי שלא להתערב בפוליטיקה.

הרב יוסף יצחק אהרונוב הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי הארגון עומד מאחורי הקמפיין.

הרב אהרונוב הסתמך על החלטת בית דין רבני חב"ד^[15].

הקמפיין נחל הצלחה ואכן נתניהו ניצח, אולם בסופו של דבר הפר נתניהו את הבטחתו ולא עצר את הסכמי אוסלו.

בחירות תשנ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבחירות תשנ"ט, יצאו הודעות מרבני חב"ד ומאישים חב"דיים, כי החובה להצביע כדי להשפיע, כפי הוראות הרבי.

מנגד ובאופן חריג, הוציא הרב שלום דובער וולפא חוברת בשם: דרך אמונה בחרתי, המסבירה על פי שיחותיו הקדושות של הרבי שליט"א מלך המשיח שכשכל המפלגות תומכות במשא ומתן עם הערבים אסור לבחור באף אחת מהן בגלל שהבחירה תמיד תהווה תמיכה בפיקוח נפש ואם כן אין להצביע לאף מפלגה.

כיום כלל רבני חב"ד מורים להצביע בבחירות לכנסת. אמנם ישנם חסידים בודדים אשר מביעים דעה השוללת לחלוטין להשתתף בבחירות, זאת בניגוד לעמדתו הידועה של הרבי^[16].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויילחם מלחמות השם, פעילותו של הרבי למען חזית דתית מאוחדת, מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התייחסויות הרבי

חב"ד - בלתי מפלגתית - דעתו של הרבי בנוגע לבחירות, ומעורבותם של חסידי חב"ד בפוליטיקה (הקישור אינו פעיל, כ' באדר א' ה'תשפ"ד)
הרב מרדכי-מנשה לאופר, דעת הרבי בנוגע לבחירות, מתוך אתר צעירי חב"ד -
המאבק הגדול להקמת חזית דתית ● סקירה מיוחדת
הרבי על הבחירות: מה טוב יותר בשביל יהדות?'
ב' בניסן תשמ"ח, "בעד חזית דתית מאוחדת": כשח"כ ורדיגר ביקר אצל הרבי - באתר ג' ניסן תשע"ט

התייחסויות נוספות

הרב נחשון ב"מכתב לחבר" לקראת הבחירות , אדר תש"פ
בערוץ הראשון מנסים לברר: למי יצביעו חסידי חב"ד? ,
מערכת שטורעם, עימות חי: הרב בלוי והרב דרוקמן על מכתבו של ה'חוזר' - באתר שטורעם
מערכת שטורעם, "מחמת ההסתה של אנשי בני ברק, נלך ברשימה נפרדת" - באתר שטורעם
בית דין רבני חב"ד: אין לאף אחד רשות להביע דעה בשם חב"ד לאיזו מפלגה להצביע

הערות שוליים

↑ ראו בחוברת ובחרת בחיים" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.
↑ ^2.0 ^2.1 מכתב הנ"ל מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט וראה שם אגרת ג'תשמ"א בחריפות רבה יותר. וראה גם שם אגרת ג'תרמב ושם ג'תשס"ז
↑ אגרת מה' בכסלו תש"ט (אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמ' לב.
↑ "על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". אגרות קודש חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה,
↑ "במענה על כתבו מי"ז חשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף תש"ט.
↑ מכ' באדר ראשון תשי"א (אגרות קודש - הרבי, חלק ד', אגרת תתקכה).
↑ אגרת מכ"ד בסיוון תשי"א (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק ד', אגרת א'סד).
↑ מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.
↑ ראה אגרות קודש כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").
↑ בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ללקוטי שיחות כרך כ"א עמוד .424
↑ הובא שם בין עמודים 424-427.
↑ ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.
↑ אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רנב.
↑ התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338
↑ עסקנים חב"דיים אחרים מעידים כי לא התקבל אישור מאף רב להשתמש בשם חב"ד לעניין זה. עד היום לא התפרסמה הבהרה כתובה מהרבנים^[^{דרוש מקור]}
↑ אסור להצביע להם!, באתר הגאולה.

[1] ראו בחוברת ובחרת בחיים" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.

[אגרות-2] 2.0 ^2.1 מכתב הנ"ל מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט וראה שם אגרת ג'תשמ"א בחריפות רבה יותר. וראה גם שם אגרת ג'תרמב ושם ג'תשס"ז

[3] אגרת מה' בכסלו תש"ט (אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, חלק י', עמ' לב.

[4] "על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". אגרות קודש חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה,

[5] "במענה על כתבו מי"ז חשוון, ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף תש"ט.

[6] מכ' באדר ראשון תשי"א (אגרות קודש - הרבי, חלק ד', אגרת תתקכה).

[7] אגרת מכ"ד בסיוון תשי"א (אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, חלק ד', אגרת א'סד).

[8] מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.

[9] ראה אגרות קודש כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").

[10] בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ללקוטי שיחות כרך כ"א עמוד .424

[11] הובא שם בין עמודים 424-427.

[12] ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.

[13] אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רנב.

[14] התוועדויות תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338

[15] עסקנים חב"דיים אחרים מעידים כי לא התקבל אישור מאף רב להשתמש בשם חב"ד לעניין זה. עד היום לא התפרסמה הבהרה כתובה מהרבנים^[^{דרוש מקור]}

[16] אסור להצביע להם!, באתר הגאולה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|ניסוח לא אנציקלופדי}}
 [[קובץ:בחירות כפח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], מקיים את הוראת הרבי להצביע בבחירות]]
-חובת ההשתתפות ב'''בחירות''', ביסס [[הרבי]] על הוראת חותנו כ"ק אדמו"ר [[מוהריי"צ]]<REF>מופיעה לראשונה באיגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ (כרך יו"ד עמוד לב) בקשר עם הבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].</REF>.
+'''הבחירות לכנסת''' היא דרך בחירת חברי הכנסת מכל מפלגה והסיעות שישמשו בכנסת [[מדינת ישראל]], שמושפעות ישירות מבחירתם של תושבי המדינה. הבחירות נערכות בשיטת בחירות יחסית למספרם של הבוחרים, ומספר המושבים שמקבלת כל רשימה בכנסת הוא יחסי למספר המצביעים בעבורה (בתנאי שתעבור את אחוז החסימה). הבוחרים מצביעים עבור רשימה ולא עבור אדם מסוים ברשימה, ואילו הבחירות לחברים שיכהנו במפלגה בפועל נבחר בחלק מהמפלגות בתהליך בחירה ישירה על ידי חברי המפלגה, בעוד במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים.
+==הצבעה בבחירות==
+{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות]]}}
+===ההכרעה ההלכתית בענין היתר ההליכה לבחירות===
+[[קובץ:גילוי דעת בעניין הבחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גילוי דעת של רבני חב"ד בעניין ההצבעה בבחירות]]
+רובם של גדולי ישראל ובראשם [[אהרן רוקח|רבי אהרן מבעלזא]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], [[הבית ישראל]] מ[[חסידות גור|גור]], האמרי חיים מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] הורו ואף כתבו "קול קורא"{{הערה|1=ראו בחוברת [https://drive.google.com/file/d/1H0GlhPlNjWlbZH8D54nIZ46k4T5US78I/view?usp=drive_open ובחרת בחיים]" את צילומי ה"קול קורא" של גדולי ישראל מאז שנת ה'תש"ט עד ימינו בכל מערכות הבחירות.}} להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת [[תש"ט]], וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו.
-"במענה על כתבו מי"ז לחודש [[מרחשוון]], ששואל על אודות ההשתתפות בעניין
+זאת לעומת רבני בד"ץ העדה החרדית וכן רבי [[אברהם יצחק קאהן]] אשר אסרו את ההשתתפות בבחירות לכנסת כבר בבחירות הראשונות. בבחירות לכנסת השנייה בשנת ה'[[תשי"א]] הצטרף לאוסרים רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]].
-הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה."
-ובהמשך איגרתו הק' של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ: ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה.
+הרבי צידד בעד המתירים, ואף חייב בכך, [[הרבי]] אולם הבהיר שלמרות זאת הוא מתנגד להשתתפות בקואלציה "מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד וכו'".[[ הרבי]] גם הוסיף שמי שלא מבציע בבחירות אז:{{ציטוטון|ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת ב"כ (דעפוטאט) אחד יכולה הייתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, וד"ל.}}{{הערה|שם=אגרות|מכתב הנ"ל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3559.htm מאגרות-קודש חלק יא אגרת ג'תקנט] וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3741.htm שם אגרת ג'תשמ"א] בחריפות רבה יותר. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3642.htm שם אגרת ג'תרמב] ושם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3767.htm ג'תשס"ז]}}{{הערה|שם=אגרות}}.
-==הרבי מביע את דעתו==
+===דעת הרבי בענין המפלגה בה יש לבחור===
+הבחירות לכנסת הראשונה אחר הקמת [[מדינת ישראל]] התקיימו ב[[כ"ד בטבת]] [[תש"ט]]. לקראת בחירות אלו, התייחס [[הרבי הריי"צ]] לראשונה לנושא הבחירות, ובמענה לשאלת תלמיד על ההשתתפות בבחירות, ענה: {{ציטוטון|בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוַתר על זכותו זה... צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר, אבל לא עם אלה אשר כל ענינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה}}{{הערה|1=אגרת מ[[ה' בכסלו]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=59 חלק י', עמ' לב].}}.
-הכנסת הראשונה שנבחרה ב[[תש"ט]] כיהנה תקופה של שלושים חודשים, עד י"ח ב[[מנחם אב]] [[תשי"א]].
+[[הרבי]] במשך השנים לא הורה ספציפית באיזו מפגה לבחור (למעט [[בחירות תשמ"ט]]), אך הורה לבחור במפלגה החרדית ביותר{{הערה|"על של עתה באתי להדגיש (כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב), על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, ולהצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר". [[אגרות קודש]] חלק ד', עמוד שמ"ה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה,}}, שיטה אותה ביסס על דברי חותנו [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|"במענה על כתבו מ[[י"ז חשוון]], ששואל על אודות ההשתתפות בעניין הבחירות להממשלה בארץ-ישראל, בוודאי חובה על כל אחד ואחד שראוי לבחור לא יוותר על זכותו זה... ועם מי להשתתף - צריכים להשתדל להשתתף עם חבורת היראים יותר.. אבל לא עם אלה אשר כל עניינם הוא לעשות מחלוקת ופירוד לבבות ודוגלים בשם התורה והיראה". מובא ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יו"ד עמוד ל"ב, בקשר לבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].}}.
-הבחירות לכנסת נערכו אפוא לאחר קבלת הנשיאות של הרבי באופן רישמי.
+הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ב[[כ"ו בתמוז]] [[תשי"א]] אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק [[גיוס נשים]]. באגרת להרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=מ[[כ' באדר ראשון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש - הרבי]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/925 חלק ד', אגרת תתקכה]).}} כתב [[הרבי]] ש{{ציטוטון|השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות}}, כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח בחזית דתית טכנית. לקראת הבחירות כתב הרבי{{הערה|1=אגרת מ[[כ"ד בסיוון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1064 חלק ד', אגרת א'סד]).}}: {{ציטוטון|אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד}}.
-אך דעתו של הרבי נודעה כבר בחודש כסלו, בנושא הבחירות לרשויות המקומיות, שאז שוגר מברק <REF>בסגנון המזכירות: "מאת כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א" - [[אגרות קודש]] כרך ד' עמוד נח.</REF> ובו נאמר:
-במענה לשאלת רבים נא לפרסם דעתי הצעתי ובקשתי להשתתף בהמון בבחירות לעיריות ולהצביע בעד רשימות חרדיות באופן שיובטח מספר הכי גדול של חרדים בעיריות. בתודה ובברכה.
+לקראת הבחירות בשנת [[תשל"ד]] פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".
-==בעד הרשימה היותר חרדית==
+לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"א]], כתב הרבי: {{ציטוטון|יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם}}{{הערה|מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.}}, ולא הזכיר תנאי נוסף.
-ב[[כ"ד]] ב[[סיוון]] [[תשי"א]] הורה הרבי<REF>אגרות-קודש כרך ד' עמוד שמה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה</REF>: על של עתה באתי להדגיש.. על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי-כוח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר.
+==חב"ד בפוליטיקה הארצית==
+===פעילות הרבי למען חזית דתית===
+[[קובץ:קריאה למען חזית דתית תורתית.png|שמאל|ממוזער|250px|קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, ו[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]] ו[[ר"מ]]ים מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה]]
-לקראת הבחירות לכנסת השלישית שיגר הרבי מברק <REF>שם עמוד רעט.</REF> ובו חזר על דעתו בבהירות: במענה לשאלת רבים, אבקשם לפרסם דעתי ברורה אשר כל אחד ואחת מהחרדים מחוייב להשתתף בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.. והמניעה בזה מגדילה בדרך ממילא כח רשימות המנגדים על השם תורתו ומצוותיה.
+החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, [[אגודת ישראל]], פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת [[תש"ט]] (שנת היבחרה) עד לשנת [[תשי"א]], אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת [[תשט"ו]], אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.
-ולעצם הבחירה קובע הרבי: ולהצביע בעד הרשימה היותר חרדית, ולהשפיע גם על זולתו בזה.
+לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו ב[[ב' חשוון]] [[תש"כ]], השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").}}, ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כשעליה כתב:
+{{ציטוט|תוכן=זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא|מרכאות=כן|מקור=[[איגרות קודש]] כרך י"ח עמוד תקנ"ד}}
-==למען חזית דתית==
+לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת [[תשכ"ו]], יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל{{הערה|בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"א עמוד .424}}. הרבי שוב הביע את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת [[יום הכיפורים]] תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם{{הערה|הובא שם בין עמודים 424-427.}}. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך{{הערה|ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.}}.
-הרבי השקיע מאמצים גדולים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת<REF>ראה למשל אגרות-קודש כרך ח"י עמ' רצ-רצא, תמד</REF>. לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו התנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל. הידיעה שימחה את הרבי. כך הוא כתב<REF>איגרות-קודש כרך יח עמוד תקנד</REF>: זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא".
+לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רנב.}}.
-לאחד המדווחים, הרי"מ לוין ז"ל כתב<REF>שם כרך יט עמ' כה</REF>: בנוגע לבחירות, הנה כמו להבחירות הקודמות דשנת תשט"ו הברקתי דעתי
+===בחירות תשמ"ט===
-והוראותי להנהלת אגודת חב"ד בארץ הקודש ת"ו, ובוודאי פרסמוה מכבר.
+[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]]
+{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}
+הבחירות שנערכו ב[[כ"א חשוון]] בשנת [[תשמ"ט]] היו הבחירות לכנסת השלש עשרה, בהם הורה [[הרבי]] באופן חד פעמי לפעול ולהצביע עבור מפלגת [[אגודת ישראל]], על מנת לאפשר ולוודא את כניסתה לכנסת בעקבות האיום הממשי כי בעקבות פרישת הליטאים ממנה, לא תקבל מספיק קולות על מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת על מנת לייצג את ציבור שומרי התורה החסידים.
-==מערכה למען חזית דתית==
+זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של [[אחדות]] ו[[אהבת ישראל]], וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום{{הערה|1=[[התוועדויות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=373 תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338]}}.
-לקראת הבחירות לכנסת השישית - תחילת שנת [[תשכ"ו]] - יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען "הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות לכנסת הממשמשות ובאות". הרבי פירסם מכתב ארוך ומנומק בו הוא מנתח לפרטים ("בשטח השכר וההפסד", "הטענות נגד חזית דתית", "טעמי השוללים חזית דתית", "התכסיסים להכשיל הקמת חזית דתית") את המצב, וקובע<REF>בסיומו של המכתב הנדפס ב[[לקוטי שיחות]] כרך כא עמ' ‎.424‏</REF>: שכל אלו המפלגות או הסיעות או האנשים אשר ימנעו הקמת חזית דתית טכנית זו - מעמידים בזה את רווחי המפלגה, הסיעה וכו' מעל לרווחי המצב הדתי הכללי בארץ-הקודש ת"ו הנוגע לאלפים ורבבות של אחינו בני-ישראל באה"ק ת"ו.
+המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]]. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד.
-ושוב חזר על דעתו במכתב שנכתב "במענה לרבים שי'" למחרת יום הכיפורים ה'תשכ"ו <REF>שם עמ' ‎424-724‏.</REF>. באותו מכתב קורא הרבי לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקוליהם. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיתרמו למצב זה <REF>ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמ' רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמ' 424. 'אגרות קודש' כרך כג עמ' תלה, ועוד.</REF>.
+לאחר מכן, בבחירות לכנסת השמינית התמודדו שוב אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במגדת השם חזית דתית תורתית וקיבלה כ-5. ב[[בחירות תשמ"ט|בחירות לכנסת השתים עשרה]] של שנת תשמ"ט, התמודדה אגודת ישראל יחד עם פועלי אגודת ישראל, אך תחת השם אגודת ישראל.
-לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית.
+===התרגיל המסריח===
+{{ערך מורחב|התרגיל המסריח}}
+בשנת [[תש"נ]] ניסה [[שמעון פרס]] להפיל את ממשלתו של ראש הממשלה [[יצחק שמיר]]. [[הרבי]] כתוצאה מכך פרסם את דעתו הברורה בנושא: '''''עמדתי מאז ומקדם זה כמה עשיריות שנים - וגם נתפרסם כו"כ פעמים במשך שנים אלה שמטעמי פקו"נ (מן הערבים) אסור לתמוך במפלגה המנהלת מו"מ עם הערבים ע"ד החזרת שטחים מאה"ק (יש"ע - יהודה, שומרון, עזה) להערבים במפלגה בעת בחירות, ואיסור תמיכה במנהיגי' בנוגע לארגון והקמת ממשלה, כי אז בדרך ממילא זוהי תמיכה באחריותם נגד הערבים? החזרת השטחים - יש"ע - ועוד - פקו"נ דבנ"י שליט"א ועמדתי לא נשתנתה כלל וכלל. (יום חמישי י"ז ניסן תש"נ)''''''' והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.
-==איה השפעת "ששת הימים"?!==
+הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות [[יצחק שמיר|מר שמיר]]. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:
-"כאשר נודעו לי התוצאות של הבחירות לכנסת השביעית", אמר הרבי לעיתונאי שמואל אבידור<REF>'פנים אל פנים' גיליון 365 עמ' ‎51-61‏</REF>, "ערכתי השוואה בין התוצאות הללו לבין מה שהיה בבחירות לכנסת השישית. חיפשתי את השפעת 'ששת הימים' בתוך תוצאות הבחירות, אך הזדעזעתי כאשר לא מצאתי שום שינוי יסודי.
+כאשר שאלו את הרבי אז אם רצוי ש[[יצחק שמיר|מר שמיר]] יהיה ראש הממשלה, השיב לו הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה. הרבי הוסיף שהוא מקווה שיבוא המשיח והוא ינהיג את עם ישראל, אך עד אז יש להקים ממשלה שתשמור על שלושת השלמויות.
-"הייתי מזועזע ממש", אומר הרבי, "ושאלתי עצמי כלום לא קרה משהו בין הבחירות הקודמות לבחירות הללו, והיכן משתקף מאורע זה בהצבעה של אזרחי ישראל? שום השתנות.
+בעקבות כך נעדרו שני חברי כנסת מהאגודה, [[אליעזר מזרחי]] ו[[אברהם ורדיגר]] והניסיון כשל.
-"הכול נשאר כתמול שלשום". ניסה העיתונאי ש. א. להעיר: אולי נובע הדבר מכך שאין אזרחי ישראל מחשיבים ביותר את הכנסת ולכן היו אדישים לגבי הבחירות? הרבי משסע את דברי: "לא, לו היו אזרחי ישראל אדישים לגבי הכנסת, הרי לא היו הולכים כשמונים ושישה אחוזים אל הקלפי. אם הלכו לבחור, סימן שלא היתה אדישות. אין זלזול כלפי הכנסת, מה שיש כאן, זהו רק אות לכך כי אכן פג הרושם של 'ששת הימים' ולא יצר בתוך האנשים את אותה מהפכה שהמאורע הזה צריך היה ליצור".
+בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] במאמצים להקמת ממשלת ימין כרצונו של [[הרבי]]
-=="אין להצביע בעד הרושמים גויים כיהודים"==
+===עמדת הרבי היא השו"ע ===
+{{ערך מורחב | עמדת הרבי היא השו"ע}}
+התרגיל המסריח, גילה הבדל תהומי בין יחסו של [[הרבי]] לבחירות בארה"ק לבין כל שאר העולם שומרי תורה ומצוות.
-לקראת הבחירות בשנת [[תשל"ד]] פורסמה הודעה מאת הרבי, הקוראת להצביע "בעד החרדים לדבר ה' זו הלכה", ולא לתמוך באלה "שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם".
+חודש סיון תש"נ אמר הרבי למר יצחק נחשוני מעורכי עיתון יום השישי "''מה שאני אומר שיש ללכת עם מפלגה פלונית זה מכיון שהם החליטו עתה שיש לעשות כך וכך באופן הכתוב ב[[שולחן ערוך]].''" דעתו של הרבי מבוססת על השו"ע ולא שום הזדהות פוליטית.
-הרה"ג רבי [[ישראל מאיר לאו]] שליט"א, כיום הרב הראשי לארץ-ישראל, סיפר על [[יחידות]] בשנת [[תשל"ד]] <REF>ראה 'בית חיינו' גיליון 411 כסלו תשנ"ב עמ' ‎24-34‏.</REF>, שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. היחידות התקיימה בחורף תשל"ד לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום-הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה.
+כעבור שנה וחצי כאשר ממשלת שמיר החלה לדבר אודות אוטונומיה שוב התערב הרבי ובי' שבט תשנ"ב בעת חלוקת דולרים אמר הרבי לשר קצב על כוונתו להלחם בכל התוקף נגד מר שמיר עד למפלתו באם ימשיך במלחמתו נגד ה' ונגד תורתו. למחרת 16 בינואר (י"א שבט תשנ"ב) ספגה ממשלת שמיר הצבעת אי אמון, כשפרשו מפלגות מולדת והתחייה כמחאה נגד דיבורי האוטונומיה. ובכך החלה מלחמתו, מלחמת השם נגד ממשלה המחללת שם שמיים ומסכנת מליוני יהודים. כעבור כמה שבועות ביום כ"ו אדר ראשון הגיע נציגות מפלגת ג' ה[[רב]] שמואל הלפרט לבקשת ברכה עבור הצלחת המפלגה בבחירות. על עניין הבחירות הרבי לא הסכים לברך ואף ענה: "''עד הבחירות צריך לבחור במשה עבדו יחד עם תורת משה ויחד עם מצוות משה אז יחסכו הרבה דאגות.''"
-הרבי לא קיבל: זה היה מתרץ אולי את ה'בחירות' האחרונות אך מדוע ב'בחירות' הקודמות לא חוללו שינוי?!
+===בחירות תשנ"ו===
+[[קובץ:5c2e030babaf2 1546519307 news main gallery.jpg|ממוזער|קמפיין "נתניהו טוב ליהודים"]]
+בשנת [[תשנ"ו]] כש[[בנימין נתניהו]] התמודד בבחירות הישירות לראשות הממשלה, בעקבות החשש שלתפקיד יבחר [[שמעון פרס]] מיוזמי [[הסכמי אוסלו]] סברו חלקים מעסקני חב"ד כי הפעם יש להתערב בפומבי למענו של נתניהו.
-=="יגיש מועמדותו בהצלחה"==
+מנגד, עסקנים אחרים בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] טענו כי אין לחרוג מהכרעת הרבי שלא להתערב בפוליטיקה.
-בחורף [[תשל"ז]] מבקר מר מנחם בגין אצל הרבי. הוא מספר לרבי כי בכוונתו לפרוש. הרבי דורש ממנו להציג מועמדות גם בבחירות הבאות. מר בגין שומע לעצת הרבי ובסופו של דבר הוא זוכה בראשות הממשלה.
+הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] הקים צוות פעולה והוביל את הקמפיין 'נתניהו טוב ליהודים', כשתוך כדי הקמפיין, יצאה הודעה לתקשורת מצעירי חב"ד המאשרת כי הארגון עומד מאחורי הקמפיין.
-לגבי אופן ההצבעה שיגר מברק הרבי ביום כ"ד ב[[אייר]] [[תשל"ז]] ובו נאמר: לאגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה, ת"ו שלום וברכה, במענה לשאלת רבים איך להתנהג בקשר לבחירות ביום ג' הבעל"ט. דעתי כי יש להצביע בעד הרשימה הכי חרדית. בטח יפרסמו זה באופן המתאים. בברכה מנחם שניאורסון.
+הרב אהרונוב הסתמך על החלטת בית דין רבני [[חב"ד]]{{הערה|עסקנים חב"דיים אחרים מעידים כי לא התקבל אישור מאף רב להשתמש בשם חב"ד לעניין זה. עד היום לא התפרסמה הבהרה כתובה מהרבנים{{מקור}}}}.
-== בעד החרדים לדבר השם ==
+הקמפיין נחל הצלחה ואכן נתניהו ניצח, אולם בסופו של דבר הפר נתניהו את הבטחתו ולא עצר את [[הסכמי אוסלו]].
-לקראת הבחירות בשנת [[תשמ"א]] חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו<REF> במברק ממוצאי שבת-קודש מברכים תמוז תשמ"א</REF>: במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו. כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו. להצביע בעד החרדים לדבר השם. בברכה, מנחם שניאורסון.
+== בחירות תשנ"ט ==
+{{ערך מורחב|בחירות תשנ"ט}}
-==[[בחירות תשמ"ט]]==
+בבחירות תשנ"ט, יצאו הודעות מרבני חב"ד ומאישים חב"דיים, כי החובה להצביע כדי להשפיע, כפי הוראות הרבי.
-לקראת הבחירות בשנת [[תשד"מ]] לא יצאה הוראה מיוחדת מאת הרבי. ההפתעה הגדולה היתה לקראת הבחירות בשנת [[תשמ"ט]], שבה חרג הרבי ממנהגו והורה "באופן יוצא מן הכלל" לתמוך ולפעול למען רשימת [[אגודת ישראל]] (שהתאחדה אז עם פועלי אגודת ישראל, ומולה התמודדה רשימה
-נפרדת של המנגדים).
-בערב [[שבת קודש]] חול-המועד [[סוכות]] נמסרה הודעה{{מקור}} ממזכירות הרבי ל[[אגודת חסידי חב"ד]] באה"ק<REF> על-ידי הרב [[אפרים וולף]].</REF>, כדלהלן:
-כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשני למסור לכב' שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת-ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' זאל זיך אריין לייגן אין דעם אז וואס מער מענטשין [=ישקיעו עצמם בזה, שככל שיותר אנשים] יצביעו בעד ג'.
-בעקבות הוראה זו נכנסה חב"ד לפעילות אדירה, שהתנהלה על ידי מטה מיוחד שהוקם ב[[צעירי אגודת חב"ד]], ושהפעיל אלפי פעילים ברחבי כל הארץ. כזכור, פעילות זו הגדילה ביותר את כוחה של אגודת-ישראל בכנסת, והיה בה משום ניצחון גדול של "יד החסידים".
-בכ"ב במרחשוון [[תשמ"ט]], יום לאחר הבחירות, שיגר יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], דו"ח מסכם אל הרבי, ובסיומו נכתב: "אנו מקווים כי את מערכת הבחירות ניהלנו בצורה טובה. הרבי הדגיש{{מקור}} את המילים "בצורה טובה" והוסיף בכתב-ידו הק': "הכי". כלומר: "בצורה הכי טובה". על הדו"ח עצמו הואיל לענות: "קראתי ות"ח" [=ותשואות-חן].
-אולם כפי שציין הרבי מיד עם מתן ההוראה על הפעילות למען רשימת אגודת-ישראל, מדובר בהוראה שהיא "באופן יוצא מן הכלל בפעם הזאת", והרבי הבהיר שהמעורבות נסתיימה עם הטלת הפתק לקלפי.
-מיד אחרי הבחירות קיבל הרב אהרונוב{{מקור}} הוראה מאת הרבי להודיע לכל בתי-חב"ד כי מכאן ולהבא עליהם לחזור לעמדה המסורתית הבלתי-מפלגתית של חב"ד ולפעולות הפצת התורה והחסידות, ולא לעסוק עוד בענייני מפלגות. הוראה זו עמדה במבחן כבר בבחירות לרשויות המקומיות באותה שנה.
-==להתאחד סביב המוסכם==
-לאחר הבחירות הקדיש הרבי לנושא שיחה מיוחדת בשבת פרשת חיי-שרה<REF>'התוועדויות תשמ"ט' כרך א' עמ' ‎553-853‏.</REF>:
-מערכת הבחירות ב[[ארץ ישראל]] התנהלה באופן של היפך ה[[אחדות]] לגמרי, כולל גם אצל [[יהודים]] שומרי [[תורה]] ומצוותיה בהידור, שביניהם גופא נוצר מצב של [[מחלוקת]], ועד למעמד ומצב ש"נלחמו איש באחיו", ויתירה מזה - "חרב איש באחיו", רחמנא ליצלן...
-ואין להאריך בביאור שלילת עניין המחלוקת, להיותו דבר המובן ופשוט לכל, ומה גם שאין הכוונה לאמירת מוסר בעלמא, כי אם, למצוא עצה איך לתקן מצב זה, לבטל המחלוקת ולהביא למצב של אחדות, כדלקמן.
-הרבי קרא למצוא נושא מסויים שמוסכם על כל הצדדים, ולקרוא לכל הצדדים - להתאסף יחדיו כדי לדון ולהתדבר בנושא זה שמוסכם על כולם (איך להביאו לידי פועל וכיוצא בזה), ואז יראו ויווכחו כל הצדדים שקיימת אפשרות של התדברות בצורה אנושית ומכובדת (ללא צעקות, דפיקות על השולחן עד למריבות כו'), שיכולים להתיישב לשולחן אחד ולשתות תה...
-פגישה כזו בוודאי תתרום לקירוב הלבבות בין כל הצדדים, שכל צד יוכל לשמוע ולהקשיב לדבריו של היושב בצידו השני של השולחן, ואולי אפילו לראות ולהכיר במעלתו!
-ולאחרי זה - יוכלו לדון ולהתדבר גם בנושאים שיש בהם חילוקי דעות, נושאים השנויים במחלוקת, לנסות לגשר ביניהם, ולמצוא דרך שתהא מקובלת על כל הצדדים.
-ובזה גופא - מן הקל אל הכבד, כלומר, לדון תחילה (לאחרי ההתדברות בנושא המוסכם על כולם) בנושאים שאינם מחולקים כל כך, ולעבור אחר כך לנושאים מסובכים יותר וכו'.
-==עד שיבוא משיח צדקנו...==
-בחודש [[ניסן]] [[תש"נ]] נוצרו נסיבות יוצאת-דופן, שבהן דעתו של הרבי קבעה בפועל אם תקום ממשלת ימין או שמאל. כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.
-הרבי הדגיש כי אין הוא מתערב בפוליטיקה, אך הודיע ברורות כי צריכה לקום ממשלה חזקה, שלא תוותר לתביעות הערבים, בראשות [[יצחק שמיר|מר שמיר]]. הדברים נאמרו בהזדמנות שבה הגיע אל הרבי כתב קול-ישראל, מר עודד בן-עמי. וכך התנהלה השיחה:
-הכתב: מה דעתו של הרבי בעניין זה שאין ממשלה כעת בישראל.
-הרבי: הצד הטוב בזה הוא שבמשך הזמן שאין ממשלה רשמית, העניינים תלויים ב[[יצחק שמיר|מר שמיר]], ואני מקווה שהוא יעמוד בתוקף שתהיה שלימות העם, ושלימות השטחים, ושלימות כל הארץ ביחד עם שלימות התורה, כיון שזה תלוי זה בזה.
-הכתב: אז רצוי ש[[יצחק שמיר|מר שמיר]] יהיה ראש הממשלה?
-הרבי: אינני מתערב בפוליטיקה. ועוד והוא העיקר שאני מקווה שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה שם משיח צדקנו. אבל במשך הרגעים עד שיבוא משיח, אזי צריך שתהיה השיטה כפי שהיתה השיטה שלו, שאי אפשר לוותר על אף שעל מכל השטחים, ולעשות את זה בדרכי שלום.
-כי דווקא על-ידי זה יהיה שלום במדינה, ובסביבות המדינה, מה שאין כן כשיתחילו לוותר - אין לדבר סוף, וכמה שיתנו להם זה יגביר את התיאבון של שונאי-ישראל שיתנו להם עוד ועוד, וזה יביא דווקא לתוצאות של היפך מנוחת הנפש והיפך השלום.
-בהמשך לזה היו פעילויות שונות של הרבי, וידועה גם שליחותו של הרה"ח הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] במאמצים להקמת ממשלה כרצונו הק' של הרבי.
-מעניינת מאוד תשובה של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה',<REF> מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב.</REF> שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ <REF>נדפס בתשורה משמחת נישואין של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד.</REF>:
-כמובן קראתי בעיון כל הנ"ל.
-ולכאורה על-פי המצב עתה בארץ-הקודש צפויות כמה שינויים בארץ-הקודש, ועל-פי [=מה] שהי' [=שהיה] עד עתה - צפויות גם הפתעות, ובהיותה על אתר בוודאי מרגישה זאת.
-מה שלא נשתנה במשך יותר מארבעים שנה - ש[[ארץ הקודש]] דורשת (כל הזמן הזה) - שלימות הארץ, שלימות התורה - ביחד עם הבטחת התורה בזה - יגעת ומצאת, כל אחד ואחת מאתנו.
-==למי מתאים הכובע==
-כשד"ר יוסף בורג, מנהיג המפד"ל דאז, היה ב'יחידות' אצל הרבי, הועלה נושא הבחירות ועמדתו כלפיהן. תמה הד"ר בורג על מכתבו של הרבי לאנ"ש, בו קורא להצביע למען הרשימה החרדית ביותר, קריאה שהתפרשה אז על-ידי החסידים כמכוונת כלפי אגודת-ישראל או פועלי אגודת-ישראל.
-נענה הרבי: ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו...<REF>מפי הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] ב'ספר הצאצאים' עמ' 283.</REF>
-==הבחירות ב[[קראון הייטס]]==
-בכל כמה שנים נערכות בחירות ל[[ועד הקהל]] בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.
-הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'.
-הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (=היצר הרע).
-כמו"כ הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת תשמ"ו הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' לצדקה לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת צדקה ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה<REf>שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו</REF>.
+מנגד ובאופן חריג, הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] חוברת בשם: דרך אמונה בחרתי, המסבירה על פי שיחותיו הקדושות של [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח שכשכל המפלגות תומכות במשא ומתן עם הערבים אסור לבחור באף אחת מהן בגלל שהבחירה תמיד תהווה תמיכה בפיקוח נפש ואם כן אין להצביע לאף מפלגה.
+כיום כלל רבני חב"ד מורים להצביע בבחירות לכנסת. אמנם ישנם חסידים בודדים אשר מביעים דעה השוללת לחלוטין להשתתף בבחירות, זאת בניגוד לעמדתו הידועה של הרבי{{הערה|[https://www.hageula.com/sichat_hageula/royal_wine/19024.htm אסור להצביע להם!], באתר [[הגאולה]].}}.
 ==ראו גם==
+*[[בחירות]]
 *[[בחירות תשמ"ט]]
 *[[אגודת ישראל]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''ויילחם מלחמות השם''', פעילותו של הרבי למען חזית דתית מאוחדת, מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
 ==קישורים חיצוניים==
-*הרב מרדכי-מנשה לאופר, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=43988 דעת הרבי בנוגע לבחירות], מתוך אתר צעירי חב"ד - {{אינפו}}
+;התייחסויות הרבי
+*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/20-09-2018-18-30-21-chabad_bilti_miflagtit.pdf חב"ד - בלתי מפלגתית]''' - דעתו של הרבי בנוגע לבחירות, ומעורבותם של חסידי חב"ד בפוליטיקה {{קישור שבור|}}
+*הרב מרדכי-מנשה לאופר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43988 דעת הרבי בנוגע לבחירות], מתוך אתר צעירי חב"ד - {{אינפו}}
+* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72247 המאבק הגדול להקמת חזית דתית ● סקירה מיוחדת] {{חב"ד אינפו}}
+*'''[http://chabad.info/video/rebbe/לראות-את-מלכנו/הרבי-על-הלימוד-מהבחירות-מה-יותר-טוב-בש/ הרבי על הבחירות: מה טוב יותר בשביל יהדות?]''''
+*{{קישור חבד און ליין|117537|"בעד חזית דתית מאוחדת": כשח"כ ורדיגר ביקר אצל הרבי|[[ב' בניסן]] [[תשמ"ח]]|ג' ניסן תשע"ט}}
+;התייחסויות נוספות:
+*'''[https://chabad.info/blogs/584889/ הרב נחשון ב"מכתב לחבר" לקראת הבחירות]''' {{אינפו}}, אדר תש"פ
+*{{קישור חבד וידפו ישן|4405|בערוץ הראשון מנסים לברר: למי יצביעו חסידי חב"ד?}}
+*{{קישור שטורעם|77737|news|עימות חי: הרב בלוי והרב דרוקמן על מכתבו של ה'חוזר'|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}
+*{{קישור שטורעם|61423|news|"מחמת ההסתה של אנשי בני ברק, נלך ברשימה נפרדת"|מערכת שטורעם|י' בשבט תשע"ג}}
+*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117286 בית דין רבני חב"ד: אין לאף אחד רשות להביע דעה בשם חב"ד לאיזו מפלגה להצביע]'''
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]