באברויסק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:07, 8 בדצמבר 2024

באברויסק היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס ששוכנת על גדות נהר הברזינה. בעבר הייתה עיר חסידית מובהקת, וזכתה שכבר בתקופת הבעל שם טוב מצאו להם חסידים את העיר כמקום ראוי להתגורר בה, כפי שסיפר אדמו"ר הריי"צ: "עוד בימי מורנו הבעל שם טוב, היו כמה מתלמידיו עוברים ושבים במדינת ליטא ואחדים מהם התיישבו בערים האמעל, באברויסק ודוברובנה."

במשך השנים הצמיחה הקהילה החסידית בעיר בתי כנסת, מוסדות חינוך, ארגוני עזרה, ועוד.

רבנים, 'משכילים', 'עובדים', גבירים ופשוטי-עם - כל אלו ועוד הרכיבו את הפסיפס המיוחד של הקהילה החסידית עד להכחדתה בשנת תש"א.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיי הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר הזכרון "באברויסק" מתוארים חיי הקהילה בין השנים תק"ס-תר"ס:

"בשנת תר"נ היו בעיר שני תלמודי תורה, האחד של חב"ד והשני של המתנגדים. התלמוד תורה החב"די היה גדול יותר, והיו בו ששה מלמדים שלימדו תורה למאה ושלושים תלמידים שנחלקו לחמש 'מדרגות' (כיתות).

כמו כן פעל בעיר ארגון 'אחי תמימים'.

בשנת תרפ"ג היו היהודים כחמישים וחמישה אחוז מכלל האוכלוסייה שמנתה כ-37,000 נפש. בשנות השלטון הקומוניסטי עזבו יהודים רבים את העיר - חלקם היגרו לפולין וחלקם עלו לארץ הקודש. למרות זאת בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, כשמנתה אוכלוסיית העיר כ-84,000 נפש, היו כ-30 אחוז מהם יהודים.

בפרוץ המהפכה הקומוניסטית, היו בבאברויסק כחמישים בתי כנסת, חלקם בעלי שמות ליובאוויטשים מובהקים כמו "ליובאוויטשער שול", "אדמו"ר שליט"א", "ליובאוויטש מינסקער פלאן", "ר' הלל" (על שם ר' הלל מפריטש). אולם השלטון הקומוניסטי סגר את כל בתי הכנסת ודיכא כל דבר שריח של יהדות נודף ממנו. בראש הפעולות למען חיזוק הדת בעיר עמד הרב מנחם מענדל שניאורסון (נין הצמח צדק). בהשפעתו המשיכה הישיבה החב"דית בקיומה. ישיבה זו נותרה יחידה בעיר לאחר שכל הישיבות האחרות נסגרו.

שליחות הרב משה אקסלרוד לעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב שלח שלושה חסידים לבדוק עבורו את מצב הקהילות ברוסיה הלבנה והם חילקו ביניהם את רוסיה הלבנה כל אחד מהם לקח כמה מחוזות.

הרב משה אקסלרוד שעליו התבטא הרבי הריי"צ 'באם היו לי עוד כמה^[1] מוישע'ס הייתי הופך את כל רוסיה', היה כבר רב בז'לובין וסוראז' והמחוזות שעל יד, קיבל על עצמו את מחוז מוהילוב - מאגילאוו ואת מחוז מינסק וכך הוא מתאר בזכרונותיו:

"...אני זוכר עוד מלפני שנת תר"פ כשהייתי אז כבר בז'לאבין בא אליי שליח מיוחד מרוסטוב - הרה"ח ש.ז. הבלין ששלחו כ"ק אדמו"ר נ"ע וגם כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוסיף מילים אחדות שהגיע כבר הזמן לפעול בענין האגודות בכל עיר גדולה ללמוד דא"ח ולחזק את אנ"ש בכל אתר ואתר לקביעות עיתים לתורה וגם לרומם את מצב אנ"ש ברוחניות על ידי התוועדות. וגם צירפתי את ר' יעקב מסקאליסק שהי' אז רב בזארוויץ' הסמוכה לעירי ושלושתינו - להבדיל בין החיים –עשינו סדר שכל אחד מאיתנו קיבל חלק מעבודה זו."

"אני קיבלתי על עצמי שני פלכים פלך מינסק ואגפיה ופלך מוהילוב-מאגילאוו ואגפיה. בהתחלה עשיתי נסיון בבאברויסק (אשר בפלך מוהילוב) ועלתה בידי אז לפעול גדולות בבאברויסק כחבורות ללימוד משניות וש"ס וכמה בתי כנסיות ולבד זה בגינן בתי כנסיות המרכזיים ללימוד דא"ח בחול ובשבת קודש."

"ומיניתי אז גם משפיע את אביו של הר"ר בנימין גורודצקי^[2] והיה לפאר ולתפארת והיה קשר בין כל אנ"ש והתמימים וכל אחד את שלו ולעת מן העיתים הייתי בא לבקר שם (בבאברויסק) והיה התוועדות עם כל החבורות (משניות וש"ס) וכן עשיתי במינסק, רוגוצ'וב ועוד, אף שהייתי אז רב בעיר וטרוד בישיבה שייסדתי בז'לאבין וגם תלמוד תורה..."^[3]

ימים אחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ תש"א עם נסיגת הצבא האדום התקרבה החזית לאזור באברויסק, בתמוז עמדו הגרמנים על שפת נהר הברזינה, ובחצות היום ג' בתמוז תש"א פתחו הגרמנים באש על החיילים הרוסים המעטים שהיו בצדו השני של הנהר, וכעבור זמן לא רב גברו הגרמנים על הרוסים ונכנסו בתרועה רמה אל תוך העיר באברויסק.

כבר בימים הראשונים לכיבוש, יצאה הפקודה שעל כל היהודים לשאת על דש הבגד העליון טלאי צהוב. בי"ב במנחם אב תש"א, אספו הגרמנים כשמונה-מאות גברים והוציאום למקום לא ידוע, וכעבור ימים אחדים רוכזו היהודים בגטו שהוקם בשכונות הסמוכות לשדה התעופה שבדרום מזרח העיר. הנאצים נעזרו במשתפי פעולה ביילורוסים שענדו על שרווליהם סרטים לבנים מזהים.

קרוב לחודשיים הייתה באברויסק קרובה לחזית. והעיר הפכה למעין בסיס צבאי גדול; כשגן העיר הפך לבית קברות צבאי. רק לאחר שהחזית התקדמה, עזבו החיילים הגרמניים את העיר והשלטון הועבר לידי ה'גסטאפו'. בכל האזור שנכבש בידי הנאצים, החלו הכנות לחיסול הקהילה היהודית, היום שנקבע לכך היה ה-7 בנובמבר (י"ז חשוון תש"ב) - יום השנה למהפכה הקומוניסטית. לקראת יום זה נחפרו ביערות, מזרחית-דרומית לבאברויסק, חפירות ארוכות.

המחתרת הקומוניסטית המקומית הזהירה את היהודים מפני האסון הממשמש ובא ויעצה להם לעזוב את העיר במהירות ולהצטרף ליחידות פרטיזניות, אולם לא רבים היו שהלכו בדרך זו. ובי"ז במר חשוון תש"ב, הובילו הגרמנים את יהודי באברויסק ליער בו נחפרו הבורות שהוכנו קודם לכן, ושם נורו למוות על ידי יחידות ה'איינזצגופן'. אין נתונים מדויקים, אך משערים כי הושמדו באורח זה כעשרים אלף מיהודי בבאברויסק. בין ההרוגים היה גם הרב החסידי האחרון הרב שמואל בזפאלוב.

רבני באברויסק[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים כיהנו בעיר רבנים ידועים בעלי שם, חסידים מובהקים של רבותינו נשיאינו שהטביעו צביון חסידי לקהילה היהודית בעיר.

הראשון היה הגאון הרב ברוך מרדכי אטינגר. לאחר שעלה לארץ הקודש (בשנת תרי"א), מילא את מקומו רבי נחמיה מדוברובנה. ולאחר פטירתו הפתאומית, (ביום ט"ו בשבט תרי"ב), מילא את מקומו הגאון החסיד רבי הלל מפאריטש. בתקופתו מונה רב נוסף לעדת המתנגדים בעיר ומיני אז היו שני רבנים לעיר - חב"די ו'מתנגד'.

רבי הלל נפטר בשנת תרכ"ד ובמשך שמונה שנים נשארה העיר ללא ממלא מקום. רק בשנת תרל"ב מינה אדמו"ר המהר"ש את הרב שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק) (שכונה האדמו"ר מבאברויסק) לרב עדת החסידים בבאברויסק, והוא בן שלושים בלבד. בשנת תרס"א יסד ישיבה בעיר בה למדו עשרות בחורים מצוינים, מישיבה זו יצאו רבנים גדולים שכיהנו בערים הגדולות ברוסיה. בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה חלה מאוד, וביום ט"ז טבת תרפ"ד הסתלק לבית עולמו. הוא לא הותיר אחריו בנים, אך הותיר צוואה בה מבקש כי אחד מנכדיו יקבל את התפקיד לרב העיר.

בפועל, שני נכדיו אלו לא התמנו לתפקיד המרא דאתרא, ובני העיר הציעו כי את מקומו ימלא בעל נכדתו, הגאון הרב שמואל בזפלוב. את ההצעה שיגרו בני הקהילה לאדמו"ר הריי"צ, שהשיב על כך^[4]: "בוודאי העניין הוא נכון במאוד מצד עצמו. ובפרט אשר בזה גם יתמלא האזהרה והצוואה מאת בד"ז [בן דודי זקני] הרה"ק זצוקללה"ה, והשם יתברך יצליח להם ויתן להם השם יתברך בתוך כל אחינו בני ישראל שנה טובה ומתוקה שנת אורה בגשמיות ורוחניות".

בו ביום שיגר הרבי מכתב נוסף אל הרב בזפלוב^[5]: "קבלתי מכתב מידידינו אנ"ש שי' מבאברויסק המוסגר בזה, ומלבד שהנני מקיים בקשתם האמורה, הנני לעודדו בעניין זה בכלל.. ועניין כזה הלא טוב הוא ובעזרת השם יתברך יפיק רצון וימלא צוואת כבוד אביו זקנו ומקרב ולב עמוק אברכהו בשנה טובה ומתוקה מנפש ועד בשר".

הרב בזפלוב נענה להוראת הרבי ושימש כרב עדת החסידים בעיר, אולם בשנת תרפ"ט אולץ על ידי השלטונות הקומוניסטיים לעזוב רשמית את משרתו. מכל מקום המשיך למלא את תפקידו בחשאיות ובמסירות רבה עד הכחדתה של הקהילה בידי הנאצים.

כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

משנת תשע"ד פועלים רשמית שם שלוחי הרבי הרב שאול ורעייתו הרבנית מינדי חבבו (שהיא נצר למשפחה חב"דית מהעיר באברויסק) שהחזירו יחד לעיר 'עטרה ליושנה' והפיחו בעיר רוח חסידית אותנטית עם חום ולבביות באהבה איש לרעהו וכיום מתנהלת שם קהילה חב"דית לכל דבר וענין. הקימו מוסדות גדולים כגון בתי כנסת, גני ילדים, פעילויות לערכים יהודיים, מקווה ע"פ שיטת חב"ד, אוכל כשר מוכן, ועוד.

חסידים תושבי וילידי העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברוך מרדכי אטינגר.
רבי הלל מפריטש
שמריה נח שניאורסון - אדמו"ר מבאברויסק.
מנחם מענדל שניאורסון בנו של רבי שמריה נח שניאורסון.
שמואל בזפלוב - כיהן כרבה של בברויסק.
שמחה גורודצקי.
ניסן טלושקין.
נחום יוסף בנימינסון.
מנחם מענדל רסקין.
אברהם לוי סלווין.
אברהם פריז.
אברהם בערל מבוברויסק

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה (סדרה), 140 שנה של עיר חב"דית - שבועון בית משיח - גיליון 532 עמודים 42 - 47
יצחק הורוויץ, ‏עטרה ליושנה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2087 עמוד 58 (תשפ"ה)

הערות שוליים

↑ ישנה גירסא באם היו לי עוד עשרה.
↑ שהוא יליד באברויסק.
↑ מפי בנו הרב גדליה אקסלרוד בחוברת שיצא לרגל 60 שנה לפטירתו תש"פ. ראה ערך משה אקסלרוד.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד תלח
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' תלח-תלט

עיירות ברוסיה הלבנה

מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ' • מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצא • מחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגון • מחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קאליסק · קובליץ · קאפוסט • מחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלוב • מחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין

עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏

[1] ישנה גירסא באם היו לי עוד עשרה.

[2] שהוא יליד באברויסק.

[3] מפי בנו הרב גדליה אקסלרוד בחוברת שיצא לרגל 60 שנה לפטירתו תש"פ. ראה ערך משה אקסלרוד.

[4] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד תלח

[5] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' תלח-תלט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-העיר '''באברויסק''' שבביילורוסיה הייתה עיר חסידית מובהקת. זכתה עיר זו שכבר בתקופת [[הבעל שם טוב]] מצאו להם [[חסידים]] את העיר כמקום ראוי להתגורר בה, כפי שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "עוד בימי מורנו הבעל שם טוב, היו כמה מתלמידיו עוברים ושבים במדינת ליטא ואחדים מהם התיישבו בערים האמעל, באברויסק ודוברובנה."
+'''באברויסק''' היא עיר במחוז [[מוהילב]] ב[[בלארוס]] ששוכנת על גדות נהר הברזינה. בעבר הייתה עיר חסידית מובהקת, וזכתה שכבר בתקופת [[הבעל שם טוב]] מצאו להם [[חסידים]] את העיר כמקום ראוי להתגורר בה, כפי שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: "עוד בימי מורנו הבעל שם טוב, היו כמה מתלמידיו עוברים ושבים במדינת [[ליטא]] ואחדים מהם התיישבו בערים האמעל, באברויסק ודוברובנה."
 במשך השנים הצמיחה הקהילה החסידית בעיר בתי כנסת, מוסדות חינוך, ארגוני עזרה, ועוד.
-רבנים, '[[משכיל|משכילים]]', '[[עובד|עובדים]]', גבירים ופשוטי-עם - כל אלו ועוד הרכיבו את הפסיפס המיוחד של הקהילה החסידית שידעה ימי שמחה ואבל עד להכחדתה בשנת [[תש"א]].
+רבנים, '[[משכיל]]ים', '[[עובד]]ים', גבירים ופשוטי-עם - כל אלו ועוד הרכיבו את הפסיפס המיוחד של הקהילה החסידית עד להכחדתה בשנת [[תש"א]].
-==רבני באברויסק==
+==היסטוריה==
+===חיי הקהילה===
+בספר הזכרון "באברויסק" מתוארים חיי הקהילה בין השנים [[תק"ס]]-[[תר"ס]]:
-במשך כל השנים כיהנו בעיר רבנים ידועים בעלי שם, שהיו חסידים מובהקים של [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]], והם אלו שהטביעו צביון חסידי לקהילה היהודית בעיר.
+"בשנת [[תר"נ]] היו בעיר שני תלמודי תורה, האחד של חב"ד והשני של [[מתנגד|המתנגדים]]. התלמוד תורה החב"די היה גדול יותר, והיו בו ששה מלמדים שלימדו תורה למאה ושלושים תלמידים שנחלקו לחמש 'מדרגות' (כיתות).
-הראשון שברבנים אלו היה הגאון הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]].
+כמו כן פעל בעיר ארגון '[[אחי תמימים באברויסק|אחי תמימים]]'.
-לאחר שרבי ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש (בשנת [[תרי"א]]), מילא את מקומו רבי [[נחמיה מדוברובנה]].
-לאחר שנפטר בפתאומיות, (ביום ט"ו ב[[שבט]] [[תרי"ב]]), מילא את מקומו הגאון ה[[חסיד]] רבי [[הלל מפאריטש]].
-בתקופתו מונה רב נוסף לעדת [[מתנגד|המתנגדים]] בעיר ומיני אז היו שני רבנים לעיר - חב"די ו'מתנגד'.
+בשנת [[תרפ"ג]] היו היהודים כחמישים וחמישה אחוז מכלל האוכלוסייה שמנתה כ-37,000 נפש. בשנות השלטון הקומוניסטי עזבו יהודים רבים את העיר - חלקם היגרו ל[[פולין]] וחלקם עלו לארץ הקודש. למרות זאת בתקופה שלפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כשמנתה אוכלוסיית העיר כ-84,000 נפש, היו כ-30 אחוז מהם יהודים.
-רבי הלל נפטר בשנת [[תרכ"ד]] ובמשך שמונה שנים נשארה העיר ללא ממלא מקום.
+בפרוץ המהפכה הקומוניסטית, היו בבאברויסק כחמישים בתי כנסת, חלקם בעלי שמות ליובאוויטשים מובהקים כמו "ליובאוויטשער שול", "אדמו"ר שליט"א", "ליובאוויטש מינסקער פלאן", "ר' הלל" (על שם ר' הלל מפריטש). אולם השלטון הקומוניסטי סגר את כל בתי הכנסת ודיכא כל דבר שריח של יהדות נודף ממנו.
+בראש הפעולות למען חיזוק הדת בעיר עמד הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין הצמח צדק)]]. בהשפעתו המשיכה הישיבה החב"דית בקיומה. ישיבה זו נותרה יחידה בעיר לאחר שכל הישיבות האחרות נסגרו.
-רק בשנת [[תרל"ב]] מינה כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] את הרב [[שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק)]] לרב עדת החסידים בבאברויסק, והוא בן שלושים בלבד.
+===שליחות הרב משה אקסלרוד לעיר===
+[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח שלושה חסידים לבדוק עבורו את מצב הקהילות ברוסיה הלבנה והם חילקו ביניהם את רוסיה הלבנה כל אחד מהם לקח כמה מחוזות.
-בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בעיר בה למדו עשרות בחורים מצוינים, מישיבה זו יצאו רבנים גדולים שכיהנו בערים הגדולות ברוסיה.
+הרב [[משה אקסלרוד]] שעליו התבטא הרבי הריי"צ 'באם היו לי עוד כמה{{הערה|ישנה גירסא באם היו לי עוד '''עשרה'''.}} מוישע'ס הייתי הופך את כל רוסיה', היה כבר רב ב[[ז'לובין]] וסוראז' והמחוזות שעל יד, קיבל על עצמו את מחוז [[מוהילוב]] - מאגילאוו ואת מחוז [[מינסק]] וכך הוא מתאר בזכרונותיו:
-בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה חלה מאוד. ביום ט"ז [[טבת]] [[תרפ"ד]] הסתלק לבית עולמו.
+{{ציטוטון|...אני זוכר עוד מלפני שנת תר"פ כשהייתי אז כבר בז'לאבין בא אליי שליח מיוחד מרוסטוב - הרה"ח ש.ז. הבלין ששלחו כ"ק אדמו"ר נ"ע וגם כ"ק אדמו"ר הריי"צ הוסיף מילים אחדות שהגיע כבר הזמן לפעול בענין האגודות בכל עיר גדולה ללמוד דא"ח ולחזק את אנ"ש בכל אתר ואתר לקביעות עיתים לתורה וגם לרומם את מצב אנ"ש ברוחניות על ידי התוועדות. וגם צירפתי את ר' יעקב מסקאליסק שהי' אז רב בזארוויץ' הסמוכה לעירי ושלושתינו - להבדיל בין החיים –עשינו סדר שכל אחד מאיתנו קיבל חלק מעבודה זו.}}
-רבי שמריה נח לא הותיר אחריו בנים, אך הותיר צוואה בה מבקש כי אחד מנכדיו יקבל את התפקיד לרב העיר.
+{{ציטוטון|אני קיבלתי על עצמי שני פלכים פלך מינסק ואגפיה ופלך מוהילוב-מאגילאוו ואגפיה. בהתחלה עשיתי נסיון '''בבאברויסק''' (אשר בפלך מוהילוב) ועלתה בידי אז לפעול גדולות בבאברויסק כחבורות ללימוד משניות וש"ס וכמה בתי כנסיות ולבד זה בגינן בתי כנסיות המרכזיים ללימוד דא"ח בחול ובשבת קודש.}}
-בפועל, שני נכדיו אלו לא התמנו לתפקיד המרא דאתרא, ובני העיר הציעו כי את מקומו ימלא בעל נכדתו, הגאון הרב [[שמואל בזפלוב]]. את ההצעה שיגרו בני הקהילה לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], שהשיב על כך:
+{{ציטוטון|ומיניתי אז גם משפיע את אביו של הר"ר [[בנימין גורודצקי]]{{הערה|שהוא יליד באברויסק.}} והיה לפאר ולתפארת והיה קשר בין כל אנ"ש והתמימים וכל אחד את שלו ולעת מן העיתים הייתי בא לבקר שם (בבאברויסק) והיה התוועדות עם כל החבורות (משניות וש"ס) וכן עשיתי במינסק, רוגוצ'וב ועוד, אף שהייתי אז רב בעיר וטרוד בישיבה שייסדתי בז'לאבין וגם תלמוד תורה...}}{{הערה|מפי בנו הרב גדליה אקסלרוד בחוברת שיצא לרגל 60 שנה לפטירתו תש"פ. ראה ערך [[משה אקסלרוד]].}}
-במענה על מכתבם מכ"א מנחם אב העבר, בודאי העניין הוא נכון במאוד מצד עצמו. ובפרט אשר בזה גם יתמלא האזהרה והצוואה מאת כ"ק בד"ז [בן דודי זקני] הרה"ק זצוקללה"ה נ"ע, והשם יתברך יצליח להם ויתן להם השם יתברך בתוך כל אחינו בני ישראל שנה טובה ומתוקה שנת אורה בגשמיות ורוחניות..." ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק א' עמוד תלח).
-בו ביום שיגר הרבי מכתב נוסף אל הרב בזפלוב:
-קבלתי מכתב מידידינו אנ"ש שי' מבאברויסק המוסגר בזה, ומלבד שהנני מקיים בקשתם האמורה, הנני לעודדו בעניין זה בכלל... ועניין כזה הלא טוב הוא ובעזרת השם יתברך יפיק רצון וימלא צוואת כבוד אביו זקנו זצ"ל ומקרב ולב עמוק אברכהו בשנה טובה ומתוקה מנפש ועד בשר... [אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד תלח-תלט].
-הרב בזפלוב נענה להוראת הרבי ושימש כרב עדת החסידים בעיר, אולם בשנת [[תרפ"ט]] אולץ לעזוב רשמית את משרתו באילוץ השלטונות הקומוניסטיים. מכל מקום המשיך למלא את תפקידו בחשאיות ובמסירות רבה עד הכחדתה של הקהילה בידי הנאצים הארורים ימ"ש.
-==חיי הקהילה==
-בשנת [[תרפ"ג]] מנתה אוכלוסיית באברויסק כ-37.000 נפש, חמישים וחמישה אחוז מהם יהודים. בשנות השלטון הקומוניסטי עזבו יהודים רבים את העיר - חלקם היגרו לפולין וחלקם עלו לארץ הקודש. למרות זאת בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם השניה, מנתה אוכלוסיית העיר כ-‏84.000 נפש, כ-‏30 אחוז מהם יהודים.
-בספר הזכרון "באברויסק" מתוארים חיי הקהילה בין השנים [[תק"ס]]-[[תר"ס]]:
-"בשנת [[תר"נ]] היו בעיר שני תלמודי תורה, האחד של חב"ד והשני של [[מתנגד|המתנגדים]]. התלמוד תורה החב"די היה גדול יותר, והיו בו ששה מלמדים שלימדו תורה למאה ושלושים תלמידים שנחלקו לחמש 'מדרגות' (כיתות).
-כמו כן פעל בעיר ארגון '[[אחי תמימים באברויסק|אחי תמימים]]'.
-בראש הפעולות למען חיזוק הדת עמד הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין הצמח צדק)]]. בהשפעתו המשיכה הישיבה החב"דית בקיומה. ישיבה זו נותרה יחידה בעיר לאחר שכל הישיבות האחרות נסגרו.
+===ימים אחרונים===
+בקיץ תש"א עם נסיגת הצבא האדום התקרבה החזית לאזור באברויסק, בתמוז עמדו הגרמנים על שפת נהר הברזינה, ובחצות היום ג' בתמוז תש"א פתחו הגרמנים באש על החיילים הרוסים המעטים שהיו בצדו השני של הנהר, וכעבור זמן לא רב גברו הגרמנים על הרוסים ונכנסו בתרועה רמה אל תוך העיר '''באברויסק'''.
-הקהילה היהודית הלכה ופרחה. בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, היו בה כחמישים בתי כנסת, חלקם בעלי שמות ליובאוויטשים מובהקים כמו "ליובאוויטשער שול", "אדמו"ר שליט"א", "ליובאוויטש מינסקער פלאן", "ר' הלל זצ"ל" (על שם ר' הלל מפריטש).
+כבר בימים הראשונים לכיבוש, יצאה הפקודה שעל כל היהודים לשאת על דש הבגד העליון טלאי צהוב. בי"ב ב[[מנחם אב]] תש"א, אספו הגרמנים כשמונה-מאות גברים והוציאום למקום לא ידוע, וכעבור ימים אחדים רוכזו היהודים בגטו שהוקם בשכונות הסמוכות לשדה התעופה שבדרום מזרח העיר. הנאצים נעזרו במשתפי פעולה ביילורוסים שענדו על שרווליהם סרטים לבנים מזהים.
-אולם השלטון הקומוניסטי סגר את כל בתי הכנסת ודיכא כל דבר שריח של יהדות נודף ממנו.
+קרוב לחודשיים הייתה באברויסק קרובה לחזית. והעיר הפכה למעין בסיס צבאי גדול; כשגן העיר הפך לבית קברות צבאי. רק לאחר שהחזית התקדמה, עזבו החיילים הגרמניים את העיר והשלטון הועבר לידי ה'גסטאפו'.
+בכל האזור שנכבש בידי הנאצים, החלו הכנות לחיסול הקהילה היהודית, היום שנקבע לכך היה ה-7 בנובמבר (י"ז חשוון תש"ב) - יום השנה למהפכה הקומוניסטית. לקראת יום זה נחפרו ביערות, מזרחית-דרומית לבאברויסק, חפירות ארוכות.
-==הכחדתה של הקהילה==
+המחתרת הקומוניסטית המקומית הזהירה את היהודים מפני האסון הממשמש ובא ויעצה להם לעזוב את העיר במהירות ולהצטרף ליחידות פרטיזניות, אולם לא רבים היו שהלכו בדרך זו. ובי"ז במר חשוון תש"ב, הובילו הגרמנים את יהודי באברויסק ליער בו נחפרו הבורות שהוכנו קודם לכן, ושם נורו למוות על ידי יחידות ה'איינזצגופן'. אין נתונים מדויקים, אך משערים כי הושמדו באורח זה כעשרים אלף מיהודי בבאברויסק. בין ההרוגים היה גם הרב החסידי האחרון הרב שמואל בזפאלוב.
-בחצות היום ג' בתמוז תש"א פתחו הגרמנים באש על החיילים הרוסים המעטים שהיו בצדו השני של נהר הברזינה, וכעבור זמן לא רב גברו הגרמנים על הרוסים ונכנסו בתרועה רמה אל תוך העיר באברויסק.
+===רבני באברויסק===
-כבר בימים הראשונים לכיבוש, יצאה הפקודה שכל היהודים חייבים ללבוש על שרווליהם טלאי צהוב.
+במשך השנים כיהנו בעיר רבנים ידועים בעלי שם, חסידים מובהקים של [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]] שהטביעו צביון חסידי לקהילה היהודית בעיר.
-בי"ב במנחם אב תש"א, אספו הגרמנים כשמונה-מאות גברים והוציאום למקום לא ידוע. כעבור ימים אחדים רוכזו היהודים בגטו שהוקם בשכונות הסמוכות לשדה התעופה שבדרום מזרח העיר. הנאצים נעזרו במשתפי פעולה ביילורוסים שענדו על שרווליהם סרטים לבנים מזהים.
+הראשון היה הגאון הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]]. לאחר שעלה לארץ הקודש (בשנת [[תרי"א]]), מילא את מקומו רבי [[נחמיה מדוברובנה]]. ולאחר פטירתו הפתאומית, (ביום ט"ו ב[[שבט]] [[תרי"ב]]), מילא את מקומו הגאון ה[[חסיד]] רבי [[הלל מפאריטש]]. בתקופתו מונה רב נוסף לעדת [[מתנגד|המתנגדים]] בעיר ומיני אז היו שני רבנים לעיר - חב"די ו'מתנגד'.
-קרוב לחודשיים היתה העיר קרובה לחזית. העיר הפכה לבסיס צבאי גדול; גן העיר הפך לבית קברות צבאי ובית החרושת לרהיטים הפך למרכז תעשיית ארונות מתים.
+רבי הלל נפטר בשנת [[תרכ"ד]] ובמשך שמונה שנים נשארה העיר ללא ממלא מקום. רק בשנת [[תרל"ב]] מינה [[אדמו"ר המהר"ש]] את הרב [[שמריה נח שניאורסון (נכד הצמח צדק)]] (שכונה האדמו"ר מבאברויסק) לרב עדת החסידים בבאברויסק, והוא בן שלושים בלבד. בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בעיר בה למדו עשרות בחורים מצוינים, מישיבה זו יצאו רבנים גדולים שכיהנו בערים הגדולות ברוסיה. בעקבות אירועי [[מלחמת העולם הראשונה]] חלה מאוד, וביום ט"ז [[טבת]] [[תרפ"ד]] הסתלק לבית עולמו. הוא לא הותיר אחריו בנים, אך הותיר צוואה בה מבקש כי אחד מנכדיו יקבל את התפקיד לרב העיר.
-רק לאחר שהחזית התקדמה, עזבו החיילים הגרמניים את העיר והשלטון הועבר לידי הגסטאפו. בכל האזור שנכבש בידי הנאצים, החלו הכנות לשחיטה הגדולה ביהודים. היום הנורא נקבע ליום השנה למהפכה הקומוניסטית - ה-‏7 בנובמבר (י"ז חשוון תש"ב).
+בפועל, שני נכדיו אלו לא התמנו לתפקיד המרא דאתרא, ובני העיר הציעו כי את מקומו ימלא בעל נכדתו, הגאון הרב [[שמואל בזפלוב]]. את ההצעה שיגרו בני הקהילה ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שהשיב על כך{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק א' עמוד תלח}}:
+"בוודאי העניין הוא נכון במאוד מצד עצמו. ובפרט אשר בזה גם יתמלא האזהרה והצוואה מאת בד"ז [בן דודי זקני] הרה"ק זצוקללה"ה, והשם יתברך יצליח להם ויתן להם השם יתברך בתוך כל אחינו בני ישראל שנה טובה ומתוקה שנת אורה בגשמיות ורוחניות".
-לקראת יום זה נחפרו ביערות, מזרחית-דרומית לעיר, חפירות ארוכות. המחתרת הקומוניסטית המקומית הזהירה את היהודים מפני האסון הממשמש ובא ויעצה להם לעזוב את העיר במהירות ולהצטרף ליחידות פרטיזניות, אולם לא רבים היו שהלכו בדרך זו.
+בו ביום שיגר הרבי מכתב נוסף אל הרב בזפלוב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' תלח-תלט}}:
+"קבלתי מכתב מידידינו אנ"ש שי' מבאברויסק המוסגר בזה, ומלבד שהנני מקיים בקשתם האמורה, הנני לעודדו בעניין זה בכלל.. ועניין כזה הלא טוב הוא ובעזרת השם יתברך יפיק רצון וימלא צוואת כבוד אביו זקנו ומקרב ולב עמוק אברכהו בשנה טובה ומתוקה מנפש ועד בשר".
-בי"ז במר חשוון תש"ב, הוצאו עשרות אלפי יהודי באברויסק להורג, על ידי הנאצים ימ"ש.
+הרב בזפלוב נענה להוראת הרבי ושימש כרב עדת החסידים בעיר, אולם בשנת [[תרפ"ט]] אולץ על ידי השלטונות הקומוניסטיים לעזוב רשמית את משרתו. מכל מקום המשיך למלא את תפקידו בחשאיות ובמסירות רבה עד הכחדתה של הקהילה בידי הנאצים.
-לפי מספרים בלתי מדויקים, הושמדו באורח זה עשרים אלף יהודים בבאברויסק. בין ההרוגים היה גם הרב הבאברויסקאי האחרון רבי שמואל בזפאלוב.
+==כיום==
+משנת תשע"ד פועלים רשמית שם שלוחי הרבי הרב שאול ורעייתו הרבנית מינדי חבבו (שהיא נצר למשפחה חב"דית מהעיר באברויסק) שהחזירו יחד לעיר 'עטרה ליושנה' והפיחו בעיר רוח חסידית אותנטית עם חום ולבביות באהבה איש לרעהו וכיום מתנהלת שם קהילה חב"דית לכל דבר וענין. הקימו מוסדות גדולים כגון בתי כנסת, גני ילדים, פעילויות לערכים יהודיים, מקווה ע"פ שיטת חב"ד, אוכל כשר מוכן, ועוד.
-==מקורות==
+==חסידים תושבי וילידי העיר==
+*[[ברוך מרדכי אטינגר]].
+*רבי [[הלל מפריטש]]
+*[[שמריה נח שניאורסון]] - אדמו"ר מבאברויסק.
+*מנחם מענדל שניאורסון בנו של רבי [[שמריה נח שניאורסון]].
+*[[שמואל בזפלוב]] - כיהן כרבה של בברויסק.
+*[[שמחה גורודצקי]].
+*[[ניסן טלושקין]].
+*[[נחום יוסף בנימינסון]].
+*[[מנחם מענדל רסקין]].
+*[[אברהם לוי סלווין]].
+*[[אברהם פריז]].
+*[[אברהם בערל מבוברויסק]]
-* [[שבועון בית משיח]] - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2389 גיליון 532]
+==לקריאה נוספת==
+*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''140 שנה של עיר חב"דית''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] - [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2389 גיליון 532] עמודים 42 - 47
+*{{כפר|יצחק הורוויץ|עטרה ליושנה|2087|58|תשפ"ה}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה לבנה]]
+{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}