לדלג לתוכן

ניגון יחי (חיילי אדוננו) – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ענין
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון שבעבר הושר עם המילים 'חיילי אדוננו' וכיום מקובל לשיר אותו על המילים 'יחי אדוננו' (ובמיוחד לאחר הפיוט [[לכה דודי]])|אחר=ניגון שהושר בפני הרבי בפומבי על המילים 'יחי אדוננו'|ראו=[[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)]]}}
==ניגון חיילי אדוננו==
המנגינה הגיעה ל-[[770]] על ידי משפחת [[יעקב יהודה הכט]] כשבמקור נקרא "באבע סוטשיס ניגון"{{הערה|ראה הערת אנונימי בדף שיחה של ערך זה: "זה סוף של מארש שהיו שרים בשינאווא, עיירת המוצא שלהם. וש"ל אברמוביץ, חתן [[יעקב יהודה הכט|ג'יי ג'יי]], שהיה חזן של הרבי , היה מלביש את זה מפעם לפעם על קטעים."}}.


ניגון על המילים {{ציטוטון|'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'''}}.
הרב [[בנימין מרגי]],  שליח הרבי בשכונת פלאס דע פעט שב[[פריז]] נכח בצעירותו בהתוועדות של הרב [[שמואל אזימוב]] בה דיבר הרב אזימוב על עניינו של שבט לוי, אנשי משה והתבטא שבדורנו אנשי משה הם חסידי חב"ד הקשורים ל'משה שבדור' - הרבי. לאחר ההתוועדות פרצו לרב מרגי במוחו מילים ברוח ההתוועדות אותם חיבר למנגינה של משפחת הכט, {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנשי משה, משה רבנו, אנשי משיח, משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו עם ה[[מבצעים]] וה[[נש"ק]] בידינו, יבוא ויגאלנו}} כשהתפשט הניגון והושר בידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] התחלפו המילים הראשונות למילים {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי (הרבי{{הערה|אצל הרבי ניגנו בתחילה את הניגון עם המילים: {{ציטוטון|חיילי משיח, משיח צדקנו}} (כשהמשמעות - שהרבי הוא המלך המשיח - קצת פחות מודגשת) אך עם הזמן השתנו המילים (בתקופת המעבר ניתן לשמוע בהתוועדויות הרבי שחלק מהקהל מנגנים בנוסח המיושן וחלק בנוסח המחודש.}}) משיח צדקנו{{הערה|{{כפר|אהרן דב הלפרין|הרבי כיבד אותי ב'גלילה'...|543|64|תשנ"ב}}}}}}


==ניגון חיילי אדוננו==
מילים אלה שרו, לעיתים תדירות בכינוסי [[ילדים]] בנוכחות [[הרבי]], וכן ב[[התועדויות]], ובמעמד [[כוס של ברכה]].  פעם אחת, כששרו החסידים ניגון זה לפני הרבי, בהתוועדות ש<nowiki>''פ בראשית תשמ''</nowiki>ה, הרבי הרבי יצא נגד זה בחריפות.
המנגינה הגיעה ל-770 על ידי משפחת [[יעקב יהודה הכט]] כשבמקור נקרא "באבע סוטשיס ניגון"{{הערה|ראה הערת אנונימי בדף שיחה של ערך זה: "זה סוף של מארש שהיו שרים בשינאווא, עיירת המוצא שלהם. וש"ל אברמוביץ, חתן [[יעקב יהודה הכט|ג'יי ג'יי]], שהיה חזן של הרבי , היה מלביש את זה מפעם לפעם על קטעים."}}.
 
"ישנם "שפיץ-חב"ד" החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם, שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי רצוי – אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף אחד מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם "שפיץ-חב"ד!"... כוונת דברים... גרמו לרחק '''עשרות יהודים''' מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות... '''לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!...''' רצונך לנגן ניגון חסידי – ישנם ניגונים רבים! רצונך לדבר דברי חסידות, להפיץ דברי חסידות – ישנו ריבוי עצום של דברי חסידות! לך בדרך שסללו רבותינו נשיאינו! אף אחד אינו זקוק ל"חידושים" שלך, שהתועלת היחידה שבהם היא – מחלוקת חדשה נגד הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, רחמנא ליצלן!... ולכן, '''להוי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו – הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא...''' שרוצה וחפץ לבוא, אלא שממתין עד שיוסיפו בהפצת המעיינות חוצה, ואילו הוא – מרחק יהודים מתורת החסידות, רחמנא ליצלן!״{{הערה|ש''פ בראשית תשמ''ה -  תורת מנחם התוועדויות תשמ''ה - חלק א עמוד 465}}


במקור, הלחן הושר על המילים:
גם לאחר מכן, המשיכו החסידים לנגן בנוכחות הרבי לעיתים קרובות את הניגון עם המילים 'יחי אדוננו מורנו ורבינו' כשחוזרים עליהם ארבעה פעמים.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי (הרבי{{הערה|בתחילה ניגנו את הניגון עם המילים: {{ציטוטון|חיילי משיח, משיח צדקנו}} (כשהמשמעות - שהרבי הוא המלך המשיח - קצת פחות מודגשת) אך עם הזמן השתנו המילים (בתקופת המעבר ניתן לשמוע בהתוועדויות הרבי וכו' שחלק מנגנים בנוסח המיושן וחלק בנוסח המחודש)}}) משיח צדקנו. הוא יוליכנו בטנקים לארצנו עם ה[[מבצעים]] וה[[נש"ק]] בידינו, יבוא ויגאלנו.}}


מילים אלה שרו, לעיתים תדירות בכינוסי [[ילדים]] בנוכחות [[הרבי]], וכן ב[[התועדויות]], ובמעמד [[כוס של ברכה]]. וזכו לעידודו הנמרץ של הרבי כו"כ פעמים עד לשמחת תורה תשמ"ה, שאז היו צעקות מבהילות על הניגון ועל כל ענין פרסום זהות משיח, עד שמסופר ששנה לאחר מכן לא זכרו הגבאים לשנות בדף הניגונים להקפות לניגון אחר וכשהגיעו לניגון ניגנו בלי המילים, והיה ניתן לראות שהרבי מתאמץ לשמוע מה בדיוק שרים כך שהיה בזה זהירות גדולה.
לאחר שהיו עידודים חזקים על ניגון זה עם המילים "יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד", החלו לנגן ניגון זה עם מילים אלו בקביעות.
לאחר כ"ז אדר כשהתחילו לנגן "יחי" והיו עידודים ושביעות רצון חזרו גם לניגון "חיילי אדונינו"
היום מקובל לשיר הניגון עם המילים 'יחי אדוננו'.


בכל ליל [[שבת]] ב-[[770]](כך נהגו החל משנת תשנ"ג לערך) וברוב קהילות [[אנ"ש]] נוהגים לנגן ניגון זה בפיוט "[[לכה דודי]]" החל מהקטע "לא תבושי".
בכל ליל [[שבת]] ב-[[770]] (כך נהגו החל משנת תשנ"ג לערך) וברוב קהילות [[אנ"ש]] נוהגים לנגן ניגון זה בפיוט "[[לכה דודי]]" החל מהקטע "לא תבושי".


שירת יחי במנגינה זו לאחר הפיוט [[לכה דודי]] זכתה לעידודו של הרבי בעת תפילות שהתקיימו בליל ש"ק סמוך לחדרו הק' במניין מצומצם בתקופה שלאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]].
שירת יחי במנגינה זו לאחר הפיוט [[לכה דודי]] זכתה לעידודו של הרבי בעת תפילות שהתקיימו בליל ש"ק סמוך לחדרו הק' במניין מצומצם בתקופה שלאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]].
שורה 37: שורה 36:
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי|יחי אדוננו]]
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]]
[[en:Nigun Chayalei Adoneinu]]

גרסה אחרונה מ־08:44, 10 בפברואר 2026

ניגון חיילי אדוננו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנגינה הגיעה ל-770 על ידי משפחת יעקב יהודה הכט כשבמקור נקרא "באבע סוטשיס ניגון"[1].

הרב בנימין מרגי, שליח הרבי בשכונת פלאס דע פעט שבפריז נכח בצעירותו בהתוועדות של הרב שמואל אזימוב בה דיבר הרב אזימוב על עניינו של שבט לוי, אנשי משה והתבטא שבדורנו אנשי משה הם חסידי חב"ד הקשורים ל'משה שבדור' - הרבי. לאחר ההתוועדות פרצו לרב מרגי במוחו מילים ברוח ההתוועדות אותם חיבר למנגינה של משפחת הכט,

אנשי משה, משה רבנו, אנשי משיח, משיח צדקנו, הוא יוליכנו בטנקים לארצנו עם המבצעים והנש"ק בידינו, יבוא ויגאלנו

כשהתפשט הניגון והושר בידי תלמידי ישיבת תומכי תמימים ברינואה התחלפו המילים הראשונות למילים

חיילי אדוננו מורנו ורבינו, חיילי (הרבי[2]) משיח צדקנו[3]

מילים אלה שרו, לעיתים תדירות בכינוסי ילדים בנוכחות הרבי, וכן בהתועדויות, ובמעמד כוס של ברכה. פעם אחת, כששרו החסידים ניגון זה לפני הרבי, בהתוועדות ש''פ בראשית תשמ''ה, הרבי הרבי יצא נגד זה בחריפות.

"ישנם "שפיץ-חב"ד" החושבים שהם אלו שיודעים מה צריכים לעשות וכיצד צריכים להתנהג, וכל אלו שמסביבם, שמנסים להעיר להם לפעמים שעושים דבר בלתי רצוי – אין הדבר מועיל להם כלל, בחשבם מי הם אלו שיכולים להעיר להם, בה בשעה שאף אחד מהם אינו מגיע לדרגתם, שהרי הם "שפיץ-חב"ד!"... כוונת דברים... גרמו לרחק עשרות יהודים מתורת הבעש"ט, לימוד החסידות והנהגה בדרכי החסידות... לא רק שפעולות אלו אינם מביאות לקירוב רחוקים, אלא אדרבה, עי"ז מרחקים את אלו שכבר התחילו להתקרב!... רצונך לנגן ניגון חסידי – ישנם ניגונים רבים! רצונך לדבר דברי חסידות, להפיץ דברי חסידות – ישנו ריבוי עצום של דברי חסידות! לך בדרך שסללו רבותינו נשיאינו! אף אחד אינו זקוק ל"חידושים" שלך, שהתועלת היחידה שבהם היא – מחלוקת חדשה נגד הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, רחמנא ליצלן!... ולכן, להוי ידוע שכל מי שממשיך בפעולות אלו – הרי הוא מנגד ולוחם נגד חסידות חב"ד, נגד נשיא דורנו, הבעש"ט, עד מלכא משיחא... שרוצה וחפץ לבוא, אלא שממתין עד שיוסיפו בהפצת המעיינות חוצה, ואילו הוא – מרחק יהודים מתורת החסידות, רחמנא ליצלן!״[4]

גם לאחר מכן, המשיכו החסידים לנגן בנוכחות הרבי לעיתים קרובות את הניגון עם המילים 'יחי אדוננו מורנו ורבינו' כשחוזרים עליהם ארבעה פעמים.

לאחר שהיו עידודים חזקים על ניגון זה עם המילים "יחי אדוננו . . מלך המשיח לעולם ועד", החלו לנגן ניגון זה עם מילים אלו בקביעות.

בכל ליל שבת ב-770 (כך נהגו החל משנת תשנ"ג לערך) וברוב קהילות אנ"ש נוהגים לנגן ניגון זה בפיוט "לכה דודי" החל מהקטע "לא תבושי".

שירת יחי במנגינה זו לאחר הפיוט לכה דודי זכתה לעידודו של הרבי בעת תפילות שהתקיימו בליל ש"ק סמוך לחדרו הק' במניין מצומצם בתקופה שלאחר כ"ז אדר תשנ"ב.

ניגון זה הוא ניגון קפ"א בפרוייקט מסורת הניגונים.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ ראה הערת אנונימי בדף שיחה של ערך זה: "זה סוף של מארש שהיו שרים בשינאווא, עיירת המוצא שלהם. וש"ל אברמוביץ, חתן ג'יי ג'יי, שהיה חזן של הרבי , היה מלביש את זה מפעם לפעם על קטעים."
  2. ^ אצל הרבי ניגנו בתחילה את הניגון עם המילים: "חיילי משיח, משיח צדקנו" (כשהמשמעות - שהרבי הוא המלך המשיח - קצת פחות מודגשת) אך עם הזמן השתנו המילים (בתקופת המעבר ניתן לשמוע בהתוועדויות הרבי שחלק מהקהל מנגנים בנוסח המיושן וחלק בנוסח המחודש.
  3. ^ *אהרן דב הלפרין, ‏הרבי כיבד אותי ב'גלילה'..., שבועון כפר חב"ד, גיליון 543 עמוד 64 (תשנ"ב)
  4. ^ שפ בראשית תשמה - תורת מנחם התוועדויות תשמה - חלק א עמוד 465
מסורת הניגונים - הרב דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קכו · קכז · קכח-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג · קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קנט · קס · קסא-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קע · קעא ·קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג-קפד · קפה · קפו-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג-רה · רו · רז · רח-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון