חסידות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הבעש"ט היה ממשיך הדרך של [[מחנה הנסתרים]], שהיה בהנהגת "בעלי השם". קדמו לבעש"ט הרבנים; ר' [[אליהו בעל שם]], ר' [[יואל בעל שם]] ור' [[אדם בעל שם]]. | הבעש"ט היה ממשיך הדרך של [[מחנה הנסתרים]], שהיה בהנהגת "בעלי השם". קדמו לבעש"ט הרבנים; ר' [[אליהו בעל שם]], ר' [[יואל בעל שם]] ור' [[אדם בעל שם]]. | ||
רבי ישראל בעל שם טוב נהג בתחילה כמנהגם של [[מחנה הנסתרים]] והסתיר את גדולתו, עד שגילה עצמו לציבור בעקבות עליית [[נשמה]] אותה עשה ב[[ראש השנה]] בשנת [[תק"ז]], במהלכה נשמתו נפגשה ב[[עולמות העליונים]] עם נשמת ה[[משיח]] שאמר לו שזמן [[גילוי]]ו יהיה כאשר תתפשט תורתו - [[תורת החסידות]] ב[[עולם]]. על עליית נשמה זו סיפר לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] במכתב. | רבי ישראל בעל שם טוב נהג בתחילה כמנהגם של [[מחנה הנסתרים]] והסתיר את גדולתו, עד שגילה עצמו לציבור בעקבות עליית [[נשמה]] אותה עשה ב[[ראש השנה]] בשנת [[תק"ז]], במהלכה נשמתו נפגשה ב[[עולמות העליונים]] עם נשמת ה[[משיח]] שאמר לו שזמן [[גילוי]]ו יהיה כאשר תתפשט תורתו - [[תורת החסידות]] ב[[עולם העשייה הגשמי|עולם]]. על עליית נשמה זו סיפר לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] במכתב. | ||
לאחר פרעות ת"ח - ת"ט הייתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות. | לאחר פרעות ת"ח - ת"ט הייתה רוחו הכללית של עם ישראל ירודה. וכפי שמתואר בכמה מקומות היה עם ישראל במצב של התעלפות. לשם הצורך לעוררו נשלח רבי ישראל בעל שם טוב, שעורר את מעלתם של היהודים הפשוטים, הקשר הפנימי והעצמי של יהודי עם ה', וגילה את חשיבות פנימיותם של הדברים: פנימיות התורה והכוונה בקיום המצוות. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
עיקרי שיטת [[הבעל שם טוב]] חדרו לכל הזרמים ב[[יהדות]], וכך למשל הפכה [[תפילה]] ב[[שמחה]] לדבר שבשגרה. וכן ענין של [[השגחה פרטית]]. גם גילוייה העמוקים ביותר של תורת הבעש"ט, כגון הצמצום שאינו כפשוטו, דבר ההמחיה כל נברא בכל רגע מחדש התקבלו בכל פלגי היהדות ללא עוררין. | עיקרי שיטת [[הבעל שם טוב]] חדרו לכל הזרמים ב[[יהדות]], וכך למשל הפכה [[תפילה]] ב[[שמחה]] לדבר שבשגרה. וכן ענין של [[השגחה פרטית]]. גם גילוייה העמוקים ביותר של תורת הבעש"ט, כגון הצמצום שאינו כפשוטו, דבר ההמחיה כל נברא בכל רגע מחדש התקבלו בכל פלגי היהדות ללא עוררין. | ||
וכן התורה שבכתב של החסידות - ספר התניא נלמד ונדפס בכל מקום בעולם. | וכן התורה שבכתב של החסידות - ספר התניא נלמד ונדפס בכל מקום בעולם. | ||
וכן יש [[ספרי חסידות]] של [[אדמו"רים]] שונים שנתפרסמו בכל זרמי יהדות אף בין אנשי ליטא, כמו | וכן יש [[ספרי חסידות]] של [[אדמו"רים]] שונים שנתפרסמו בכל זרמי יהדות אף בין אנשי ליטא, כמו הספרים הקדושים [[שפת אמת]], [[מאור עינים]], [[ישמח ישראל]], והספרים ה[[נתיבות שלום]], ו[[השם משמואל]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||