מאיר אבצן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:04, 20 בדצמבר 2024

החסיד ר' מאיר אבצן (ח' טבת תרס"ט - כ"ט מרחשוון תשס"ב) היה חסיד חב"ד, בוגר ישיבות תומכי תמימים, שימש כשד"ר של אדמו"ר הריי"צ ברוסיה ופעל למען הפצת היהדות בדטרויט.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנות צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' מאיר נולד לאביו ר' גרשון ולאמו אסתר בעיירה מיראגראד שבפלך פולטובה שברוסיה, בח' טבת תרס"ט.

כשהיה ילד קטן, פרצה מלחמת העולם הראשונה. אחת הפצצות בהפגזות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו והוא בתוכם. לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרב יונה כהן.

ר' יונה כהן הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים. לאחר מכן, בין השנים תרפ"ו - תרצ"ב המשיך את לימודיו בתומכי תמימים חרקוב, ולאחר סגירתה עבר לתומכי תמימים נעוול.

פעילותו ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שהיבסקציה הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, והמשגיח הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של אדמו"ר הריי"צ להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' ישראל נח בליניצקי.

לאחר שעזב אדמו"ר הריי"צ את רוסיה בכ"ד תשרי תרפ"ח, נשאר ר' מאיר בעיירה מלחובקה שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב יעקב מסקאליק (זוראוויטשער) והרב אברהם דרייזין (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.

באלול תרצ"ה, בגל המעצרים הגדול הראשון שערך הנ.ק.וו.ד. כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה המשטרה החשאית 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, אך למרות זאת ר' מאיר שתק ולא סיפר להם דבר^[1] בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.

בכתב האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה^[2] בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות בקזחסטן.

היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ו, ביציאת לבוב המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיענא, בתו של הרב יהודה לייב קרסיק. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי, מצויין שם זה בראש העמוד.

לאחר מכן המשיך ר' מאיר לצרפת, שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.

בשנת תשי"ד, הצליח ר' מאיר להגיע לארצות הברית, ובהוראת הרבי התיישב בעיר דטרויט והחל בהפצת יהדות בעיקר בקרב עולי רוסיה הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.

ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ליחידות בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.

הפעילות בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי רוסיה, ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ-55 מטר רבוע. הוא השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.

כחלק מפעילותיו, דאג ר' מאיר במשך השנים לרבים מיוצאי רוסיה שיעשו ברית מילה, ודאג עבורם לאוכל כשר, פעילויות בחגים, סעודות וכדומה.

בשנת תשמ"ו, כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, קראון הייטס, ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-770.

פרסום משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, הגיע השד"ר ר' משה דובינסקי לדטרויט במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד העסקנים שיעזור לו באיסוף הכספים על ידי נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור לניו יורק, ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא משיח.

מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר לניו יורק, נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת].

גם אחרי ג' תמוז תשנ"ד המשיך בכל עוז בפרסום בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ואף השתתף בכינוס לקבלת פני משיח שנערך בלינקולן סנטר ובכינוסים נוספים.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ב, בכ"ט חשוון, הובהל ר' מאיר לבית רפואה לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו;

הרב לייבל אבצן - קראון הייטס.
הרב יוסף יצחק אבצן - קראון הייטס.
הרב גרשון מנחם מענדל אבצן - משלוחי הרבי ומנהל ישיבה לנערים נושרים בירושלים.
הרב יונה אבצן - מנהל ועד שיחות אין אינגליש תושב קראון הייטס.
הרב שלום דובער אבצן - סופר וחוקר חסידי תושב קראון הייטס (בעבר, מלמד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש אושן פארקוויי).
הרב מרדכי אבצן - שליח הרבי בהונג קונג, סין.
הרב אליעזר אבצן - מנהל מרכז עזרה לשלוחים ברוסיה, תושב קראון הייטס.

חתניו;

הרב נח ברנשטיין - קראון הייטס.
הרב מנחם בלוי - קראון הייטס.
ר' נחום קפלינסקי - שמש בית הכנסת ובית המדרש ב-770.
הרב משה נחמן בארענשטיין - קראון הייטס.
הרב שניאור זלמן בוימגרטן - חזן ראשי בבית הכנסת חב"ד מוסקבה, מתגורר בקראון הייטס.
הרב דוד טשעזני - קראון הייטס.
הרב אלימלך טיפנברון - קראון הייטס.
הרב לוי צירקינד - שליח הרבי בפרעסנא, קליפורניה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאיר אבצן, אורות באפילה - סיפור האישי של הרב אבצן, ניו יורק, תשמ"ח.
יונה אבצן (עורך), אגרות לחסיד, מכתבים שנשלחו לרב אבצן על ידי רבותינו נשיאנו וחסידים. ניו יורק תשנ"ו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

היארצייט ה-20 של הרב אבצן, סיפור חייו ותמונות (אנגלית)

הערות שוליים

↑ כך עולה מתיקי החקירה שנחשפו על ידי הסופר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר בשבועון בית משיח גליון 561.
↑ בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' שלמה מטוסוב.

[1] כך עולה מתיקי החקירה שנחשפו על ידי הסופר החסידי ר' שניאור זלמן ברגר בשבועון בית משיח גליון 561.

[2] בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' שלמה מטוסוב.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-החסיד הרב מאיר אבצן נולד לאביו ר' גרשון ע"ה ולאמו אסתר ע"ה בעיירה מיראגראד ברוסיה, בח' טבת תרס"ט.
+[[קובץ:מאיר אבצן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אבצן]]
+החסיד ר' '''מאיר אבצן''' ([[ח' טבת]] [[תרס"ט]] - [[כ"ט מרחשוון]] [[תשס"ב]]) היה [[חסיד חב"ד]], בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], שימש כ[[שד"ר]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[רוסיה]] ופעל למען הפצת ה[[יהדות]] ב[[דטרויט]].
-ר' מאיר היה סמל ודוגמא למופת של [[חסיד]] אמיתי, מקושר בלב ונפש ל[[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ול[[רבי שליט"א]]. במשך השנים זכה להיות תלמיד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[נעוועל]] וב[[חרקוב]], [[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים ב[[קרמנצ'וג]], לשמש כ[[שד"ר]] של הרבי הריי"צ לאיסוף כספים ברוסיה, ולשמש כ[[שליח]] הרבי מלך המשיח בעיר דטרויט, שם פעל להפצת יהדות בקרב יהודי העיר ובעיקר בקרב [[עולי רוסיה]].
+==תולדות חיים==
+===שנות צעירותו===
+[[קובץ:מאיר אבצן ספר החסידים.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
+ר' מאיר נולד לאביו ר' גרשון ולאמו אסתר ב[[עיירה]] מיראגראד שבפלך [[פולטובה]] שברוסיה, בח' [[טבת]] [[תרס"ט]].
-[[התקשרות]]ו המוחלטת וציותו לדבריו של הרבי, ידועים בקרב מכריו. הגדיר את עצמו כ'מליונר', כיוון שזכה ליותר ממאה ועשרים נכדים ההולכים בדרכי ההתקשרות. זכה לברכתו של הרבי להאריך ימים ולזכות להשתתף בחתונת כל ילדיו.
+כשהיה ילד קטן, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. אחת הפצצות בהפגזות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו והוא בתוכם. לאחר זמן רב הוא הצליח לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרב [[יונה כהן]].
-ביום חמישי, כ"ט מרחשוון תשס"ב, הובהל ר' מאיר ל[[בית רפואה]] בשל ליקוי בריאותי שהתגלה אצלו, ולאחר טיפול בו הצליחו הרופאים לייצב את מצבו, כשבני המשפחה כבר שבו איש למקומו, השיב ר' מאיר את נשמתו, והוא בן תשעים ושתיים שנה.
+ר' יונה כהן הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים. לאחר מכן, בין השנים [[תרפ"ו]] - [[תרצ"ב]] המשיך את לימודיו ב[[תומכי תמימים חרקוב]], ולאחר סגירתה עבר ל[[תומכי תמימים נעוול]].
-== שנות צעירותו: ==
+===פעילותו ב[[רוסיה]]===
+[[קובץ:מאיר אבצן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בצעירותו]]
+לאחר שה[[יבסקציה]] הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, וה[[משגיח]] הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' [[ישראל נח בליניצקי]].
-כשהיה ר' מאיר ילד קטן, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. כשהגיע המלחמה לעירו, הכריזו בעיר על עוצר מוחלט. ההפגזות נמשכו זמן רב, ואחת הפצצות נפלה על הבית בהם היו גרים משפחתו, והבניין קרס על כל הדרים בו. לאחר זמן רב הצליח מאיר הקטן לצאת מבין ההריסות, ופנה לביתו של הרה"ח ר' [[יונה כהן (פלטבה)]].
+לאחר שעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את [[רוסיה]] ב[[כ"ד תשרי]] [[תרפ"ח]], נשאר ר' מאיר ב[[עיירה]] [[מלחובקה]] שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב [[יעקב מסקאליק]] (זוראוויטשער) והרב [[אברהם דרייזין]] (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.
-ר' יונה, הסכים לצרף את ר' מאיר לשיעוריו למרות היותו צעיר לימים ולא מתאים לגיל שאליו נמסרו השיעורים עקב המוח החריף ומהיר התפיסה בו ניחן ר' מאיר.
+ב[[אלול תרצ"ה]], בגל המעצרים הגדול הראשון שערך ה[[נ.ק.וו.ד.]] כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו, אך למרות זאת ר' מאיר שתק ולא סיפר להם דבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21688 כך עולה מתיקי החקירה שנחשפו] על ידי הסופר החסידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] [http://chabad.info/bm/index.php?status=goto_issue&magazine=bm_&issue_id=156 גליון 561].}} בתום החקירות הועבר לכלא 'בוטירקה' שם המתין עד למתן גזר הדין.
-לאחר מכן, המשיך ר' מאיר את לימודיו בישיבה בחרקוב, ולאחר שזו נסגרה עבר ללמוד בישיבה בנעוועל, שם גם מסר שיעורים הרה"ח [[יהודה עבער]].
+בכתב האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה{{הערה|בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' [[שלמה מטוסוב]].}} בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].
-== עבודתו ברוסיה: ==
+===היציאה מרוסיה===
+בשנת [[תש"ו]], ב[[יציאת לבוב]] המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיענא, בתו של הרב [[יהודה לייב קרסיק]]. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי, מצויין שם זה בראש העמוד.
-לאחר שה[[יבסקציה]] הצרה את צעדיה על הישיבה בקרמנצ'וג, והמשגיח הקודם נאלץ לברוח, הגיע ר' מאיר בשליחותו של הרבי הריי"צ להיות משגיח בישיבה בקרמנצ'וג, אותה ניהל באותם ימים ר' [[ישראל נח בלניצקי]].
+לאחר מכן המשיך ר' מאיר ל[[צרפת]], שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.
-לאחר מכן, חזר ר' מאיר לנעוועל, שם שהה עד אשר נודע לחסידים שהרבי הריי"צ עומד לעזוב את רוסיה. בזכרונותיו, המודפסות בספרו [['אורות באפילה']] מתאר ר' מאיר את אותו הזמן, ואת הלחץ של החסידים להספיק לעלות על הרכבת ולהגיע לעיירה [[מלחובקה]] הסמוכה ל[[מוסקבה]] לפני שהרבי יעזוב את רוסיה.
+בשנת תשי"ד, הצליח ר' מאיר להגיע ל[[ארצות הברית]], ובהוראת הרבי התיישב בעיר [[דטרויט]] והחל ב[[הפצת יהדות]] בעיקר בקרב עולי [[רוסיה]] הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק.
-החסידים הגיעו לתחנת הרכבת, ומנהל התחנה שהבין לדחיפות הנסיעה אצל החסידים נתן לכולם לעלות על הרכבת אף מבלי תשלום, כך זכו חסידי נעוועל להספיק להגיע ל[[חודש החגים]], או לפחות לחלקו, אל הרבי הריי"צ.
-לאחר שעזב הרבי הריי"צ את רוסיה ב[[כ"ד תשרי תרפ"ח]], נשאר ר' מאיר בעיירה מלחובקה שם התפתחה קהילה חב"דית תוססת. בין חבריו מאותם הימים נזכרים רבות הרב [[יעקב מסקאליק]] הי"ד (זוראוויטשער) והרב [[אברהם דרייזין]] ע"ה (מאיור), שאף הציל את ר' מאיר בעת אחד המרדפים של אנשי היבסקציה אחריו, והחביא אותו במרתף ביתו.
-ב[[אלול תרצ"ה]], בגל המעצרים הגדול הראשון שערך ה[[נ.ק.וו.ד]] כדי לעצור את פעילותם של החסידים ברוסיה, נעצר ר' מאיר ונלקח יחד עם כל שבעת החסידים שנעצרו באותו לילה למטה המשטרה החשאית '[[לוביאנקה]]' שבמוסקבה, שם עונה על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד האיומים. אלו תבעו ממנו לספק מידע מי ארגן את ה'חדרים' והישיבות, מי לימד בהם, ומי הם ההורים ששלחו את ילדיהם למוסדות אלו?
-ר' מאיר מילא פיו מים ולא נידב שום מידע. בתום החקירות הועבר לכלא '[[בוטירקה]]' שם המתין עד למתן גזר הדין.
-בכתה האישום המתפרס על פני ששה עמודים, הואשם ר' מאיר יחד עם חבריו החסידים שנעצרו באותו לילה, בארגון לימודים לילדים יהודיים במסגרות '[[חדר]]' ו'[[ישיבה]]', במלחובקה שליד מוסקבה. באסיפת צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות". כתב אישום שכזה היה יכול להוביל את החסידים ור' מאיר בתוכם לגזר דין מוות ר"ל, אך בחסדי שמיים הוטל עליהם גזר דין 'קל' יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].
-בין שבעת החסידים שנעצרו באותו הלילה, היה גם גיסו לעתיד ר' [[שלמה מטוסוב]].
-== היציאה מרוסיה: ==
-בשנת [[תש"ו]], ב[[יציאת לבוב]] המפורסמת, יצא ר' מאיר, לאחר נישואיו לרעייתו מרת חיענא ע"ה, בתו של הרה"ח [[יהודה לייב קרסיק]] ע"ה. ביציאתו יצא ר' מאיר ע"ש חיים גאסטהאלטער, שם שנשאר איתו עוד זמן רב לאחר מכן, ואף במכתבים ששלח אליו הרבי מלך המשיח, מצויין שם זה בראש העמוד.
-בזכרונותיהם של היוצאים מרוסיה באותם ימים, זכור ביתו של ר' מאיר כנקודת מפגש ו[[התוועדות]] ראויה לציון, יחד עם משפחת אזימוב, ששהתה גם היא יחד אתם. לאחר מכן המשיך ר' מאיר ל[[צרפת]], שם נולדו לו עוד חמישה מילדיו, לאחר שהראשונה נולדה עוד ברוסיה.
-בתחילת שנות היו"דים, הצליח ר' מאיר להגיע לארצות הברית, ובהוראת הרבי שליט"א, התיישב בעיר [[דטרויט]] והחל ב[[הפצת יהדות]] בעיקר בקרב עולי רוסיה הרבים שגרו בדטרויט. נקודה מעניינת לציון היא כתבה שהתפרסמה בעיתון האמריקאי בזמן בו הגיע ר' מאיר לארצות הברית, שדיווחה בהלם על היהודי שהגיע לאמריקה עם לא פחות מששה(!) ילדים. הרופא שטיפל בהריונה השביעי של מרת חיענא אבצן, התריע כי כדאי לה לעצור את הלידה כבר מעכשיו, ואף הוסיף שששה ילדים זה מספיק...
 ר' מאיר, נסע מייד לרבי וכשנכנס ל[[יחידות]] בירך אותו הרבי שיזכה לעוד מספר ילדים גדול ממה שיש לו עכשיו, ואכן, מאז נולדו לר' מאיר עוד תשעה ילדים.
-== הפעילות בדטרויט: ==
+===הפעילות בארצות הברית===
+בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי [[רוסיה]], ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ-55 מטר רבוע. הוא השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.
-בדטרויט, פעל ר' מאיר להפצת יהדות בקרב עולי רוסיה, ואף שיכן רבים מהם שעדיין לא הצליחו להשיג לעצמם מקום לדור, בביתו הקטן שגודלו הכיל לא יותר מ55 מטר (!) רבוע. ר' מאיר השתדל לתת לכל אחד יחס מיוחד ומאיר פנים, והצליח לעורר רבים מהם להוסיף ולהתקרב בקיום מצוות.
+כחלק מפעילותיו, דאג ר' מאיר במשך השנים לרבים מיוצאי [[רוסיה]] שיעשו [[ברית מילה]], ודאג עבורם ל[[מבצע כשרות|אוכל כשר]], פעילויות בחגים, סעודות וכדומה.
-כחלק מפעילותו, דאג ר' מאיר במשך השנים לאלפי יוצאי רוסיה שיעשו [[ברית]], ודאג עבורם ל[[אוכל כשר]], פעילויות בחגים, סעודות וכו'.
+בשנת [[תשמ"ו]], כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, [[קראון הייטס]], ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-[[770]].
-תפילתו הייתה לוקחת זמן רב, ורבים מבני הקהילה בה התפלל ר' מאיר בדטרויט, שנמנו על הקהילה הליטאית במקום, התקרבו לרבי ולחסידות רק מתפילתו. ה[[אדמו"ר מאמשינוב]] התבטא פעם על תפילתו של ר' מאיר בעת אשר רצו לבקש מר' מאיר שיעבור להתפלל במקום אחר בזמן בה נערך ברית לאחד מחסידיו של האדמו"ר מאמשינוב ב[[בית הכנסת]]; כי, "על לכם להפריע לתפילתו. תפילה כזו לא שומעים בכל יום".
+=== פרסום משיח ===
+בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, הגיע ה[[שד"ר]] ר' [[משה דובינסקי]] ל[[דטרויט]] במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד העסקנים שיעזור לו באיסוף הכספים על ידי נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור ל[[ניו יורק]], ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא [[משיח]].
-== חי עם הרבי: ==
+מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר ל[[ניו יורק]], נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת].
-בשנת [[תשמ"ו]], כשרעייתו חלתה והיה צורך להעבירה למקום בו תוכל לקבל טיפול רפואי הגון, עבר ר' מאיר להתגורר בשכונת המלך, [[קראון הייטס]], ועבר להתגורר בבית הסמוך ל-[[770]], שם התגורר גם הרב [[מאיר איטקין]] ע"ה. חייו של ר' מאיר קיבלו תנופה בזמן זה בו יכול היה לשהות עם הרבי ולהשתתף בהתוועדויות הקודש של הרבי בשבתות וב[[יומי דפגרא]].
+גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך בכל עוז בפרסום בשורת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח]] שנערך בלינקולן סנטר ובכינוסים נוספים.
-== פרסום משיח: ==
+=== פטירתו ===
-בשנים הראשונות ל[[נשיאות]] הרבי, הגיע השד"ר ר' משה דובינסקי לדטרויט במטרה לאסוף כספים. כשביקש מאחד ה[[מתנגדים]] שיעזור לו באיסוף הכספים ע"י נתינת כתובות ושיחות עם בעלי אמצעים. הסכים הלה לסייע לו, אך התנה זאת בכך, שכאשר יחזור לניו-יורק, ימסור לרבי שהחסיד הרב מאיר אבצן מפיץ בסביבתו כי הרבי הוא [[משיח]].
+בשנת [[תשס"ב]], בכ"ט [[חשוון]], הובהל ר' מאיר ל[[בית רפואה]] לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.
-מחוסר ברירה הסכים ר' משה לתנאי. כשחזר ל[[ניו יורק]], נכנס לרבי וסיפר לו זאת. ענה הרבי: "וואס קען איך טאן אז ער מיינט מיט אין אמת?!" [= מה אני יכול לעשות שהוא מתכוון באמת].
+==משפחתו==
+'''בניו;'''
+* הרב [[לייבל אבצן]] - [[קראון הייטס]].
+* הרב [[יוסף יצחק אבצן]] -  [[קראון הייטס]].
+* הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]] - משלוחי הרבי ומנהל ישיבה לנערים נושרים בירושלים.
+* הרב [[יונה אבצן]] - מנהל [[ועד שיחות אין אינגליש]] תושב [[קראון הייטס]].
+* הרב [[שלום דובער אבצן]] - סופר וחוקר חסידי תושב [[קראון הייטס]] (בעבר, מלמד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] אושן פארקוויי).
+* הרב [[מרדכי אבצן]] - שליח הרבי בהונג קונג, [[סין]].
+* הרב [[אליעזר אבצן]] - מנהל מרכז עזרה לשלוחים ב[[רוסיה]], תושב [[קראון הייטס]].
+'''חתניו;'''
+* הרב [[נח ברנשטיין]] - [[קראון הייטס]].
+* הרב [[מנחם מאיר בלוי|מנחם בלוי]] - [[קראון הייטס]].
+* ר' [[נחום קפלינסקי]] - שמש [[770|בית הכנסת ובית המדרש ב-770]].
+* הרב משה נחמן בארענשטיין - [[קראון הייטס]].
+* הרב שניאור זלמן בוימגרטן - [[שליח ציבור|חזן]] ראשי בבית הכנסת חב"ד מוסקבה, מתגורר ב[[קראון הייטס]].
+* הרב דוד טשעזני - [[קראון הייטס]].
+* הרב אלימלך טיפנברון - [[קראון הייטס]].
+* הרב לוי צירקינד - שליח הרבי בפרעסנא, קליפורניה.
-== פטירתו: ==
+==לקריאה נוספת==
+*מאיר אבצן, '''אורות באפילה''' - סיפור האישי של הרב אבצן, [[ניו יורק]], [[תשמ"ח]].
+* יונה אבצן (עורך), '''אגרות לחסיד''', מכתבים שנשלחו לרב אבצן על ידי [[רבותינו נשיאנו]] ו[[חסיד]]ים. [[ניו יורק]] [[תשנ"ו]].
-בשנת תשס"ב, בכ"ט חשוון, הובהל ר' מאיר לבית רפואה לטיפול. מצבו התייצב לאחר הטיפול, ובני משפחתו כבר פנו לחזור למקומם, ורק אחת מבנותיו נשארה במקום. באמצע הלילה, יצאה לכמה דקות מהחדר, ובאותם רגעים החזיר ר' מאיר את נשמתו ליוצרה. איש לא היה איתו בשעת פטירתו.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://anash.org/20th-yahrtzeit-of-r-meir-avtzon/ היארצייט ה-20 של הרב אבצן]''', סיפור חייו ותמונות {{אנש}} (אנגלית)
-בהלוויתו השתתפו מאות צאצאיו הפזורים ברחבי העולם וחסידים רבים.
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:אבצן, מאיר}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
+[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]]
+[[קטגוריה:משפחת אבצן]]