מסכת נדה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מסכת נדה''' היא | '''מסכת נדה''' היא המסכת השביעית ב[[סדר טהרות]] והיחידה בסדר שיש עליה גמרא. המסכת עוסקת בטומאת נידה וזבה וסדר טהרתן. נידה היא אישה שראתה דם שמקורו מהרחם. | ||
המסכת בעלת עשרה פרקים, ושבעים ושנים דפים. | המסכת בעלת עשרה פרקים, ושבעים ושנים דפים. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''שעטנז''' הינו איסור מהתורה. | '''שעטנז''' הינו איסור מהתורה. | ||
יש שני מיני שעטנז: כלאי הכרם, שהינו איור לערבב זרעים שונים יחד, וכלאי בגדים - לערבב יחד צמר ופשתים. | יש שני מיני שעטנז: כלאי הכרם, שהינו איור לערבב זרעים שונים יחד, וכלאי [[בגד|בגדים]] - לערבב יחד צמר ופשתים. | ||
*בכלאי הכרם האיסור הוא לערבב יחד שני מינים, היוצרים יחד מציאות חדשה הקרויה שעטנז. | *בכלאי הכרם האיסור הוא לערבב יחד שני מינים, היוצרים יחד מציאות חדשה הקרויה שעטנז. | ||
*בכלאי בגדים, הדבר תלוי במחלוקת ראשונים: | *בכלאי [[בגד|בגדים]], הדבר תלוי במחלוקת ראשונים: | ||
דעת [[רש"י]], כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא מכיוון שסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש. | דעת [[רש"י]], כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא מכיוון שסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש. | ||
אך דעת רבינו תם היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו. | אך דעת [[רבינו תם]] היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו. | ||
הביאור בזה היא, מכיון | הביאור בזה היא, מכיון של[[רבינו תם]] איסור כלאי [[בגד|בגדים]] הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)]}} | ||
=== ביאורים נוספים === | === ביאורים נוספים === | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*'''סא ב.''' עד שיהא שוע טווי ונוז. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=7eaa8b05-8117-4d8b-ba9a-093efcdfb683&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=135 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)] | *'''סא ב.''' עד שיהא שוע טווי ונוז. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=7eaa8b05-8117-4d8b-ba9a-093efcdfb683&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=135 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)] | ||
*'''עג א.''' דיני [[זבה]] שראתה ביום העשירי או האחד עשר לראייתה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=118&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות | *'''עג א.''' דיני [[זבה]] שראתה ביום העשירי או האחד עשר לראייתה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=118&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 106 (עמ' 118)] | ||
*סיום מסכת נדה: א"ל [[רב שמעיה]] ל[[רבי אבא]] אימא ביממא תהוי זבה, בליליא תהוי נדה. [[י"ט כסלו]] [[תשט"ו]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/16/152&search=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa+%d7%a0%d7%93%d7%94 תורת מנחם חלק י"ג עמ' 189]. | *סיום מסכת נדה: א"ל [[רב שמעיה]] ל[[רבי אבא]] אימא ביממא תהוי זבה, בליליא תהוי נדה. [[י"ט כסלו]] [[תשט"ו]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/16/152&search=%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa+%d7%a0%d7%93%d7%94 תורת מנחם חלק י"ג עמ' 189]. | ||
גרסה אחרונה מ־05:35, 24 באוגוסט 2020
מסכת נדה היא המסכת השביעית בסדר טהרות והיחידה בסדר שיש עליה גמרא. המסכת עוסקת בטומאת נידה וזבה וסדר טהרתן. נידה היא אישה שראתה דם שמקורו מהרחם.
המסכת בעלת עשרה פרקים, ושבעים ושנים דפים.
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
שעטנז הינו איסור מהתורה.
יש שני מיני שעטנז: כלאי הכרם, שהינו איור לערבב זרעים שונים יחד, וכלאי בגדים - לערבב יחד צמר ופשתים.
- בכלאי הכרם האיסור הוא לערבב יחד שני מינים, היוצרים יחד מציאות חדשה הקרויה שעטנז.
- בכלאי בגדים, הדבר תלוי במחלוקת ראשונים:
דעת רש"י, כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא מכיוון שסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש.
אך דעת רבינו תם היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו.
הביאור בזה היא, מכיון שלרבינו תם איסור כלאי בגדים הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.[1]
ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ענין המסכת. נדה, איסור או טומאה. שיחות קודש תשט"ו, עמ' צד.
- כג ב. דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 120 הערה 47 (עמ' 132)
- לה א. ראייה ראשונה של זב מטמאה באונס. לקוטי שיחות עמ' 42(עמ' 53)
- סא ב. עד שיהא שוע טווי ונוז. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)
- עג א. דיני זבה שראתה ביום העשירי או האחד עשר לראייתה. לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 106 (עמ' 118)
- סיום מסכת נדה: א"ל רב שמעיה לרבי אבא אימא ביממא תהוי זבה, בליליא תהוי נדה. י"ט כסלו תשט"ו, תורת מנחם חלק י"ג עמ' 189.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
חידושי אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חידושי הצמח צדק - פרק א'
- חידושי הצמח צדק - פרק ב'
- חידושי הצמח צדק - פרק ג'
- חידושי הצמח צדק - פרק ד'
- חידושי הצמח צדק - פרק ה' וז'
- שו"ת צמח צדק על הלכות נדה
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||