אהרון זאקאן: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
מ (החלפת טקסט – "'</nowiki>" ב־"'") |
||
| (50 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אהרון זאקאן''' ([[כ"ט כסלו]] [[תר"צ]] | [[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|תצלום מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הראשונה של הרבי בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] בשנת [[תש"ז]]. יושב מאחורי הרבי: ר' אהרון זאקאן]] | ||
הרב '''אהרון זאקאן''' ([[כ"ט כסלו]] [[תר"צ]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[פילדלפיה]] שעסק בחינוך והוראה במשך עשרות שנים, ובמסגרת פעילותו הקים את אגודת המחנכים, לצד פעילות בהפצת יהדות וחסידות ברחבי פילדפיה. | |||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד בנר חמישי של [[חג החנוכה]] [[כ"ט בכסלו]] [[תר"צ]] בעיר [[פיקוב]] שב[[אוקראינה]], למשפחה של חסידי מאקארוב ר' יצחק ובריינא זאקאן, שהיו מגזע [[אדמו"ר]]י טשרנוביל. | נולד בנר חמישי של [[חג החנוכה]] [[כ"ט בכסלו]] [[תר"צ]] בעיר [[פיקוב]] שב[[אוקראינה]], למשפחה של חסידי מאקארוב ר' יצחק ובריינא זאקאן, שהיו מגזע [[אדמו"ר]]י טשרנוביל. | ||
בהיותו בגיל שנתיים וחצי נאסר אביו על ידי שוטרי ה[[ג.פ.או.]] ולאחרי שהצליח להינצל מבית האסורים באמצעות הסחת הדעת של אחד השומרים, ברח ל | בהיותו בגיל שנתיים וחצי נאסר אביו על ידי שוטרי ה[[ג.פ.או.]] ולאחרי שהצליח להינצל מבית האסורים באמצעות הסחת הדעת של אחד השומרים, ברח ל[[קייב]] שהייתה עיר גדולה עם חשש קטן יותר להיתפס שוב על ידי המשטרה החשאית, ושם התאחד עם משפחתו והתגורר בבית דודתו. | ||
בשנת [[תרצ"ח]] עברו הוריו ל[[מוסקבה]], ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי זהב יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' [[דובער לברטוב]], והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי זהב ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר. | בשנת [[תרצ"ח]] עברו הוריו ל[[מוסקבה]], ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי [[זהב]] יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' [[דובער לברטוב]], והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי זהב ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר. | ||
כשפרצה [[מלחמת העולם | כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו כמו יהודים רבים לעומק השטח של [[רוסיה]], ועברו להתגור בכפר קאראסו, הסמוך לעיר [[טשקנט]], ובשנת [[תש"ב]] עברו להתגורר בטשקנט עצמה. | ||
התקרבות משפחתו לחסידי חב"ד שהחלה עוד במוסקבה, קיבלה חיזוק משמעותו בזמן שהותם בטשקנט שם | ===התקרבותו לחסידות חב"ד=== | ||
התקרבות משפחתו לחסידי חב"ד שהחלה עוד במוסקבה, קיבלה חיזוק משמעותו בזמן שהותם בטשקנט שם הייתה קהילה חב"דית תוססת, וכשהוקם במקום [[תומכי תמימים טשקנט|סניף של ישיבת תומכי תמימים]], הכניס אותו אביו ללמוד בישיבה, וכך הפך לתמים מן המנין{{הערה|עובדה זו מוכיחה עד כמה חסידי חב"ד בעיר סמכו על אביו, מכיון שקיומה של הישיבה נשמר בסוד ונודע רק לאבות התלמידים שהחסידים סמכו עליהם שלא יגלו את סוד קיומה של הישיבה גם באם יתפסו על ידי [[המשטרה החשאית]] ויעברו עינויים קשים.}}. | |||
בשנת [[תש"ה]] הסתיימה המלחמה והוריו חזרו להתגורר במוסקבה, אך הוא חזר לטשקנט אחרי זמן קצר להמשיך את לימודיו בישיבה, ולאחר חתונת אחותו בשנת [[תש"ו]] עם התמים [[יוסף חיים סלאווין]] החלו הוריו להתעניין בהברחת הגבול | בשנת [[תש"ה]] הסתיימה המלחמה והוריו חזרו להתגורר במוסקבה, אך הוא חזר לטשקנט אחרי זמן קצר להמשיך את לימודיו בישיבה, ולאחר חתונת אחותו בשנת [[תש"ו]] עם התמים [[יוסף חיים סלאווין]] החלו הוריו להתעניין בהברחת הגבול ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] כמו שעשו חסידים נוספים רבים, ולאחר [[חג השבועות]] הצליחו להשיג תעודות פולניות מזוייפות ועשו את דרכם ברכבת משא (עשאלון), כשבדרכם ארבה להם חבורת גנבים שאילצה את הנהג ביריות ואיומי אקדח להסיט את הרכבת למקום נידח שם עשו חיפוש מדוקדק על גופם של האנשים ששהו ברכבת והחרימו את רוב הרכוש, ובזכות תושייתם של בני משפחת זאקאן נשארו רוב חפצי הערך ברשותם לאחר שהציחו להערים בדרכים מגוונות על השוטרים. | ||
מסע הבריחה שעבר דרך [[לודז']] שב[[פולין]] ו[[פראג]] שב[[צ'כסולבקיה]], הסתיים לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"ז]] ב[[פריז]] שב[[צרפת]], ואביו הכניס אותו ללמוד במוסד שהקים ר' [[זלמן שניאורסון]] שם נשאר ללמוד במשך תשעה חודשים, ובמשך זמן זה זכה לקבל את מכתבו הראשון מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | מסע הבריחה שעבר דרך [[לודז']] שב[[פולין]] ו[[פראג]] שב[[צ'כסולבקיה]], הסתיים לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"ז]] ב[[פריז]] שב[[צרפת]], ואביו הכניס אותו ללמוד במוסד שהקים ר' [[זלמן שניאורסון]] שם נשאר ללמוד במשך תשעה חודשים, ובמשך זמן זה זכה לקבל את מכתבו הראשון מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר ר' [[בן ציון שם טוב]] הגיע לפריז, ייסד במקום קבוצת בחורים שישבה ללמוד חסידות{{הערה|אך הדבר עדיין לא היה במסגרת רשמית של ישיבה, שהחלה לפעול רק בשנת [[תש"ח]].}}, כשר' אהרון נמנה על חברי הקבוצה. | ||
===[[נסיעה לרבי|נסיעתו לרבי]]=== | |||
בזמן ביקורו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מ[[רוסיה]] והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות ל[[ארצות הברית]] לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימנות ביניהם{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' [[הירש'ל חיטריק]], ר' [[עזריאל חייקין]], ור' [[חיים אשר כהנוב]].}}, וב[[חודש אב]] של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שהייתה באותו זמן בבניין ברחוב בדפורד, מרחק של רבע שעה הליכה מ-[[770]]. | |||
לימודיו ב- | לימודיו ב-770 נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' [[אברהם גורדון]] ר' [[ירחמיאל בנימינסון]] ור' [[ישראל פיקרסקי]]. בשנת [[תשי"ג]] הרב [[אליעזר סילבר]] ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו [[מלמד תינוקות|מלמד]] למוסד שהקים ב[[סינסינטי]], ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרב סילבר (אף שהיה מחוגי ה[[מתנגדים]]) ובשנת הלימודים [[תשי"ד]] שימש כמלמד ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' [[יוסף גולדשטיין]]. | ||
עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי שבת הוא חוזר ל- | ===השליחות בפילדלפיה=== | ||
עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי [[שבת]] הוא חוזר ל-770 לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות. | |||
בקיץ של שנת [[תשט"ז]] השתדך עם מרת סימה, | בקיץ של שנת [[תשט"ז]] השתדך עם מרת סימה, בתו של הרב [[ישעיה מטלין]] והחתונה התקיימה בה' [[אלול]] כשהרבי עצמו היה ה[[מסדר קידושין]] בחתונה. מכיון שה[[חתונה]] הייתה עם בתו של כהן, הורה לו הרבי להוסיף על שאר ההכנות לחתונה ללמוד ארבעים פעמים את מסכת כלה. | ||
אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק ב[[מבצעי הרבי]]. | אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]]. | ||
נפטר ב[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]. | נפטר ב[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]. | ||
| שורה 30: | שורה 34: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*גיסו, [[יוסף חיים סלאווין]] מנהל סניף [[בית רבקה]] ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[כ"ב כסלו]] [[תשל"ב]]. | *גיסו, [[יוסף חיים סלאווין]] מנהל סניף [[בית רבקה]] ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[כ"ב כסלו]] [[תשל"ב]]. | ||
*בנו, ר' יוסף זאקאן | *בנו, ר' יוסף זאקאן בעל חברת kesser wine | ||
*בנו, ר' אברהם זאקאן. | *בנו, ר' אברהם זאקאן - נפטר ז ניסן תש"פ מנגיף הקורונה. | ||
* | *בנו, הילד שמריהו זאקאן, נפטר בצעירותו בזמן לימודיו בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] - כ"ו סיון תש"ל. | ||
*בתו, בריינא (בריינדי) - נפטרה י"ז מנחם אב תשפ''ד אשת ר' ברוך נפרסטק. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו | בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו בשני חלקים ב[[תשורה|תשורות]] לחתונת נכדיו: | ||
*חלק א' - שמחת | *חלק א' - שמחת ה[[נישואין]] של יצחק ונחמה דינה נפרסטק, י"ד אדר ראשון תשס"ה. | ||
*חלק ב' - שמחת הנישואין של מנחם מענדל ואיידא נפרסטק, א' חשוון תשס"ז. | *חלק ב' - שמחת הנישואין של מנחם מענדל ואיידא נפרסטק, א' חשוון תשס"ז. | ||
| שורה 42: | שורה 47: | ||
{{מיון רגיל:זאקאן, אהרון}} | {{מיון רגיל:זאקאן, אהרון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]] | |||
[[קטגוריה:משפחת דיסקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:05, 19 בנובמבר 2024
הרב אהרון זאקאן (כ"ט כסלו תר"צ – כ"ג חשוון תשס"ג) היה משלוחי הרבי בפילדלפיה שעסק בחינוך והוראה במשך עשרות שנים, ובמסגרת פעילותו הקים את אגודת המחנכים, לצד פעילות בהפצת יהדות וחסידות ברחבי פילדפיה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בנר חמישי של חג החנוכה כ"ט בכסלו תר"צ בעיר פיקוב שבאוקראינה, למשפחה של חסידי מאקארוב ר' יצחק ובריינא זאקאן, שהיו מגזע אדמו"רי טשרנוביל.
בהיותו בגיל שנתיים וחצי נאסר אביו על ידי שוטרי הג.פ.או. ולאחרי שהצליח להינצל מבית האסורים באמצעות הסחת הדעת של אחד השומרים, ברח לקייב שהייתה עיר גדולה עם חשש קטן יותר להיתפס שוב על ידי המשטרה החשאית, ושם התאחד עם משפחתו והתגורר בבית דודתו.
בשנת תרצ"ח עברו הוריו למוסקבה, ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי זהב יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' דובער לברטוב, והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי זהב ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחו כמו יהודים רבים לעומק השטח של רוסיה, ועברו להתגור בכפר קאראסו, הסמוך לעיר טשקנט, ובשנת תש"ב עברו להתגורר בטשקנט עצמה.
התקרבותו לחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
התקרבות משפחתו לחסידי חב"ד שהחלה עוד במוסקבה, קיבלה חיזוק משמעותו בזמן שהותם בטשקנט שם הייתה קהילה חב"דית תוססת, וכשהוקם במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים, הכניס אותו אביו ללמוד בישיבה, וכך הפך לתמים מן המנין[1].
בשנת תש"ה הסתיימה המלחמה והוריו חזרו להתגורר במוסקבה, אך הוא חזר לטשקנט אחרי זמן קצר להמשיך את לימודיו בישיבה, ולאחר חתונת אחותו בשנת תש"ו עם התמים יוסף חיים סלאווין החלו הוריו להתעניין בהברחת הגבול לפולין דרך לבוב כמו שעשו חסידים נוספים רבים, ולאחר חג השבועות הצליחו להשיג תעודות פולניות מזוייפות ועשו את דרכם ברכבת משא (עשאלון), כשבדרכם ארבה להם חבורת גנבים שאילצה את הנהג ביריות ואיומי אקדח להסיט את הרכבת למקום נידח שם עשו חיפוש מדוקדק על גופם של האנשים ששהו ברכבת והחרימו את רוב הרכוש, ובזכות תושייתם של בני משפחת זאקאן נשארו רוב חפצי הערך ברשותם לאחר שהציחו להערים בדרכים מגוונות על השוטרים.
מסע הבריחה שעבר דרך לודז' שבפולין ופראג שבצ'כסולבקיה, הסתיים לקראת ראש השנה של שנת תש"ז בפריז שבצרפת, ואביו הכניס אותו ללמוד במוסד שהקים ר' זלמן שניאורסון שם נשאר ללמוד במשך תשעה חודשים, ובמשך זמן זה זכה לקבל את מכתבו הראשון מאדמו"ר הריי"צ. כאשר ר' בן ציון שם טוב הגיע לפריז, ייסד במקום קבוצת בחורים שישבה ללמוד חסידות[2], כשר' אהרון נמנה על חברי הקבוצה.
נסיעתו לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן ביקורו של הרב שמריהו גוראריה חתנו של אדמו"ר הריי"צ שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מרוסיה והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות לארצות הברית לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימנות ביניהם[3], ובחודש אב של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שהייתה באותו זמן בבניין ברחוב בדפורד, מרחק של רבע שעה הליכה מ-770.
לימודיו ב-770 נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' אברהם גורדון ר' ירחמיאל בנימינסון ור' ישראל פיקרסקי. בשנת תשי"ג הרב אליעזר סילבר ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו מלמד למוסד שהקים בסינסינטי, ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרב סילבר (אף שהיה מחוגי המתנגדים) ובשנת הלימודים תשי"ד שימש כמלמד ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' יוסף גולדשטיין.
השליחות בפילדלפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-770, כשאת מקומו החליף ר' עזריאל זעליג שרפשטיין, אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב אהרון פופאק שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב בפילדלפיה, ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי שבת הוא חוזר ל-770 לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות.
בקיץ של שנת תשט"ז השתדך עם מרת סימה, בתו של הרב ישעיה מטלין והחתונה התקיימה בה' אלול כשהרבי עצמו היה המסדר קידושין בחתונה. מכיון שהחתונה הייתה עם בתו של כהן, הורה לו הרבי להוסיף על שאר ההכנות לחתונה ללמוד ארבעים פעמים את מסכת כלה.
אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק במבצעי הרבי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, יוסף חיים סלאווין מנהל סניף בית רבקה במונטריאול עד לפטירתו בכ"ב כסלו תשל"ב.
- בנו, ר' יוסף זאקאן בעל חברת kesser wine
- בנו, ר' אברהם זאקאן - נפטר ז ניסן תש"פ מנגיף הקורונה.
- בנו, הילד שמריהו זאקאן, נפטר בצעירותו בזמן לימודיו בישיבת אהלי תורה - כ"ו סיון תש"ל.
- בתו, בריינא (בריינדי) - נפטרה י"ז מנחם אב תשפד אשת ר' ברוך נפרסטק.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו בשני חלקים בתשורות לחתונת נכדיו:
- חלק א' - שמחת הנישואין של יצחק ונחמה דינה נפרסטק, י"ד אדר ראשון תשס"ה.
- חלק ב' - שמחת הנישואין של מנחם מענדל ואיידא נפרסטק, א' חשוון תשס"ז.
הערות שוליים
- ↑ עובדה זו מוכיחה עד כמה חסידי חב"ד בעיר סמכו על אביו, מכיון שקיומה של הישיבה נשמר בסוד ונודע רק לאבות התלמידים שהחסידים סמכו עליהם שלא יגלו את סוד קיומה של הישיבה גם באם יתפסו על ידי המשטרה החשאית ויעברו עינויים קשים.
- ↑ אך הדבר עדיין לא היה במסגרת רשמית של ישיבה, שהחלה לפעול רק בשנת תש"ח.
- ↑ הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' הירש'ל חיטריק, ר' עזריאל חייקין, ור' חיים אשר כהנוב.