[[קובץ:רבי יהודה בן בתירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת התנא רבי יהודה בן בתירה (השני) במירון]]
[[קובץ:משנה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ששה סדרי משנה בהוצאת 'קהתי' עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא]][[קובץ:הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס]]
[[קובץ:יוסי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוסי בן זמרא במושב כרם בן זמרה]]
ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את ה[[משנה]], המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה". הם היו בזמן [[בית המקדש השני]].
[[קובץ:יוסי מפקיעין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון התנא רבי יוסי מפקיעין]]
[[קובץ:ר שמעון שזורי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קבר התנא רבי שמעון שזורי בסאג'ור]]
[[קובץ:רבי סיסאיי ובניו רבי לוי ורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונם של התנאים רבי סיסאיי ובניו, רבי לוי בר סיסאיי ור"י בר סיסאיי{{הערת שוליים|לא ברור שמו של הבן השני: יש המציעים שהוא יהודה בר סיסאיי המוזכר בירושלמי, או יעקב בר סיסאיי המוזכר אף הוא בירושלמי. היום רגילים העם לכנותו בשם "רבי יוסי", וזו טעות וודאית, כי לא מצינו במקורות שום בן לר' סיסאיי בשם ר' יוסי, אולם, יתכן שהכוונה ללא-אחר מאשר התנא-אמורא המפורסם, רבי יהושע בן לוי, שהי' בנו של רבי לוי בר סיסאיי, ובמשך השנים החליפו בין השם "יהושע" ל"יוסי", דבר שהיה שכיח בפרט אצל הערבים שנהגו לשמר קברים מעין אלו. אך, כמובן א"א לקבוע דבר זה כוודאי.}}]]
ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", הם שנו את ה[[משנה]], הם היו בזמן המקדש הראשון והשני.
== רבי אליעזר ==
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו <ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניה]]<ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>.
{{ערך מורחב|רבי אליעזר}}
==רבי אליעזר בן יעקב ==
'''רבי אליעזר בן יעקב''' הינו [[תנא]] המצוטט לעיתים רחוקות, אך ה[[הלכה]] היא כמותו בכל מקום.
ישנן סתירות בנוגע לזמן היותו של תנא זה.
{{ערך מורחב|רבי אליעזר בן יעקב}}
== רבי טרפון ==
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה רבם של ה[[תנאים]] רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>גמ' מס' [[מגילה]].</REF>.
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה.
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא.
{{ערך מורחב|טרפון הכהן}}.'''
== רבי עקיבא ==
רבי עקיבא היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]]. ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.
תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].
{{ערך מורחב|רבי עקיבא}}
== בן עזאי ==
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.
רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]<ref>[[בבא בתרא]] דף קנ"ח עמוד ב']], </ref>. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה ל[[סמיכה לרבנות|סמיכה]].
{{ערך מורחב|בן עזאי}}
== רבי יהודה ==
'''רבי יהודה בר [[רבי אלעאי (תנא)|אילעאי]]''' (או בר אלעי) היה [[תנא]] בדור הרביעי של תקופת התנאים. רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.{{הערה|למעט, אולי, [[רבי מאיר]], אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".}} כאשר מוזכר ב[[משנה]] או ב[[ברייתא]] סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.
בתלמוד אומר [[רבי יוחנן]] כי "סתם [[ספרא]] - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך [[רב שרירא גאון]] מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.{{הערה|1=[[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=102&hilite= 102]-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14593&st=&pgnum=103&hilite= 103], מהדורת הרב [[בנימין מנשה לוין]], חיפה, [[ה'תרפ"א]].}}
{{ערך מורחב|רבי יהודה}}
== רבי יוסי ==
'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכה לרבנות|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור 'סדר עולם', שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>.
{{ערך מורחב|רבי יוסי}}
== רבי מאיר ==
'''רבי מאיר''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי ב[[מסכת גיטין]] היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.
המשל מגיע מעומק [[החכמה]], ולכן רק חכמים המופלגים בחכמתם בצורה מיוחדת יכולים להאחז בחכמה זו ולמשול משלים. וכ[[שלמה המלך]], עליו נאמר שהיה חכם מכל האדם.
כאשר נסתלק ה[[תנא]] [[רבי מאיר]], אמרו כי בטלו מושלי משלים, וזאת מפני שרבי מאיר לפי חכמתו העצומה היה ראוי לכך, אך כאשר נפטר לא היה בדורו עוד מי שראוי לכך{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], שורש מצוות ה[[תפילה]].}}.
{{ערך מורחב|רבי מאיר}}
== רבי יהודה הנשיא ורבי חייא ==
רבי יהודה הנשיא היה מהתנאים האחרונים, שהיה נצר למשפחת הנשיאים מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], ונחשב לפי דברי הגמרא{{הערת שוליים|1=[[סנהדרין]] צח, ב.}} כמלך המשיח שבדורו. הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה.
{{ערך מורחב|רבי יהודה הנשיא}}
תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.</REF> לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.</REF> הוא מוגדר כתנא ואמורא.
{{ערך מורחב|רבי חייא}}
== רבי שמעון בן מנסיא ==
'''רבי שמעון בן מנסיא''' תנא בדור החמישי, בן דורו של רבי יהודה הנשיא וחברו של רבי יוסי בן המשולם.
נוהג היה לחלק את היום לשלושה: שליש לתורה, שליש לתפילה, שליש למלאכה. יחד עם רבי יוסי בן המשולם עמד רבי שמעון בן מנסיא בראש חבורה שנקראה "עדה קדושה. " במסכת ביצה מופיע שקלא וטריא בינו לבין רבי יהודה הנשיא: מה דינו של בכור תם של בהמה טהורה, שנפל לבור וחוששים שימות שם? שהרי בכור אין שוחטים לאחר חורבן הבית, אלא כאשר נפל בו מום. אמר רבי שמעון בן מנסיא אודות הנחש: חבל על משרת גדול שאבד מן העולם - הוא הנחש, שאלמלא נתקלל הנחש, היו מזדמנים לביתו של כל אחד ואחד מישראל שני נחשים טובים. את הנחש האחד היה משגר לצפון , ואת האחר לדרום, כדי להביא לו מיני אבנים טובות ומרגליות וכל כלים טובים{{הערת שוליים|1=[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=20860004&nTocEntryID=20971661 מקומות הקדושים וקברי צדיקים בא"י].}}
{{ערך מורחב|רבי שמעון בן מנסיא}}
== רב ==
אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.<REF>[[כתובות]] ח, א.</REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא. לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם.
{{ערך מורחב|רב (אמורא)|רב}}
== משרות הלכה שונות ==
== משרות הלכה שונות ==
בתקופת התנאים הייתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו.
בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו.
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, הייתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]}}
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]</REF>
[[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו<REF>רמב"ם בהלכות סנהדרין.</REF> ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה<REF>[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]</REF>.
[[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו{{הערה|1=רמב"ם בהלכות סנהדרין.}} ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]}}.
== התנאים במשנת החסידות ==
== התנאים במשנת החסידות ==
רוב{{הערה|1=[[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים ע' תקלא ואילך.}} שורש נשמתם של התנאים הוא ב[[עולם הבריאה]]{{הערה|1=ראה הנסמן במגדל עוז ע' שסז-שסח.}}, כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה{{הערה|1=תקוני זוהר בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פרשה ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.}} והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.
רוב<REF> [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.</REF> שורש נשמתם של התנאים הוא ב[[עולם הבריאה]]<REF> ראה הנסמן במגדל עוז ע' שסז-שסח.</REF>, כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה<REF> תקוני זוהר בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.</REF> והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.
אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות<REF>משפטים כג, ב.</REF> ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר.
אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות{{הערה|1=משפטים כג, ב.}} ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר.
מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],<REF> חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.</REF>
מסיבה זו, על פי רוב ה[[נשמה|נשמות]] הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],{{הערה|1=חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.}}
== מחלוקת תנאים ==
== מחלוקת תנאים ==
{{ערך מורחב|בית שמאי ובית הלל}}
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם.
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם.
למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.
למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] ח"ב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}}
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&st=&pgnum=168&hilite=].}}
{{ערך מורחב|בית שמאי ובית הלל}}
==עשרת הרוגי מלכות==
==עשרת הרוגי מלכות==
{{ערך מורחב|עשרת הרוגי מלכות}}
עשרת מהתנאים, נהרגו על קידוש השם, על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת ה[[שבטים]] שמכרו את [[יוסף הצדיק]], ולכן הם נהרגו.
עשרת מהתנאים, נהרגו על קידוש השם, על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת ה[[שבטים]] שמכרו את [[יוסף הצדיק]], ולכן הם נהרגו.
מתנאים אלו היה רבי ישמעאל [[כהן גדול]], [[רבי עקיבא]] בן יוסף, [[רבן שמעון בן גמליאל]], [[רבי חנינא בן תרדיון]], [[רבי ישבב הסופר]], רבי [[חוצפית המתורגמן]] וי"א גם רבי [[חנינא סגן הכהנים]].
מתנאים אלו היה רבי ישמעאל [[כהן גדול]], [[רבי עקיבא]] בן יוסף, [[רבן שמעון בן גמליאל]], [[רבי חנינא בן תרדיון]], [[רבי ישבב הסופר]], [[רבי חוצפית המתורגמן]] וי"א גם [[רבי חנינא סגן הכהנים]].
{{ערך מורחב|עשרת הרוגי מלכות}}
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/1/14/המבשר_תורני_-_חיי_שרה_התשפב.pdf מתיבתא דבי רבנן]''', בתוך שבועון 'המבשר תורני' חיי שרה התשפ"ב
{{דורות}}
{{תבנית:תנאים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{דורות}}
[[קטגוריה:תנאים|*]]
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
גרסה אחרונה מ־02:01, 27 באוגוסט 2023
ששה סדרי משנה בהוצאת 'קהתי' עם פירוש רבינו עובדיה מברטנוראציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס
התַּנָאִים היו חכמי התורה, ששנו את המשנה, המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה". הם היו בזמן בית המקדש השני.
בתקופת התנאים הייתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו.
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, הייתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.[1]
הרבי מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו[2] ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה[3].
רוב[4] שורש נשמתם של התנאים הוא בעולם הבריאה[5], כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה[6] והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה.
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת החיצונים כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר.
אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק התורה - אחרי רבים להטות[7] ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר.
מסיבה זו, על פי רוב הנשמות הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ורשב"י,[8]
פעמים רבות מוצאים אנו מחלוקת בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם.
למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם המידות נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כשתפארת מכריעה בין חסד לגבורה, אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית.
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כבית שמאי, על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.[9]
עשרת מהתנאים, נהרגו על קידוש השם, על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת השבטים שמכרו את יוסף הצדיק, ולכן הם נהרגו.
