הוועד למען שלימות העם: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←היסטוריה: הגהה, ניסוח) |
||
| (89 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את [[עצומת המליון]] לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. מימין לשמאל: יו"ר הועד הרב [[שמואל חפר]], חבר הועד הרב [[דובער חן]], סיו"ר הוועד הרב [[טוביה בלוי]] וחבר הועד הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]]]] | ||
'''הוועד למען שלימות העם''' הוא ועד שהקים הרבי על מנת להילחם למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. | |||
== היסטוריה == | |||
הוועד הוקם בעידוד [[הרבי]] בחודש [[שבט]] [[תשל"א]] בידי הרב [[חיים יהודה פלדי]] ששימש כיו"ר עד פטירתו. | |||
הועד לא היה מזוהה רשמית עם [[חב"ד]] ועל כן הועמד בראשו הרב יהודה פלדי וכחבר בו מונה מר צבי נדיבי, זאת לאור רצונו של הרבי שהמאבק בנושא לא יהיה מזוהה רק עם חב"ד ולאור אגרת [[המזכירות]] מ[[ר"ח שבט]] תשל"א בה נכתב ש"המתעסקים בפועל צריכים להיות אחרים, כדי למנוע דברת קול שכאילו אין הענין נוגע לכל הציבור כי אם זה רק הידור של חב"ד"{{הערה|ימי תמימים ח"ה}}. | |||
גם הרב שלמה שטנצל יו"ר המשנה היומית היה חבר בשלימות הארץ, ובעיתון מעריב 13 ליוני 1971 פורסם כי התפטר מחברותו. | |||
הועד | ==פעולות הועד ויחס ועידודי הרבי== | ||
ב[[י' מנחם אב]] תשל"א נסע הרב [[יצחק דוד גרונר]] ל[[אוסטרליה]] והרבי הורה לו בדרך לעצור במספר מקומות ולבצע שליחיות. בין המקומות נמנתה [[ארץ הקודש]] כשהרבי מורה לו לבקר אצל יו"ר הועד הרב פלדי ולמסור לו{{ציטוטון|היה לו מופת{{הערה|הכוונה לעובדה שהלה היה נכה והלך בעזרת מקלות ושנתיים קודם לכן הורה לו הרבי לזרוק את המקל והחל ללכת בלעדיהם}} ואף על פי שאין מוצאו מגזע החסידים - פועל הוא דברים עצומים}}{{הערה|באידיש: "ער האט גיהאט א מופת און חאטש ער שטאמט ניט פון חסידים, אבער ער טוט אויף גיוואלדיקע זאכן" - ניצוצי רבי, התקשרות גל' קנט}}. | |||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות שערך הרבי]] ב[[כ' כסלו]] [[תשל"ז]] לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לדבר על הפעילות לתיקון החוק, על אף שהעבדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיומם של דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/f6/הרב_פלדי_מעורר_על_מיהו_יהודי_כ'_כסלו_תשל%22ז.mp4 קטע וידאו מהמעמד]}}. במענה למכתב בו נשאל הרבי על חוות דעתו בהקשר לענין מיהו יהודי השיב הרבי באגרת אותה חתם בתקווה שכותב המכתב עומד בקשר עם הועד כשבשולי הגליון מציין הרבי את כתובת הועד{{הערה|ניצוצי אור ע' 111}} | |||
לחברי הועד היו כמה רעיונות לשתף את השלוחים בעולם במאבק הזה. הרבי הגיב בחריפות רבה מאוד על כך ושלל זאת בכל התוקף. באחת ההזדמנויות הרבי השתמש על כך בביטוי "אמתלא"– אמת לא{{הערה|ר' יוסף בלוי בפרקי זכרונתיו}}. | |||
במשך השנים נלחם הועד בכל דרך אפשרית על מנת לבטל את החוק. הועד ערך במשך השנים עצרות ענק, קיים אירועים, הוציא עלוני הסברה ואת ירחון [[שלימות]], הפיק סרטים על חומרת החוק, יזם בשנת [[תשד"מ]] את 'עצומת המיליון' - עצומה שהוגשה לראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]] ובה חתימות של למעלה ממיליון איש בבקשה לתיקון החוק{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=835 כך הגיעה עצומת המיליון לרה"מ] {{שטורעם}}}}, ועוד. | |||
ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] ערך הועד כנס ענק בבניני האומה בו הוצגה לראשונה, בפני הציבור החרדי, בעיית החוק והשלכותיו החמורות על עם ישראל. עלויות הכנס חולקו שווה בשווה בין קופת האדמו"ר מגור דאז, בעל "[[הלב שמחה]]", ובין קופת מזכירות [[הרבי]]. | |||
ב[[כסלו]] תשמ"ט ענה הרבי בקשר למכתבם של ששת חברי הוועד לר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], בו ביקשו שלאור ההצלחה הגדולה של ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ב[[בחירות תשמ"ט]], יטול הארגון על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק מיהו יהודי: {{ציטוטון|6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס '''עוד''' ענין '''מהשייך להם''' עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה}}. | |||
==פעילות הוועד החל משנת תשמ"ט== | |||
בחורף [[תשמ"ט]] החל עידן חדש בהכוונת הרבי בקשר לפעולות לתיקון חוק מיהו יהודי. בשיחת [[כ"ד טבת]] תשמ"ט שלל הרבי באריכות את עיסוק השלוחים בענין. באותה התקופה התנהל המשא ומתן הקואליציוני של [[אגודת ישראל]] עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים במשא ומתן. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' [[יצחק יהודה הולצמן]] ממזכירי הוועד להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}. עם זאת ב[[מענות קודש]] שכתב הרבי בתקופה זו ובהמשך אותה שנה, הובע שינוי כיוון בעצם העיסוק בדבר ובאופני הפעולה{{הערה|ראה ליקוט מענות קודש תשמ"ט מענות: לה, לח, קכד, ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 129}}. גם בקשר לפעולות הועד כתב הרבי ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תשמ"ט]] למרת אדל פלדי, אלמנתו של ר' [[חיים יהודה פלדי]]: {{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'}}. במקביל כתב הרבי באותו היום לחברי הועד: {{ציטוטון|1) כבהמצורף בזה (למרת פלדי תי') 2) בהוספה - שיתייעצו ביניהם בראשות כמו עד עתה - הרב ר' [[שמואל חפר]] הכדאי להקיף גוף שכותבו לסייע}}{{הערה|התקשרות גל' א'שעג, ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 133 - 134}}. | |||
הרבי המשיך לעודד את הועד גם לאחר מכן. כך כשעבר מזכיר הועד הרב [[יצחק יהודה הולצמן]] בחלוקת הדולרים של [[יום ראשון]] [[ג' כסלו]] [[תשנ"ב]], העניק לו הרבי דולר נוסף באומרו {{ציטוטון|בשביל כל הועד{{הערה|במקור באידיש: "פארן גאנצן ועד"}}, הצלחה רבה}}{{הערה|שבועון חדשות בית חיינו 770 גל' 114}}. | |||
* | == נשיאות הוועד == | ||
* הנשיא, והמייסד: [[הרבי]]. | |||
* | *חברי הנשיאות בעבר: רבי [[שמחה בונים אלתר]], האדמו"ר מ[[גור]], רבי [[משה פיינשטיין]], הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת טשעבין, רבי [[שמחה עלברג]], רבי [[משה יהושע הגר]] האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]], רבי [[יוחנן סופר]] האדמו"ר מ[[ערלוי]], רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]]. | ||
*מזכיר הנשיאות: הרב [[אברהם שמואל לוין]]. | |||
== חברי הועד == | |||
* היו"ר והמייסד: הרב [[יהודה פלדי]], [[תש"ל]] - [[תשמ"ג]]. | |||
* היו"ר השני: הרב [[נחום טרבניק]], תשמ"ג - [[תשד"מ]] | |||
*היו"ר השלישי: הרב [[שמואל חפר]], תשד"מ - [[תש"פ]]. | |||
*חברי הועד בעבר: הרבנים: [[אפרים וולף]], [[ברק'ה וולף]], [[דובער חן]], [[זושא וילימובסקי]], [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[שמעון הכהן פרידמן]], [[עדין אבן ישראל]], [[יוסף בלוי]], מר [[צבי נדיבי]] ופרופסור [[אבנר חי שאקי]] הרב שלמה שטנצל | |||
*חברי הועד בהווה: הרבנים [[טוביה בלוי]], [[אהרון דוב הלפרין]] ו[[יהודה עציון]]. | |||
*מזכיר הועד: הרב [[יצחק יהודה הולצמן]]. | *מזכיר הועד: הרב [[יצחק יהודה הולצמן]]. | ||
*הועד ב[[ארצות הברית]]: הרב [[אברהם שלמה שארף]], הרב [[יצחק שפרינגר]], הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] והרב [[אברהם שמואל לוין]]. | |||
* | ==ראו גם== | ||
*[[האיגוד למען קיום היהדות]] | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
[http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28720 טעימה מפעילות הועד - ראיון מיוחד עם יו"ר הועד ר' שמואל חפר] {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:שלימות העם - מיהו יהודי]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:08, 10 בנובמבר 2023
הוועד למען שלימות העם הוא ועד שהקים הרבי על מנת להילחם למען תיקון חוק מיהו יהודי.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוועד הוקם בעידוד הרבי בחודש שבט תשל"א בידי הרב חיים יהודה פלדי ששימש כיו"ר עד פטירתו.
הועד לא היה מזוהה רשמית עם חב"ד ועל כן הועמד בראשו הרב יהודה פלדי וכחבר בו מונה מר צבי נדיבי, זאת לאור רצונו של הרבי שהמאבק בנושא לא יהיה מזוהה רק עם חב"ד ולאור אגרת המזכירות מר"ח שבט תשל"א בה נכתב ש"המתעסקים בפועל צריכים להיות אחרים, כדי למנוע דברת קול שכאילו אין הענין נוגע לכל הציבור כי אם זה רק הידור של חב"ד"[1]. גם הרב שלמה שטנצל יו"ר המשנה היומית היה חבר בשלימות הארץ, ובעיתון מעריב 13 ליוני 1971 פורסם כי התפטר מחברותו.
פעולות הועד ויחס ועידודי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי' מנחם אב תשל"א נסע הרב יצחק דוד גרונר לאוסטרליה והרבי הורה לו בדרך לעצור במספר מקומות ולבצע שליחיות. בין המקומות נמנתה ארץ הקודש כשהרבי מורה לו לבקר אצל יו"ר הועד הרב פלדי ולמסור לו"היה לו מופת[2] ואף על פי שאין מוצאו מגזע החסידים - פועל הוא דברים עצומים"[3].
בהתוועדות שערך הרבי בכ' כסלו תשל"ז לאחר שיחה שנשא הרבי בעניין תיקון החוק, הזמין הרבי את יושב ראש הועד הרב פלדי לדבר על הפעילות לתיקון החוק, על אף שהעבדה שבדרך כלל כמעט ולא אירע שיהיה מי שידבר בהתוועדות עם הרבי מלבד הרבי עצמו. בסיומם של דבריו אמר שאף כי הוא אינו רוצה לדבר על כך כדי שלא להפחיד את הקהל בכל זאת פעילות הועד זקוקה לתרומות, כשהרבי מעיר לו שלא יחשוש וידבר על כך[4]. במענה למכתב בו נשאל הרבי על חוות דעתו בהקשר לענין מיהו יהודי השיב הרבי באגרת אותה חתם בתקווה שכותב המכתב עומד בקשר עם הועד כשבשולי הגליון מציין הרבי את כתובת הועד[5]
לחברי הועד היו כמה רעיונות לשתף את השלוחים בעולם במאבק הזה. הרבי הגיב בחריפות רבה מאוד על כך ושלל זאת בכל התוקף. באחת ההזדמנויות הרבי השתמש על כך בביטוי "אמתלא"– אמת לא[6].
במשך השנים נלחם הועד בכל דרך אפשרית על מנת לבטל את החוק. הועד ערך במשך השנים עצרות ענק, קיים אירועים, הוציא עלוני הסברה ואת ירחון שלימות, הפיק סרטים על חומרת החוק, יזם בשנת תשד"מ את 'עצומת המיליון' - עצומה שהוגשה לראש הממשלה מר יצחק שמיר ובה חתימות של למעלה ממיליון איש בבקשה לתיקון החוק[7], ועוד.
בכ"ד טבת תשמ"ג ערך הועד כנס ענק בבניני האומה בו הוצגה לראשונה, בפני הציבור החרדי, בעיית החוק והשלכותיו החמורות על עם ישראל. עלויות הכנס חולקו שווה בשווה בין קופת האדמו"ר מגור דאז, בעל "הלב שמחה", ובין קופת מזכירות הרבי.
בכסלו תשמ"ט ענה הרבי בקשר למכתבם של ששת חברי הוועד לר' יוסף יצחק אהרונוב, בו ביקשו שלאור ההצלחה הגדולה של ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש בבחירות תשמ"ט, יטול הארגון על עצמו את פרוייקט ההסברה לקהל הרחב של חשיבות תיקון חוק מיהו יהודי: "6 חתומים "ואזרו כח" להעמיס עוד ענין מהשייך להם עליו – "לעת עתה" לא מצאתי טעם שיסייעם בזה".
פעילות הוועד החל משנת תשמ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחורף תשמ"ט החל עידן חדש בהכוונת הרבי בקשר לפעולות לתיקון חוק מיהו יהודי. בשיחת כ"ד טבת תשמ"ט שלל הרבי באריכות את עיסוק השלוחים בענין. באותה התקופה התנהל המשא ומתן הקואליציוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים במשא ומתן. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' יצחק יהודה הולצמן ממזכירי הוועד להמשיך ולדרוש זאת[8]. עם זאת במענות קודש שכתב הרבי בתקופה זו ובהמשך אותה שנה, הובע שינוי כיוון בעצם העיסוק בדבר ובאופני הפעולה[9]. גם בקשר לפעולות הועד כתב הרבי בכ"ו מנחם אב תשמ"ט למרת אדל פלדי, אלמנתו של ר' חיים יהודה פלדי: "לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'". במקביל כתב הרבי באותו היום לחברי הועד: "1) כבהמצורף בזה (למרת פלדי תי') 2) בהוספה - שיתייעצו ביניהם בראשות כמו עד עתה - הרב ר' שמואל חפר הכדאי להקיף גוף שכותבו לסייע"[10].
הרבי המשיך לעודד את הועד גם לאחר מכן. כך כשעבר מזכיר הועד הרב יצחק יהודה הולצמן בחלוקת הדולרים של יום ראשון ג' כסלו תשנ"ב, העניק לו הרבי דולר נוסף באומרו "בשביל כל הועד[11], הצלחה רבה"[12].
נשיאות הוועד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הנשיא, והמייסד: הרבי.
- חברי הנשיאות בעבר: רבי שמחה בונים אלתר, האדמו"ר מגור, רבי משה פיינשטיין, הרב ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשעבין, רבי שמחה עלברג, רבי משה יהושע הגר האדמו"ר מויז'ניץ, רבי יוחנן סופר האדמו"ר מערלוי, רבי אברהם יעקב פרידמן.
- מזכיר הנשיאות: הרב אברהם שמואל לוין.
חברי הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- היו"ר והמייסד: הרב יהודה פלדי, תש"ל - תשמ"ג.
- היו"ר השני: הרב נחום טרבניק, תשמ"ג - תשד"מ
- היו"ר השלישי: הרב שמואל חפר, תשד"מ - תש"פ.
- חברי הועד בעבר: הרבנים: אפרים וולף, ברק'ה וולף, דובער חן, זושא וילימובסקי, אברהם חנוך גליצנשטיין, שמעון הכהן פרידמן, עדין אבן ישראל, יוסף בלוי, מר צבי נדיבי ופרופסור אבנר חי שאקי הרב שלמה שטנצל
- חברי הועד בהווה: הרבנים טוביה בלוי, אהרון דוב הלפרין ויהודה עציון.
- מזכיר הועד: הרב יצחק יהודה הולצמן.
- הועד בארצות הברית: הרב אברהם שלמה שארף, הרב יצחק שפרינגר, הרב יקותיאל מנחם ראפ והרב אברהם שמואל לוין.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ימי תמימים ח"ה
- ↑ הכוונה לעובדה שהלה היה נכה והלך בעזרת מקלות ושנתיים קודם לכן הורה לו הרבי לזרוק את המקל והחל ללכת בלעדיהם
- ↑ באידיש: "ער האט גיהאט א מופת און חאטש ער שטאמט ניט פון חסידים, אבער ער טוט אויף גיוואלדיקע זאכן" - ניצוצי רבי, התקשרות גל' קנט
- ↑ קטע וידאו מהמעמד
- ↑ ניצוצי אור ע' 111
- ↑ ר' יוסף בלוי בפרקי זכרונתיו
- ↑ כך הגיעה עצומת המיליון לרה"מ
- ↑ ספר הרב אשכנזי עמוד 609
- ↑ ראה ליקוט מענות קודש תשמ"ט מענות: לה, לח, קכד, ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 129
- ↑ התקשרות גל' א'שעג, ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 133 - 134
- ↑ במקור באידיש: "פארן גאנצן ועד"
- ↑ שבועון חדשות בית חיינו 770 גל' 114