פרץ אוריאל בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(31 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עסקן וסופר חב"די, חבר הנהלת מוסד בית חנה בירושלים, וממנהלי מכון ההוצאה לאור חזק|אחר=מרצה ומשפיע מבוקש בקרב הציבור החרדי. עורך מסעות חיזוק חסידיים|ראו=אורי בלוי}}
הרב '''פרץ אוריאל בלוי''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הינו עסקן וסופר חב"די, חבר הנהלת מוסד [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] ב[[ירושלים]], וממנהלי מכון ההוצאה לאור '[[חז"ק יוזמות חינוכיות|חזק]]'.
[[קובץ:פרץ בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב פרץ אוריאל בלוי]]
הרב '''פרץ אוריאל בלוי''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964) הינו עסקן וסופר חב"די, חבר הנהלת מוסד [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] ב[[ירושלים]], וממנהלי מכון ההוצאה לאור '[[חז"ק יוזמות חינוכיות|חזק]]'.


==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד סיון]] [[תשכ"ד]], לאביו הרב [[טוביה בלוי]] ולאמו מרת חנה ב[[ירושלים]], ונקרא על שם סבו, הרב פרץ רוזנברג, ועל שם ידיד נפשו של אביו, הרב [[אוריאל צימר]], שנפטר שנים ספורות קודם לכן, ללא ילדים.


==תולדות חייו==
בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ב[[ירושלים]], והמשיך את לימודיו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], שם החל לראשונה לעסוק בכתיבה ועריכה, והתמנה למנהל הביטאון התורני של הישיבה.
נולד ב[[כ"ד סיון]] [[תשכ"ד]], לאביו הרב [[טוביה בלוי]] ולאמו מרת חנה ב[[ירושלים]], ונקרא על שם סבו, הרב פרץ רוזנברג, ועל שם ידיד נפשו של אביו, הרב [[אוריאל צימר]], שנפטר שנים ספורות קודם לכן.


בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה]] [[תורת אמת (תלמוד תורה)]] ב[[ירושלים]], והמשיך את לימודיו בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], שם החל לראשונה לעסוק בכתיבה ועריכה, והתמנה למנהל הביטאון התורני של הישיבה.
עם סיום מסלול לימודיו בישיבת תורת אמת, עבר בשנת [[תשמ"ג]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ולאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


עם סיום מסלול לימודיו בישיבת תורת אמת, עבר בשנת [[תשמ"ג]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ולאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
בשנת [[תשמ"ז]] [[נישואין|נשא]] את זוגתו מרת רבקה, בתו של הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]], ובהמשך עבר להתגורר בשכונת [[נווה יעקב]] ב[[ירושלים]].
 
בשנת [[תשמ"ז]] נישא לזוגתו מרת רבקה, ביתו של הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]], ובהמשך עבר להתגורר בשכונת [[נווה יעקב]] ב[[ירושלים]].


לאחר חתונתו התמנה כחבר הנהלת בית הספר [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]], וכספרן ראשי בספריית [[היכל מנחם]] במרכז ירושלים.
לאחר חתונתו התמנה כחבר הנהלת בית הספר [[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]], וכספרן ראשי בספריית [[היכל מנחם]] במרכז ירושלים.
שורה 16: שורה 16:
במקביל לעבודתו, החל לעסוק בצורה אינטנסיבית בעריכת והוצאת ספרים לאור, ובשנת [[תשס"ו]] הקים יחד עם גיסו ר' [[אליהו וילהלם]] את מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]], והתמנה לעורך הראשי של ההוצאה.
במקביל לעבודתו, החל לעסוק בצורה אינטנסיבית בעריכת והוצאת ספרים לאור, ובשנת [[תשס"ו]] הקים יחד עם גיסו ר' [[אליהו וילהלם]] את מכון [[חזק יוזמות חינוכיות]], והתמנה לעורך הראשי של ההוצאה.


לעיתים תכופות מפרסם מאמרי הגות ומחשבה בנושאים העומדים על הפרק, מעל גבי בימות תורניות, ובאתרי האינטרנט השונים.
לעיתים תכופות מפרסם מאמרי הגות ו[[מחשבה]] בנושאים העומדים על הפרק, מעל גבי בימות תורניות, ובאתרי ה[[אינטרנט]] השונים.


==ספריו==
==ספרים שערך==
*'''[[לוח היום יום]] מתורגם ללשון הקודש''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].
*'''[[לוח היום יום]] מתורגם ללשון הקודש''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].
*'''[[אגרות מלך]]''' - [[אגרות קודש]] של [[הרבי]] לכלל ישראל למועדי השנה (ב' כרכים), [[קה"ת כפר חב"ד]], [[תשנ"ב]]. (עורך שותף).
*'''[[אגרות מלך]]''' - [[אגרות קודש]] של [[הרבי]] לכלל ישראל למועדי השנה (ב' כרכים), [[קה"ת כפר חב"ד]], [[תשנ"ב]]. (עורך שותף).
*'''[[ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש (ספר)|ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש]]''' - אנציקלופדיה לקשרים בין גדולי התורה בדור האחרון לרבי שליט"א, מכון נחלי דבש, [[קרית מלאכי]], [[תשנ"ו]].
*'''ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש''' - אנציקלופדיה לקשרים בין גדולי התורה בדור האחרון לרבי שליט"א, מכון נחלי דבש, [[קריית מלאכי]], [[תשנ"ו]].
*'''[[ספר התניא עם ציוני השיעור היומי על הגליון (ספר)|ספר התניא עם ציוני השיעור היומי על הגליון]]''' - [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].
*'''ספר התניא עם ציוני השיעור היומי על הגליון''' - [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].
*'''[[ספר המצוות]] ללומדי השיעור היומי ברמב"ם''' - ערוך ומחולק לפי [[תקנת הרמב"ם|מסלול הלימוד ברמב"ם]] של ג' פרקים ביום, על פי תקנת הרבי, [[תשס"ו]] (מהדורה שלישית).
*'''[[ספר המצוות]] ללומדי השיעור היומי ברמב"ם''' - ערוך ומחולק לפי [[תקנת הרמב"ם|מסלול הלימוד ברמב"ם]] של ג' פרקים ביום, על פי תקנת הרבי, [[תשס"ו]] (מהדורה שלישית).
*'''[[הגדה של פסח]] עם ביאורי והנהגות הרבי''' - שותף בעריכה, הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], [[תשס"ט]].
*'''[[הגדה של פסח]] עם ביאורי והנהגות הרבי''' - שותף בעריכה, הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], [[תשס"ט]].
*'''[[משנה תורה השלם (ספר)|משנה תורה השלם]]''' - 'היד החזקה' ל[[הרמב"ם]] מנוקד ומוגה, עם הוספות רבות של ציונים והערות, הוצאת [[חזק יוזמות חינוכיות]], [[כפר חב"ד]], [[תשע"א]].
*'''משנה תורה השלם''' - 'היד החזקה' ל[[הרמב"ם]] מנוקד ומוגה, עם הוספות רבות של ציונים והערות, הוצאת [[חזק יוזמות חינוכיות]], [[כפר חב"ד]], [[תשע"א]].
*'''[[הפרשה החסידית (ספר)|הפרשה החסידית]]''' - ב' כרכים עם [[סיפורי חסידים]] מלוקטים וערוכים בקשר לפרשת השבוע. כפר חב"ד, תשע"א.
*'''הפרשה החסידית''' - ב' כרכים עם [[סיפורי חסידים]] מלוקטים וערוכים בקשר לפרשת השבוע. כפר חב"ד, תשע"א.
 
== משפחתו ==
*בנו, ר' שלום דובער בלוי.
*בנו, ר' ברוך יהודה לייב בלוי.
*חתנו, ר' יהושע דוד כהן.
*בנו, ר' ישראל רפאל בלוי.
*בנו, ר' מנחם מענדל בלוי.
*חתנו, ר' מנחם מענדל פינסקי.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.shturem.net/images/blogs/1218736257.pdf?lang=hebrew אל מול פני המנורה - שיטת הרבי בענין קני המנורה]''' - אתר שטורעם
*'''[http://www.shturem.net/images/blogs/1218736257.pdf?lang=hebrew אל מול פני המנורה - שיטת הרבי בענין קני המנורה]''' - אתר שטורעם {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://www.shturem.net/images/blogs/1238156456.pdf?lang=hebrew ארבע לשנות ש(לכאורה זקוקים ל) גאולה בהגדת חב"ד]''' - אתר שטורעם
*'''[http://www.shturem.net/images/blogs/1238156456.pdf?lang=hebrew ארבע לשנות ש(לכאורה זקוקים ל) גאולה בהגדת חב"ד]''' - אתר שטורעם {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?]''' - אתר שטורעם {{PDF}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?]''' - אתר שטורעם {{PDF}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
 
*'''[https://col.org.il/news/122610 בנימה אישית]''' {{COL}}, כ"ב טבת תש"פ
 
{{מיון רגיל:בלוי, פרץ אוריאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלוי פרץ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|בלוי פרץ]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:צוות תיכון בית חנה ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

גרסה אחרונה מ־17:59, 30 בספטמבר 2024

הרב פרץ אוריאל בלוי (יליד שנת תשכ"ד, 1964) הינו עסקן וסופר חב"די, חבר הנהלת מוסד בית חנה בירושלים, וממנהלי מכון ההוצאה לאור 'חזק'.

הרב פרץ אוריאל בלוי

תולדות חייםעריכה

נולד בכ"ד סיון תשכ"ד, לאביו הרב טוביה בלוי ולאמו מרת חנה בירושלים, ונקרא על שם סבו, הרב פרץ רוזנברג, ועל שם ידיד נפשו של אביו, הרב אוריאל צימר, שנפטר שנים ספורות קודם לכן, ללא ילדים.

בצעירותו למד בתלמוד תורה תורת אמת בירושלים, והמשיך את לימודיו בישיבת תורת אמת, שם החל לראשונה לעסוק בכתיבה ועריכה, והתמנה למנהל הביטאון התורני של הישיבה.

עם סיום מסלול לימודיו בישיבת תורת אמת, עבר בשנת תשמ"ג ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ולאחר מכן למד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בשנת תשמ"ז נשא את זוגתו מרת רבקה, בתו של הרב אליהו פרץ זילברשטרום, ובהמשך עבר להתגורר בשכונת נווה יעקב בירושלים.

לאחר חתונתו התמנה כחבר הנהלת בית הספר בית חנה, וכספרן ראשי בספריית היכל מנחם במרכז ירושלים.

במקביל לעבודתו, החל לעסוק בצורה אינטנסיבית בעריכת והוצאת ספרים לאור, ובשנת תשס"ו הקים יחד עם גיסו ר' אליהו וילהלם את מכון חזק יוזמות חינוכיות, והתמנה לעורך הראשי של ההוצאה.

לעיתים תכופות מפרסם מאמרי הגות ומחשבה בנושאים העומדים על הפרק, מעל גבי בימות תורניות, ובאתרי האינטרנט השונים.

ספרים שערךעריכה

משפחתועריכה

  • בנו, ר' שלום דובער בלוי.
  • בנו, ר' ברוך יהודה לייב בלוי.
  • חתנו, ר' יהושע דוד כהן.
  • בנו, ר' ישראל רפאל בלוי.
  • בנו, ר' מנחם מענדל בלוי.
  • חתנו, ר' מנחם מענדל פינסקי.

קישורים חיצונייםעריכה