מלחמת העולם הראשונה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←חסידי חב"ד במהלך המלחמה: תבנית יותר מתאימה) |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (50 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מלחמת העולם הראשונה''' | '''מלחמת העולם הראשונה''' הייתה מלחמה כלל עולמית שהחלה ב[[ה' אב]] [[תרע"ד]], ונמשכה עד [[ז' כסלו]] [[תרע"ט]]. המלחמה פרצה בעקבות סכסוך מדיני מקומי בין אוסטריה לסרביה{{הערה|הסכסוך התעורר בעקבות רציחתו של יורש עצר אוסטרי בגבולות סרביה, ודרישתה של ממשלת אוסטריה שחוקרי המקרה יהיו חוקרים אוסטריים. ממשלת סרביה סירבה למלא את הדרישה, ובתגובה ממשלת אוסטריה חדרה לתחומה עם כוחות צבאיים, שגררו אחריהם מלחמה כלל עולמית. הרצח היוה למעשה רק עילה רשמית למלחמה, והרקע הלאומי למלחמה הייתה יריבות רבת שנים בין [[צרפת]] וגרמניה, בהם התרכז המאבק המלחמתי.}}, שהתפתח תוך חודשים ספורים לסכסוך כלל עולמי בעקבות הפעלתן ומימושן של הסכמי בריתות צבאיות, שנגררו למלחמה כלל עולמית שנמשכה ארבע וחצי שנים, וגרמה למותם של קרוב ל-17 מליון איש (ההערכות הצבאיות הינם 9.7 מליון הרוגים לוחמים, ו6.8 מליון אזרחים). | ||
המדינות הלוחמות כללו את מדינות ההסכמה (שכללו את [[רוסיה]], [[אנגליה]] [[איטליה]] [[ארצות הברית]] [[יפן]] סרביה ו[[בלגיה]]), מול גוש מדינות שנקרא בשם 'מעצמות המרכז' (שכללו את [[הונגריה]] [[בולגריה]], [[גרמניה]], והאימפריה העותומאנית). בסיומה של המלחמה נוצחו מעצמות המרכז (שפתחו במלחמה), והתפרקו למדינות קטנות, שנותרו עם נוכחות צבאית של מדינות ההסכמה עד לכינונה של ממשלה דמוקרטית. | המדינות הלוחמות כללו את מדינות ההסכמה (שכללו את [[רוסיה]], [[אנגליה]] [[איטליה]] [[ארצות הברית]] [[יפן]] סרביה ו[[בלגיה]]), מול גוש מדינות שנקרא בשם 'מעצמות המרכז' (שכללו את [[הונגריה]] [[בולגריה]], [[גרמניה]], והאימפריה העותומאנית). בסיומה של המלחמה נוצחו מעצמות המרכז (שפתחו במלחמה), והתפרקו למדינות קטנות, שנותרו עם נוכחות צבאית של מדינות ההסכמה עד לכינונה של ממשלה דמוקרטית. | ||
במהלך המלחמה נאלץ [[אדמו"ר הרש"ב]] לעזוב יחד עם משפחתו את [[ליובאוויטש]] ועבר ל[[רוסטוב]] | במהלך המלחמה נאלץ [[אדמו"ר הרש"ב]] לעזוב יחד עם משפחתו את [[ליובאוויטש]] ועבר ל[[רוסטוב]] שהייתה מרוחקת מקו החזית של המלחמה, וכן תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]] המקומים שכללה באותם שנים כשלוש מאות תלמידים, אולצה להתפזר בין הסניפים השונים, כשחלק ניכר מהתלמידים מתרכזים ב[[קרמנצ'וג]], תחת חסותה של [[יחיאל צבי גוראריה|משפחת גוראריה]]. | ||
==מהלך המלחמה== | ==מהלך המלחמה== | ||
המלחמה החלה בפלישתה של האימפריה האוסטרו הונגרית לגבולות סרביה, | המלחמה החלה בפלישתה של האימפריה האוסטרו הונגרית לגבולות סרביה, שהייתה בעלת בריתה של רוסיה. כתגובה לכך החלה [[רוסיה]] בגיוס מילואים כללי, והחלה להניע את כוחות להגנתה של סרביה. בעקבות כך ממשלת גרמניה שהייתה בעלת-בריתה של הונגריה תבעה מ[[רוסיה]] להרחיק את הכוחות הצבאיים שלה, ומשזו סירבה, הכריזה על הצטרפותה למלחמה. | ||
התוכנית הגרמנית להתמודדות עם צבא רוסיה, היה להכות בבעלת בריתה הצרפתית, ורק לאחר מכן להצטרף להונגריה במלחמתה עם הצבא הרוסי. לצורך כך פלש הצבא הגרמני לבלגיה שהפרידה בין גרמניה לצרפת, אך שם נתקלו הגרמנים בהתנגדות צבאית בלגית, ששיבשו את תוכניותיהם, וגרמו להטיית הכף לטובת מדינות ההסכמה בחזית הרוסית, אך בחזית הבלגית הצליחה גרמניה בסופו של דבר בכיבוש בריסל ואנטוורפן, למרות העזרה הצבאית שבלגיה קיבלה מצרפת. | התוכנית הגרמנית להתמודדות עם צבא [[רוסיה]], היה להכות בבעלת בריתה הצרפתית, ורק לאחר מכן להצטרף להונגריה במלחמתה עם הצבא הרוסי. לצורך כך פלש הצבא הגרמני לבלגיה שהפרידה בין גרמניה לצרפת, אך שם נתקלו הגרמנים בהתנגדות צבאית בלגית, ששיבשו את תוכניותיהם, וגרמו להטיית הכף לטובת מדינות ההסכמה בחזית הרוסית, אך בחזית הבלגית הצליחה גרמניה בסופו של דבר בכיבוש בריסל ואנטוורפן, למרות העזרה הצבאית שבלגיה קיבלה מצרפת. | ||
בשלב זה של המלחמה, התבצרו הגרמניים בעמדותיהם בחפירות מוגנות, כשהם מנסים להמשיך והלחזיק בשטחים שכבשו, והצרפתים מתפרסים מולם בקשת רחבה ומנסים לאגף | בשלב זה של המלחמה, התבצרו הגרמניים בעמדותיהם בחפירות מוגנות, כשהם מנסים להמשיך והלחזיק בשטחים שכבשו, והצרפתים מתפרסים מולם בקשת רחבה ומנסים לאגף ולתקוף אותם ללא הצלחה. | ||
במקביל לחזית המערבית בבלגיה, נערכו קרבות רבים באזור רוסיה וגליציה, שם גברו מעצמות המרכז על מדינות ההסכמה, ואילצו את | במקביל לחזית המערבית בבלגיה, נערכו קרבות רבים באזור [[רוסיה]] וגליציה, שם גברו מעצמות המרכז על מדינות ההסכמה, ואילצו את ה[[רוסיה]] לסגת מ[[פולין]] שהייתה אז בשליטתה, וגם מגליציה שכבשה במהלך המלחמה. | ||
בעקבות הכשלונות הצבאיים הרוסיים וההתנהלות הלקויה, התעוררו בתוך רוסיה קולות רבים שהתנגדו לממשלה הרוסית, ואילצו את הצאר ניקולאי השני להתפטר מתפקידו, והובילו להתמנותה של ממשלה בולשביקית, שהחלה בשיחות שלום עם גרמניה ובשביתת נשק שהחלה ב[[י"ט אדר]] [[תרע"ח]], והוציאה את הרוסים מחוץ למאזן המלחמתי כשהם מעבירים לשליטת גרמניה את פינלנד, פולין ואוקראינה. | בעקבות הכשלונות הצבאיים הרוסיים וההתנהלות הלקויה, התעוררו בתוך [[רוסיה]] קולות רבים שהתנגדו לממשלה הרוסית, ואילצו את הצאר ניקולאי השני להתפטר מתפקידו, והובילו להתמנותה של ממשלה זמנית שדגלה בשוויון זכויות ודמוקרטיה, לאחר מהפכה נוספת שהתקיימה מספר חודשים לאחר מכן את השלטון תפסה ממשלה בולשביקית, שהחלה בשיחות שלום עם גרמניה ובשביתת נשק שהחלה ב[[י"ט אדר]] [[תרע"ח]], והוציאה את הרוסים מחוץ למאזן המלחמתי כשהם מעבירים לשליטת גרמניה את פינלנד, [[פולין]] ואוקראינה. | ||
מדינות ההסכמה ספגו אבידות רבות וכשלונות נוספים ברוב החזיתות שנפתחו, כשגרמניה עושה שימוש נרחב בצוללות, ומטביעה מאות אוניות מלחמה ואניות סחר, ומממוטטת את הכלכלה של מדינות ההסכמה, ומונעת העברת אספקה לכוחות הצבאיים. | מדינות ההסכמה ספגו אבידות רבות וכשלונות נוספים ברוב החזיתות שנפתחו, כשגרמניה עושה שימוש נרחב בצוללות, ומטביעה מאות אוניות מלחמה ואניות סחר, ומממוטטת את הכלכלה של מדינות ההסכמה, ומונעת העברת אספקה לכוחות הצבאיים. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
מצב זה נמשך עד להצטרפותה של [[ארצות הברית]] למדינות ההסכמה בשנת [[תרע"ז]], בעקבות שימוש חסר הבחנה של הגרמנים בהטבעת אוניות סחר גם של מדינות נייטרליות שאינם קשורות למלחמה, ובהם ספינות אמריקאיות רבות. | מצב זה נמשך עד להצטרפותה של [[ארצות הברית]] למדינות ההסכמה בשנת [[תרע"ז]], בעקבות שימוש חסר הבחנה של הגרמנים בהטבעת אוניות סחר גם של מדינות נייטרליות שאינם קשורות למלחמה, ובהם ספינות אמריקאיות רבות. | ||
הצטרפותה של ארצות הברית למאמץ המלחמתי הביא למהפך מוחלט בכל החזיתות, כשהגרמנים איבדו מחצית מהכוח הימי שלהם, דבר שאיפשר שוב העברת אספקה לכוחות הצבאיים של מדינות ההסכמה, והתחזקות של החיילים בקווי החזית. | הצטרפותה של [[ארצות הברית]] למאמץ המלחמתי הביא למהפך מוחלט בכל החזיתות, כשהגרמנים איבדו מחצית מהכוח הימי שלהם, דבר שאיפשר שוב העברת אספקה לכוחות הצבאיים של מדינות ההסכמה, והתחזקות של החיילים בקווי החזית. | ||
ב[[חודש ניסן]] [[תרע"ח]] הגיעו החיילים האמריקאיים לקווי החזית והחלו להדוף את הגרמנים מתוך מטרה להרחיק אותם מ[[פריז]] ולהוציא אותם משטח [[צרפת]] ואף לפתוח במתקפות יזומות יחד עם צבאות מדינות ההסכמה. ההתקפות הצבאיות נחלו הצלחה רבה, וגרמו להתשת כוחן של מעצמות המרכז, עד להסכם שלום ושביתת נשק מוחלטת. | |||
==חסידי חב"ד במהלך המלחמה == | ==חסידי חב"ד במהלך המלחמה == | ||
=== המעבר מליובאוויטש לרוסטוב === | === המעבר מליובאוויטש לרוסטוב === | ||
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]] | [[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]] | ||
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], התקרבו הגרמנים לעיר סמולנסק הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]] עזב את | בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], התקרבו הגרמנים לעיר [[סמולנסק]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]] עזב את ה[[עיירה]] יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש}}. עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת [[חסידות חב"ד]]-ליובאויטש ב[[עיירה]] זו. | ||
תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], | תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ש[[אדמו"ר הרש"ב]] יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. [[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז [[חסידות חב"ד]]. | ||
באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]]. | באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז [[חסידות חב"ד]]. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]]. | ||
במעבר זה, העביר הרבי את ספריו הרבים ('[[אוסף שניאורסון]]') לשמירה במחסן ב[[מוסקבה]], עד שיתאפשר לאוספם חזרה, אך האוסף הוחרם על ידי הממשלה. [[הרבי]] הפעיל מאמצים לגאול את הספרים מידי הממשלה הרוסית, כשעל הפעולות הופקדו הנהלת [[אגו"ח]] ב[[ארצות הברית]]. בשנים האחרונות פנו חברי אגו"ח בתביעה לבית המשפט הפדרלי בארצות הברית, ובית המשפט פסק כי על הרוסים להחזיר את הספרים לבעליהם המקוריים והחוקיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56298 פסיקת בית המשפט]}}. תביעה זו יצרה משברים דיפלומטיים והרחיבה את הקרע בין ממשלת [[ארצות הברית]] לממשלת רוסיה{{הערה|1=לדוגמא: אוניה רוסית לא הורשתה לעגון בימה של [[ארצות הברית]] בעקבות הסירוב הרוסי להחזיר את הספרים. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64665 וראו גם כאן]}}. בשנת [[תשע"ג]] הסכימה הממשלה הרוסית להעביר חלק מהאוסף ל{{ה|מוזיאון היהודי ברוסיה}}{{הערה|1='''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74715 התפתחות דרמטית במשפט הספרים]'''}}. | |||
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
ב[[חודש חשון]] [[תרע"ב]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] שבעה בחורים ממצוייני ישיבת [[תומכי תמימים]] על מנת להקים את ישיבת [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]]. המשלת כללה את ה[[משפיע]] [[שלמה זלמן הבלין]] והבחורים [[אלתר שמחוביץ']], [[הלל פרוטקין]], [[צבי הירש קצב]], [[יחזקאל פייגין]], [[נחמן מנחם קרסיק]], [[אברהם אליהו אשעראוו]], [[ישראל זלמן אסנאס]]. הישיבה בחברון התקיימה שלוש שנים בלבד, עד לפריצת מלחמת העולם הראשונה, אז גורשו התלמידים ילידי [[רוסיה]] חזרה לליובאוויטש, מכיון שנחשבו לנתינים של מדינת אויב{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/arum/toldot/25/7.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק כה].}}. | |||
מלבד התפרקותה של הישיבה, קהילת חב"ד בארץ שניזונה בעיקר מתמיכה כלכלית של תושבי חוץ לארץ ל[[כולל חב"ד]] נקלעה למצב כלכלי קשה, בעקבות האיסור החמור של שליחת כספים לארץ. | מלבד התפרקותה של הישיבה, קהילת חב"ד בארץ שניזונה בעיקר מתמיכה כלכלית של תושבי חוץ לארץ ל[[כולל חב"ד]] נקלעה למצב כלכלי קשה, בעקבות האיסור החמור של שליחת כספים לארץ. | ||
==גזירת הגיוס== | |||
עם פרוץ המלחמה, החל גיוס כללי ב[[רוסיה]]. כל צעיר גויס למלחמה, גם כאלו שקיבלו בעבר פטור מן הצבא בשל מחלות כאלה ואחרות. במהלך שנת [[תרע"ה]] נקראו רבים מתלמידי ה[[תמימים]] להתייצב בלשכות הגיוס. בתחילה נקראו צעירים שמלאו להם 21 שנים, אך בחודשים אחר כך, נקראו גם אלו שמלאו להם עשרים שנה, ובתקופה שבאה אחריה, גם בני 19. בקיץ [[תרע"ה]] נקראו להתייצב בני 18 ואף בני גילאי 17. | |||
צווי ההתייצבות גרמו לתמימים רבים לעזוב את ספסל הלימודים, משום שהם נסעו ללשכות הגיוס הסמוכות למקום מגוריהם, אך רחוקות מליובאוויטש. למרות שרובם הצליחו להשתחרר בתואנות שונות, הזמן שארך עד שהתקבל הפטור, גרם להיעדרות תמימים רבים מספסלי ישיבת [[תומכי תמימים]] במהלך שנת [[תרע"ה]]. | |||
בין כך ובין כך, צבא [[גרמניה]] הלך וכבש שטחים נרחבים ברוסיה הגדולה. לכל מקום שבו התקרב, הורו השלטונות לתושבים לסייע בהקמת סוללות עפר כדי לעכב את התקדמות האויב. התמימים חששו שמא אם יילקחו לעבודות הביצורים, יכירו בהם שלטונות הצבא ככשירים למלחמה, והם יגויסו, אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא חשש לכך, והורה לתמימים להצטרף לכוחות האזרחיים שעסקו בביצורים ובהקמת סוללות. | |||
==תוצאות המלחמה== | |||
המדינה שספגה את המכה הקשה ביותר במהלך המלחמה הייתה [[רוסיה]], שנאלצה להיכנע לכוחות 'מעצמות המרכז' ולהעביר לידיהם קרוב למחצית משטחה. בעקבות הכשלים המלחמתיים הודחו מנהיגי הממשלה, ואת מקומם תפסו רודנים שהשליטו במדינה שלטון דיקטטורי, מתוך מטרה לכונן מדינה קומוניסטית שוויונית. | |||
לצורך כך הקים הממשל החדש את ה[[ק. ג. ב]] ([[המשטרה החשאית]] הרוסית), והחל במסע ה"טיהורים" שכלל מעצרים של מליוני אנשים, ורציחה המונית של כל מי שנחשד בהתנגדות למפלגה השלטת. | |||
כחלק מהקמת הממשלה החדשה שהתבססה על תורת הקומוניזם, בתוך חודשים ספורים הולאמו לטובת השלטון כל הנכסים הפרטיים, ונאסרה החזקת רכוש פרטי יקר ערך. דבר זה הרס עד היסוד את כלכלת המדינה שהייתה גם כך בשפל בעקבות ההוצאות הצבאיות והנזק המלחמתי, ואנשים החלו להסתובב ברחובות מוכי רעב, ונגיפי מחלות התפשטו במהירות. כחלק מתהליך זה סגרו את כל ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] וה[[ישיבה|ישיבות]] וכן להבדיל כנסיות. אנשים חויבו לעבוד שבעה ימים בשבוע. | |||
חסידי חב"ד ב[[רוסיה]] החלו לסבול בעקבות כך חרפת רעב, וכמו תושבים רבים חלו במחלות מידבקות, והתקשו להתקיים. בנוסף לכך החלה המחלקה היהודית של ה[[ק.ג.ב.]], ה[[יבסקציה]], לרדוף את ה[[חיידר|חדרים]] ו[[תלמוד תורה|תלמודי התורה]], ולאסור כל התכנסות יהודית כגון [[התוועדויות]] ו[[תפילות]], והחסידים ירדו למחתרת כשהם סובלים מתנאי תזונה קשים. | |||
שנתיים מאז סיום המהפכה '[[הסתלקות|הסתלק]]' [[אדמו"ר הרש"ב]], והסניף המרכזי של הישיבה עבר מ[[רוסטוב]] ל[[פולטובה]], שם הייתה קיימת קהילה מבוססת של חסידי חב"ד, שהצליחו להחזיק את הישיבה על חשבונם למרות ההתנכלויות הממשלתיות והמצב הכספי הקשה. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מלחמת העולם | *[[מלחמת העולם השנייה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabad.info/magazine/425907/ מלחמת העולם הראשונה בזווית חב"דית: תרע"ד הארץ]''' באתר {{אינפו}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מלחמות]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:29, 8 באוגוסט 2021
מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה כלל עולמית שהחלה בה' אב תרע"ד, ונמשכה עד ז' כסלו תרע"ט. המלחמה פרצה בעקבות סכסוך מדיני מקומי בין אוסטריה לסרביה[1], שהתפתח תוך חודשים ספורים לסכסוך כלל עולמי בעקבות הפעלתן ומימושן של הסכמי בריתות צבאיות, שנגררו למלחמה כלל עולמית שנמשכה ארבע וחצי שנים, וגרמה למותם של קרוב ל-17 מליון איש (ההערכות הצבאיות הינם 9.7 מליון הרוגים לוחמים, ו6.8 מליון אזרחים).
המדינות הלוחמות כללו את מדינות ההסכמה (שכללו את רוסיה, אנגליה איטליה ארצות הברית יפן סרביה ובלגיה), מול גוש מדינות שנקרא בשם 'מעצמות המרכז' (שכללו את הונגריה בולגריה, גרמניה, והאימפריה העותומאנית). בסיומה של המלחמה נוצחו מעצמות המרכז (שפתחו במלחמה), והתפרקו למדינות קטנות, שנותרו עם נוכחות צבאית של מדינות ההסכמה עד לכינונה של ממשלה דמוקרטית.
במהלך המלחמה נאלץ אדמו"ר הרש"ב לעזוב יחד עם משפחתו את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב שהייתה מרוחקת מקו החזית של המלחמה, וכן תלמידי ישיבת תומכי תמימים המקומים שכללה באותם שנים כשלוש מאות תלמידים, אולצה להתפזר בין הסניפים השונים, כשחלק ניכר מהתלמידים מתרכזים בקרמנצ'וג, תחת חסותה של משפחת גוראריה.
מהלך המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המלחמה החלה בפלישתה של האימפריה האוסטרו הונגרית לגבולות סרביה, שהייתה בעלת בריתה של רוסיה. כתגובה לכך החלה רוסיה בגיוס מילואים כללי, והחלה להניע את כוחות להגנתה של סרביה. בעקבות כך ממשלת גרמניה שהייתה בעלת-בריתה של הונגריה תבעה מרוסיה להרחיק את הכוחות הצבאיים שלה, ומשזו סירבה, הכריזה על הצטרפותה למלחמה.
התוכנית הגרמנית להתמודדות עם צבא רוסיה, היה להכות בבעלת בריתה הצרפתית, ורק לאחר מכן להצטרף להונגריה במלחמתה עם הצבא הרוסי. לצורך כך פלש הצבא הגרמני לבלגיה שהפרידה בין גרמניה לצרפת, אך שם נתקלו הגרמנים בהתנגדות צבאית בלגית, ששיבשו את תוכניותיהם, וגרמו להטיית הכף לטובת מדינות ההסכמה בחזית הרוסית, אך בחזית הבלגית הצליחה גרמניה בסופו של דבר בכיבוש בריסל ואנטוורפן, למרות העזרה הצבאית שבלגיה קיבלה מצרפת.
בשלב זה של המלחמה, התבצרו הגרמניים בעמדותיהם בחפירות מוגנות, כשהם מנסים להמשיך והלחזיק בשטחים שכבשו, והצרפתים מתפרסים מולם בקשת רחבה ומנסים לאגף ולתקוף אותם ללא הצלחה.
במקביל לחזית המערבית בבלגיה, נערכו קרבות רבים באזור רוסיה וגליציה, שם גברו מעצמות המרכז על מדינות ההסכמה, ואילצו את הרוסיה לסגת מפולין שהייתה אז בשליטתה, וגם מגליציה שכבשה במהלך המלחמה.
בעקבות הכשלונות הצבאיים הרוסיים וההתנהלות הלקויה, התעוררו בתוך רוסיה קולות רבים שהתנגדו לממשלה הרוסית, ואילצו את הצאר ניקולאי השני להתפטר מתפקידו, והובילו להתמנותה של ממשלה זמנית שדגלה בשוויון זכויות ודמוקרטיה, לאחר מהפכה נוספת שהתקיימה מספר חודשים לאחר מכן את השלטון תפסה ממשלה בולשביקית, שהחלה בשיחות שלום עם גרמניה ובשביתת נשק שהחלה בי"ט אדר תרע"ח, והוציאה את הרוסים מחוץ למאזן המלחמתי כשהם מעבירים לשליטת גרמניה את פינלנד, פולין ואוקראינה.
מדינות ההסכמה ספגו אבידות רבות וכשלונות נוספים ברוב החזיתות שנפתחו, כשגרמניה עושה שימוש נרחב בצוללות, ומטביעה מאות אוניות מלחמה ואניות סחר, ומממוטטת את הכלכלה של מדינות ההסכמה, ומונעת העברת אספקה לכוחות הצבאיים.
מצב זה נמשך עד להצטרפותה של ארצות הברית למדינות ההסכמה בשנת תרע"ז, בעקבות שימוש חסר הבחנה של הגרמנים בהטבעת אוניות סחר גם של מדינות נייטרליות שאינם קשורות למלחמה, ובהם ספינות אמריקאיות רבות.
הצטרפותה של ארצות הברית למאמץ המלחמתי הביא למהפך מוחלט בכל החזיתות, כשהגרמנים איבדו מחצית מהכוח הימי שלהם, דבר שאיפשר שוב העברת אספקה לכוחות הצבאיים של מדינות ההסכמה, והתחזקות של החיילים בקווי החזית.
בחודש ניסן תרע"ח הגיעו החיילים האמריקאיים לקווי החזית והחלו להדוף את הגרמנים מתוך מטרה להרחיק אותם מפריז ולהוציא אותם משטח צרפת ואף לפתוח במתקפות יזומות יחד עם צבאות מדינות ההסכמה. ההתקפות הצבאיות נחלו הצלחה רבה, וגרמו להתשת כוחן של מעצמות המרכז, עד להסכם שלום ושביתת נשק מוחלטת.
חסידי חב"ד במהלך המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המעבר מליובאוויטש לרוסטוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש חשוון תרע"ו, התקרבו הגרמנים לעיר סמולנסק הסמוכה לליובאוויטש, ואדמו"ר הרש"ב עזב את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע אדמו"ר האמצעי לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זו.
תחילה לא הוחלט על יעד קבוע ובכ' בחשוון, יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו בתומכי תמימים ליובאוויטש, שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום כ"ח בחשוון הגיע לרוסטוב, שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.
באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת תרפ"ד הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום י"ט בכסלו שנת תרע"ו התקיימה בביתו ההתוועדות בהשתתפות עם אדמו"ר הרש"ב. בהתוועדויות של אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את ניגון רוסטוב ואת ניגונו של ר' אשר מניקולייב.
במעבר זה, העביר הרבי את ספריו הרבים ('אוסף שניאורסון') לשמירה במחסן במוסקבה, עד שיתאפשר לאוספם חזרה, אך האוסף הוחרם על ידי הממשלה. הרבי הפעיל מאמצים לגאול את הספרים מידי הממשלה הרוסית, כשעל הפעולות הופקדו הנהלת אגו"ח בארצות הברית. בשנים האחרונות פנו חברי אגו"ח בתביעה לבית המשפט הפדרלי בארצות הברית, ובית המשפט פסק כי על הרוסים להחזיר את הספרים לבעליהם המקוריים והחוקיים[2]. תביעה זו יצרה משברים דיפלומטיים והרחיבה את הקרע בין ממשלת ארצות הברית לממשלת רוסיה[3]. בשנת תשע"ג הסכימה הממשלה הרוסית להעביר חלק מהאוסף למוזיאון היהודי ברוסיה[4].
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש חשון תרע"ב שלח אדמו"ר הרש"ב שבעה בחורים ממצוייני ישיבת תומכי תמימים על מנת להקים את ישיבת תורת אמת בחברון. המשלת כללה את המשפיע שלמה זלמן הבלין והבחורים אלתר שמחוביץ', הלל פרוטקין, צבי הירש קצב, יחזקאל פייגין, נחמן מנחם קרסיק, אברהם אליהו אשעראוו, ישראל זלמן אסנאס. הישיבה בחברון התקיימה שלוש שנים בלבד, עד לפריצת מלחמת העולם הראשונה, אז גורשו התלמידים ילידי רוסיה חזרה לליובאוויטש, מכיון שנחשבו לנתינים של מדינת אויב[5].
מלבד התפרקותה של הישיבה, קהילת חב"ד בארץ שניזונה בעיקר מתמיכה כלכלית של תושבי חוץ לארץ לכולל חב"ד נקלעה למצב כלכלי קשה, בעקבות האיסור החמור של שליחת כספים לארץ.
גזירת הגיוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם פרוץ המלחמה, החל גיוס כללי ברוסיה. כל צעיר גויס למלחמה, גם כאלו שקיבלו בעבר פטור מן הצבא בשל מחלות כאלה ואחרות. במהלך שנת תרע"ה נקראו רבים מתלמידי התמימים להתייצב בלשכות הגיוס. בתחילה נקראו צעירים שמלאו להם 21 שנים, אך בחודשים אחר כך, נקראו גם אלו שמלאו להם עשרים שנה, ובתקופה שבאה אחריה, גם בני 19. בקיץ תרע"ה נקראו להתייצב בני 18 ואף בני גילאי 17.
צווי ההתייצבות גרמו לתמימים רבים לעזוב את ספסל הלימודים, משום שהם נסעו ללשכות הגיוס הסמוכות למקום מגוריהם, אך רחוקות מליובאוויטש. למרות שרובם הצליחו להשתחרר בתואנות שונות, הזמן שארך עד שהתקבל הפטור, גרם להיעדרות תמימים רבים מספסלי ישיבת תומכי תמימים במהלך שנת תרע"ה.
בין כך ובין כך, צבא גרמניה הלך וכבש שטחים נרחבים ברוסיה הגדולה. לכל מקום שבו התקרב, הורו השלטונות לתושבים לסייע בהקמת סוללות עפר כדי לעכב את התקדמות האויב. התמימים חששו שמא אם יילקחו לעבודות הביצורים, יכירו בהם שלטונות הצבא ככשירים למלחמה, והם יגויסו, אך אדמו"ר הרש"ב לא חשש לכך, והורה לתמימים להצטרף לכוחות האזרחיים שעסקו בביצורים ובהקמת סוללות.
תוצאות המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המדינה שספגה את המכה הקשה ביותר במהלך המלחמה הייתה רוסיה, שנאלצה להיכנע לכוחות 'מעצמות המרכז' ולהעביר לידיהם קרוב למחצית משטחה. בעקבות הכשלים המלחמתיים הודחו מנהיגי הממשלה, ואת מקומם תפסו רודנים שהשליטו במדינה שלטון דיקטטורי, מתוך מטרה לכונן מדינה קומוניסטית שוויונית.
לצורך כך הקים הממשל החדש את הק. ג. ב (המשטרה החשאית הרוסית), והחל במסע ה"טיהורים" שכלל מעצרים של מליוני אנשים, ורציחה המונית של כל מי שנחשד בהתנגדות למפלגה השלטת.
כחלק מהקמת הממשלה החדשה שהתבססה על תורת הקומוניזם, בתוך חודשים ספורים הולאמו לטובת השלטון כל הנכסים הפרטיים, ונאסרה החזקת רכוש פרטי יקר ערך. דבר זה הרס עד היסוד את כלכלת המדינה שהייתה גם כך בשפל בעקבות ההוצאות הצבאיות והנזק המלחמתי, ואנשים החלו להסתובב ברחובות מוכי רעב, ונגיפי מחלות התפשטו במהירות. כחלק מתהליך זה סגרו את כל הבתי כנסיות והישיבות וכן להבדיל כנסיות. אנשים חויבו לעבוד שבעה ימים בשבוע.
חסידי חב"ד ברוסיה החלו לסבול בעקבות כך חרפת רעב, וכמו תושבים רבים חלו במחלות מידבקות, והתקשו להתקיים. בנוסף לכך החלה המחלקה היהודית של הק.ג.ב., היבסקציה, לרדוף את החדרים ותלמודי התורה, ולאסור כל התכנסות יהודית כגון התוועדויות ותפילות, והחסידים ירדו למחתרת כשהם סובלים מתנאי תזונה קשים.
שנתיים מאז סיום המהפכה 'הסתלק' אדמו"ר הרש"ב, והסניף המרכזי של הישיבה עבר מרוסטוב לפולטובה, שם הייתה קיימת קהילה מבוססת של חסידי חב"ד, שהצליחו להחזיק את הישיבה על חשבונם למרות ההתנכלויות הממשלתיות והמצב הכספי הקשה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ הסכסוך התעורר בעקבות רציחתו של יורש עצר אוסטרי בגבולות סרביה, ודרישתה של ממשלת אוסטריה שחוקרי המקרה יהיו חוקרים אוסטריים. ממשלת סרביה סירבה למלא את הדרישה, ובתגובה ממשלת אוסטריה חדרה לתחומה עם כוחות צבאיים, שגררו אחריהם מלחמה כלל עולמית. הרצח היוה למעשה רק עילה רשמית למלחמה, והרקע הלאומי למלחמה הייתה יריבות רבת שנים בין צרפת וגרמניה, בהם התרכז המאבק המלחמתי.
- ↑ פסיקת בית המשפט
- ↑ לדוגמא: אוניה רוסית לא הורשתה לעגון בימה של ארצות הברית בעקבות הסירוב הרוסי להחזיר את הספרים. וראו גם כאן
- ↑ התפתחות דרמטית במשפט הספרים
- ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק כה.