לדלג לתוכן

פולין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(113 גרסאות ביניים של 45 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''פולין''' היא מדינה באירופה.  
[[קובץ:גטו לודז.jpg|שמאל|ממוזער|310px|גטו בעיר [[לודז']] שבפולין]]
'''פולין''' היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובליטא מצפון, בבלארוס ובאוקראינה ממזרח, בסלובקיה ובצ'כיה מדרום ובגרמניה ממערב.


== ויקנאו בו אחיו ==
שטחה של המדינה הוא כ-310,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-38 מיליון תושבים, מתוכם כ-7,000 [[בני ישראל|יהודים]].


בהתוועדות [[תשל"ד]],<REF>מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד.</REF> התייחס הרבי לתקופת שהותו של אדמו"ר
לפני [[השואה]] התגוררו בפולין כ-3.3 מיליון [[יהדות|יהודים]]{{הערה|והייתה הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם}} במהלך המלחמה נרצחו כ-3 מיליון מתוכם.
הריי"צ בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו" (תרגום חופשי ללא אחריות).
[[קובץ:פולין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פרזידנט]] פולין עם [[שלוחים|שלוחי הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבנים]]]]


זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות הרבי הריי"צ בפולין,
==מלכות פולין==
הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין.


ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה
ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[בהעלותך]] [[י"ט בסיוון]] [[תנש"א]]{{הערה|1=(התוועדויות תנש"א, כרך ג,
ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין.  
עמוד 345 ואילך).}} דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).}}.
 
כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא,
שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].
 
- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת
שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי
זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי [[הקב"ה]] עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.{{הערה|1=ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.}}ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).
 
==חסידויות פולין==
בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם [[גור]], [[ויז'ניץ|ויז'ניץ,]] [[צאנז|צאנז,]] [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]], [[חסידות זוויהל|זוויהל,]] [[חסידות לעלוב|לעלוב,]] [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב,]] [[חסידות ראדזין|ראדזין]], [[חסידות ביאלא|ביאלא,]] [[חסידות פשיסחא|פשיסחא,]] [[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב,]] [[חסידות בעלז|בעלז]], [[חסידות ברסלב|ברסלב]] ועוד...  


במקביל הפצת מעיינות תורת החסידות בווארשה ע"י הרבי הריי"צ (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"<REF>ראה ערך מנחם זמבא.</REF> גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.
==[[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין==
{{ערך מורחב|ערך=[[ורשה#ביקור אדמו"ר הריי"צ|ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה]]}}
ב[[כ"ח שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לביקור ב[[פולין]] לאחר 13 שנה בהן חסידי חב"ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.


עובדות אלו הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, וד"ל.
ב[[התוועדות]] [[תשל"ד]],{{הערה|1=מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.}} התייחס הרבי לתקופת שהותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"{{הערה|1=תרגום חופשי ללא אחריות.}}


זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות [[הרבי הריי"צ]] בפולין,
הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בפולין.


== מלכות פולין ==
ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה
ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות [[תורת החסידות]] בווארשה על ידי הרבי [[הריי"צ]] (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"{{הערה|1=להרחבה, ראו: הרב [[מנחם זמבא]].}} גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.


בהתוועדות תנש"א,<REF>שבת-קודש פרשת בהעלותך, י"ט בסיוון תנש"א (התוועדויות תנש"א, כרך ג,
עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, ודי למבין.
עמוד 345 ואילך).</REF> התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין":


איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו
==חוש הריח==
נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן שכ"ק מו"ח אדמו"ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם).
ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית בעשרים בסיון,
אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה – שלא על-ידי תענית (ע"ד מעלת פורים שלגבי יום (שהוא)
כפורים). ובפרט ע"פ הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו ע"ד
המעלה דתשובה שבעבודת הצדיקים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).


ולהוסיף בהשייכות ל"מלכות פולין" דווקא:
[[אדמו"ר האמצעי]] אמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקחה את חוש הריח.{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח [[תשכ"ג]] אות ה'.}}
ידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן
ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי
שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].


ולהוסיף שלינה היא בלילה דווקא, ש(חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת
==התייסדות קהילת חב"ד בפולין==
שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בפולין}}
זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה.
'''התייסדות קהילת חב"ד בפולין''' החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה.


אבל לאידך גיסא - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי
==בתי חב"ד בפולין==
הקב"ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה [ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה:
* '''[[וורשא]]''' - [[בית חב"ד]] המפעיל [[בית כנסת]], [[מקווה]], כולל תורה לגברים ולנשים, שיעורים לילדים, ועוד. בהנהלת הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]. הרב [[נחמיה סגל]] שימש בעברו כשליח בוורשא.
עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת
* '''[[קראקוב]]''' - בהנהלת הרב [[אליעזר גוראריה]].
אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו.  
* '''קטוביץ'''' - בית חב"ד לסטודנטים לרפואה, בהנהלת הרב רפאל פופאק.


וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין
==קישורים חיצוניים==
מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה], ובזמנים מיוחדים באופן
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66026 '''תחיית היהדות בפולין''' - הרב מנחם יוסקוביץ רבה הראשי של פולין בחלוקת דולרים אצל הרבי] ● וידאו - {{אינפו}}
ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf '''סקירה אודות התייחסויות רבותינו נשיאינו לפולין ופעילות חב"דית במדינה''', מתוך תשורה מחתונת שלום דובער ונחמה דינה סטמבלר.]
נכסיהם בידי יהודים ["משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3508267 מה קרה ליהדות פולין במאה ה-13?]''' {{בית חבד}}
אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61028 נשיא פולין ריגש את הרבנים]''' - {{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%d7%a9%d7%81%d6%b7%d7%9c%d6%b0%d7%95%d6%b8%d7%94-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a4%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%9c%d6%b4%d7%99%d7%9f/ רבי לילדים: שלוה בפולין]''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_81.html הרבי הריי"צ מסביר: לזלזל בצדיקים אחרים? היפך מנהג חסידי חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


== חוש הריח ==
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]] [[תשע"א]].


[[אדמו"ר האמצעי]] שאמר לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] שפולין לקח את
{{מדינות אירופה}}
חוש הריח.<REF>שיחת אחרון של פסח תשכ"ג אות ה'.</REF>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פולין|*]]
[[קטגוריה:אירופה]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]

גרסה אחרונה מ־15:02, 17 בדצמבר 2025

גטו בעיר לודז' שבפולין

פולין היא מדינה במזרח אירופה. היא גובלת ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובליטא מצפון, בבלארוס ובאוקראינה ממזרח, בסלובקיה ובצ'כיה מדרום ובגרמניה ממערב.

שטחה של המדינה הוא כ-310,000 קמ"ר. נכון לשנת תשפ"ה מונה המדינה כ-38 מיליון תושבים, מתוכם כ-7,000 יהודים.

לפני השואה התגוררו בפולין כ-3.3 מיליון יהודים[1] במהלך המלחמה נרצחו כ-3 מיליון מתוכם.

פרזידנט פולין עם שלוחי הרבי ורבנים

מלכות פולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות שבת קודש פרשת בהעלותך י"ט בסיוון תנש"א[2] דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה אדמו"ר הריי"צ בפולין:

איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן שמו"ח אדמו"ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית בעשרים בסיון, אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי תענית (על דרך מעלת פורים שלגבי יום (שהוא) כפורים). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה דתשובה שבעבודת הצדיקים (לאתבא צדיקייא בתיובתא).

.

כן התייחס הרבי בארוכה למשמעותה של "מלכות פולין": והסביר את השייכות של העניין ל"מלכות פולין" דווקא, שידוע שבעת שראשוני היהודים באו לגור בפולין, אמרו ש"פולין" הוא מלשון "פה לין", שכאן ילונו בזמן ומקום הגלות [וזהו הטעם האמיתי לכך שאותה אומה קראה כן למדינה דאף-על-פי שאיהו לא חזי מזלייהו חזי].

- הרבי הוסיף והסביר, שלינה היא בלילה דווקא, ש (חושך ה)גלות הוא בדוגמת עניין הלילה. זאת אומרת שהפירוש ד"פה לין" הוא - שהמגורים במקום זה הם רק עניין של לינה, בזמן הגלות, אבל לאחרי זה ייצאו מזה ויבואו למקום האמיתי של כל יהודי - ארץ-ישראל, בגאולה האמיתית והשלימה. אבל מצד שני - הרי זה בכל-זאת באופן ד"לין", דאף-על-פי שעדיין נמצאים בגלות הרי הקב"ה עוזר וישנו מקום ללון במנוחה (לפי ערך), וכפי שהיה בשנים הטובות בפולין, שבני-ישראל גרו שם במנוחה.[3]ובזמנים מיוחדים באופן ש"כל שרי המדינות גו' מנשאים את היהודים", כידוע שכמה משרי הממשלה נהגו לתת את נכסיהם בידי יהודים, "משה'קע" - כפי שהגויים קראו להם, דמזלייהו חזו בחינת משה שבכל אחד ואחד מישראל] שבני ישראל ינהלו אותם, ובני ישראל ניצלו זאת לעניינים טובים וקדושים לפי דעתם דבני-ישראל ושכלם ("לדעתך"), על-דרך "וניצלתם את מצרים" (היפך ממה שהגויים ניצלו את הנכסים כאשר היו בידיהם, כידוע).

חסידויות פולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפולין היו חצרות חסידיות רבות ביניהם גור, ויז'ניץ, צאנז, אמשינוב, זוויהל, לעלוב, סטרופקוב, ראדזין, ביאלא, פשיסחא, אוז'רוב, בעלז, ברסלב ועוד...

אדמו"ר הריי"צ בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה

בכ"ח שבט תרפ"ח הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לביקור בפולין לאחר 13 שנה בהן חסידי חב"ד בפולין לא התראו עמו, ושהה בוורשה במשך למעלה משבועיים.

בהתוועדות תשל"ד,[4] התייחס הרבי לתקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין, שהייתה בבחינת "ויקנאו בו אחיו"[5]

זקני החסידים מספרים, כי הרקע לביטוי הרבי "ויקנאו בו אחיו" על תקופת שהות הרבי הריי"צ בפולין, הייתה לפי ששנים אלו הייתה תקופת שיא בפעילותו של אדמו"ר הריי"צ בפולין.

ישיבת "תומכי תמימים" בווארשה הייתה לשם ולתהילה, ורבים רבים נהרו אל הישיבה ולתורת חב"ד, גם מחוגים אחרים מיהדות פולין, במקביל הפצת מעיינות תורת החסידות בווארשה על ידי הרבי הריי"צ (שגם תוכנית הקמת ה"כולל לגדולי תורה"[6] גרמה אף היא לרבים וטובים לעזוב את שיטתם הקודמת ולדבוק בתורת חב"ד.

עובדות אלו וגם העשיה הרבה למען היהדות במקומות רבים בעולם, הביאו לידי כך שגורמים שונים "ויקנאו בו אחיו", ברבי הריי"צ, ודי למבין.

חוש הריח[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר האמצעי אמר לרבי מרדכי מצ'רנוביל שפולין לקחה את חוש הריח.[7]

התייסדות קהילת חב"ד בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התייסדות קהילת חב"ד בפולין

התייסדות קהילת חב"ד בפולין החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם בשואה נכחדה הקהילה.

בתי חב"ד בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. והייתה הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם
  2. (התוועדויות תנש"א, כרך ג, עמוד 345 ואילך).
  3. ראה שו"ת הרמ"א סצ"ה: עדיף טפי פת חריבה ושלווה במדינות אלו [פולין]... אשר אין שנאתם גברו עלינו כמו במדינת אשכנז, מי יתן והיה עד ביאת משיחנו. וראה גם תשובות מהרי"ל: ביושבי תחת המלך מפולין מלכות קרקוב וסביבותיה אשר מקדם ומאז חשבו לפליטה לבני גולה.
  4. מוצאי שבת יו"ד שבט תשל"ד, ליקוטי שיחות חלק י"ח, עמ' 304.
  5. תרגום חופשי ללא אחריות.
  6. להרחבה, ראו: הרב מנחם זמבא.
  7. שיחת אחרון של פסח תשכ"ג אות ה'.