לדלג לתוכן

אברהם ברוך פבזנר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ החלפת טקסט – "רעייתו, מרת" ב־"רעייתו"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(77 גרסאות ביניים של 38 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}}הרה"ח ר' '''אברהם ברוך פבזנר''' למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש בכתר הרבנות רבות בשנים בעיר [[מינסק]].
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}}
[[קובץ:ר' אברהם ברוך פבזנר.png|ממוזער|ר' אברהם ברוך פבזנר]]
הרב '''אברהם ברוך פבזנר''' (? - [[י"ד בניסן]] [[ת"ש]]), מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה [[משפיע]] ב[[מינסק]] ולאחר מכן ב[[חרקוב]]. נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונפטר בגלות ב[[קזחסטן]].


ԱԼՄ հոլդինգի ղեկավար Տիգրան Կարապետյանը, որի հեռուստաընկերությունը ՀՌԱՀ դեկտեմբերի 16-ի որոշմամբ հունվարի 20-ից եթերազրկված է լինելու, երեկ ասուլիս էր հրավիրել: ԱԼՄ-ն եթերազրկելու` ՀՌԱՀ որոշումը նա որակել է քաղաքական, քանի որ իշխանությունները տեսել են, որ ինքը ստորագրել է Նիկոլ Փաշինյանին ազատ արձակելու համար, գումար է փոխանցել «Ա1+»-ին, ԳԱԼԱ-ին: Կարապետիչը լրագրողներին ասել է նաեւ, թե դա ցույց է տալիս, որ իշխանությունները գործում են «ով մեզ հետ չէ, մեր դեմ է» կոմունիստական սկզբունքով: «Մենք գնում ենք դեպի բռնապետություն:
==תולדות חיים==
נולד לר' הלל ולאימו פרומא שרה. בהיותו נער למד בפוצ'פ ואחר כך למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש כמשפיע בעיר [[מינסק]] בהוראת [[הרבי הריי"צ]]. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את שומרי המצוות, נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לתקופה קצרה על מנת לאיים עליו. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמקדם.


Մենաշնորհված է քաղաքականությունը, տնտեսությունը, հեռուստաընկերությունները, նաեւ ընդդիմությունը: ՀԱԿ-ը չի պատկերացնում, որ մեզ պատժել են իրենց սատարելու համար: ՀԱԿ-ը իրականում ընդդիմություն չի, նախկին իշխանություն է»,- ասել է նա: Լրագրողներին նա խոստացել է, որ ՀՌԱՀ կայացրած ակնհայտ կեղծ որոշումը բողոքարկելու է նախ ազգային դատարանում ու քանի որ համոզված է, որ այն եւս անարդար ու կեղծ որոշում է կայացնելու, դիմելու է նաեւ Եվրոպական դատարան: Մինչ այդ Կարապետյանը մտադիր է մարզային հեռուստաընկերություն գնել եւ դիմել է Ռուսաստանի իր ընկերներին` դրա համար անհրաժեշտ գումար ուղարկելու համար: ԱԼՄ-ի ղեկավարը երեկ խոստովանել է պայքարի մեկ այլ մեթոդի մասին եւս, որը մտադիր է իրականացնել. «Խաչն եմ առաջ բրթելու: Որ տեսնում ես չարին, պետք է խաչը դեմ տաս: Ես խաչն եմ դեմ տալու: Մենք մոմավառություն ենք կազմակերպելու խաչերով: Ես բնիկ երեւանցի եմ, եւ այս օյինբազությունները, ամեն ինչ մեզանով անելը չեմ ընդունում»,- ասել է նա: Կարապետյանը խոսել է նաեւ «Ա1+»-ի մասին, որին ՀՌԱՀ-ը 13-րդ անգամ եթեր չտրամադրեց. «Եթե «Ա1+»-ը եթեր վերադառնար, ապա դա հեղափոխությանը համահավասար բան կլիներ»,- ասել է Կարապետյանը` հավելելով, որ այդ հեղափոխության արդյունքում իշխանությունը կընկնավորվեր եւ ինֆարկտ կստանար: Խոսելով ԱԼՄ-ի եւ «Ա1+»-ի վերաբերյալ որոշումները հրապարակած ՀՌԱՀ նախագահ Գրիգոր Ամալյանի մասին, Կարապետյանն ասել է. «Ամալյանը մեղավոր չի, նա կամակատար ա: Ինչ անի Ամալյանը, ինձ թվում է` նրա համար էլ էր անակնկալ, որովհետեւ եթե չլիներ անակնկալ, իրենք նախապես մեզ մրցակից «Երեւան» հեռուստաընկերության չափանիշներն այլ կերպ կներկայացնեին»: Տեղեկացնենք, որ ըստ Կարապետյանի, ՀՌԱՀ բոլոր 6 չափանիշներով էլ ԱԼՄ-ն հաղթել է նույն կապուղու համար իր մրցակից «Երեւան» հեռուստաընկերությանը:
לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח ל[[חרקוב]] וגם שם עסק ב[[הפצת יהדות]]. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ואחרי התפילה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור ב[[גמרא]], וגם פרק [[תניא]] בין מנחה למעריב.


==בעיר חרקוב==
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]], הרב פבזנר והרב [[נחום יצחק פינסון]]. במוצאי [[שושן פורים]] נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.


גם כשבא לעיר חרקוב לא רצה למוש מאהלה של תורה, רק כדי לצאת ידי חובתו חובת העבודה המוטלת על כ"א, השיג ע"י מכיריו תעודת 'שומר ליל' באחת התעשיות, וכל אותם הימים ישב על התורה והעבודה והרביץ תורה ברבים, תמידין כסדרן שחרית וערבית לימד בפני עשרות רבות בעלי בתים אשר באו לשמוע לקח מפיו, בשחרית
ר' אברהם ברוך נפטר ב[[ערב פסח]] [[ה'ת"ש]] ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שב[[קזחסטן]].
קודם התפלה היה שיעור קבוע ללימוד '[[דא״ח]]' ושו״ע של אדמו״ר הזקן, אחרי התפלה היה מלמד פרק משניות. את המשניות היה אומר אחד מזקני הבע״ב ר׳ משה דובער ע"ה, אשר הי׳ מוחזק בזה משנים רבות.


בערבית היה שיעור קבוע ללימוד גמרא, וגם פרק תניא בין מנתה למעריב. אל לימוד התניא היו מתאספים לשמוע בל הבאים לביהכ״נ להתפלל, מפני שהרב פבזנר היה מסביר בטוב טעם ובשפה ברורה "זייער געשמאק און פארשטאנדיק פאר אלעמען".
לאחר פטירתו התגלה גלויה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.
פעולותיו בענין זה היו גדולות לאין שיעור טובות ומועילות לרבים, הודות חלקת פיו ולשונו הטהור, ודבריו היוצאים מהלב אשר נכנסו בלב השומעים המשיך הרבה מהבע״ב הפשוטים והרחוקים לקרבם לעבודת ה׳ ותורתו.


==מאסרו ופטירתו==
==לקריאה נוספת==
 
[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת הספר העוסק בקורות חייו]]
בתשרי [[תרצ"ט]] הגיע לעיר '[[חרקוב]]' 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרה"ח ר' [[מאיר גורקוב]], הרב פבזנר והרה"ח ר' [[נחום יצחק פינסון]].
*'''ה[[משפיע]] שלא חזר''' - קורות חייו של הרב פבזנר, [[שניאור זלמן ברגר]]
במוצאי שושן פורים נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 209–218.
 
לאחר פטירתו התגלה גלוייה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.


==לקריאה נוספת==
==משפחתו==
המשפיע שלא חזר' קורות חייו של הרב פבזנר בעריכת  [[שניאור זלמן ברגר]] ([http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59506 פרק מהספר בשבועון בית משיח] {{PDF}})
רעייתו אלטא שרה צערטל פבזנר - נפטרה א' אייר תשמ"ו -מונטיפיורי, ניו יורק.
*בנו ר' [[הלל פבזנר]].
*בנו, ר' [[יצחק שלמה פבזנר]].
*בנו, ר' שלום דובער פבזנר - (מ"נערי ברדיצ'ב") נספה בשואה בעודו בחור.
*בתו פרומא, רעיית ר' [[דובער יוניק]] - [[משמש בקודש]] בבית הרבי - נפטרה ב' ניסן תשפ"ד.
*בתו נחמה, רעיית הרב [[ישראל חיים לזר]] - נפטרה י"ז תשרי תשפ"ג - [[קראון הייטס]].
*בתו, יהודית ראקסין - נפטרה ה' טבת{{הבהרה|איזה שנה?}} - קראון הייטס


==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''המשפיע שלא חזר'''|162751|ארץ ישראל תשע"א}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59506 פרק מהספר המשפיע שלא חזר בשבועון בית משיח] {{PDF}}.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פבזנר אברהם ברוך (הגדול)]]
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פבזנר אברהם ברוך (הגדול)]]
{{מיון רגיל:פבזנר, אברהם ברוך}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]]

גרסה אחרונה מ־20:13, 12 בפברואר 2026

ר' אברהם ברוך פבזנר

הרב אברהם ברוך פבזנר (? - י"ד בניסן ת"ש), מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, היה משפיע במינסק ולאחר מכן בחרקוב. נאסר על ידי הק.ג.ב. ונפטר בגלות בקזחסטן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לר' הלל ולאימו פרומא שרה. בהיותו נער למד בפוצ'פ ואחר כך למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. שימש כמשפיע בעיר מינסק בהוראת הרבי הריי"צ. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את שומרי המצוות, נאסר על ידי הק.ג.ב. לתקופה קצרה על מנת לאיים עליו. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמקדם.

לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח לחרקוב וגם שם עסק בהפצת יהדות. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ואחרי התפילה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור בגמרא, וגם פרק תניא בין מנחה למעריב.

בחודש תשרי תרצ"ט הגיע לעיר 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב מאיר גורקוב, הרב פבזנר והרב נחום יצחק פינסון. במוצאי שושן פורים נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.

ר' אברהם ברוך נפטר בערב פסח ה'ת"ש ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שבקזחסטן.

לאחר פטירתו התגלה גלויה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר העוסק בקורות חייו

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו אלטא שרה צערטל פבזנר - נפטרה א' אייר תשמ"ו -מונטיפיורי, ניו יורק.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]