יהושע זעליג אהרונוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (53 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ארונוב, יהושע זעליג (1).jpg|ממוזער|הרב יהושע זעליק אהרונוב]] | |||
ר' '''יהושע זעליק (זעליג) הכהן אראנאוו (אהרונוב)''' ([[תמוז]] [[תרנ"ו]] – [[י"ח אלול]] [[תש"ב]]) המכונה ר' זעליק קאחאנאווער, היה תלמיד [[תומכי תמימים]] ומחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. עסקן חסידי בעיר ארשע, נאסר ונשלח לגלות על פעולותיו להפצת יהדות ב[[רוסיה]]. | |||
כבר | ==תולדות חיים== | ||
ר' יהושע נולד בשנת ה'[[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] קאחאנאוו לאביו ר' מנחם מענדל הכהן אהרונוב, ולאימו מרת עשקא (לבית מירסקי). כבר מגיל ילדות ניכרו בו כישרונות מיוחדים והתמדה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו בקטנותו כי הוא למדן וניתן להתפלפל אתו בדברי תורה. התכתב בדברי [[תורה]] עם הגאון [[הרוגצ'ובי]]. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] מה[[רד"צ חן]]. | |||
נשא לאשה את מרת חוה, בתו של ר' [[אהרן חיים שעפטער]] ("העילוי מלוקאמליע"). לאחר חתונתו הקים עסק בעיר ארשע, שם היה לאחד מן העסקנים הבולטים בעיר. | |||
=== | ==בישיבות תומכי תמימים== | ||
בגיל 13 נסע ללמוד | ===בליובאוויטש=== | ||
בגיל 13 נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]], שם עבר את שתי וועדות הקבלה, הגלויה והחשאית. לאחר שקיבל את אישורו של הרבי נכנס ללמוד בישיבה. | |||
עם הזמן, נהיה זעליק לאחד מהתלמידים המצוינים, כאשר יחד עם לימוד והתמדה מופלאה בלימוד ה[[נגלה]], הגה בשקידה עצומה בלימוד ה[[חסידות]] ועסק ב[[עבודה]] וב[[דרכי החסידות]]. | |||
===צ'רניגוב=== | ===ב[[צ'רניגוב]]=== | ||
בתקופת ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]], החלו בחורים רבים לעזוב את הישיבה. יהושע זעליק עם תמימים נוספים{{הערה|ביניהם, [[ישראל ג'ייקובסון]], [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], [[משה יוסף גוטליב]] ו[[ברוך פוטרמן]].}} עברו לעיר [[צ'רניגוב]], שם למדו והושפעו מהרב [[דוד צבי חן]]. | |||
=== | ===בחרסון=== | ||
לאחר | לאחר תקופה קבלו הבחורים מכתב מר' [[שלמה זלמן הבלין]] בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שנפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]] חדשה ב[[חרסון]] ([[אוקראינה]]), ועליהם לנסוע לשם. בישיבה בחרסון למדו אצל הרב [[אליעזר דבוסקין]]. | ||
כשהגיעו זעליק וחבריו ל[[תומכי תמימים חרסון|ישיבה בחרסון]] כבר היו שם מספר בחורים צעירים, ור' [[צבי גוטליב]] מ[[קובנה]] שימש כ[[ר"מ]]. | |||
===בחרקוב=== | |||
על פי ציווי [[אדמו"ר הרש"ב]] עבר ל[[תומכי תמימים חרקוב|ישיבה בחרקוב]]. שם שימש כ[[משגיח]] ר' [[ברוך פרידמן]], וכ[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]]. | |||
== | ==פטור מעבודת הצבא== | ||
בגיל 21, גיל הגיוס על פי החוק ב[[רוסיה]], שאל את הרבי מה עליו לעשות כדי להיפטר מחובת הגיוס. הרבי נתן לו דרך טיפול להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השנייה, דבר שיתן לו פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מהרעיון, שכן מדבריו של הרבי היה נשמע כי הרגל תהיה קטנה לנצח, אולם התחזק ב[[אמונה]] ו[[ביטחון]] בדברי הרבי. | |||
בבדיקה קודם הגיוס, החוו הרופאים את דעתם לשחררו. כיוון באותו זמן קיבלו יהודים רבים פטור, דרשו הממונים מהרופאים לעשות בדיקה חוזרת לכולם, לראות אם המומים אמיתיים. זעליק אושפז בבית המרפא למעקב, והצטווה למעט בעישון ולאכול מאכלים מסוימים. | |||
זעליק עשה הפוך בדיוק מהוראות הרופאים, ובבדיקה חוזרת שוחרר. | |||
==בעיר ארשע== | |||
לאחר חתונתו עבר לעיר ארשע, ולמרות שלא נשא במשרה רבנית רשמית, הפך ר' יהושע זעליק להיות הכתובת לכל ענייני יהדות. בשנת ה'[[תרפ"ד]], עבר בעיר ארשא ר' [[יהודה חיטריק]], ור' יהושע זעליק סיפר לו כי בעיר אין רב, {{הבהרה}} וכי אחרי ששאל את [[הרבי הריי"צ]], עורר את אנשי העיר לקבל עליהם את התמים ר' [[שאול דובער זיסלין]] כרב. | |||
==בגלות== | |||
בשנת [[תרצ"ב]] נאסר ר' יהושע זעליק על פעילותו בהפצת היהדות. זעליק נחקר רבות ועבר עינויים קשים במטרה להוציא מפיו שמות של חסידים נוספים הקשורים לפעילות. זעליק לא נשבר ונגזרו עליו שמונה שנות גלות ב[[סיביר]]. | |||
זוגתו, חוה, השקיעה מאמצים מרובים, והצליחה לשכנע אנשים בכירים בצמרת השלטון, למרות הסיכון שבדבר, לכתוב מכתב לנשיא [[ברית המועצות]] קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חסד ליהודים. המכתב עשה רושם עז על קאלינין שהבטיח לעיין בתיק. לאחר זמן התקבלה תשובתו כי הוא מקצר בחצי את תקופת המאסר, לארבע שנים בלבד. | |||
גם בתנאי הגלות הקפיד לשמור על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] והקפיד לאכול רק מוצרים [[כשר]]ים. | |||
כשנשלח לגלות נלקחו ממנו ה[[תפילין]], והוא ביקש בני משפחתו שישלחו לו אחרים. בבדיקה שעשו השוטרים לפני שהעבירו לו את החבילה, באופן פלאי לא מצאו בה דבר. כשהגיעה החבילה לידיו מצא בהם את התפילין. | |||
לפני [[חג הפסח]] הצליח להשיג [[כזית]] [[מצה]], ולשתיית [[ארבע כוסות|ד' כוסות]] שתה מיץ גודגדין. | |||
אחרי ארבע שנים, בשנת ה'[[תרצ"ו]] השתחרר מהגלות. | |||
==אחרית ימיו== | ==אחרית ימיו== | ||
בתחילת ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ברח יחד עם חסידים רבים ל[[סמרקנד]]. למרות חוליו וחולשתו, הידר במצוות. ב[[חג הסוכות]] היה מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה, כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בכל שנה: "כאשר [[אדמו"ר הזקן]] היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג". | |||
נפטר ב[[י"ח אלול]] ה'[[תש"ב]]. | |||
אחרי פטירתו, מצאו כתבי יד שלו, המכילים חידושי תורה עמוקים ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* ר' [[מנחם מענדל אהרונוב]] - טורנטו קנדה. | * בנו, ר' [[מנחם מענדל אהרונוב]] - [[טורנטו]], [[קנדה]]. | ||
* בתו, מרת רבקה אשת הרב [[יהושע העשיל צייטלין]] - [[מונטריאול]], קנדה | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*מנחם זיגלבוים, '''חסידים ואנשי אמת''', עמוד 199 | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{מיון רגיל:אהרונוב, יהושע זעליק}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:11, 24 באוגוסט 2024
.jpg)
ר' יהושע זעליק (זעליג) הכהן אראנאוו (אהרונוב) (תמוז תרנ"ו – י"ח אלול תש"ב) המכונה ר' זעליק קאחאנאווער, היה תלמיד תומכי תמימים ומחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. עסקן חסידי בעיר ארשע, נאסר ונשלח לגלות על פעולותיו להפצת יהדות ברוסיה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יהושע נולד בשנת ה'תרנ"ו בעיירה קאחאנאוו לאביו ר' מנחם מענדל הכהן אהרונוב, ולאימו מרת עשקא (לבית מירסקי). כבר מגיל ילדות ניכרו בו כישרונות מיוחדים והתמדה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו בקטנותו כי הוא למדן וניתן להתפלפל אתו בדברי תורה. התכתב בדברי תורה עם הגאון הרוגצ'ובי. הוסמך לרבנות מהרד"צ חן.
נשא לאשה את מרת חוה, בתו של ר' אהרן חיים שעפטער ("העילוי מלוקאמליע"). לאחר חתונתו הקים עסק בעיר ארשע, שם היה לאחד מן העסקנים הבולטים בעיר.
בישיבות תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגיל 13 נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם עבר את שתי וועדות הקבלה, הגלויה והחשאית. לאחר שקיבל את אישורו של הרבי נכנס ללמוד בישיבה.
עם הזמן, נהיה זעליק לאחד מהתלמידים המצוינים, כאשר יחד עם לימוד והתמדה מופלאה בלימוד הנגלה, הגה בשקידה עצומה בלימוד החסידות ועסק בעבודה ובדרכי החסידות.
בצ'רניגוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקופת המלחמה, החלו בחורים רבים לעזוב את הישיבה. יהושע זעליק עם תמימים נוספים[1] עברו לעיר צ'רניגוב, שם למדו והושפעו מהרב דוד צבי חן.
בחרסון[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר תקופה קבלו הבחורים מכתב מר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב, שנפתחה ישיבת תומכי תמימים חדשה בחרסון (אוקראינה), ועליהם לנסוע לשם. בישיבה בחרסון למדו אצל הרב אליעזר דבוסקין.
כשהגיעו זעליק וחבריו לישיבה בחרסון כבר היו שם מספר בחורים צעירים, ור' צבי גוטליב מקובנה שימש כר"מ.
בחרקוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי ציווי אדמו"ר הרש"ב עבר לישיבה בחרקוב. שם שימש כמשגיח ר' ברוך פרידמן, וכמשפיע ר' שילם קוראטין.
פטור מעבודת הצבא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגיל 21, גיל הגיוס על פי החוק ברוסיה, שאל את הרבי מה עליו לעשות כדי להיפטר מחובת הגיוס. הרבי נתן לו דרך טיפול להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השנייה, דבר שיתן לו פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מהרעיון, שכן מדבריו של הרבי היה נשמע כי הרגל תהיה קטנה לנצח, אולם התחזק באמונה וביטחון בדברי הרבי.
בבדיקה קודם הגיוס, החוו הרופאים את דעתם לשחררו. כיוון באותו זמן קיבלו יהודים רבים פטור, דרשו הממונים מהרופאים לעשות בדיקה חוזרת לכולם, לראות אם המומים אמיתיים. זעליק אושפז בבית המרפא למעקב, והצטווה למעט בעישון ולאכול מאכלים מסוימים.
זעליק עשה הפוך בדיוק מהוראות הרופאים, ובבדיקה חוזרת שוחרר.
בעיר ארשע[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר חתונתו עבר לעיר ארשע, ולמרות שלא נשא במשרה רבנית רשמית, הפך ר' יהושע זעליק להיות הכתובת לכל ענייני יהדות. בשנת ה'תרפ"ד, עבר בעיר ארשא ר' יהודה חיטריק, ור' יהושע זעליק סיפר לו כי בעיר אין רב, [דרושה הבהרה] וכי אחרי ששאל את הרבי הריי"צ, עורר את אנשי העיר לקבל עליהם את התמים ר' שאול דובער זיסלין כרב.
בגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ב נאסר ר' יהושע זעליק על פעילותו בהפצת היהדות. זעליק נחקר רבות ועבר עינויים קשים במטרה להוציא מפיו שמות של חסידים נוספים הקשורים לפעילות. זעליק לא נשבר ונגזרו עליו שמונה שנות גלות בסיביר.
זוגתו, חוה, השקיעה מאמצים מרובים, והצליחה לשכנע אנשים בכירים בצמרת השלטון, למרות הסיכון שבדבר, לכתוב מכתב לנשיא ברית המועצות קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חסד ליהודים. המכתב עשה רושם עז על קאלינין שהבטיח לעיין בתיק. לאחר זמן התקבלה תשובתו כי הוא מקצר בחצי את תקופת המאסר, לארבע שנים בלבד.
גם בתנאי הגלות הקפיד לשמור על חיי תורה ומצוות והקפיד לאכול רק מוצרים כשרים.
כשנשלח לגלות נלקחו ממנו התפילין, והוא ביקש בני משפחתו שישלחו לו אחרים. בבדיקה שעשו השוטרים לפני שהעבירו לו את החבילה, באופן פלאי לא מצאו בה דבר. כשהגיעה החבילה לידיו מצא בהם את התפילין.
לפני חג הפסח הצליח להשיג כזית מצה, ולשתיית ד' כוסות שתה מיץ גודגדין.
אחרי ארבע שנים, בשנת ה'תרצ"ו השתחרר מהגלות.
אחרית ימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת המלחמה ברח יחד עם חסידים רבים לסמרקנד. למרות חוליו וחולשתו, הידר במצוות. בחג הסוכות היה מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה, כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בכל שנה: "כאשר אדמו"ר הזקן היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג".
אחרי פטירתו, מצאו כתבי יד שלו, המכילים חידושי תורה עמוקים בנגלה ובחסידות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' מנחם מענדל אהרונוב - טורנטו, קנדה.
- בתו, מרת רבקה אשת הרב יהושע העשיל צייטלין - מונטריאול, קנדה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם זיגלבוים, חסידים ואנשי אמת, עמוד 199
הערות שוליים
- ↑ ביניהם, ישראל ג'ייקובסון, אלכסנדר סנדר יודאסין, משה יוסף גוטליב וברוך פוטרמן.